היי, כבר הרבה זמן אני רוצה לספר את זהאחת מכם

אבל אני מתביישת [אז מצאתי פתרון להחבא מאחורי ניק...]

מאז שנולדתי אני לא מתה על אבא שלי, תמיד הייתי מפחדת ממנו [לא ממכות! הוא אפעם לא הרביץ לנו] אבל הוא איש כזה מפחיד, צועק, כלפי חוץ הוא נראה אדם מאד נחמד ואם אני יספר למישו מבחוץ את מה שקורה בבית הוא בחיים לא יאמין! קיצור הרבה זמן לא סבלתי אותו [סליחה אם זה בוטה לכם מידי... בטח כולכם פה ביחסים מצוינים עם ההורים] ואז לפני בערך 4 שנים היה לנו איזה ריב, הוא צעק עלי שאני מתנהגת כמו חיה [כן! כן!] ואז אמרתי לו שאני שונאת אותו ומאז אנחנו לא מדברים... בזמן האחרון ממש נהיה לי רע ממנו! אני עצבנית, אני בעצבות, שונאת לחזור הביתה! הוא ממש נהיה דיקטטור בבית! רודן! אי אפשר לנשום לפני שמבקשים ממנו אישור [ואני לא צוחקת, בא לי לבכות...] אפילו אמא שלי נהיית שפוטה שלו [וזה מעצבן אותי!!] אני אוהבת את אמא שלי, ומעריכה אותה מאד, אבל אני גם מרחמת עליה ואני מרגישה שאי אפשר גם לאהוב מישו וגם לרחם עליו... אני מוצאת את עצמי לפעמים מתפללת שהוא ימות [כן, אני יודעת שעכשיו אתם מזועזעים עמוקות אבל זאת המציאות] טוב זה בערך הסיפור על קצה המזלג...

ואיך זה מתקשר ללנ"ו??

הרבה פעמים אני חושבת שאיך אני יעיז לספר למי שאני יוצאת איתו [באופן כללי, אין לי עכשיו מישו] את הסיפור הזה, ואיך הוא יגיב?? מה הייתם חושבים ואיך הייתם מגיבים אם בת הזוג שאתם יוצאים איתה הייתה מספרת לכם את כל זה? זה חשוב לי, בבקשה תענו ברצינות

וואו.mama

לא נראה לי הייתי מתנתקת ממישהו שהיה אומר לי כזה דבר על עצמו...

אבל יש כאלה שלא היו אוהבים את זה מן הסתם, כי זה לא פשוט.

לדעתי זה תלוי באיזה שלב של הקשר את מספרת את זה.

עדיף לא מיד להנחית את זה...

שיהיה בהצלחה!

כמו שאתם יודעים,שרבוב

אני עדיין לא יוצאת אבל, בכל זאת....

קודם כל אני משתתפת בצערך.

(ב"ה אבא שלי לא כזה אבל היו לי קרובי משפחה כאלה, כך שאני מכירה את זה...)

דבר שני: צאני חושבת שלא כדאי שתספרי את זה בשלב ראשוני של הקשר.

קודם כל שהבחור יכיר אותך, אישיות טובה, עדינה מדהימה וכ"ו....

אח"כ מו הסתם הוא יכיר את אביך....

והוא יראה שלצערו הוא לא אדם כ"כ נחמד....

ואז תגידי לו שקשה לך להסתדר איתו,

והוא יבין,

כי הוא מכיר את המציאות, אותך ואת אביך.

הבעיה היא אם הוא לא יכיר את אביך, ותדברו על זה....

ואת זה אני משאירה לאחרים....

אבל באופן כללי אני ממש דוגלת בפתיחות.

אל תסתירי ממשנו כלום! (מצד שני את לא חייבת להגיד הכל )

בהצלחה!

זה לא קל.אני12345

מס' דברים:

1. אני חושבת שכדאי לך לספר למשהו שאת סומכת עליו , אולי חברה טובה או אפילו משהו מבוגר שיעזור לך להתמודד עם מצבים כאלו. חשוב קצת לשמוע יותר, כדי לדעת לכוון אותך.

2. בוודאי שתספרי לבחור שתצאי איתו. תספרי לו איך את מרגישה כלפי המשפחה שלך וגם הוא. את רוצה להכיר אותו, לדעת מה הפריע לו, מה הוא רוצה לשנות. גם את- בע"ה כשתבני בית, תקימי אותו כפי שאת רוצה.

 אולי זה לא יהיה בפגישה הראשונה, אבל בהמשך ההיכרות, בוודאי שחשוב לדבר על מה שמציק. אחד הדברים החשובים מאוד לדעתי בלהתחתן, זה למצוא שותף לחיים. מישהו שאוכל לשתף אותו בכל מה שעובר עליי.

לומדים גם לדבר על עצמי וגם להקשיב לשני. וביחד בונים. ככה אני רואה נישואין.

אל תדאגי לגבי בחור, זה באמת דבר שאין לחשוש ממנו.

מה שחשוב שעכשיו יהיה לך טוב.

 

 

אני12345 אהבתי איך שהגדרת...tttt

למצוא שותף לחיים,

מישהו שאוכל לשתף אותו בכל מה שעובר עליי...

הלוואי.

אני12345 אהבתי איך שהגדרת...tttt

למצוא שותף לחיים,

מישהו שאוכל לשתף אותו בכל מה שעובר עליי...

הלוואי.

בע"ה אל תדאגי תמצאיאור-עציון
תודהאני12345
אשריך שיש לך האומץ לכתוב על זה!אור77

למרות שזה עדיין אחרי ניק..

בכל אופן, בעיני זה נראה לחיוב.. כי זה מוכיח שאת רואה בזה משהו שלילי.

אז לעיניין.... הסיפור שלך מעלה לי אסוטיאציה דומה... אבל לא קיצונית כשלך ולכן אני קצת מזדהה... (אוי, זה נשמע גרוע.. אז כדי שתהיה הבנה מלאה...היחסים שלי עם הורי תקינים ב"ה!)

לעיניות דעתי, אין צורך לומר לבחור על העיניין, כדבר שחשוב מאוד שידע... זאת לא מגבלה!

אם הוא אמור לדעת, את תראי שאת תספרי לו בעיתוי המתאים מבחינתך מבחינת מוכנות נפשית לספר על זה.

שיהיה ב"הצלחה, מותק!!

{אור 'באורות' היום... }

למה אור באורות היום??? ;)mama
אור רואה אורות!!!! אז למה שלא?אור77

"...והאור עליך... האור בעיניך.

האור ממעל יבוא יופיע...

זה האור, הוא יגיע..

זה אור האל!!..."

(מקווה שציטטתי נכון... חיים, עמך הסליחה אם לא... )

איזה חיים ואיזה נעליים? (יצא חרוז!!) mama

ואיזה אורות את ראית?

שתפי, זה משמח!...

די אל תנצלשו! זה לא יפה!שרבוב
דבר ראשון:mama

זה לא ניצלו"ש. זה יהיה נחמד לכולם לשמוע למה למה אורצ'יק באורות..

דבר שני: למה לא יפה??

קצת סבלנות לאחרים לא תזיק...

ראשיתעמית-טליה

אני לא חושבת שאת צריכה לספר הכל לבחור שאת יוצאת איתו
כשהוא יהיה ארוסך תמצאי את הדרך להגיד לו שנורא קשה לך עם אביך ואין כימיה טובה וזהו.את לא צריכה להרחיב לו בצורה שהרחבת כאן...

פעם שמעתי רב שאמר,לכל אדם בעולם יש אדם אחר שהוא התיקון מידות שלו.
אצלך זה כנראה אבא שלך..ופה את גם חייבת לכבד אותו.
עם כמה שקשה לך,את צריכה להבין שיש סוגי אנשים שהם שתלטנים.
אם הבוס שלך יהיה שתלטן את תרשי לעצמך לדבר אליו ככה ולהפסיד את מקום עבודתך?

נסי פשוט לשנות פאזה לגבי אביך,ליצור איתו דיסטאנס כולשהו שלא ישתלט עלייך יותר מידי אבל לא להתרחק ממנו לגמרי.מזה לא מדברים 4 שנים?!
תפסיקי עם זה מיד!זה כיבוד הורים!!מצוות דאורייתא!

מבינה כמה שזה קשה,אולי תתייחסי אליו כמסכן שלא עלה בידו ללמוד דרך ארץ מהי.
עם כמה שזה מגעיל..
כשחילוני אומר לי משהו מרגיז על הדת,במקום להתרגז אני פשוט אומרת לעצמי כמה שהוא מסכן שלא זכה באמת להכיר את התורה.מחייכת וממשיכה הלאה..

ולסיום סיפור חרדי-את יכולה לקחת ממנו לקח ואת יכולה גם לא.
חברה של אחותי יצאה הרבה שנים לדייטים ביטלה אירוסין פעמיים ולא התחתנה
היא כמעט היתה בת 30..ואז היא דיברה עם רבנית גדולה
הרבנית שאלה אותה אם היא מכבדת כראוי את הורים שלה?
הבחורה הסמיקה ואמרה שנורא קשה לה להסתדר עם אמה.
הרבנית אמרה לה,דעי לך שהזיווג מתעכב בגלל הכיבוד הורים
מעכשיו כל פעם שתרצי לא לכבד את הורייך תנשכי שפתיים ותגידי לקב"ה שאת לא מגיבה למען התיקון שלך ולמען הזיווג שיבוא.
היא באמת התחתנה אחרי לא מעט זמן.
(הסיפור הנ"ל הוא לא אורים ותומים..)

שיהיה בהצלחה!

עמית!שרבוב

אסור לשפוט אותה!

אבא שלה לצערינו לא נשמע אדם נורמלי!

היה לי קורב משפחה ג"כ כזה, אפילו קצת פחות,

אבל בבית שלו היה הרבה יותר מתח...

ואשתו הלכה איתו לכל מיני יועצי נישואין וזוגיות וכ"ו....

עד שחרי הרבה זמן של סבל,

צעקות בבית, שתלטנות ואפילו מכות,

ואחרי שנה שהלכו לכל מיני יועצים....

התברר שהוא חולה נפש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

והוא נראה אדם רגיל לחלוטין,

אפילו עוזר הרבה פעמים, נחמד, מחייך בקיצור נראה טוב...

רק שבבית הוא מאבד שליטה!

אז ח"ו אני לא אומרת שאבא של אחת מכם הוא כזה, והוא חולה נפש, אבל יכול להיות שהוא לא אדם מאוד נומלי!

קורה!

שרבובעמית-טליה
גם אבא חולה נפש,חובה לכבד!
לא התכוונתי להפחיד,אבל במחשבה שניה יש עיניין לפחד מאי כיבוד הורים
מלעבור על ציווי כזה גדול!
זה יראת חטא!

היה לי חניך שאביו היה מכה אותו,הרבה מעבר למכת למידה (אם קיים דבר כזה..)
וישבתי איתו לילות וימים להסביר לו שהוא חייב לכבד גם אבא כזה!

זה לא אומר שהוא חייב לאהוב אותו,או לחבק אותו
אבל הוא חייב לכבדו,אסור לו לקלל אותו אסור לו להרביץ לו,אסור לו לפגוע בו ולומר לו שהוא שונא אותו!

היראת חטא הכי גדולה שקיימת אצלי זה כיבוד הורים.
לא כי הזיווג שלי יתעכב בגללה (וסתם סיפרתי סיפור על היופי שבכיבוד הורים ולא ההפך..תלוי איך מסתכלים עליו,וגם ציינתי בהדגש שזה לא אורים ותומים ולענ"ד לא בגלל זה צריך לכבד הורים אבל אצל חלק זה אחלה דירבון!)
בגלל שזה איסור כ"כ גדול שאני באמת מפחדת לעבור עליו.יותר מכל איסור אחר.

אני יודעת מזה הורים שתלטנים,חברה שלי עד השירות לאומי שנתיים עם רישיון הורים שלה נתנו לה לנסוע רק עם מלווה (והיה להם שלוש רכבים) אמרו לה לחזור עד 12 ואנחנו היינו מתחילות לצאת רק בשעות האלה
ועדיין היא היתה שומעת להם לפעמים אני הסתכלתי עליה כפתי,ואמרתי לה אם לא קשה לה ולמה היא כ"כ מקשיבה להם בגיל שלה
והיא אמרה לי משפט אחד
עמית מה יש לך?זה כיבוד הורים,וזה חובה בכל גיל.

בטוחני שזה קשה ובאמת ניסיון מטורף!!!אבא שלי קצת מציק לי ואני מתחרפנת
אבל צריך להיזהר מלחטוא!
מסכימהשרבוב

נכון...

צריך לכבד...

והלוואי שתהיה לי יראת חטא בנושא זה כמו שיש לך....

אני צריכה להשתפר בזה לא מעט....

ברור שמשתדלים לכבד וכ"ו...

אבל גם נכשלים....

אז ממש תודה על ההארה!

מבין אותהגון דו

אני מכיר הורים שגרמו בהתנהגות שלהם לדברים כאלה.

בלי להיכנס לשמות ופרטים.

לכן קל לי להאמין שדברים כאלו יכולים לקרות.

למרות,שבכל מקרה,צריך לכבד את ההורים גם אם הם נורא מעצבנים(וזה קשה)

כי הם הביאו אותנו לעולם,

והשקיעו בנו המון,המון!

מבאס,אבל זה ככה.

מסכימה איתך,שרבוב

אבל עד ההפחדות של עמית...

ואני לא התכוונתי שלא צריך לכבד!

התכוונתי שבאמת א"א לשפוט!

אבל אכן,

צריך להשתדל...

צריך לכבד את ההורים לא כי הם הביאו אותנו לעולם...mama

היה לי קטעים בחיים שדווקא ממש לא שמחתי על זה שאני פה, אז מה אני לא אכבד את ההורים שלי בגלל זה?

לא. אני אכבד את ההורים שלי (אשתדל לפחות), כי כך ציווה אותי בורא העולם.

הפריעה לי הגישה. פשוט מאד, יש הורים שמתנהגים זבל לילדים שלהם, ולא משקיעים בהם כלום. זה עדיין לא סיבה למה לא לכבד אותם. מעצבןןן.

זה נשמע כאילו ההורים שלי כאלה...mama

אז לא. אני מאד אוהבת את ההורים שלי וגם מאד מעריכה אותם, ואת כל מה שהם עושים בשבילי.. והם עושים המון.

תודה על הדיוק ;)שרבוב

אבל בכל זאת,

זה מטעמי המצווה....

למה מכדים אותם לפי ספר החינוך?

נכון, בראש ובראשונה, בגלל שה' ציווה,

אבל גם בגלל שבזכותם אנחנו פה....

וזה לא קשור אם הם אהבו אותנו או לא,

השקיעו בנו או לא,

או הצורה בה הם התנהגו אלינו,

עד כאן נצלו"ש מס' 2

מה נצלו"ש??mama
תגובהאנונימי (פותח)

בס"ד

ואוו צדיקה יש בך משהו מיוחד מאחורי המילים..

אני בטוח שכל גבר יעריץ אותך, רק כדאי באמת שלא תספרי על ההתחלה, אלא אחרי שנוצר קשר.

בהצלחה ואני מוריד את הכובע (אין לי כובע אז נסתפק בכיפה) בפנייך על הניסיון שה' נתן לך, זה בטח קשה... ואני מאחל לך שבע"ה תצאי מזה יותר מחוזקת יותר רגישה יותר מבינה ויותר קרובה לאבינו שבשמים.

אשרייך!

התמודדותיונתן782
אני מסכים עם המגיבים הקודמים שזהו דבר שלא מספרים עליו בפגישות הראשונות. בפגישות מתקדמות שכבר מתחילים להכיר אחד את השני בצורה עמוקה יותר, יש מקום לנסות להסביר את טיב היחסים עם האב ומה בדיוק גרם לכך.
איני רואה הגיון בהסתרה, כיון שאם הקשר יתפתח למשהו רציני, במוקדם או במאוחר הצד השני יגלה את זה...

בנוסף (התפקיד מחייב) אם הדבר מציק לך מאד, כדאי לשקול לפנות למישהו שאת סומכת עליו ולשוחח איתו על הנושא. הדבר לא ישנה את האב, אבל אולי יעזור לך להתמודד עם המצב בבית בצורה טובה יותר.

כמה דבריםעדיאל
1 לדעתי צריך לספר לבחור ולפני אירוסין. בסופו של דבר הוא יהיה קשור גם למשפחה 2 נראה לי שלבחור זה לא צריך להפריע כי את מסוגלת להתנתק מהאבא לא כולם מסוגלות.. 3 אני חושב שאת חייבת בכבודו אבל זה לא אומר שאת צריכה להיות לידו אלא להתרחק אולי אפילו לעבור דירה אבל לכבד אותו.
יש אנשיםדודי25
שההורים שלהם גרושים, והאופן טבעי היחסים עם הורה אחד פחות טובים מאשר עם האחר. אני אישית מכיר מישהו שהוריו היו גרושים, ולכל הילדים היו יחסים נוראיים עם האבא.  אבל להם היה יותר פשוט להתמודד אולי בגלל שההורים גרושים. אצלך ההורים ביחד\ אבל מבחינתך ראוי היה שהיו פרודים. אז אולי פשוט תתייחסי בתיאורים שלך למצב, כאילו םה באמת פרודים. יותר קל יהיה להבין מבחוץ את המצב כך.

