חייבת דחוף שירים יפים ולא דוסים מידי כמו הראל טל וביני.. יש מבין??
תייגו עוד אנשים שיוכלו להציע
חייבת דחוף שירים יפים ולא דוסים מידי כמו הראל טל וביני.. יש מבין??
תייגו עוד אנשים שיוכלו להציע
אני קוראת לזה שירים חסידים ישראליים,
כאלה את מתכוונת?
יש את ישי ריבו
חנן בן ארי
בוצר
אביתר בנאי
מאיר בנאי
שולי רנד
עובדיה חממה
משפחת וואך
יונתן רזאל
אהרון רזאל
עוד?
רוצה שירים שלהם שאני אוהתב?
אני שומעת בעיקר נתן גושן, יובל דיין, רוני דלומי לפעמים, אבל בעיקר תלוי שירים ולא זמר
לכתוב לך שירים?
אם יורשה לי אחת ולתמיד להבין, למה משייכים זמרים דתיים למוזיקה החסידית? אפשר מוזיקה יהודית מתחדשת, לא? מוזיקה חסידית זה לא יותר ניגונים כאלו ממזרח אירופה? [תוהה]
זה חסידי בעיני.
זה לא ישראלי
ולא מזרחי
ולא לועזי
אז חסידי
אבל בגלל שזה לא חסידי עם הברה אשכנזית או חסידית אז זה חסידי ישראלי
זה נראה לי הגוון המזרח אירופאי שלה. משם היא באה.
זמר ששר מזרחי והולך עם כיפה, שר חסידי? למה לא ליטאי?
אני חושב שזה שהדביקו להם חסידי בא מהמחשבה שחסידים שרים כל היום עם משקה ומשתכרים לכן כל דתי ששר הוא חסיד.
חולהה על שירים דוסים של ביני,סיני הראל וכו...
אבל אני גם מתחברת לקצת פחות דוס כמו עידן רייכל,עמדי,חביב.. באמתת שיש להם שירים מצויינים
כמובן משפחת בנאי במיוחד אהוד ואביתר גם ממליצה!!!
אני אכתוב כמה שאני ממש אוהבת:
חלומות של אחרים, שאריות של החיים, רוב השעות (עידן רייכל)
תשליך, חלק מהזמן, אושר,בסוף-עידן עמדי
כמו כל יום, מחכה, אין פה מקום- עידן חביב
הכוכב של מחוז גוש דן, היום,בלוז כנעני,יוצא לאור-אהוד בנאי
יפה כלבנה, פרגולה, עד מחר, מתנות,אבא, אורייתא, יש לי סיכוי, אותיות פורחות באוויר-של אביתר
אהה ועוד להקה מדהימההה שנקראת המדרגות, סגנון מוזיקה מקורית,יהודית, הם עושים עיבודים מצויינים לשירים ומלחינים כל מיני פסוקים ומשפטים מהמקורות ושל רבנים קיצור להקה מעולה(זה מעט דוס אבל מהמם) אמליץ לך על כמה מהשירים שלהם- שפל רוח, על הדרך, האדרת והאמונה ויש עודד
ווואוו חפרתי קיצור מקווה שתאהבי
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול