נצח יהודה!

אבל בלי מדים ודרגות.

מישהו צריך לצרף פה תמונה של בחורה רזה, בלונדינית בוגרת מדרשה.

כמעט ולא שייך גם וגם.

אם את רוצה בעל תורני היודע תורה, הוא צריך להיות שקוע בתורה.

הלימוד התורני הוא לימוד מאוד תובעני.

במסגרת הצבאית כמעט ואין זמן להשקיע בתורה.

ובכלל בכדי לגדול בתורה צריך להיות עסוק רק בתורה.

זה שהחייל עשה סיום מסכת, זה אינו מעיד על כלום.

כך שזה שאת לא מוצאת אחד כזה שהוא גם לוחם וגם משקיע בתורה, זה בגלל שאין.

(אא"כ את מחפשת אדם שקובע עיתים לתורה שזה דבר אחר.)

אתן לא יודעות מה המחיר שזה גובה מהחיים הפרטיים, חיי החול.

סיום מסכת עם איזה שוטנשטיין ברמה של דף יומי כל אחד יכול לעשות, זה לא עושה אותו תלמיד חכם

אבל זה לא אומר שיש לו מזה ומזה.

אני מכיר קצינים יראי שמים והרבה, כולם בני תורה ואף אחד מהם לא תלמיד חכם. הם לומדים קבוע וזכו לסיומים.

והייתי מפליג ואומר עוד דברים אבל נעצור בזה.

כמו שגברים לא מבינים את הנסיונות של הנשים, אתן אל תתיימרו להבין מה זה נסיון של לימוד תורה.

מי שלא מצווה לעולם לא ירגיש את היצר הרע והקשיים שיש ואף פעם לא יבין מה משמעות הדרשה של "אדם כי ימות באהל".

תלמיד חכם שגם פועל בעולם החומר וכו'.

אלה יחידי סגולה מיעוט דמיעוט בקהל של התלמידי חכמים

זה.

אני אומר שנשים לא מבינות נסיון של תורה ולעולם לא יבינו. ועל פי הקבלתך הראיה בצידה, "שנשים לא פוסקות הלכה לגברים" וכו' וכו'.

אחת לדור אולי יודעת מה זה נסיון של מסירות נפש לתורה, אבל יצר הרע שלה לא שווה כי היא לא מצווה ולכן היא לעולם לא תבין את הקושי. לא תמצאי אחת כזאת. כל השאר זה דמיונות של חשיבות עצמית מופרזת

אל תערבבי מושגים, תלמיד חכם זה תלמיד חכם. פוסק זה פוסק.

ולפסוק הלכה צריך לשבת לא כל היום אלא 48 שעות ביממה. זה פי כמה וכמה יותר קשה מלהיות תלמיד חכם

ואין לך מושג מה זה מסירות נפש לתורה בגלל זה את חושבת שיש לנשים מושג.

את מערבבת שכר עם קושי, שכר יש לכל אישה שבעלה לומד תורה והיא לא נלחמת בו, קושי של לימוד תורה אין לאף אישה

קודם כל אני יודע טוב מאוד את הקשיים של נשים בלימוד תורה, מקרוב.

דבר שני, בחור בשנה א' בישיבה לא יודע מה זה קשיים של מי ששקוע בתורה. אין לו קצה קצו של שמץ של מושג.

לא דיברתי על אחד שבא לבקר בישיבה והלך, אלא על אדם ששקוע בתורה כל כולו גם בחיים האמיתיים שלו.

ואני יודע, בוודאות, בלי שום צל של ספק, שאין מה להשוות.

זה שהיו לך קשיים, לא משליך לא על הכלל ולדעתי גם לא על הקושי בלימוד תורה שלך עצמך.

ודאי שיש נשים צדיקות עם קשיים ש99% מהגברים לא מכירים ולא יכירו, אבל זה לא פועל יוצא מהלימוד תורה שלהן אלא מעבודת השם במקומות אחרים. יצר הרע לוחץ איפה שיש עניין.

תראי לי אישה שהמיתה את עצמה באהלה של תורה קודם, אח"כ נדבר

אני מבין את הקשיים גם של החתולים ברחוב, לא רוצה להפסיק להתיימר

תורה כבר לפני אלפיים שנה. היסטוריה...

אתן לא מבינות, ואף אחת לא התיימרה. אל תזלזלו במה שהוא הלכה גמורה.

אין שום דבר מקביל לגבי נשים. זהו.

אם את חושבת שיש איזשהי קרבה בין "עולם התורה הנשי" לבין עולם לימוד התורה, כנראה שאין לך מושג בכלל על איזה מספרים מדובר.

בכל אופן, אני מניח שאת תהני מאוד במדרשה, גם אם לא התמסרת לה לכל חייך. כך או כך, לא את ולא אף אחת בפורום היא אסתי רוזנברג וכו', ולכן הדיון הזה לא רלוונטי ולנסות להביא מהן ראיות כאילו שאתן הן, זה סתמי!

רוצה ללמוד? תהני, אל תתיימרי להיות במקום שהתורה אומרת שלא אפשרי ושההלכה אומרת שלא קיים (ע"ע זאת שהמציאה הלכה "כבוד התורה של חברותי" )

עכשיו זה לא הזמן (וזאת גם לא הדרך, אגב, בלי להכנס לעומק, מדובר שם על מדרגת נבואה).

עד אז... נשאר באי הסכמה

כי שם היו צריכים להתעסק בעתיד ובתוצאות של התהליכים שהיו שם.

"החכם עיניו בראשו".

אגב, שאלתי פעם רב, אין דבר כזה "כבוד התורה" כמו שאמרת.

יש אך ורק "אשת חבר, חבר" וזהו.

זה לא קל בכלל. זו בחירה שבאה על חשבון אפשרויות אחרות (לימודים פרקטיים, יחס לפעוטות) והיחס של החברה מאתגר עוד יותר אפילו מזה של האברכים.

גם בחירת הנושאים שלהן לפעמים מורכבת יותר - למשל פרוייקט יועצות ההלכה שיצא לי להכיר מקרוב ועוד הזדמנויות אחרות.

לגופו של עניין אני חייב לציין שאני פחות אוהב צדדים רבים של התופעה הזו, ועדיין לא הייתי רץ לזלזל בה.

אני חושב שחוץ משאר הגורמים, זה בוודאי לא שווה למציאות של תלמיד חכם וזהו.

אישה שבעלה לא תלמיד חכם אין לה גדר תלמיד חכם ולא קמים לכבודה וכו', זאת ההלכה.

לגבי היחס של החברה, קשיים של פרנסה וכו', זה לא שייך וזה לא הנקודה וגם אם יש קשיים זה לא יבוא מצד לימוד התורה.

אלה קשיים שהיו ויהיו לאותם אנשים עם או בלי לימוד תורה. וזה שונה אצל גברים, השורש.

ועוד נקודה - לפחות מהשבתות שאני ביליתי במדרשת נשמת - הרוב המוחלט של הבעלים של הנשים הלומדות לא היו ת"ח בעצמם, ולמעשה - לרוב - לת"ח יש רתיעה בולטת מהסוג הזה של בנות.

או כמו שהיא ציטטה פעם דייט שלה: "אני רוצה שתאפי עוגות".

אני דיברתי על זה שנשים לא מבינות את העניין.

@ענבל זאת שהכניסה את הנושא של לימוד תורה לנשים שמבינות את העניין, וכתבה בעצמה שהנושא לא שווה.

לא חושב שמישהו באמת השווה פה.

כל אדם שעושה למען ה', מבחינתי ראוי להערכה.

מי שעושה בשביל כבוד וכן הלאה, לא...

וכן התרשמתי על הרבה מדי גברים שזו המטרה שלהם.

אבל זה כנראה עניין סטטיסטי - יש הרבה יותר גברים שלומדים מאשר נשים וממילא גם האחוזים בעייתים למדיי.

ככה את רוצה להעלות את הכבוד של הלומדות תורה? בזלזול מפורש בתלמידי חכמים שהוא עבירה חמורה כל-כך?

מצטער, את מחטיאה את המטרה מרחק רב.

לעניין, אף גבר חכם לא נרתע מנשים חכמות. גברים נרתעים מנשים מסויימות מאוד. ואין צורך לפתוח את הנושא הזה (אני לא אשתתף גם אם יפתח).

אני לא חושב שזה עניין ספציפי של עולם התורה.

אף אחד לא רוצה מערכת יחסים שיש בה התנשאות.

גם אישה לא חכמה לא תהנה מלצאת עם גבר חכם.

היא לא מתערבת לו בעבודה ורק מתפעלת את הבית.

אבל ברמת הזוגיות זה כנראה יותר קשה.

אדם כזה יתחרפן מבת זוג שלא תהיה ברת שיחה. ואם הוא יסתדר עם זה, היא תהיה אומללה מהיחס שלו אליה...

אבל מצד שני הוא אמר על עצמו שהיה לומד לאט. כנראה פשוט היה עמקן.

אולי זה הבדלים קצת בנפש בין מי שהוא "אש" מבפנים למי שהוא עם נחת טבעית

למען גילוי נאות, היחס שלי ללימוד תורה לנשים שונה לחלוטין ממה שאת מנסה לכפות עלי לומר.

לא כותב יותר מזה מסיבות מובנות מאליהן.

כך או כך, אני לא מסכים איתך ואני חושב שאת טועה.

ויפה לך שאת מסכימה איתן 👏

עריכה: האימוג'י היה קישור

ולא כל כך הבנתי מה כל הקטע של "הנשימות"

תראי אני לא בא לזלזל, בסה"כ רציתי לומר לך שאל תתעצבי שלא מצאת אותם.

אם כל מה שאת מחפשת זה אדם הקובע עיתים לתורה כבר כתבתי בהודעה הראשונה שלא על זה מדובר.

או באם את מחפשת מי שעשה סיום מסכת גם לא על זה דיברתי.

רק רציתי קצת פורפורציות. לא בכדי אף לא אחד מהביינישים בפורום לא יצא מגדרו מהעניין.

ואומר לך משהו כאחד שהיה גם בישיבה, אותם אלו שהיו עושים סיומי מסכתות לא היו בהכרח ה"עילויים" של הישיבה. 

למרות שרוב מי שאני שמסיימים מסכתות בקצב הם דווקא חבר'ה מתמידים רציניים.

ולמרות שכל מי שאני מכיר שעשה סיום הש"ס, לא בדף יומי, הוא תלמיד חכם.

אני חייב להסכים עם הנ"ל, יש דרך לסיים את הש"ס בלי להיות תלמיד חכם.

זה הישג עצום בעיניי, אבל זה לא עושה את הבן אדם תלמיד חכם לצערנו.

לי ולחלוק על דבריו שחיזקתי, משמע שאת סוברת שאפשר.

אם לא, אז למה הגבת לי? ולמה חלקת בכלל על הרעיון שהביע "רווק ב"?

הוא כתב במפורש "אם את רוצה בעל תורני היודע תורה, הוא צריך להיות שקוע בתורה".

בעל תורני היודע תורה זה תלמיד חכם. בלבד...

אה הבנתי, אתה מנסה להיות נודניק ילדותי, לכן אתה מגיב לי על דברים ש"רווק ב" כתב

הצלחת להטריל, כל הכבוד!

ואם מבחינתך זה פחות שווה להיות גדול דור..... אין זה מענייני כלל, זכותך לחשוב מה שאתה רוצה. (א"כ זה קצת מתמיה)

כל שהגבתי הוא לדברי "נורופן" שאמרה שהיא לא מוצאת ואיפה הם כל ה"גם וגם", ועל זה הגבתי שהיא איננה מוצאת מכיון שלדעתי אין כאלה שגם "מצליחים בלימוד" וגם משרתים בצבא בחדא מחתא, משום שלדעתי זה כמעט בלתי אפשרי, והסיום מסכת אינו מהווה ראיה.

באם כל הדרישה אדם הקובע עיתים לתורה כבר כתבתי בהודעתי הראשונה שלא על זה דיברתי, ואף לא נראה לי שעל זה היא דיברה. כאלה יש לאלפים. (נראה לי שכלל לא קראת את שכתבתי קודם)

קצת מוזר לי שאתה קורה "הצלחה" ו"דבר מדהים" לחייל שסיים מסכת אחת, ובעוד של"גדול דור" שהמית עצמו באוהלה של תורה ויושב על תלמודו ימים ולילות אתה מתייחס בשיוויון נפש "סך הכל זו הצלחה בתחום היחיד בו הוא עוסק" כלשונך. (לא משנה שזה עשרות תחומים לפחות)

ואני כלל לא מתייחס לעניין האמוני והסגולי שבדבר ואף לא כאדם דתי, אלא רק ל"הצלחה גרידא" להשקעה, לידע, ולכוחות שהאדם הזה מסוגל, בהשוואה לחייל שסיים מסכת.

תסלח ידידי, אני לא רגיל להתבטות בצורה כזו, אבל נראה לי שאיו לך מושג על מה אתה מדבר.

אני אינני מבין את כל ההתנשפויות למינהם, ועל איזה השקעה הערכה והישגים אתה מדבר.

יש לי תחושה שדרכתי על יבלות מבלי משים.

מתי הפכנו את הקללה לעיקר?

יש פה מישהו שחושב שהוא מצווה לעבוד? ואולי יש פה מישהו שהיה מעדיף לעבוד כמו בעל חיים מסויים במקום לשבת כל היום בגן עדן וללמוד תורה?

הכל היה צומח מתוקן וכדומה. הוא רק היה צריך לקטוף.

ואם תראה את המפרשים על הפסוק שציטטת, אתה תראה שהעבודה הזאת היא התפילה שירד גשם.

בכל מקרה, אין שום מצווה בעולם בעבודה, בקושי ישוב הארץ.

המידת חסידות זה ללמוד תורה ולהתפרנס מעצמך.

לא הפרנסה היא המצווה או המידת חסידות

נשאת ונתת זה "האם עסקת בפרנסה בלי לרמות" ולא "האם עסקת בפרנסה".

זכור לי שראיתי בספרים מפורש כמו שאני אומר לך

מה שהבאת מרש"י זה שמצווה ללמד, לא שמצווה לעסוק באומנות עצמה.

מצווה ללמד, זה מופיע בפרק החינוך של מס' קידושין באותו הקשר של מצוות האב על הבן, משמע ענייני חינוך בלבד.

זה לא כתוב באבות, לא ראיתי במפרשים המצויים  דבר כזה.

חייב לזוז אסתכל בלי נדר בטור בית יוסף וכו'

מעלה יש בזה אבל לפי המפרשים שהבאת די גם בלעשות כושר כל היום כדי שלא יהיה כוח ליצר הרע. ומצד שני הקדימה בזמן לא מלמדת כלום מעבר להכנה.

מה גם שזה לא ברור, כי כל ילד יהודי אמור להתחיל ללמוד תורה בגיל 3 והוא עדיין לא עוסק במלאכה.

בקיצור, תכיר בזה שאין בזה שום מצווה וזה סה"כ דבר שיפה עם התורה לרוב עם ישראל

בעבודה גרידא אין שום מצווה.

אתה חוזר על אותה נקודה מומצאת חַבִיבִי, אין אף אחד שסובר שעבודה מצד עצמה היא מצווה.

הדבר היחיד שאפשר לומר זה שהוא זוכה שיתקיים בו הפסוק "והיה ברכה במעשי ידיך" וזהו.

אלא יתרון בעבודה עם מלאכה.

המידות. סוף המימרא תוכיח "אם אין דרך אין תורה". בוודאי שהרבה עמי ארצות מתפרנסים.

אגב, המקור באבות.

משנה אבות ג יז – ויקיטקסט

"ללמדו אומנות. דהא נמי מצוה היא דכל שאינו מלמדו אומנות מלמדו לסטות ומצוה ילפינן מקרא בקדושין בהאשה ניקנית (דף ל' ע"ב)".

מותר לוותר ולשנות את דעתך

לענ"ד אם זאת הייתה מצווה הגמרא לא הייתה מתירה ל"רשב"י" וחבריו לעבור עליה. למרות שאין כל-כך ראיה משם כי פטרו אותם מק"ש.

אם כי זה נכון רק במקום המסויים וכנראה חז"ל רצו לאשמועינך את שני הדברים ורש"י השתמש בהם מצד אחד להוכחה שם.

בכל אופן מצווה עדיין אין

אנחנו לא מדברים על זה אלא על השאלה האם בעבודה עצמה יש מצווה וכמובן שאין

גם אם האדם לא ירוויח שקל עליו לעסוק במלאכה, כך הבאת בעצמך מפורש מדברי חז"ל מכאן אתה אמור להבין שמלאכה ופרנסה הם שני דברים שונים.

במלאכה יש מצווה מדברי חכמים כנראה סניף של שמירת הגוף והנפש ועבודת השם וכו'.

ובפרנסה עצמה אין שום מצווה, עדיין.

אף אחד לא יושב בטל פרט לאנשים שמחפשים לאבד את שפיותם

שהיא מצווה, אלא דבר נצרך. כמו שאכילה היא חובה אבל אינה מצווה מצד עצמה (אולי סניף של שמירת הגוף).

קרא במתינות "ומה תלמוד לומר ועשית כל מלאכתך, להביא את מי שיש לו חצרות או שדות חרבות, ילך ויתעסק בהן". כלומר העיקר שלא ישב בטל.

כנ"ל "ר' טרפון אומר, אין אדם מת אלא מתוך הבטלה".

כלומר כל החידוש פה הוא שאדם צריך לעמול ולא להתבטל, אין לזה שייכות עם פרנסה.

אגב כך, אני זוכר שראיתי פעם בחז"ל שאומרים שאדם אפילו ישב במושב לצים ואל ישב בטל. זוכר מקור כזה? לא מצליח למצוא.

בכל אופן ברור שפרנסה ביושר היא קיום מצווה, אבל אי הגזל וכו' הם המצווה לא הפרנסה עצמה

ישר כח!

לצים יש אבל אני זוכר שראיתי שחז"ל אומרים ככה באיזשהו מקום לפני עשור או יותר

לכן צריך להשיג אותו, אבל אך ורק בעמל ויגיעת כפיים ולא ח"ו מכיסים של אנשים אחרים.

עליו ביותר בפשטות.

אבל לי ברור שאי אפשר לומר שבגלל שהיה חמדן דוד היה ממנה אותו, שחמדן הופך לגנב וכל זה. והכוונה חביב עליו, בדרך של קדושה

אולי לא שמתם לב אבל באף מקום שציינתם כולל המאמר האחרון, אין שום זכר ל"מצווה" שכזאת.

שבח ומעלה אינו הדיון כאן והדבר מובן מאליו.
 

עריכה:  שמת לב שחסר שם פרק שלם? פרק ט' נעדר

פה המצווה מוטלת על האב, לחנך. בצד השני הלא-מצווה מוטלת על הבן.

אין פה שום סברה אפילו להגיד שיש מצווה בעצם המלאכה עצמה.

לא הצלחתי להבין למה אתה מקשר את הגמרא בקידושין, היא מדברת על מצוות במפורש. עסקי רבים, שידוך, ללמד תורה ואומנות (שניהם מדין חינוך).

