ב''ה ובשעה טובה, קיבלתי תשובה על השו''ת ששאלתי.
לאנשים ששכחו, אכתוב את השאלה...
"האם מותר לעשות משהו שאתה יודע שיכול להיות שאדם אחר יחטא בעקבות כך, האם החטא עליך, מותר לך בכלל לעשות אותו?
למשל בשבת בבית ספר יש מקום לתלישת נייר אחרי נטילת ידיים, האם חובה על האולפנא להוציא את הנייר לפני שבת, ואולי שאלה שלא במקומה, אבל על מי האשמה? יש כאן בכלל עניין של אשמה? הרי אם זה לא היה שם, בנות לא היו נופלות בזה (ואני ממש לא מאשימה, פשוט רוצה לדעת)
או אם אני אסרוג כיפה שלא ניראת מכל הצדדים/מכסה את הראש, האם מותר לי בכלל להכין? ושוב על מי האשמה? האם אפשר לצאת מנקודת הנחה שממילא הוא יקנה כיפה כזו, ואני פשוט מרוויחה? האם זאת גישה שנקרית בדרכנו לפעמים, ואפשר להסתמך עליה, והמחמיר "תבוא עליו הברכה" כמו שנאמר..?
או גם למשל, כשיש אתרי אנטרנט פתוחים בשבת, הרי ברור שהאדם נופל, אבל האם יש מחובת האתר הדתי להיסגר לפני שבת?"
------------------------------------------------------------------------------------
ותשובת הרה''ג יעקב אריאל...
איסור לפני עיור מהתורה הוא כשאדם גורם בלעדי וישיר לאחר לחטוא, כגון: מושיט לנזיר יין כשאין לנזיר אפשרות להשיג יין אחר.
במקרה הראשון, אם אין במקום נייר חתוך זוהי הכשלה גמורה, אם יש נייר חתוך אין כאן הכשלה לא מהתורה ולא מדרבנן.
גם האינטרנט הפתוח בשבת דומה. הגולש הוא האשם הבלעדי. בכל זאת ראוי לפחות להודיע לכל הנכנס ששבת היום והוא מתבקש לא להיכנס.
כשיש לנזיר אפשרות להשיג יין אחר, האיסור הוא לא מהתורה אלא רק מדרבנן משום מסייע לדבר עברה
זהו המקרה של הכיפה. אך אם מדובר במקרה שיש קשר אישי בין הסורגת לבחור והוא מעוניין רק בכיפה שהיא סורגת היא עוברת על לפני עיור.
---------------------
תודה לכל העונים בזמנו!
