נראלי שכאב על דבר שהיה ועכשיו לא.

אני חושבת שהוא ביגר אותי.

הייתי שמחה אבל שהיה קורה בצורה אחרת.

תקופה שהייתה שהיא יחסי נןראית
אבל לא מוותר עליה בכללל

חייב שיהיה כאב וקשיים בחיים, דווקא מהנפילות הכי קמים ומתעצמים..

ויש כאבים שאני יודעת בוודאות שאם הם לא היו, לא הייתי מי שאני היום

הרבה משברים ביגרו והעצימו אותי, ובדיעבד אני שמחה עליהם...

אבל אני לא מצטערת על כלום.
כל כאב שהיה גרם לי להיות יותר ויותר אני.

מציאות שקיימת ותכלס למרות שהיא כביכול לא טובה ממש נחמד לי איתה 

אבל תכלס יכול להיות שזה ככה כי התרגלתי ואי אפשר לשנות תמציאות

זה התחיל בכיתה ו.. אומר לך משו?

 

אבל זה לא ה-נושא שהיה לי עם יודית השנה

והשנה היה לזה המשך וכל מה שקרה השנה עם יודית והחלונות קשור למה שקרה השנה..

הבסיס היה בכיתה ו.

"הכורסאות של יהודית יומהמה יומהמה

אתן מאוד קורצות לי יומהמה יומהמה

אז בוא נקפוץ מהחלון יומהמה יומהמה

או רק נהיה בדיכאון!!"

גאונה מי שהמציאה אותו.

צריך להמציא עליו צמיד שכבתי.

בסוף שנה רצינו להוציא צמיד כצ'ופר שכבתי ולכתוב עליו "אלף יועצות לא יצליחו לערבב אותי"

תגובת המחנכת שלי: "ממש לא!"

"את חושבת שאת יכולה להתחתן במצב הנפשי שלך?" 

לא כי אתת

זה נגיד חוסר טאקט בצורה מוגזמת.

(עוד רגע אנחנו רואות אותה פה בלנ"ו )

ואיי אם היא תהיה פה זה יהיה מצחיקקק

היא תאשפז אותך בביח פסיכיאטריי

אוי זה יהיה גרוע ביותר.

בעע. אני כנראה איתה גם שנה הבאה.

לא נורא. אנחנו נמרח חיוך ונגיד שהכל טוב ובסדר

ואם היא תחשוב אפילו על להכניס אותי עוד פעם ליהודית אני יעיףף אותה מהפרצוף שלי.

 

למדתי הרבה מהכאבים שלי....

@ציוני נלהב

 

זה לא ממש תלוי בי..

 

אז יש לי תשובה סופית

 

יש לי כאב כזה

והוא עם בחירה

הכאב הזה כשבוכים 

כשמתפרקים לגמרי

נשברים

פותחים את כל ההגנות

ופשוט בוכים

זה כואב באותו הרגע לגמרי ואתה יכול להתפלל שזה יפסיק

אבל זה ככ טוב

זה מנקה את הבנא מכל מה שהוא צבר בפנים

זאת חוויה היא לא נעימה ככ אבל היא שווה את זה

בעקרון זה יותר תקופות קשות שביגרו אותי גרמו לי להבין דברים להסתכל על החיים בצורה שונה 

 

אני צריכה לחשוב על זה יותר לעומק

אמממ

אני חושבת שאם היו שואלים אותי אם הייתי רוצה את זה הייתי אומרת חד וחלק - "לא!" עם סימן קריאה!

אבל גם קיבלתי מזה הרבה, למרות הכאבים והדברים מאוד לא נעימים שבדרך.

גדלתי מזה, צמחתי מזה. ואני עדיין צומחת וגדלה, אבל הרבה יותר קל להסתכל עם פרספקטיבה של זמן...

 

 

האמת, שאלה ממש מעניינת!

תודה עליה!!!

אני חושבת שבתור בני אדם היינו רוצים לוותר על כל כאב בחיים אבלל זה לא בדיוק הבחירה שלנו .. זה דיי מטעה 

בטח שיש. לפחות לי אישית זה נכון לגמרי..גם דברים שלא יכולה לוותר על זה עד היום. אבל תלוי באיזה רמה את מתכוונת?! ואם תני דוגמא אני מאמינה שיוכל לענות הרבה יותר טוב ולעינין. 

יש לי מחשבה על משו..

לא הייתי מבקש אותו, מבינה? אבל אני לא רואה את עצמי מה שאני בלי זה.

אני מזה מבינה ומרגישה מקרובב..

(בינייש)

בס"ד

שלום בנצי 👋)