במשנה אחת. לכן הם בוודאי נלמדים מאותו עניין

"שמאי אומר, עשה תורתך קבע"?

נצטט את פירוש הרמב"ם דווקא:

"אמר עשה תלמוד תורה השרש והעקר וכל שאר עסקיך נמשכים אחריו אם נזדמן נזדמן ואם לא הזדמן לא הזדמן ואין נזק בהבצרו".

אגב כך הברטנורא זצ"ל:

"עשה תורתך קבע - שיהיה עיקר עסקך ביום ובלילה בתורה, וכשתהיה יגע מן הלמוד תעשה מלאכה" (יש עוד פירוש לגבי שיטת פסיקה אחידה).

אני לא חושב שמישהו צינזר את החת"ס על זה, זאת מצוות עשה של ישוב הארץ. מה יש לצנזר?

ש"תלמידים" צנזרו לרב את הספר בפניו בגלל שזה לא תואם את ההשקפה הקנאית

לכל היותר תמצא כאלה שבקושי עבדו קצת ממש מעט (למשל הרב גדליה נדל) וכמעט כל שאר הזמן שלהם רכנו מעל ספרי הקודש

והרב קהתי, תלמיד חכם עצום וגדול ככל שיהיה, הוא לא מגדולי הדור.

הוא לא פוסק ובטח לא מתיר עגונות וכדומה (אפשר לפתוח דיון על מי הוא גדול הדור אבל המדדים בגדול הם: פוסק גדול, מתיר עגונות, עוסק בשאלות סבוכות, מפורסם, יש לו הרבה תלמידים ראויים להוראה וכו').

שים לב שאמרתי שאין כמעט גדולי דור שלא יושבים ולומדים רוב ככל היום, לא שאין תלמידי חכמים כאלה.

מדורות עברו אין שום ראיה, היום אי אפשר לקיים את שניהם. בטח לא ראיה מדורות ראשונים. ובטח לא מהרמב"ם שהתחיל ללמוד רפואה רק בגיל 40 אחרי שישב ולמד כל היום וכל הלילה עד אז

המגיע לקצין הנ"ל.

ישר כח וישר חילו, הוא פשוט סייג את ההתלהבות, כי יש אנשים שויתרו על כל החיים שלהם בקודש ובחול ובפרנסה (ובבריאות לפעמים) בשביל הלימוד.

והם לא מקבלים בכלל הערכה בדורנו, מסתכלים עליהם כעל בטלנים (מכיר כמה שכן מתפרנסים רק באופן מועט וגם להם קוראים בטלנים).

זאת נקודה שכואבת מאוד ולא קל להתמודד איתה. לא חושב שמישהו לקח כאן אישית (אולי פרט אלי), זה יותר עניין של הכרה במה שמאוד מסרבים להכיר בו בציבור שלנו.

ואם הציבור שלנו לא יודע להכיר בערך שהתורה כותבת במפורש עשרות פעמים, אז יש פה בעיה.

זה לא עניין של "לא הדרך שאנחנו מאמינים בה", אלה דברי התורה

אני מכיר אדם שהיה במקצוע מכובד, הרוויח המון והיה במעמד חשוב. ויתר על הכל והלך ללמד תורה בישיבה תיכונית. מורה זה מקצוע, לא?

מכיר כמה כאלה. ולא רק מורה שמלמד עשה את זה, יש מספיק אנשים שהורידו מהעבודה שלהם 90% משעות העבודה ובזמן הזה יושבים ללמוד.

זה לוותר על כל העולם הזה ולהשקיע את כל כולך בעולם הבא.

רק כי הציבור שלנו מקדש אך ורק תארים והישגיות וכסף

את נטפלת לקטנות ומפספסת את המטרה.

אני מכיר עובדי הייטק ושאר מקצועות "יוקרתיים" שעובדים משרה חלקית ובשאר הזמן לומדים תורה (יחס מועדף הרבה ללימוד תורה) ומלא אנשים קוראים להם בערך ככה: "בטלנים לכו תעשו כסף".

זה הפרצוף של הציבור שלנו

אני אכתוב שוב מה שכתבתי כבר לעיל, כי לא הבעתי כל זלזול בלימודו של החייל.

תגובתי הייתה ל"נורופן" שכתבה איפה הם כל ה"גם וגם".

ועל זה השבתי כי כמעט בלתי אפשרי "גם וגם".

וסייגתי את דבר כי באם כוונתה בגם וגם, קביעת עיתים לתורה גרידא הרי שיש רבים כאלה. והסיום מסכת לא מעיד על כלום.

ואם מדברים על "קפיצות" נראה שזה שייך יותר לצד השני, אני עד לתגובתי זאת לא הבעתי הערכה או חוסר הערכה לדבר, סך הכל ציינתי עובדה כי כמעט בלתי אפשרי "גם וגם" ופתאום החלו הקפיצות.

כמו כן לא הבעתי את דעתי כלל בעניין תורה עם ארץ וכו' מה גם שאני לא בטוח כי בכלל יש לי דעה בעניין, ואפשר שדעתי יותר קרובה לדעתך.

עד כאן בקשר לנושא זה.

היות והתגובה הייתה ממוענת אלי אני ירשה לעצמי להגיב לשאר דברייך:

כתבת שזה מעיד על זה שהתורה חשובה לו, אז קודם כל לדעתי אדם שמקיים בדקדוק את התורה מעיד עשרת מונים על כך שהוא מכבד באמת את התורה, לא ראיתי שאנשים מתפעלים מאנשים המדקדקים בקיום ההלכה.

ואם כבר נכנסת לנושא, לי במושכל ראשון זה היה נראה כאקט יחצני של המערכת, אך שוב אין לי מידע פנימי ולכן לא נדע זאת, אך לאור זאת שאחד פה כתב שזאת  הוראה לעשות סיום מסכת בהשבעות יותר מתחזק אצךי ההערכה כי אכן מדובר ביחצנות גרידא. ושוב הכל זה עניין של תחושה, ויכול להיות שאת צודקת.

ופן האישי אומר לך כי אני לא כ"כ מבין מה ההתפעלות, ואני לא מתכוין לזלזל בכהוא זה במעלת לימוד התורה, אלא שלסיים מסכת זהו איננו מהדברים הקשים ועל כן אני לא רואה מקום להתפעלות, בפרט שאין לנו מושג כיצד נעשה אותו סיום.

אני מסכים איתך כי למדן עם מדות טובות זה עדיף, ואולי עדיף יותר מדות טובות ללא למדן מאשר למדן ללא מידות טובות.

אך מה שכתבת "יודע לעשות עוד דברים" אני לא כ"כ מבין מה הוא אמור לדעת לעשות, ולמה דווקא כשמדברים על לומדי התורה הדרישה היא שידעו לעשות עוד דברים.

מעולם לא שמעתי על בחורה שמחפשת משפטן שיודע לעשות עוד דברים, או חשבונאי שיודע לעשות עוד דברים, וכו' רק שזה מגיע ללומדי התורה הדרישה היא שיידע לעשות עוד דברים.

ועוד אחד פה הפריז ואמר כי הוא אינו מעריך "גדול דור" כי זה התחום היחיד בו הוא מתעסק. מעולם לא שמעתי על אדם  שאומר כי הוא לא מעריך פרופסור כזה או אחר כי הוא מתעסק רק בדבר אחד.

ולהיפך אני שומע אנשים שמחפשים ומעריכים דווקא אדם המתמקצע בתחומו.

באם לא מתאים לך אדם שלומד זה בסדר גמור, ואכן לא לכולם זה מתאים, כמו שלהרבה לא מתאים אקדמאים.

אמת כי אי אפשר לקנות עם דף גמרא במכולת, אך רוב לומדי התורה הרציניים שאני מכיר התפרנסו במהלך חייהם.

בכל מקרה אני לא מבין מה קפצתם להגן על אותו חייל, אף אחד לא דיבר סרה בחיילי ישראל, ולא נראה לי כי מישהו ערך איזושהיא השוואה בינם לבין לומדי הישיבות. או מי מוערך יותר, יותר נראה כי אלו "שקפצו" הם אלו שלקחו פה משהו אישי, ולאור זאת כי בתגובתי הקודמות לא ערכתי כל השוואה, נראה לי כי אלו שקפצו צריכים לענות לעצמם מה גרם להם לקפוץ.

ואם כבר דיברת על הנושא אז  אני לכשלעצמי  מעריך יותר בן ישיבה היושב ולומד, כי לדעתי הרבה יותר קשה לבחור בן 18 ללמוד בישיבה יום שלם מאשר לשבת בבסיס או לעשות סיורים בגיפים. ואני כלל לא מדבר מה צריך לעשות, אלא מה צורך יותר כוחות נפש.

לפותחת אומר כי אם רצונה באדם הלומד דף יומי, או לומד שיעור בערב לא חסרים כאלה.

ואצטרף לברכתך, שיהיה לכולנו בעיתו ובזמנו עם הראויים והמתאימים ביותר.

הם עדיין במסגרת (דתית פחות או יותר) ולכן יותר קל לעשות סיום מסכת. באמת שהחוכמה האמתית היא אחרי שאתה נטול מסגרת ונמצא במירוץ החיים לשמור על לימוד תורה קבוע

(החברותא שלי לוחם במילואים, איש הייטק, בעל משפחה וקובע עיתים לתורה אני בטוח שהוא לא היחיד)

אני הגבתי לדבריו.

אולי תפסיקו לנסות להכניס אותי לויכוחים שאין לי קשר אליהם? 

זה מכעיס מאוד שאתה מנסה להציג את הדעה שלי בצורה מגוחכת כשאתה אומר בדיוק את מה שאמרתי.

כתבתי במפורש כמה פעמים פה בשרשור שאני לא מזלזל בעבודת ה' של אף אחד, אבל אתם מערבבים מושגים לגמרי.

אל תנסה להשליך עלי את ההבנה הצרה הזאת בנקודה אחת מתמונה אחת גדולה.

לי זה מרגיש כמו סתם נסיון להרגיז, מקווה שהכוונות שלך אחרות.

להבא תייג את מי שהעלה את הפיצול של השרשור הזה ולא אותי.

ולעניין ה"לא נעים", אז אל תהיה בפורום של אנשים שחושבים. או שתמצא פורום שהוא לאMulti Threaded, שם שרשורים לא יגלשו החוצה.

אתה לא יכול לצפות מפורמט שמעודד דיונים מתפצלים בכל שרשור להשאר ישיר. זה הפורמט.

שהכוונה של רוב האנשים כאן היא להתווכח על מנת להתווכח.

אני חושב שהגישה הזאת מפרה ומאוד מדייקת דברים.

אל תשכח שחלק לא מבוטל מהחבר'ה פה רגילים ללימוד בעיון שבו נטפלים לקטנות בשביל להחכים, וזה בוודאי לא דבר שלילי.

אולי צריך לשים לב יותר לצד השני, גם לאלה שנפגעים וגם לאלה שבכלל לא חושבים בכיוון של פגיעה.

לא חושב שזה קשור להסתתרות מאחורי ניק. אתה לא שמעת אף פעם צעקות בבית מדרש?

יוצא לריב גם עם אנשים מאוד אהובים במסגרת הזאת ולא הופכים מזה לאוייבים.

אולי זה לא לכתחילה, אבל זה ברוך בעיניי

למחלות לב קטלניות?

מחקר ענק ביסס את זה וזאת ההמלצה של הרופאים...

הבעתי את דאגתי בלי קשר לעולם כי אני במצב רוח ליצני.

ומי אמר שאני לא גדול הדור? אני יכול להיות גם גדול הרשעים בדור

אבל המסר עצמו נכון וכואב

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.