אני גם התכוונתי יותר ליחס ביני לבין עצמי, אבל יותר מהכיוון של השחיקה בלספר שוב ושוב על עצמי כשזה לא מתקדם לשום מקום- ואז יש איזשהי אפאטיות ביחס לפתיחות וההבעה..
אז הנקודה של החשיפה לאנשים (בנות) שבסוף אין לי קשר איתם זה גם קטע קריטי... פשוט אצלי תופס יותר מקום הנקודה של הרוטינה בפגישות ושזה הופך להיות מין ''מנטרה'' חסרת עומק- לספר על עצמי כמו פרוטוקול...., אבל אין ספק שזה לא טוב שהרבה יודעים עליי דברים...
אני חושב אבל שבגלל שבנים/ות נפגשים עם עוד הרבה, אז היכרות אחת לא בהכרח תיצרב בזיכרון לטווח ארוך- גם בד''כ עובר זמן ודברים נשכחים- אני רואה על עצמי שכאלה שנפגשתי איתם, התוכן של הפגישה לא זכור לי בצורה טרייה כ''כ... במיוחד אם זה היה לפני זמן ככה שזה מעורפל
אז נראה לי שיש בחשיפה משהו לא בריא כמו שאת מתארת, אבל השכחה והעיסוק בהיכרות עם עוד בנים/ות משכיח זכרון של פרטים ודברים שסיפרתי על עצמי:
אני חושב שגם ברגע שקשר נגמר, אז העניין של הבחור/ה לזכור ולא לשכוח כל מה שהיה יורד ממש.. פשוט כדי להיות נקיים ומשוחררים לקשר הבא, אז כל המידע שהוחלף מאבד את המשמעות- כמובן שזה לא בא להצדיק את זה, אבל יש כאם משהו שאפשר קצת להתנחם בו אני חושב👍