תגידי לעצמך דבר כזה - איך היית פונה לבחור ומסבירה את מצבך, לו היית בת להורים גרושים?
נראה לי שזה יקל על החשיבה של זה, ויעזור לך לקבל את זה שאת לא מקרה יוצא דופן, ויש עוד כמוך. תתפלאי אבל אנשים מקבלי את זה בהבנה בדרך כלל.  ובכל מקרה, אם את בוחרת לתאר את זה לבחור, אל תיכנסי למילים קשות ביחס לאבא שלך, אלא פשוט תתארי בקצרה שאת לא מסתדרת איתו. וזה יהיה בסדר. (בלי מילים כמו "שונא" וכדומה שלא מצלצלות טוב)
אני תמידאנונימי (פותח)
בעד לספר דברים כאלו כי זה כמו 'בוחן' את הבחור שהוא מבין מורכבויות, שהוא יודע להבדיל ביני לבין המשפחה שלי, וכו' וכו'. אז אמנם לא בהתחלה כי עדיין לא נבנה קשר. אבל כשמרגישים שזה מתאים - שיש קשר אז לספר. בהצלחה!
לטעמי חשוב לספר~א.ל

לא הכל מספרים לבן הזוג ורק בגלל העובדה שיש דברים שפשוט לא רלוונטים

אבל דברים שהם מהותיים או פשוט רלוונטים כמו משפחה והיחסים שלך איתה-חשובים על אף הקושי ,כי זה בוודאי יכול להשפיע את הביחד שלכם במידה וזה יגיע לשלב רציני.ככה שאולי זה אפילו טיפה לא מוסרי לא לספר לו... 

לא חייבים בהתחלה,אבל במידה ומרגישים בצורה פשוטה ואמיתית שהגיע שלב רציני בקשר,או שהוא אפילו בכיוון של שם-לספר.

ולגבי איך אני הייתי מגיבה אם בן הזוג שלי היה מספר דברים כאלה-אני חושבת שזה תלוי ב"איך". ולכן צריך המון עבודה מידותית כדי שנוכל גם לספר דברים על דרך האמת וגם שעל אף שזה נשמע קשה זה לא ירתיע..

אני מקווה שבע"ה לא תהיה עצובה בגלל זה.נשמע אולי לא שייך כרגע ואפילו מעצבן לשמוע אבל לפעמים מתוך ה"לא" אנחנו לומדים מה כן בצורה הכי חדה שיש.אולי זה שיש לך משפחה ככה יעזור לך בצורה מאוד ברורה להבנות את שאת רוצה.

בהצלחה

 

השאלה היא איך זה ישפיע עלייך בקשר ובבית שתבניאנונימי (פותח)

זה לא שכולם מושלמים ובאים צדיקים וצחים אבל כל דבר משפיע בקשר.לעצמך כדאי לך למצוא פתרון לסכסוך הזה. גם אם לא השלמה עם האבא לפחות השלמה עם עצמך לגבי המצב וליבון הסוגייה.כי כשנשואים יש יותר משקל לכל פלונטר משפחתי. הן על הבית הפרטי והקשר עם המשפחה, והן על הקשר עצמו במודע ושלא במודע.

והתועלת מזה תהיה רק שלך!!

בהצלחה.

את צריכה פשוטאור-עציון

בס"ד

לספר לו את זה בזמן המתאים,כאשר אתם בשלב מתקדם יותר של היחסים..

מנסיון אישי-אודי-ה

גם אצלי המצב מאוד דומה ואני לא רוצה להיכנס לפרטים...
אני ממש מבינה אותך והיה קשה לי מאוד לקיים כיבוד הורים. מי שלא עבר את זה לא מבין!
אני מתוך הנסיון למדתי שעדיף לא לדבר על בעיות אישיות בפגישות הראשונות.
את עלולה להצטייר כ"קוטרית" ופסימית וזה לא טוב. אפשר לספר בהדרגה ובעדינות. לא בצורה עוצמתית כמו שאת מתארת. 
אחרי שהבחור יכיר אותך ויהיה אצלך בית הוא יבין את מצב העניינים.
אצלי המצב היה כ"כ קשה עד שכשהייתי באה להורים אחרי החתונה הייתי נורא עצבנית שם.
היום ב"ה היחסים עם בעלי מצויינים (ברור שיש עליות ומורדות אבל זה ברמה נורמלית לחלוטין)
וגם כשאני באה להורים אני רגועה כי החיים שלי הרבה יותר טובים.

רק רציתי לתת לך עצה לחיים שיהיו לך עם בעלך לעתיד בע"ה - הכי חשוב שתהיה תקשורת נכונה ולדבר על הכל.
לא כדאי לשמור דברים בבטן כי זה אח"כ מתפוצץ.
ועוד עצה - שבבחירת הבן-זוג תמיד תזכרי שמידות טובות זה הכי חשוב. כסף, עבודה וכו' זה חשוב אבל הרבה פחות...

אודיה! את מעולה!אנונימי (פותח)

כל מה שכתבת כ"כ לעניין! ממש ניכר שאין חכם כבעל נסיון.

 נקודה נוספת שאני רוצה להאיר ותגידי אם את יכולה להתחבר אליה.

בקשר עם בן הזוג מקופלים גם קשרים נוספים שלנו ובן הזוג הוא בעל ושותף אבל גם לפעמים קצת אבא. כשהמערכת עם האב כ"כ

טעונה, פצועה וכואבת זה מקבל משנה חשיבות. יכול להיות שיקרו מקרים שהבעל יגיב בצורה מסויימת בתמימות ואצל "אחת מכם"

ישר תקפוץ למודעות דמות האבא וכל ההתנגדויות, הכעסים, התסכולים והכאב יפרוץ החוצה על הבעל המסכן שבאמת לא יודע

מאיפה זה בא לו ומה הוא עשה שמגיע לו כזה יחס. לכן נראה לי שמאד חשוב שיהיה מודע לפרטים וגם היא צריכה לעשות עבודה

על עצמה של לשים לב מתי בעצם היא מלבישה את דמות האבא כפי שהיא חוותה על הבעל, לזהות את המצבים שבהם זה

קורה, את התחושות שהיא חווה  ולנסות ל"נטרל" ולשחרר  את זה.

בנוסף אולי דרך טיפול או התייעצות עם מישהו שהיא סומכת עליו היא תוכל להגיע לאיזשהוא פיוס איתו  במובן של קבלה שלו כמו 

שהוא וזה בטוח יעזור לה להיות יותר שלמה, רגועה ואוהבת ומקבלת את עצמה, שזה בסופו של דבר הכי חשוב. והסיבה שאני 

מעלה את זה היא שלפעמים חלק מהכעס על ההורה הוא בגלל שבמקום מסויים יש בנו פחד עצום שגם אנחנו כאלה וככל שמנסים

לברוח מזה בדרך של כעס ומלחמה זה רק מתעצם מבפנים.

המון המון הצלחה ואני באמת מאמינה שה' נותן לכל אחד מאיתנו רק את הנסיונות שמהם הוא יכול לצמוח ולהתקדם בעצמו ואפילו 

לאסוף כוחות לעזור לאנשים אחרים במצבים דומים. 

אודיה, גם אני החכמתי, תודה!שרבוב
מסכימה עם אודיה ומוסיפה: לקח מסיפור אמיתי!כלנית1

מסכימה עם אודיה. ומוסיפה: אין אפשרות להתנתק כליל מהאבא, כי תכנון הנישואין וההוצאות קשורים בד"כ להורים והקשר איתם ימשך בע"ה גם אחרי החתונה. עליך לספר על טיב הקשר בינך לבין אביך, אבל לא חובה להיכנס לפרטי פרטים של הדברים המדוייקים שנאמרו. אני מכירה זוג מבוגר שנפגש כאשר הורי הבחור כבר היו גרושים. הבחורה ידעה שהבחור  לא כ"כ בקשר עם אביו בגלל היחס לאשתו ולילדים. הבחור שכבר היה עצמאי מבחינת מגורים ועבודה ובכל מקרה לא התכוון להעזר באב פשוט התנתק לגמרי מאביו ואפילו לא הזמין אותו לחתונה.

עד היום כואב לאשה שלילדיה אין סבא (הסבתא נפטרה) והיא תוהה מה יאלצו לספר להם ומתי, כי תמיד קיימת אפשרות שבריב קל בין האב לילדיו, אחד יחליט שהוא גם יכול להתנתק ממנו (מאחר שהתנאים האמיתייים לניתוק לא יסופרו לעולם).

במקרה שלך (אם אינך מבוגרת מאד או עצמאית, ההורים יהיו מעורים בכל ולכן, בקשר רציני, תצטרכי במקביל לסיפור העניין לבחור, להגיע לפשרה כלשהי עם אביך (את לא מדברת עליו והוא לא יזכיר עניינים שביניכם בפני הבחור, כדי שלא יפגום לך בשידוך לפני החתונה, או בקשרים המשפחתיים שאחרי החתונה).מתפללת שתדעי מה לומר ובהצלחה!

תודה אודי'ה!!אחת מכם
זה ממש מעודד!!
>>עב"מ
העלית פה 2 נק' חשובות מאד:
אחת- הקשר עם אבא
השניה- מתי לספר.

לפי איך שנשמע מה שכתבת, אני לא יודעת אם את רוצה התייחסות לנק' הראשונה.
יש לי המון מה להגיד בנושא הזה, באמת, וזה גם לא בקטע של מוסר או משהו, אבל לא זה המקום.
אז אם את רוצה לשמוע- תמסרשי לי.
מה שאני כן אציין זה שכדאי שתביני שהמצב הזה לא אידיאלי בכלל ודורש תיקון.
מהמעט שאני מכירה בנושא הזה - ההבנה הזו הייתה השלב העיקרי שלפני תיקון המצב, גם כשהמצב נראה חסר תקנה לגמרי.

לגבי הנק' השניה- אני חושבת שבכל קשר מגיע השלב שבו מדברים גם על מה שיותר מפריע ויותר כואב.
להתחיל את הקשר מהנק' הזו זה ממש לא בריא, אבל זו נק' שמגיעה מתישהו.
מה עם בנות שעברו התעללות מינית למשל?
בעלן לא ידע מזה?
זה חיים כפולים וזה מטורף לחיות ככה!
ומישהו אמר לי פעם שכל הדברים האלה, ובכללם גם מה שאת ציינת, הם לא דברים שאמורים להפריע לבנאדם נורמלי כל עוד את לא נשברת מזה אלא צומחת.
כמובן שכשתספרי למי שתספרי זה לא צריך לבוא ממקום של מסכנות.
אבל להסתיר דבר כזה??
הוא לא המחנכת שלך ולא החברה שלך, הוא חלק ממך!
מה שכן, בכל קשר השלב הנכון לספר יכול להגיע בזמן אחר...
חשוב שתהיה הרגישות לקלוט את הטיימינג...
אבל כמובן שלספר!

המון הצלחה בכל!
ותחייכי קצת... זה בריא...
איך אני הייתי מגיבה?מאמע צאדיקה

פעם רבנית שלי סיפרה שלי על עצמה - שהעובדה שהיא בת להורים גרושים דווקא חיזקה את הנישואין שלה- כי היא הרבה יותר רגישה לזהות בעיות ותקלים- ולא מתעלמת ושוכחת ואוגרת בבטן אלא מדברת ופותרת ביחד ומודעת כמה קשה צריך לעבוד כדי לבנות קשר נכון.

 

וגם את---

את בחורה עם כוחות ויכולות. את מסוגלת דווקא בגלל הניסיון שלך לבוא לבנית בית עם כוח ורצון לבנות משהוא אחר- חזק יותר, טוב יותר.

מתי לספר לו? מתי שאת מוכנה. כמו כל דבר אישי שמספרים.

ואיך הוא יגיב לזה? תלוי עד כמה יש לו מידות טובות. כמה יש לו אישיות חזקה כמוך... וגם תלוי כמה הוא מסמפט\ אוהב אותך וכואב לו הכאב שלך והוא מוכן להטות כתף לשאת את החיים בשניים...

 

בכללי אני מתכוונת לומר- לכל אדם יש את הבעיות שלו ואת הכוחות שלו. ואבא שלך לא כתם על חייך או על הרזומה שלך.

 

ולא שאלת אותנו- אבל אולי כדאי להתייעץ עם איש מקצוע לגבי עזרה לאמא ולבית של ההורים.

ומבחינת כיבוד הורים- אין לך חיוב לעבור התעללות. ממש לא.

 

שולחת לך חיבוק ענק לחיזוק.

 

 

ה' הוא המלך בלבד!  כנסי שנייה!מכאל 2 3

ב"ה ית' בר"ה

שלום

אני חושב שצדיקה אחותך צודקת

וגם אולי כדי שתספרי למורה שלך או משהיא שמבינה שתעזור לך!

נ"ב

כדי לצעוק לה' ה' עוזר (תיקון הכללי זה ממש עוזר)

בהצלחה

בתקווה וצפייה לישועה שלמה

נ

נח

נחמ

נחמן מאמן! 

 

 

לעניות דעתיבתאל1
נראה לי קודם תנסי לפתור את הבעיה הראשונה ואחרי זה לעבור לבעיה השניה (לדייטים...) אלא אם כן את כבר ממש לחוצה...
מאוד מברכת אותך על הפתיחותיהודית פוגל
ועל השיתוף. תודה. לעצם השאלה לא נראה לי כי צריך לספר על זה עד אחרי החתונה שאז בן זוגך יעמוד בעצמו על מצב הענינים וגם זה יהיה בהדרגה, כי בהתחלה הרי כולם נחמדים עם כולם. פרישת קשיים ובעיות יוצרת תדמית של מסכנות ובעיתיות וזה יכול להפחיד וליצור רושם מוטעה. הניחי לדברים, דיה לצרה בשעתה.
לא צריך לספר עד אחרי החתונה???!?!מאמע צאדיקה

ברוב קהילות ישראל נהוג שבאים לבית של ההורים לפני האירוסין...

ובבית כזה אין יותר מידי מסכות... וגם אם יש - יש המון מוקשים שטמונים מתחת לפני השטח. כדאי שהבחור ידע עליהם כדי לזהות ולנטרל.  (אגב, גם כדי שהוא ידע לזהות נק' רגישות אצלה ולא לדרוך לה על מוקשים ופחדים.)

 

פרישת בעיות לא יוצרת רושם מוטעה- היא יוצרת קשר ותמיכה ושותפות.

ככה זה לחיות בזוג.

ואם אין לה ביטחון עוד לפני החתונה שהוא יהיה איתה בסיפור הזה -- איך יהיה לה ביטחון שהוא יעזור לה אחרי?!

כמובן- הכוונה שלי בשלב מתקדם (מאוד) של קשר. לא דבר שמספרים בדייט חמישי...

בעז"האנונימי (פותח)
כשיגיע הזמן ותצאי עם מישהו רציני תגיעי לשאלה הזו ותלכי לפי תחושת הבטן שלך ורמת הקירבה והיחסים בניכם , אני לא חושבת שאת צריכה לספר על הענין הזה חלכל אחד זה עלול להרתיע ומבחינת הזוגיות שלך עם חברך זה לא אמור להיות פרמטר כלל, אני קצת מסתבכת בלהסביר אך מה שאני רוצה לןמר זה, שכואב לי שכך העניין, אך זה לא מום מחלה או חולי שחייב לספר עליו לפעמים דסברים כאלו גורמים לאנשים לחשוב שהם מכניסים ראש בריא למיטה חולה כשבאמת זה כלל לא כך זה לא צריך להשפיע על הזוגיות שלך בעתיד
סיפור עצובאבא שמואל
את מבקשת תגובה רצינית.
אני מצטרף לדעות שהושמעו קודם, הבעיה עם איך לספר, יכול להמתין. ויש קודם להתייחס לעצם המצב, כעת.

השאלה היא אם את מוכנה נפשית לקבל תגובות עניניות, או רק את מחפשת השתתפות והבנה את הרגשות הקשות שאת חווה. כל מה שקשור ברגש, אי אפשר להתווכח איתו, אלא להגיב בהזדהות והבנה, וכן, את מעלה כאן הרגשות מאד קשות.

את בבעיה, שדורשת פתרון, נראה לי לא כדאי להפגש, עד שיהיה לך כיוון של פתרון הבעיה שאת מתמודדת (או לא?) איתה.
התמודדותאנונימי (פותח)

את עוברת התמודדות לא קלה. יהי רצון שתצאי ממנה מחוזקת.

כתוב ברמב"ם: "... איזהו שונא? זה שלא דיבר עמו ג' ימים מפני האיבה". וכאן זה 4 שנים, ואבא.

אין ספק ששניכם עוברים יסורים וכדאי מאוד לטפל בכך, דאגה בלב איש יסיחנה לאחר שמקובל עליו, אמין ובעל נסיון. אין ספק שזה מקרין על בניית הבית שלך. המון ברכות להצלחה. יאיר ד' עיניך ויפתח לבך ותראי רק אור.

תודה לכולםאחת מכם

על העזרה, הפרגון והעידוד....

בשורות טובות

אגבאחת מכם
אשמח לשמוע מה אתם הייתם עושים ואיך הייתם מגיבים אם המדוייט/ת שלכם היו מספרים לכם את זה... תודה
הייתי משוחחת איתו על כך.אני12345
מחכה שיספר ושואלת איך הוא מסתדר היום?
אם היה אכפת לי ממנהאבא שמואל
הייתי מנסה לעשות כמו אבא רבא שלי...
כלומר?אחת מכם
כתבו פה הרבה לפני על המצב הזה..א_א

אז אני רק יענה לשאלה השניה, איך הייתי מגיב.

אז האמת,זה היה גורם לי לעצור שניה בקשר ולהסתכל, האם נראלי שהמצב הזה בבית שלה גורם לה /יגרום לה להתנהג כמו אבא שלה. בגרע שזה יהיה ברור שזה לא המצב, אז ממשיכים,ומקיימים למהדרין את הפס' "על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו ".

במקרה חבר שלי התארש עכישו עם מישהי שהיו לה בעיות עם אחד הוורים שלה.. והוא באמת התלבט בקשר לזה, אבל דבק לעומק, ראה שזה לא משפיע, וב"ה...

אולי פה אנשים יעבירו ביקורת מזתומרת יעזוב??? אז התשובה היא כן, אם זה מה שיהיה בו צורך כדי לבנות זוגיות בריאה, אז עוזבים את ההורים, מתרחקים לפינה הקטנה והחמה של הזוג, ובנים זזוגיות בריאה. |(|כמובן רק אם נראה שהתתרחקות הזו נצרכת.

 

(ואלו לא דברי, אלא דברי הרב שלי, מהמבינים בענייני משפחה...)

 

ד"א-תמיד אני בהתלבטויות בעניין הזה של לספר/לא לספר..כי האמת ,אני חושב לעצמי שכשאני ייצא בעז"ה,אני ירצה שכל מה שהיא תתלבט אם לספר או לא לספר-שתספר, ככה זה נראה לי הכי בריא בעולם, לא לבוא בתחושת שקר/הסתרה אחד מהשני, אפילו לא קצת..

אני ג"כ חושבת שהייתי בודקתשרבוב

את העניין לעומק.

למה המצב נוצר?

איך זה משפיע עליו?

ואם הייתי רואה שהוא בסדר אז....

אהרן הכהןאבא שמואל
מנסה להשכין שלום ביניכם.
כבר הרבה זמן אני רוצה לספר את זה יאנונימי (פותח)אחרונה
היי אני בחור בן 27 עזרתי הרבה לידדה שלי באותו נוסה אני חושב שאת צריכה לבוא לאבא שלך לשבת איתו להבין אותו טוב מה הוא רוצה ומה לא רוצה לנסות לעשות לו הכול ואם יש לך את משהו שהוא אומר לך לעשות ואת לא רוצה אז תעשי את זה בדרך עקיפית ושהוא צועק אל תתיחסי אלו תכנסי לחדר שלך אל תדברי איתו אפילו וברגע שאת יובת איתו תשאלי אותו למה את ה כזה לפעמיים אתה צועק לא כול הזמן אני חושב רק צריך להבין אותו וזהו
צניעות = איכות בזוגיות???מחפש אהבה

לדעתכם, האם יש לרמת הצניעות והשמירה של בני הזוג השפעה על איכות הזוגיות שלהם?

אין שום קשר, ולמה שיהיה קשר?זמירות
נראה לי שהמוטיביציה הבסיסית לשמורadvfb

היא גזירת מלך. 

 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

 

 

לא נכון. זה מוסר טבעי. מוסר טבעיקעלעברימבאראחרונה

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

פגשתי מישהו.לגיטימי?

לא נדלקו אורות מיוחדים.

לא חשבתי שזה זה. 

לא הרגשתי שאני מכירה אותו עידן ועידנים.

עוד אחד, זר, שהחיים שלו משיקים לשלי.

משיקים, כי הוא לא בדיוק הטייפקאסט של מי שיצאתי איתו עד עכשיו. אבל לא היה משהו אחר רלוונטי באופק, אז למה לא לנסות משהו קצת אחר?

עוד דייט ראשון. ושני. ושלישי.

וזה עדיין לא השתנה.

טוב, לא באמת ציפיתי למשהו אחר.

כן, התקרבנו. כן, יצרנו מרחב של כנות. של הקשבה. של כבוד לשוני ביננו. ויש שוני. ויש פערים.

אבל לא רע. אפילו נחמד.

ועוד דייט.

ועוד אחד.

וזה מתחיל להיות רציני, ואני רואה שאני לא שם. לא במקום שהוא נמצא. מסרבת לקבל את זה שיש כאן צעד שצריך לעשות אותו - או לחדול.

פונה לאשת מקצוע. ולעוד אחת. ולעוד אחת. ולעוד אחד. ולעוד אחת. ולעוד אחת. חלקם עזרו יותר, חלקם פחות.

עוברת תהליך עם עצמי, ומולו.

ומחליטה ללכת על זה. לבחור בו כשותף שלי.

 

מה אני באה להגיד לכם?

לא נפלה עליי איזשהו משהו פתאום. זה בהחלט היה דומה לקשרים רבים אחרים. אבל עבדנו יחד. ועשינו תהליך משמעותי, לבד וביחד. ובחרנו.

כשהוא הגיע, לא הרגשתי בשום צורה שזה זה, שזה שונה מקשרים אחרים. 

האם הוא מושלם (ברור שאני לא מושלמת..)? האם הקשר שלנו מושלם? לא. אבל יש בו הרבה כנות ואותנטיות, וזה נראה לי בסיס טוב לצמיחה.

 

מה עוד?

תיזהרו במה שאתם אומרים. כן, הוא גם נמצא כאן. (וגם אחרים שיצאתי איתם). תחשבו טוב טוב לפני שאתם מפרסמים משהו עם דברים שיכולים לזהות אדם ספציפי - ייתכן שהוא או היא קוראים כאן.

ובשולי הדברים,

אני רוצה להודות לאנשים כאן, שמלווים אותי במסע שלי בשנים האחרונות. הפורום עזר לי בהיבטים רבים, בקשרים רבים, ואני מודה לכם. חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד אחד מהשני, מנקודות מבט אחרות וכו'.

ב"ה אני ממשיכה לפרק הבא במסע החיים, אבל אולי עוד תמצאו אותי פה מידי פעם..

 

מאחלת לכולם כאן להגיע לזוגיות טובה ומצמיחה, בקצב ובדרך שמתאימים להם.

(איך מגיעים לשם? מה זה זוגיות כזו? יש לכם תובנה, מחשבה וכו' בעניין - אשמח לקרוא כאן).

..שפלות רוח

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.


תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונותadvfb

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

..שפלות רוח

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

צודק, זה המקום שלךadvfb

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

מזל טוב!תפוחית 1
מדהים ממשזיויק
מזל טוב!
כיף לשמוע, המון מזל טוב!!advfb

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

וואו איזו בשורה מרגשתברוקולי
וואו איזה משמח לשמוע🎉פצל"פ

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב!!חדשכאן
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך שמחה, אהבה, נחת ורווח
וואו, משמח לקרואארץ השוקולד

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

מדהים!! מזל טוב!!!!אני:)))))
המון מזל טוב!!קדם
ממש התרגשתי לקרוא וכן, חיכיתי שתבשרי בשורות טובות וזה משמח מאוד!! לא מכירה אותך אבל מה מקריאת תגובות שלך כאן את נראית מדהימה, רגישה וחכמה מאוד. מאחלת לכם כל טוב!!!
וואי מזל טוב..דג כחול

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..


האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.


משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...


משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)


בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

וואו יקרה איזו הודעה משמחת ומרגשת!נגמרו לי השמות

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

מזל טוב רוב שמחותניצן*

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

בשעה טובה!!יעל מהדרום
מזל טוב ושפע ברכות 🌹פ.א.
שתזכו להקים בית באהבה ובאושר! מזל טוב!זמירות
מזל טוב! משמח מאד!100
בעז'ה בניין עדי עד מלא בשפע וברכה.

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

כיף לקרוא! מזל טוב! אולי גם הוא יכתוב מצידו?מרגול

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)


ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.


ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.


שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

לגבי צידו- מעניין יהיה לקרוא את ניסוחיו ותחושותיומרגולאחרונה

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי


משהו שרציתי לשתףמאותרת

היו לי כמה דייטים בחיי עם אנשים שונים -

רובם היו ב"ה נחמדים וטובים. אבל מידי פעם קרה שמי שנפגשתי איתו - נראה שמשהו התפספס מהפן של המודעות לחיצוניות ולגוף. ולי לא היה נעים להגיד שזה (כמובן תלוי כמה הדבר היה קיצוני) היה סיבה מרכזית בשבילי לא לרצות להמשיך.

ותהיתי לעצמי - מי שלא למד את זה בגיל ההתבגרות (ולא ברור לי מי מלמד שם - משפחה? חברים בפנימייה?), מתי משלים את הפער?

לכן חשוב לי להביא את זה כאן - יש אנשים שמוכנים להקים זוגיות ומשפחה, אבל נראה שהם דילגו על שלב בדרך לשם.

לא כולם, לא הרוב, אבל קיים. בעיני, אם יש לכם חבר כזה - זה חסד גדול להאיר לו ולעזור לו בנדון.

 

זה הטקסט שהתפרסם היום:

 

בואו נדבר על הפיל שבחדר, או יותר נכון, על הריח שבחדר:

יש איזה קטע במגזר שלנו, נטייה לחשוב שאם אנחנו בחורים עמוקים, רוחניים ומלאים במידות טובות, אז הצד הפיזי ובפרט ההיגיינה הבסיסית , הוא משהו שולי שאפשר להחליק עליו.

ואל תשאלו אותי אם לומדים את הדברים האלו בכיתה י"ב או כמה לומדים ואם בכלל.

וואלה, לא יודע.

העניין הוא שיש בחורים שבטוחים שאם הם סיימו עכשיו מסכת קידושין, הזיעה שלהם מריחה כמו מי ורדים.

אז זהו, שלא.

אבל ממש ממש לא.

לפני שניגש לפרקטיקה, קחו קצת מדע:

מחקרים כבר מזמן מוכיחים שיש קשר אקוטי וקריטי בין חוש הריח לבין תהליך הבחירה הזוגית בין שני המינים.

מדובר במנגנון ביולוגי טהור:

חוש הריח משדר למוח מסרים שקובעים בתוך שניות אם יש כאן פוטנציאל למשיכה או אינסטינקט של בריחה.

אז עם כל הכבוד ללב הטוב שלך ולכוונות הטהורות, אם המעטפת החיצונית לא משדרת ניקיון, הדרך לחופה מתארכת משמעותית:

כדי לעשות לכם סדר, ריכזתי 10 כללי ברזל פשוטים לגבר, רגע לפני שהוא יוצא לדייט:

1.תסתכל במראה.

צעד ראשון ובסיסי.

רגע לפני שאתה טורק את הדלת ויוצא מהבית, פשוט תעיף מבט.

אז מה אתה אומר?

אתה אוהב את מה שאתה רואה?

פחות?

השיער מסודר?

כי זה בערך הדבר הקרוב ביותר למה שהבחורה שאתה הולך להיפגש איתה הולכת לראות.

כן כן, ברור שהיא תראה קודם את הנשמה שלך.

אבל אתה יודע...בכל זאת יש גם את העניין של ההשתדלות והוא מתחיל ממש כאן.

2. איך הריח שלך?

עזוב אותך עכשיו מהדימוי המצחיק של עולם הכלבים, אבל ברצינות... פשוט תיסגר על הריח שלך.

אל תנחש, תבדוק.

תסתכל אם אין לך כתמי זיעה. אמיתי. זה אחד מהדברים הדוחים ביותר שיש.

כלומר גם אם אתה מתכוון להטביע את הבחורה בכתבי הרב שג"ר ולבזוק עליהם קצת הרב זקס מלמעלה, ברגע שהיא תבחין בכתמי הזיעה האלו, הקשב שלה ישאיר לך פתק:

'הלכתי ותיכף אשוב' וכנראה שבזה הרגע הדייט שלכם נגמר באופן רשמי.

כיף הא? אז פשוט, תדאג להימנע מכתמי זיעה.

ואם כבר אתה מרגיש שמתחילים להיווצר לך כאלו תוך כדי דייט כי אתה נכנס פתאום למתח או ווט אבר, תשמור על הידיים שלך לעצמך.

בכלל, תמיד טוב שכל עוד אתה לא בטוח בקריאת המפה ובכוונות שלה, תשמור על הידיים שלך לעצמך.

3. אם יש ספק – אין ספק.

תמיד טוב להשפריץ לתוך הפה משהו שנותן ריח טוב, כולל מסטיק.

בחיים אל תוותרו על מסטיק בדרך לדייט.

זה לא מעניין עכשיו אם זה הולך להיות בטעם מנטה אוכמניות או אפרסק ביישן.

פשוט תהיה במודעות לריח שיוצא לך מהפה. תמיד.

4.שים דיאודורנט.

חובה. קו אדום. אי אפשר לזוז בלי זה.

כיפה יש לך?

גם ציצית?

אחלה.

תכניס גם את הדיאודורנט לסיפור.

5.תחשוב מראש איך אתה הולך להופיע מול הצד השני.

גלינג גילינג.

אנחנו בישראל.

לא שבדיה.

לא קנדה.

ישראל.

ואם חם עכשיו בחוץ אז תביא חולצה נוספת בתיק.

אם אתם הולכים להיפגש בבית קפה, תדאג להגיע קודם:

תיכנס לשירותים.

תחליף חולצה.

תשטוף את מה שאתה צריך לשטוף ותבוא אליה רענן.

6. אל תיצמד ואל תפלוש למרחב הפרטי של הבחורה.

מעבר לסיבות הברורות שבאמת אין צורך להרחיב בהן מטעמים מובנים, יש גם את עניין הריח.

אם אתה לא סגור במאת האחוזים על איך שהבחורה חווה אותך באותו רגע, פשוט תשמור מרחק.

7. עיקרון ההדדיות.

תחשוב שכמו שאתה רוצה שיהיה לך נעים להסתכל עליה, ככה גם תדאג שיהיה לה נעים להסתכל עליך. מאוד פשוט.

אין שום סיבה הגיונית שבעולם שבחורה תשרוף שעה וחצי על הכנה לדייט וברור יגיע אליה היישר מתפילת מנחה בשטיבעלך של איצקוביץ' כי בעצם הדייט הזה מבחינתו הוא על הדרך ובמקום להשקיע קצת בהופעה שלו הוא עסק בבניין עולם.

'בין אדם לחברו' חשוב לא פחות ואם ביאסת וציערת את הבחורה, טוב, אני לא הדובר של אלוהים אבל, כנראה שיסתכלו על הדברים החשובים שעשית בצורה סקפטית יותר במקום בצורה שקיווית שיסתכלו עליהם.

8.מותר לך גם להשקיע בבגדים.

אתה לא חייב להוציא חצי משכורת על מותגים, אבל אם בא לך לעוף, תדע שיש חנויות שמוכרות את המותגים השווים ביותר ('טומי', 'ראלף לורן', 'גאנט', 'אמריקן איגל' ועוד) ממש בזול יחסית.

לא תאמין איך בחירת בגדים נכונה יכולה לשנות את כל הלוק שלך מבחוץ.

9. המסר שמאחורי הלבוש.

תזכור שמעבר להופעה הנעימה, כשבחור מגיע לדייט מושקע, הוא בעצם משדר אמירה ברורה לבחורה:

'השקעתי עבור הדייט הזה! אני יודע שגם את השקעת ואני מעריך את ההשקעה והזמן שלך ולכן גם אני על זה'.

10.זהירות, 'מביכים'.

כשאתה אוכל כל מיני דברים בדייט, תדאג מראש שלא יישארו לך סימנים של 'מביכים' (מביכים למי שחי בלה-לה-לנד ולא ממש יודע, אלו הדברים האלו שנתקעים לכם בין השיניים והם... פשוט מביכים).

קיצר, בחורים!

הגיע הזמן לצאת מהעולמות של האופנים וחיות הקודש ולנחות בעולם הדיאודורנטים והאפטרשייבים.

או אם תרצו לסכם את הכול במשפט אחד:

"ניחוח טוב הוא שפה ללא מילים, העוטפת את הנוכחות בקסם ומדברת ישירות אל הלב."

כן, גם אל הלב של הבחורה שאמורה לשבת הערב, ממש מולך.

(אבינועם הרש, נראה לי שבעקבות הפרסום הזה)

וואי חשוב ממשזיויק
כלכך נכון וחשוב😊Shandy
מדהים תודה, עכשיו אפשרשפלות רוח

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

 

 

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

במידה והיה לך טוב בקשר למעט "זה" לא מוטב היהדג כחולאחרונה

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

גבריםכְּקֶדֶם

אתם צריכים ללמוד איך להיישיר מבט

 

 

צודק… להרים את העיניים למעלה, להביט קדימהפ.א.
באיזה הקשר אתה אומר את זה?שפוי

בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב? 

נראה לי שלמדתי את זהadvfb
תסביר את עצמךזית שמן ודבש
מה הפשט? באיזה הקשר?דג כחולאחרונה

אני אמנם לא מיישיר מבט

אבל אני שם לב שאני חריג בזה..

שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.


לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..

מחמאות בדייטיםצופה אנונימי

אני ואשתי מגיעים ממקום יחסית פתוח וליברלי והתחלנו לצאת בגיל צעיר

במהלך התקופה הזו הייתי מחמיא לה הרבה (וגם מהצד שלה היא החמיאה)

על דברים פנימיים (חכמה, רגישה, …) אבל גם חיצוניים (למשל יופי, היא באמת יפהפיה)

מה נהוג אצלכם? מה אתם חושבים בנושא?

שאלה יחסית כללית שואל מתוך סקרנות

יש פה בפורומים את כל המגוון על סולם הדוסימטרזמירות

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

בציבור הדתי לאומי תורנישפוי

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

 

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

אני מסכימה עם הגישה. אבל אולי בציבור אחרנחלת

זה אחרת וזה מקובל.

 

תגובה לתגובהשפוי

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

בא מבית אשכנזי אז לא מקובל בכללadvfb

גם אחרי החתונה ;)

 

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

..שפלות רוח

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

...אני:)))))אחרונה

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאוודחדווית

חברה הכי טובה שלי מתחתנת

ואני כבר לא יכולה 

אני עדיין רווקה נכון לרגע זה..

אני לא יודעת מה הולך להיות אחרי החתונה שלה

עד כמה הקשר ישתנה

האם אני עדיין ירגיש קרובה אליה? או שכבר לא יהיה לנו את הביחד שלנו?

אולי כדאי פשוט לעזוב את החברות כי זה יהיה מידיי כואב??

האם היא עדיין צריכה אותי אחרי החתונה ? עדיין אני חשובה לה? היא עדיין חושבת עלי? 

איך זה מרגיש מהצד השני ,מהצד של מי שמתחתנת?
אני מרגישה אבודה לגמרי בעניין

 

 

 

מה פתאום אל תעזבי.Shandy
עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:55

עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44

אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת

שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן

זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן

זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת

היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים

ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים

תצאו לדייטים גם אתן

אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה

אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה

נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה

וכמה שהוא אוהב אותה

הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת

יש לו חסרונות שהם יתרונות גם

חח

קיצר אל תלחצי תשארי את

תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם

היא לא תוותר עלייך

אני אומרת לך מנסיון.

כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן

אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה

קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה

ותמיד תשארי לצידה

תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו

אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן

אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח

ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.

תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים

זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה

תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן


 

ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי  כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת


 

 

וןאן את נשמעת ממש מיוחדתתפוחית 1
תודה לה'.Shandy

 כי זה היה חשוב לי.

שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊

ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.

וכנל גם עליהם

אני לא היחידה שמבקשת את הקשר

הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה

לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה

שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה

תודה לה' עליהן

למה נראה לך? כאילו תודה אבל איך את רואה את זה?חדווית
וכן גם אותי זה הפחיד. אבל לא וויתרתי.Shandy

ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.

הרווקות  כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה

כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח

זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר

עוד שאלה בענייןחדווית

תודה על התשובה שלך,

כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.

אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה

אבל איך עוברים את ההר הזה?

אני צריכה כלים.


אז ככהShandy

כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה

למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..

אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה

הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.

אז זה עזר לי מעט

הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ

שאלתי לשלומם

התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת

וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)


 

מה עוד ?

יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי

וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק

אז חזרתי לקרוא מלא

לטייל לבדי בים

לעשות איפוס בחדר

להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז

ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת

אל תוותרתי

אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל


 

באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה

תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי

העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה

והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר

ותאמר שהיית חסרה לה

אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון

וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות

) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)

אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום

אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון

יש עוד שאלה או משהו

לא יודעת אם נגעתי בהכל

אבלזה בערך

וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי

אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי

אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰

 

וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע

ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה

 

 

חברות כמוך זה מתנהרקאני

ומצטרפת לכל מילה שאמרת

דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה

יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין

ממש כמו שתיארת 

וזו מתנה ענקית

כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי

גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן

אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה

 

תודה. הן מתנה בשבילי גם אז אני לא מוותרת🥰Shandy
מדהיםזיויק
זה באמת קשה וכואבתפוחית 1

ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.

לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה

ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.

אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..

לדעתי חבל לוותר מראש.

לרוב הצורך הוא הדדי. 

>>ברוקולי

 

זה לא כיף, 

תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים. 

בחיים יש כל מיני שינויים 

החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל. 

 

תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון. 

זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה. 

רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר.. 

 

ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה

ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב 

לעזוב את החברות? כי טוב לה?הפי

אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי

תשמחי במה שיש לך

את בריאה? תודי על זה

את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .

גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה

את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן

 

כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה 

זה לא הקנאהחדווית

זה לא שאני מקנאה,

תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה

העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד

פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)

הבנת?

ואני לא באמת יעזוב 

רק השאלה איך להתמודד

קשר אמור להיות הדדיהפי

הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .

נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח 

דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר

 

..

תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..

להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..

עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר

האם זה מאכזב? כן 

האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא

מובן כל כךלא יודעתת

לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..

זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,

אבל קודם כל טוב שאת מודעת..

מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.

וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.

בהצלחה!

תדעי לך שזה הכי מובן בעולם!!advfb

נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?

נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?

נכוןחדווית

כן, זה באמת פחות הקנאה

זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה

ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...

הרבה תפילותadvfb

אין יותר מדי מה להגיד לך..

בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.

מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.

נכון.Shandy
האם הקושי זה הקנאה או שלקחו לך אותה כביכול?זיויק
....אילת השחר
שלחתי לך באישי מה שכתבתי, מאחר ומה שכתבתי נהיה אישי ..

..Shandy

.. יש לך שם יפהה🥰

ונדיר. אני לא נתקלת בו כמעט  ואני עובדת עם קהל גדול של בנות בטווח גילאים גדול מ6 עד 60

יכולה לספור על כף יד אחת את האיילת השחר שאני מכירה.

מה המשותף לבת 6 ובת 60?זיויק
..Shandy
מי אמר שאני עובדת במקום אחד?
לא אמרתי חחזיויק
אבל זה אותו תחום, לא?
כןShandy

 חינוך.

אני עובדת עם מורות וילדות אז זה הטווח

חשבתי על זה רגע

ולא חסר

יכול להיות רפואה. שירות לקוחות. ביגוד. פסיכולוגיה.

נכון אבלזיויק
הורגש שאת בתחום הומני
אילת השחר

תודה על הפרגון, זה באמת שם נדיר ביופיו.

בחרתי בו בעצמי כשהחלפתי את שם הניק הראשון שהיה לי פה לפני אי אלו שנים...


חשבתי שם אמיתיזיויק
😀
...אילת השחר

נדירים האנשים שבוחרים כניק לפורום אנונימי את שמם הפרטי.

אני לא מהנדירים האלו (:

😀זיויקאחרונה
אל תהי צדיק הרבה או שזו דרך ארץ בסיסית?פתחתי ניקק

כשנושקים ל30 ויש כל מיני מחסומים מלהתחיל לצאת, ופונים לטיפול ועדיין לא עוזר..

תמיד יש את העצה הככ פשוטה (שנאמרה לי גם לפני 5,6,7 שנים) פשוט תצא לדייט אחד.

כך אומרים רבים ומוסיפים להצעה כל מיני ניסוחים זהים או קרובים - אתה לא אמור וצריך לחשוב על חתונה, זה רק דייט.. אתה לא מתחייב לאף אחת. עד שלא תנסה דייט אחד אתה לא תצא מהלוף הזה. אין הבדל בין לנסות דייט בגיל 20 ללנסות בגיל 30.  הרבה התחילו ככה. תמיד יש סיכוי קטן שאולי מכח הדייט תופתע לטובה ואולי המחשבות על מסוגלות לחתונה ישתנו..


ואני , שרחוק שנות אור מלהיות במקום רוחני טוב... מרגיש בכל זאת מין תחושה לא נעימה שיש צד שני בתמונה - ולא באלי לעשות צעד שייתכן ויהיה משמעותי על חשבון הזמן והכוחות שלה..


לא יודע אם זו עצת היצר או שאולי לפחות בזה אני צודק?

תהיה כנה ותתן לבחורה להחליטאני:)))))

יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.

כדי לצאת לדייט צריך חשק וסקרנות מינימלייםadvfb

אחרת באמת חבל בשביל שניכם.

להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.

 

אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.

ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.

לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.

כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.

 

נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.

מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.

 

צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.

ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.

תצא לדייט. אין בכלל שאלה.קעלעברימבאר
זה ייפתח לך המון.

אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים

אם אתה בן 30 ואתה לא רוצהארץ השוקולד

ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.

נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30

לעיתים זה פשוט פחד לקפוץ למים.קעלעברימבאר

פחד שחולף ברגע שקופצים

כעת שמתי לב שצריך קצת לדייק את הניסוחפתחתי ניקק

כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.

אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..

(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..). 

אבל זה תמיד יקרה בחייםShandy

כל אדם שתפגוש יוביל אותך למשהו שתסיק שתלמד ותהפוך את עצמך לטוה יותר

בין אם זה פגישה עם בחורה או או עובר אורח ברחוב

לפעמים יש שיעורים שאתנ צריך ללמוד וזה שאתה מנסה להתחמק מהם לא פותר את זה...

אתה לא יידע מה בורא עולם מנסה ללמד אותך בזה עד שאתה עובר את זה

מה שאני מתכוינת זה שנו אז מה אם כרגע אתנה לא חזק כמו שדמיינת

מי אמר שהיא בככל גם כזאת

אני גם מצטיירת לאנשים כדוסית ואני לא

אבל אני נותנת להם את הזכות לגלות את זה

אולי גם הם כאלה יש להם מין עטיפה מבויימת ובסוף הם כמוני?? ויש כאלה

וחטץ מזה בכללי

מלא מחפשים לאו דווקא מישהו כמוהם בדיוק באותה רמה רוחנית בול

יש שיעדיפו חזק יותר חזק פחות

וגם לכל אחד והיצרים/ נסיונות שלו

אז בכלל אין לך מה לשפוט את עצמך

לעבוד על עצמך תמיד צריך אם זה בא ממקום של הבנה ורצון להתקדמות

אם זה בא רק כי זה לא דייך ומה יגידו זה לא יחזיק


ועוד דבר אל תתן לפחדים שלך לנהל אותך

נכון אתה אומר יש םה משהו שהוא לא ואהבת לרעך וכו

אבל אתה צריך לצאת וזה חלק מהתטכנית שבורא עולם תכנן לך אז תבקש מננו לפני כל דייט

בורא עולם שלא יצא חס וחלילה  שפגעתי בה בכלל זה

וגם אם זה רצון ה' ורין מה לעשות לא כל מי שכנחנו יוצאים איתו תואם לנו או בא ממקום נקי

מה תגיד על אלה דיוצאים שניה אחרי שנפרדו רק כדי לעזור לעצמם לשכוח את אותו אחד אחת??

מקווה שאני הבנתי אותך ולא סטיתי מן הנושא...


אם זה לא קשור אז מחילה...


תחשוב על אשתך בעזרת השםניצן*אחרונה

שבזכות זה שאתה בוחר לצאת מהמעגל ולעשות צעד שונה ולעבור דרך הלא נודע, בזכות זה בע''ה ימשך התהליך שיביא בסופו של דבר אל אשתך.

אז אולי בדרך יפגעו כמה, אולי גם לא, וגם אם כן הם יזכו לפגוש נשמה מיוחדת שאכפת לה כל כך.

(היום שמעתי שחלק אינטגרלי מזוגיות זאת פגיעות, יש כל כך הרבה מצבים שזה יכול לקרות, למשל - אם אני יוצאת אם בחור שהתמונה שלו לא מספיק מדויקת לי זה אומר שאני פוגעת בו? ברצון שלי להיות פתוחה ולנסות?, למשל - אם אני יוצאת ואני בתקופה עייפה ולא רעננה ועוד...)


נשמע מראייה חיצונית, שהסיבה הזאת של לצאת לא בסדר לצאת עם מישהי במצב כזה, זה גם עוד דרך של המוח הרציונלי ''לעזור'' להישאר באותו מצב ולא להתמודד עם החסימות.


אם יש בך רצון לנסות להתחיל לצעוד, ולעשות מעשה מעבר ללחשוב על הדברים. מציעה להגיד לעצמך, שהכל נכון, אולי זה לא בסדר ככה וככה, זה אולי לא יועיל וכו' וכו' ועם כל זה אני בוחר לצאת לדייט, כי זה הצעד שבו אני רוצה לצעוד על מנת להתקדם.


וכל פעם שמחשבה כזאת עולה, להזכיר לעצמך מה המטרה הקטנה שלך - שעכשיו היא הדבר הגדול - לצאת לדייט

וזה אפילו יכול להיות נחמד, במיוחד שזאת המטרה, מבלי לחשוב על חתונה..ותראה שבורא עולם יהיה בעזרך

..שפלות רוח

אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).

זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..

בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.

לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.

בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.

מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.

ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך

מלא בהצלחה דוד🙏

אכן הבהרתי בתגובה נוספת שזה לא בגלל זהפתחתי ניקק
וממש תודה על ההשקעה בהודעה.
לא נפשים פעם ראשונה כדי להתחתן.יהודי שואף לטוב

איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?

נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.

זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת!  תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.

אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.

לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.

אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).

בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )

ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!

איך מעוררים רצון להתחתן?Shandy

יש רצון לזוגיות ואהבה זה טבוע בבנו מאז ומתמיד ואצל בנות רואים את זה כבר מגיל 12 אנחנו חולמות על חתונה ועל הבעל

מעבירות בראש שמות ומשוות מה הכי מתחרז ואיזה שם משפחה היא מקווה בחיים לא לקבל🤣😂

קיצר אנחנו גדלים עם זה ושמגיע הרגע לצאת אז בכלל הרגש בשמיים וכו

יש כאלה שפשוט הרצון הזה מודחק להם הצידה בגלל עבודה ולימודים זה לא שהם לא רוצים פשוט כרגע לא מתאים.

יש כאלה שזה מפחיד אותם ומלחיץ וחושבים שהם לא בשלים אבל עדין הם רוצים.

אבל מה עם כאלה שפשוט לא מרגישים את זה

הם לא מפחדים. הם לא דוחקים. הם אפילו מנסים.

הם יוצאים. אבל זה לא מתקדם כי הם גילו שאין בהם רצון לזה...

איך מעוררים רצון להתחתן אצל מישהו

הם הכי שמחים שאחרים סוגרים ווארט אלא שרוקדים הכי הרבה ועושים הכי שמח בחתונות של אחרים

אבל לא מצליחים לדמיין את עצמם בשלהם...


 

לשלוח אותם למאמן.ת לחתונה זה רעיון שישבו עליו אבל מה עוד

איך אפשר לעודד לרצות את זה.

ו

תראהכל היופי

לרוב כשקשה, מקטרים.

וכשטוב שותקים.

כי זה פחות מעניין, או כי לא לעורר קנאה, או כי זה פרטי וכו' וכו'.


אז אני יכולה לספר כמה טוב יש לי בזוגיות, כמה היחד עוזר ומשמח ומחזק ברגעי משבר קטנים וגדולים, וכמה החברות נותנת לי וגם לא מעט רגעים של כיף גדול.

אבל אני חושבת שמעבר לאמירות, כדאי גם לחוות קצת, אם רק ראית לנגד עיניך מודל שלילי בטח שזה לא עושה חשק.

אולי יעניין אותך