איחולים לכאן!שחר.
היא לא בן ישיבה
ולכן לא התחילה ב א' אלול,
אבל היא ממש מגניבה,
ולכן מחר היא מתחילה את המסלול.

זה מפחיד, זה מרגש, זה מנחם, זה מייאש,
הלימודים כבר כאן,
ולא, זה לא גן!

אז @גלידת לימון וברשותך, פסיקיתוש אהובה:
תהני, תפיקי את הכיף והטוב מכל יום, ותצליחי..



(דרך אגב, אנחנו עוד נערוך מסיבת פרידה חגיגית מנסיופ.
יהיו שם דמעות וירטואליות וחיבוקים וירטואליים לרוב)
אפשר בהחלט להצטרף. וזה אפילו רצוי.שחר.
אתתתגלידת לימון

אמן.

ואני אפעם לא שוכחת אותך

 

 

(בואיבואיבואיבואיבואי)

מה? למה?גלידת לימון

יכולה גם באישי אם את מעדיפה

יואו שיואוגלידת לימון

איזה חרוזים

שימחת אותי ממש.

 

יואוו אוהבת אותך.

ואני עוד חייבת לך שירשור הידעת של שבוע הבא

 

 

(לאאאאא. אל תעשי לנו את זה)

 

 

שחר.אחרונה
ממש חרוזים מושלמים!
והשירשור הידעת.. תמשיכי אותו!


(עדיף פרידה עם מסיבה. ככה משמינים יותר לפני שנפרדים)
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך