פאדיחת חיי קרתה ברגעים אלו נקודונת.
שעות של אמת.

פאדיחות זה כל כך דבר שאפשר לוותר עליו

נשמע מענייןגלידת לימון

מה קרה?

נקודונת.
אני יושבת לתומי על הספה בבית, אמורה להגיע אלינו בת שירות שאימצנו.
מישהו דופק מהבית אבא דלי צועק שאפשר להיכנס. אני קמה בחיוך, היייי, באה לתת לה חיבוק.
ו.. קולטת מולי חבר ילדות של אבא שלי שמסתכל עלי כאילו שנפלתי מהירח.
גימגמתי משהו וברחתי משם.
גלידת לימון

הצלחת להצחיק אותי

זכיתי נקודונת.
פרפר נחמד&
אויי שתהיי בריאהה
אמן 😅נקודונת.
אויי פאדיחהביחד ננצחאחרונה


פאדיחות אלו בסה"כ מקרים שכיף לספר אח"כתכלית הכוסף


..לא נורא..ציוני נלהב
לא תמיד נקודונת.
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך