נצח יהודה!

אבל בלי מדים ודרגות.

מישהו צריך לצרף פה תמונה של בחורה רזה, בלונדינית בוגרת מדרשה.

כמעט ולא שייך גם וגם.

אם את רוצה בעל תורני היודע תורה, הוא צריך להיות שקוע בתורה.

הלימוד התורני הוא לימוד מאוד תובעני.

במסגרת הצבאית כמעט ואין זמן להשקיע בתורה.

ובכלל בכדי לגדול בתורה צריך להיות עסוק רק בתורה.

זה שהחייל עשה סיום מסכת, זה אינו מעיד על כלום.

כך שזה שאת לא מוצאת אחד כזה שהוא גם לוחם וגם משקיע בתורה, זה בגלל שאין.

(אא"כ את מחפשת אדם שקובע עיתים לתורה שזה דבר אחר.)

אתן לא יודעות מה המחיר שזה גובה מהחיים הפרטיים, חיי החול.

סיום מסכת עם איזה שוטנשטיין ברמה של דף יומי כל אחד יכול לעשות, זה לא עושה אותו תלמיד חכם

אבל זה לא אומר שיש לו מזה ומזה.

אני מכיר קצינים יראי שמים והרבה, כולם בני תורה ואף אחד מהם לא תלמיד חכם. הם לומדים קבוע וזכו לסיומים.

והייתי מפליג ואומר עוד דברים אבל נעצור בזה.

כמו שגברים לא מבינים את הנסיונות של הנשים, אתן אל תתיימרו להבין מה זה נסיון של לימוד תורה.

מי שלא מצווה לעולם לא ירגיש את היצר הרע והקשיים שיש ואף פעם לא יבין מה משמעות הדרשה של "אדם כי ימות באהל".

תלמיד חכם שגם פועל בעולם החומר וכו'.

אלה יחידי סגולה מיעוט דמיעוט בקהל של התלמידי חכמים

זה.

אני אומר שנשים לא מבינות נסיון של תורה ולעולם לא יבינו. ועל פי הקבלתך הראיה בצידה, "שנשים לא פוסקות הלכה לגברים" וכו' וכו'.

אחת לדור אולי יודעת מה זה נסיון של מסירות נפש לתורה, אבל יצר הרע שלה לא שווה כי היא לא מצווה ולכן היא לעולם לא תבין את הקושי. לא תמצאי אחת כזאת. כל השאר זה דמיונות של חשיבות עצמית מופרזת

אל תערבבי מושגים, תלמיד חכם זה תלמיד חכם. פוסק זה פוסק.

ולפסוק הלכה צריך לשבת לא כל היום אלא 48 שעות ביממה. זה פי כמה וכמה יותר קשה מלהיות תלמיד חכם

ואין לך מושג מה זה מסירות נפש לתורה בגלל זה את חושבת שיש לנשים מושג.

את מערבבת שכר עם קושי, שכר יש לכל אישה שבעלה לומד תורה והיא לא נלחמת בו, קושי של לימוד תורה אין לאף אישה

קודם כל אני יודע טוב מאוד את הקשיים של נשים בלימוד תורה, מקרוב.

דבר שני, בחור בשנה א' בישיבה לא יודע מה זה קשיים של מי ששקוע בתורה. אין לו קצה קצו של שמץ של מושג.

לא דיברתי על אחד שבא לבקר בישיבה והלך, אלא על אדם ששקוע בתורה כל כולו גם בחיים האמיתיים שלו.

ואני יודע, בוודאות, בלי שום צל של ספק, שאין מה להשוות.

זה שהיו לך קשיים, לא משליך לא על הכלל ולדעתי גם לא על הקושי בלימוד תורה שלך עצמך.

ודאי שיש נשים צדיקות עם קשיים ש99% מהגברים לא מכירים ולא יכירו, אבל זה לא פועל יוצא מהלימוד תורה שלהן אלא מעבודת השם במקומות אחרים. יצר הרע לוחץ איפה שיש עניין.

תראי לי אישה שהמיתה את עצמה באהלה של תורה קודם, אח"כ נדבר

אני מבין את הקשיים גם של החתולים ברחוב, לא רוצה להפסיק להתיימר

תורה כבר לפני אלפיים שנה. היסטוריה...

אתן לא מבינות, ואף אחת לא התיימרה. אל תזלזלו במה שהוא הלכה גמורה.

אין שום דבר מקביל לגבי נשים. זהו.

אם את חושבת שיש איזשהי קרבה בין "עולם התורה הנשי" לבין עולם לימוד התורה, כנראה שאין לך מושג בכלל על איזה מספרים מדובר.

בכל אופן, אני מניח שאת תהני מאוד במדרשה, גם אם לא התמסרת לה לכל חייך. כך או כך, לא את ולא אף אחת בפורום היא אסתי רוזנברג וכו', ולכן הדיון הזה לא רלוונטי ולנסות להביא מהן ראיות כאילו שאתן הן, זה סתמי!

רוצה ללמוד? תהני, אל תתיימרי להיות במקום שהתורה אומרת שלא אפשרי ושההלכה אומרת שלא קיים (ע"ע זאת שהמציאה הלכה "כבוד התורה של חברותי" )

עכשיו זה לא הזמן (וזאת גם לא הדרך, אגב, בלי להכנס לעומק, מדובר שם על מדרגת נבואה).

עד אז... נשאר באי הסכמה

כי שם היו צריכים להתעסק בעתיד ובתוצאות של התהליכים שהיו שם.

"החכם עיניו בראשו".

אגב, שאלתי פעם רב, אין דבר כזה "כבוד התורה" כמו שאמרת.

יש אך ורק "אשת חבר, חבר" וזהו.

זה לא קל בכלל. זו בחירה שבאה על חשבון אפשרויות אחרות (לימודים פרקטיים, יחס לפעוטות) והיחס של החברה מאתגר עוד יותר אפילו מזה של האברכים.

גם בחירת הנושאים שלהן לפעמים מורכבת יותר - למשל פרוייקט יועצות ההלכה שיצא לי להכיר מקרוב ועוד הזדמנויות אחרות.

לגופו של עניין אני חייב לציין שאני פחות אוהב צדדים רבים של התופעה הזו, ועדיין לא הייתי רץ לזלזל בה.

אני חושב שחוץ משאר הגורמים, זה בוודאי לא שווה למציאות של תלמיד חכם וזהו.

אישה שבעלה לא תלמיד חכם אין לה גדר תלמיד חכם ולא קמים לכבודה וכו', זאת ההלכה.

לגבי היחס של החברה, קשיים של פרנסה וכו', זה לא שייך וזה לא הנקודה וגם אם יש קשיים זה לא יבוא מצד לימוד התורה.

אלה קשיים שהיו ויהיו לאותם אנשים עם או בלי לימוד תורה. וזה שונה אצל גברים, השורש.

ועוד נקודה - לפחות מהשבתות שאני ביליתי במדרשת נשמת - הרוב המוחלט של הבעלים של הנשים הלומדות לא היו ת"ח בעצמם, ולמעשה - לרוב - לת"ח יש רתיעה בולטת מהסוג הזה של בנות.

או כמו שהיא ציטטה פעם דייט שלה: "אני רוצה שתאפי עוגות".

אני דיברתי על זה שנשים לא מבינות את העניין.

@ענבל זאת שהכניסה את הנושא של לימוד תורה לנשים שמבינות את העניין, וכתבה בעצמה שהנושא לא שווה.

לא חושב שמישהו באמת השווה פה.

כל אדם שעושה למען ה', מבחינתי ראוי להערכה.

מי שעושה בשביל כבוד וכן הלאה, לא...

וכן התרשמתי על הרבה מדי גברים שזו המטרה שלהם.

אבל זה כנראה עניין סטטיסטי - יש הרבה יותר גברים שלומדים מאשר נשים וממילא גם האחוזים בעייתים למדיי.

ככה את רוצה להעלות את הכבוד של הלומדות תורה? בזלזול מפורש בתלמידי חכמים שהוא עבירה חמורה כל-כך?

מצטער, את מחטיאה את המטרה מרחק רב.

לעניין, אף גבר חכם לא נרתע מנשים חכמות. גברים נרתעים מנשים מסויימות מאוד. ואין צורך לפתוח את הנושא הזה (אני לא אשתתף גם אם יפתח).

אני לא חושב שזה עניין ספציפי של עולם התורה.

אף אחד לא רוצה מערכת יחסים שיש בה התנשאות.

גם אישה לא חכמה לא תהנה מלצאת עם גבר חכם.

היא לא מתערבת לו בעבודה ורק מתפעלת את הבית.

אבל ברמת הזוגיות זה כנראה יותר קשה.

אדם כזה יתחרפן מבת זוג שלא תהיה ברת שיחה. ואם הוא יסתדר עם זה, היא תהיה אומללה מהיחס שלו אליה...

אבל מצד שני הוא אמר על עצמו שהיה לומד לאט. כנראה פשוט היה עמקן.

אולי זה הבדלים קצת בנפש בין מי שהוא "אש" מבפנים למי שהוא עם נחת טבעית

למען גילוי נאות, היחס שלי ללימוד תורה לנשים שונה לחלוטין ממה שאת מנסה לכפות עלי לומר.

לא כותב יותר מזה מסיבות מובנות מאליהן.

כך או כך, אני לא מסכים איתך ואני חושב שאת טועה.

ויפה לך שאת מסכימה איתן 👏

עריכה: האימוג'י היה קישור

ולא כל כך הבנתי מה כל הקטע של "הנשימות"

תראי אני לא בא לזלזל, בסה"כ רציתי לומר לך שאל תתעצבי שלא מצאת אותם.

אם כל מה שאת מחפשת זה אדם הקובע עיתים לתורה כבר כתבתי בהודעה הראשונה שלא על זה מדובר.

או באם את מחפשת מי שעשה סיום מסכת גם לא על זה דיברתי.

רק רציתי קצת פורפורציות. לא בכדי אף לא אחד מהביינישים בפורום לא יצא מגדרו מהעניין.

ואומר לך משהו כאחד שהיה גם בישיבה, אותם אלו שהיו עושים סיומי מסכתות לא היו בהכרח ה"עילויים" של הישיבה. 

למרות שרוב מי שאני שמסיימים מסכתות בקצב הם דווקא חבר'ה מתמידים רציניים.

ולמרות שכל מי שאני מכיר שעשה סיום הש"ס, לא בדף יומי, הוא תלמיד חכם.

אני חייב להסכים עם הנ"ל, יש דרך לסיים את הש"ס בלי להיות תלמיד חכם.

זה הישג עצום בעיניי, אבל זה לא עושה את הבן אדם תלמיד חכם לצערנו.

לי ולחלוק על דבריו שחיזקתי, משמע שאת סוברת שאפשר.

אם לא, אז למה הגבת לי? ולמה חלקת בכלל על הרעיון שהביע "רווק ב"?

הוא כתב במפורש "אם את רוצה בעל תורני היודע תורה, הוא צריך להיות שקוע בתורה".

בעל תורני היודע תורה זה תלמיד חכם. בלבד...

אה הבנתי, אתה מנסה להיות נודניק ילדותי, לכן אתה מגיב לי על דברים ש"רווק ב" כתב

הצלחת להטריל, כל הכבוד!

ואם מבחינתך זה פחות שווה להיות גדול דור..... אין זה מענייני כלל, זכותך לחשוב מה שאתה רוצה. (א"כ זה קצת מתמיה)

כל שהגבתי הוא לדברי "נורופן" שאמרה שהיא לא מוצאת ואיפה הם כל ה"גם וגם", ועל זה הגבתי שהיא איננה מוצאת מכיון שלדעתי אין כאלה שגם "מצליחים בלימוד" וגם משרתים בצבא בחדא מחתא, משום שלדעתי זה כמעט בלתי אפשרי, והסיום מסכת אינו מהווה ראיה.

באם כל הדרישה אדם הקובע עיתים לתורה כבר כתבתי בהודעתי הראשונה שלא על זה דיברתי, ואף לא נראה לי שעל זה היא דיברה. כאלה יש לאלפים. (נראה לי שכלל לא קראת את שכתבתי קודם)

קצת מוזר לי שאתה קורה "הצלחה" ו"דבר מדהים" לחייל שסיים מסכת אחת, ובעוד של"גדול דור" שהמית עצמו באוהלה של תורה ויושב על תלמודו ימים ולילות אתה מתייחס בשיוויון נפש "סך הכל זו הצלחה בתחום היחיד בו הוא עוסק" כלשונך. (לא משנה שזה עשרות תחומים לפחות)

ואני כלל לא מתייחס לעניין האמוני והסגולי שבדבר ואף לא כאדם דתי, אלא רק ל"הצלחה גרידא" להשקעה, לידע, ולכוחות שהאדם הזה מסוגל, בהשוואה לחייל שסיים מסכת.

תסלח ידידי, אני לא רגיל להתבטות בצורה כזו, אבל נראה לי שאיו לך מושג על מה אתה מדבר.

אני אינני מבין את כל ההתנשפויות למינהם, ועל איזה השקעה הערכה והישגים אתה מדבר.

יש לי תחושה שדרכתי על יבלות מבלי משים.

מתי הפכנו את הקללה לעיקר?

יש פה מישהו שחושב שהוא מצווה לעבוד? ואולי יש פה מישהו שהיה מעדיף לעבוד כמו בעל חיים מסויים במקום לשבת כל היום בגן עדן וללמוד תורה?

הכל היה צומח מתוקן וכדומה. הוא רק היה צריך לקטוף.

ואם תראה את המפרשים על הפסוק שציטטת, אתה תראה שהעבודה הזאת היא התפילה שירד גשם.

בכל מקרה, אין שום מצווה בעולם בעבודה, בקושי ישוב הארץ.

המידת חסידות זה ללמוד תורה ולהתפרנס מעצמך.

לא הפרנסה היא המצווה או המידת חסידות

נשאת ונתת זה "האם עסקת בפרנסה בלי לרמות" ולא "האם עסקת בפרנסה".

זכור לי שראיתי בספרים מפורש כמו שאני אומר לך

מה שהבאת מרש"י זה שמצווה ללמד, לא שמצווה לעסוק באומנות עצמה.

מצווה ללמד, זה מופיע בפרק החינוך של מס' קידושין באותו הקשר של מצוות האב על הבן, משמע ענייני חינוך בלבד.

זה לא כתוב באבות, לא ראיתי במפרשים המצויים  דבר כזה.

חייב לזוז אסתכל בלי נדר בטור בית יוסף וכו'

מעלה יש בזה אבל לפי המפרשים שהבאת די גם בלעשות כושר כל היום כדי שלא יהיה כוח ליצר הרע. ומצד שני הקדימה בזמן לא מלמדת כלום מעבר להכנה.

מה גם שזה לא ברור, כי כל ילד יהודי אמור להתחיל ללמוד תורה בגיל 3 והוא עדיין לא עוסק במלאכה.

בקיצור, תכיר בזה שאין בזה שום מצווה וזה סה"כ דבר שיפה עם התורה לרוב עם ישראל

בעבודה גרידא אין שום מצווה.

אתה חוזר על אותה נקודה מומצאת חַבִיבִי, אין אף אחד שסובר שעבודה מצד עצמה היא מצווה.

הדבר היחיד שאפשר לומר זה שהוא זוכה שיתקיים בו הפסוק "והיה ברכה במעשי ידיך" וזהו.

אלא יתרון בעבודה עם מלאכה.

המידות. סוף המימרא תוכיח "אם אין דרך אין תורה". בוודאי שהרבה עמי ארצות מתפרנסים.

אגב, המקור באבות.

משנה אבות ג יז – ויקיטקסט

"ללמדו אומנות. דהא נמי מצוה היא דכל שאינו מלמדו אומנות מלמדו לסטות ומצוה ילפינן מקרא בקדושין בהאשה ניקנית (דף ל' ע"ב)".

מותר לוותר ולשנות את דעתך

לענ"ד אם זאת הייתה מצווה הגמרא לא הייתה מתירה ל"רשב"י" וחבריו לעבור עליה. למרות שאין כל-כך ראיה משם כי פטרו אותם מק"ש.

אם כי זה נכון רק במקום המסויים וכנראה חז"ל רצו לאשמועינך את שני הדברים ורש"י השתמש בהם מצד אחד להוכחה שם.

בכל אופן מצווה עדיין אין

אנחנו לא מדברים על זה אלא על השאלה האם בעבודה עצמה יש מצווה וכמובן שאין

גם אם האדם לא ירוויח שקל עליו לעסוק במלאכה, כך הבאת בעצמך מפורש מדברי חז"ל מכאן אתה אמור להבין שמלאכה ופרנסה הם שני דברים שונים.

במלאכה יש מצווה מדברי חכמים כנראה סניף של שמירת הגוף והנפש ועבודת השם וכו'.

ובפרנסה עצמה אין שום מצווה, עדיין.

אף אחד לא יושב בטל פרט לאנשים שמחפשים לאבד את שפיותם

שהיא מצווה, אלא דבר נצרך. כמו שאכילה היא חובה אבל אינה מצווה מצד עצמה (אולי סניף של שמירת הגוף).

קרא במתינות "ומה תלמוד לומר ועשית כל מלאכתך, להביא את מי שיש לו חצרות או שדות חרבות, ילך ויתעסק בהן". כלומר העיקר שלא ישב בטל.

כנ"ל "ר' טרפון אומר, אין אדם מת אלא מתוך הבטלה".

כלומר כל החידוש פה הוא שאדם צריך לעמול ולא להתבטל, אין לזה שייכות עם פרנסה.

אגב כך, אני זוכר שראיתי פעם בחז"ל שאומרים שאדם אפילו ישב במושב לצים ואל ישב בטל. זוכר מקור כזה? לא מצליח למצוא.

בכל אופן ברור שפרנסה ביושר היא קיום מצווה, אבל אי הגזל וכו' הם המצווה לא הפרנסה עצמה

ישר כח!

לצים יש אבל אני זוכר שראיתי שחז"ל אומרים ככה באיזשהו מקום לפני עשור או יותר

לכן צריך להשיג אותו, אבל אך ורק בעמל ויגיעת כפיים ולא ח"ו מכיסים של אנשים אחרים.

עליו ביותר בפשטות.

אבל לי ברור שאי אפשר לומר שבגלל שהיה חמדן דוד היה ממנה אותו, שחמדן הופך לגנב וכל זה. והכוונה חביב עליו, בדרך של קדושה

אולי לא שמתם לב אבל באף מקום שציינתם כולל המאמר האחרון, אין שום זכר ל"מצווה" שכזאת.

שבח ומעלה אינו הדיון כאן והדבר מובן מאליו.
 

עריכה:  שמת לב שחסר שם פרק שלם? פרק ט' נעדר

פה המצווה מוטלת על האב, לחנך. בצד השני הלא-מצווה מוטלת על הבן.

אין פה שום סברה אפילו להגיד שיש מצווה בעצם המלאכה עצמה.

לא הצלחתי להבין למה אתה מקשר את הגמרא בקידושין, היא מדברת על מצוות במפורש. עסקי רבים, שידוך, ללמד תורה ואומנות (שניהם מדין חינוך).

במשנה אחת. לכן הם בוודאי נלמדים מאותו עניין

"שמאי אומר, עשה תורתך קבע"?

נצטט את פירוש הרמב"ם דווקא:

"אמר עשה תלמוד תורה השרש והעקר וכל שאר עסקיך נמשכים אחריו אם נזדמן נזדמן ואם לא הזדמן לא הזדמן ואין נזק בהבצרו".

אגב כך הברטנורא זצ"ל:

"עשה תורתך קבע - שיהיה עיקר עסקך ביום ובלילה בתורה, וכשתהיה יגע מן הלמוד תעשה מלאכה" (יש עוד פירוש לגבי שיטת פסיקה אחידה).

אני לא חושב שמישהו צינזר את החת"ס על זה, זאת מצוות עשה של ישוב הארץ. מה יש לצנזר?

ש"תלמידים" צנזרו לרב את הספר בפניו בגלל שזה לא תואם את ההשקפה הקנאית

לכל היותר תמצא כאלה שבקושי עבדו קצת ממש מעט (למשל הרב גדליה נדל) וכמעט כל שאר הזמן שלהם רכנו מעל ספרי הקודש

והרב קהתי, תלמיד חכם עצום וגדול ככל שיהיה, הוא לא מגדולי הדור.

הוא לא פוסק ובטח לא מתיר עגונות וכדומה (אפשר לפתוח דיון על מי הוא גדול הדור אבל המדדים בגדול הם: פוסק גדול, מתיר עגונות, עוסק בשאלות סבוכות, מפורסם, יש לו הרבה תלמידים ראויים להוראה וכו').

שים לב שאמרתי שאין כמעט גדולי דור שלא יושבים ולומדים רוב ככל היום, לא שאין תלמידי חכמים כאלה.

מדורות עברו אין שום ראיה, היום אי אפשר לקיים את שניהם. בטח לא ראיה מדורות ראשונים. ובטח לא מהרמב"ם שהתחיל ללמוד רפואה רק בגיל 40 אחרי שישב ולמד כל היום וכל הלילה עד אז

המגיע לקצין הנ"ל.

ישר כח וישר חילו, הוא פשוט סייג את ההתלהבות, כי יש אנשים שויתרו על כל החיים שלהם בקודש ובחול ובפרנסה (ובבריאות לפעמים) בשביל הלימוד.

והם לא מקבלים בכלל הערכה בדורנו, מסתכלים עליהם כעל בטלנים (מכיר כמה שכן מתפרנסים רק באופן מועט וגם להם קוראים בטלנים).

זאת נקודה שכואבת מאוד ולא קל להתמודד איתה. לא חושב שמישהו לקח כאן אישית (אולי פרט אלי), זה יותר עניין של הכרה במה שמאוד מסרבים להכיר בו בציבור שלנו.

ואם הציבור שלנו לא יודע להכיר בערך שהתורה כותבת במפורש עשרות פעמים, אז יש פה בעיה.

זה לא עניין של "לא הדרך שאנחנו מאמינים בה", אלה דברי התורה

אני מכיר אדם שהיה במקצוע מכובד, הרוויח המון והיה במעמד חשוב. ויתר על הכל והלך ללמד תורה בישיבה תיכונית. מורה זה מקצוע, לא?

מכיר כמה כאלה. ולא רק מורה שמלמד עשה את זה, יש מספיק אנשים שהורידו מהעבודה שלהם 90% משעות העבודה ובזמן הזה יושבים ללמוד.

זה לוותר על כל העולם הזה ולהשקיע את כל כולך בעולם הבא.

רק כי הציבור שלנו מקדש אך ורק תארים והישגיות וכסף

את נטפלת לקטנות ומפספסת את המטרה.

אני מכיר עובדי הייטק ושאר מקצועות "יוקרתיים" שעובדים משרה חלקית ובשאר הזמן לומדים תורה (יחס מועדף הרבה ללימוד תורה) ומלא אנשים קוראים להם בערך ככה: "בטלנים לכו תעשו כסף".

זה הפרצוף של הציבור שלנו

אני אכתוב שוב מה שכתבתי כבר לעיל, כי לא הבעתי כל זלזול בלימודו של החייל.

תגובתי הייתה ל"נורופן" שכתבה איפה הם כל ה"גם וגם".

ועל זה השבתי כי כמעט בלתי אפשרי "גם וגם".

וסייגתי את דבר כי באם כוונתה בגם וגם, קביעת עיתים לתורה גרידא הרי שיש רבים כאלה. והסיום מסכת לא מעיד על כלום.

ואם מדברים על "קפיצות" נראה שזה שייך יותר לצד השני, אני עד לתגובתי זאת לא הבעתי הערכה או חוסר הערכה לדבר, סך הכל ציינתי עובדה כי כמעט בלתי אפשרי "גם וגם" ופתאום החלו הקפיצות.

כמו כן לא הבעתי את דעתי כלל בעניין תורה עם ארץ וכו' מה גם שאני לא בטוח כי בכלל יש לי דעה בעניין, ואפשר שדעתי יותר קרובה לדעתך.

עד כאן בקשר לנושא זה.

היות והתגובה הייתה ממוענת אלי אני ירשה לעצמי להגיב לשאר דברייך:

כתבת שזה מעיד על זה שהתורה חשובה לו, אז קודם כל לדעתי אדם שמקיים בדקדוק את התורה מעיד עשרת מונים על כך שהוא מכבד באמת את התורה, לא ראיתי שאנשים מתפעלים מאנשים המדקדקים בקיום ההלכה.

ואם כבר נכנסת לנושא, לי במושכל ראשון זה היה נראה כאקט יחצני של המערכת, אך שוב אין לי מידע פנימי ולכן לא נדע זאת, אך לאור זאת שאחד פה כתב שזאת  הוראה לעשות סיום מסכת בהשבעות יותר מתחזק אצךי ההערכה כי אכן מדובר ביחצנות גרידא. ושוב הכל זה עניין של תחושה, ויכול להיות שאת צודקת.

ופן האישי אומר לך כי אני לא כ"כ מבין מה ההתפעלות, ואני לא מתכוין לזלזל בכהוא זה במעלת לימוד התורה, אלא שלסיים מסכת זהו איננו מהדברים הקשים ועל כן אני לא רואה מקום להתפעלות, בפרט שאין לנו מושג כיצד נעשה אותו סיום.

אני מסכים איתך כי למדן עם מדות טובות זה עדיף, ואולי עדיף יותר מדות טובות ללא למדן מאשר למדן ללא מידות טובות.

אך מה שכתבת "יודע לעשות עוד דברים" אני לא כ"כ מבין מה הוא אמור לדעת לעשות, ולמה דווקא כשמדברים על לומדי התורה הדרישה היא שידעו לעשות עוד דברים.

מעולם לא שמעתי על בחורה שמחפשת משפטן שיודע לעשות עוד דברים, או חשבונאי שיודע לעשות עוד דברים, וכו' רק שזה מגיע ללומדי התורה הדרישה היא שיידע לעשות עוד דברים.

ועוד אחד פה הפריז ואמר כי הוא אינו מעריך "גדול דור" כי זה התחום היחיד בו הוא מתעסק. מעולם לא שמעתי על אדם  שאומר כי הוא לא מעריך פרופסור כזה או אחר כי הוא מתעסק רק בדבר אחד.

ולהיפך אני שומע אנשים שמחפשים ומעריכים דווקא אדם המתמקצע בתחומו.

באם לא מתאים לך אדם שלומד זה בסדר גמור, ואכן לא לכולם זה מתאים, כמו שלהרבה לא מתאים אקדמאים.

אמת כי אי אפשר לקנות עם דף גמרא במכולת, אך רוב לומדי התורה הרציניים שאני מכיר התפרנסו במהלך חייהם.

בכל מקרה אני לא מבין מה קפצתם להגן על אותו חייל, אף אחד לא דיבר סרה בחיילי ישראל, ולא נראה לי כי מישהו ערך איזושהיא השוואה בינם לבין לומדי הישיבות. או מי מוערך יותר, יותר נראה כי אלו "שקפצו" הם אלו שלקחו פה משהו אישי, ולאור זאת כי בתגובתי הקודמות לא ערכתי כל השוואה, נראה לי כי אלו שקפצו צריכים לענות לעצמם מה גרם להם לקפוץ.

ואם כבר דיברת על הנושא אז  אני לכשלעצמי  מעריך יותר בן ישיבה היושב ולומד, כי לדעתי הרבה יותר קשה לבחור בן 18 ללמוד בישיבה יום שלם מאשר לשבת בבסיס או לעשות סיורים בגיפים. ואני כלל לא מדבר מה צריך לעשות, אלא מה צורך יותר כוחות נפש.

לפותחת אומר כי אם רצונה באדם הלומד דף יומי, או לומד שיעור בערב לא חסרים כאלה.

ואצטרף לברכתך, שיהיה לכולנו בעיתו ובזמנו עם הראויים והמתאימים ביותר.

הם עדיין במסגרת (דתית פחות או יותר) ולכן יותר קל לעשות סיום מסכת. באמת שהחוכמה האמתית היא אחרי שאתה נטול מסגרת ונמצא במירוץ החיים לשמור על לימוד תורה קבוע

(החברותא שלי לוחם במילואים, איש הייטק, בעל משפחה וקובע עיתים לתורה אני בטוח שהוא לא היחיד)

אני הגבתי לדבריו.

אולי תפסיקו לנסות להכניס אותי לויכוחים שאין לי קשר אליהם? 

זה מכעיס מאוד שאתה מנסה להציג את הדעה שלי בצורה מגוחכת כשאתה אומר בדיוק את מה שאמרתי.

כתבתי במפורש כמה פעמים פה בשרשור שאני לא מזלזל בעבודת ה' של אף אחד, אבל אתם מערבבים מושגים לגמרי.

אל תנסה להשליך עלי את ההבנה הצרה הזאת בנקודה אחת מתמונה אחת גדולה.

לי זה מרגיש כמו סתם נסיון להרגיז, מקווה שהכוונות שלך אחרות.

להבא תייג את מי שהעלה את הפיצול של השרשור הזה ולא אותי.

ולעניין ה"לא נעים", אז אל תהיה בפורום של אנשים שחושבים. או שתמצא פורום שהוא לאMulti Threaded, שם שרשורים לא יגלשו החוצה.

אתה לא יכול לצפות מפורמט שמעודד דיונים מתפצלים בכל שרשור להשאר ישיר. זה הפורמט.

שהכוונה של רוב האנשים כאן היא להתווכח על מנת להתווכח.

אני חושב שהגישה הזאת מפרה ומאוד מדייקת דברים.

אל תשכח שחלק לא מבוטל מהחבר'ה פה רגילים ללימוד בעיון שבו נטפלים לקטנות בשביל להחכים, וזה בוודאי לא דבר שלילי.

אולי צריך לשים לב יותר לצד השני, גם לאלה שנפגעים וגם לאלה שבכלל לא חושבים בכיוון של פגיעה.

לא חושב שזה קשור להסתתרות מאחורי ניק. אתה לא שמעת אף פעם צעקות בבית מדרש?

יוצא לריב גם עם אנשים מאוד אהובים במסגרת הזאת ולא הופכים מזה לאוייבים.

אולי זה לא לכתחילה, אבל זה ברוך בעיניי

למחלות לב קטלניות?

מחקר ענק ביסס את זה וזאת ההמלצה של הרופאים...

הבעתי את דאגתי בלי קשר לעולם כי אני במצב רוח ליצני.

ומי אמר שאני לא גדול הדור? אני יכול להיות גם גדול הרשעים בדור

אבל המסר עצמו נכון וכואב

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

שיציעו להן קודם

אבל גם אפשר לשאול את אותה הבחורה מה ההעדפה שלה. אי אפשר לדעת מראש.

אבל אני לא אישה.

עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.

שידוך יציב – ויקיפדיה

לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..

לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.

החבר הזה אני מאוד מעריך אותו, וחוושב שהוא מיוחד בשמחה, בקלילות, במידות שלו... והוא גם לומד חינוך ובעה משם בעתיד הוא יתפרנס.. ולפני התואר הוא התפרנס יפה מעבודה בחינוך בלתי פורמלי..

אממה - הוא כרגע עובד כמה חודשים בתור קופאי.. וישלו עוד שנה לפחות עד סיום התואר..

מניח שאני עושה מזה אישו יותר ממנו, אבל אני חוושש שאולי זה ירתיע את הבחורה/בכללי ירתיע בנות אחרות .. זה מתכון מראש לוותר כי אני לא משווק אותו טוב? 

בהנחה שהגיל משנה.

אנחנו יותר קרובים ל30 מאשר ל25.. 

תציע וזהו, אתה לא צריך להתחתן איתו

אבל לדעתי צריך להציג קודם אצל כל הצדדים הטובים והחיוביים כפי שכתבת עליו..

ולציין שכרגע בשל הלימודים עובד כקופאי.

בסוף נשמע שכן יש לו כיוון בחיים, לומד וגם בעבר היה ברצף תעסוקתי.

לענ"ד כל הקטע של שידוכים, זה להאמין במי שאנחנו משתדכים.. אם אתה תעוף עליו, זה יועבר בהתאם למי שמקבלת את ההצעה

זה בעיקר מחמאה. לא חיסרון.

מוטב לו לאדם שיפשוט נבלה בשוק ולא יצטרך לבריות - לא?

יכול להיות שזה ירתיע אותה.

גם יכול להיות שירתיע אותה שהשם שלו מתחיל בא' ולא בי' (אותיות אקראיות).

יש דברים שבידיים שלך, ויש דברים שלא.

תנסה,

ומקסימום יגידו לא.

חבל על האנרגיות ועל המגדלים שאתה בונה כאן באוויר.

אין סיבה לוותר בעיני -

לנסות, ותשאיר להם את הבחירה אם להירתע או לא.

בהצלחה!

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

חחחחח אם הייתי יכול לחשוב באמת מה בחורה הייתה רוצה העולם היה הרבה יותר פשוט(:

ותודה על הרעיונות! הבעיה שאין לה איזה חטיף או משהו שהיא אוהבת יותר מדי..

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

אפשר להביא דברים מתכלים 

ואם בוחים להביא משהו אחר אז לכתוב הקדשה בנפרד

זר פרחים - לא יודעת. תלוי. אותי זה היה מביך. (חושב להביא גם אגרטל?....)

אבל פרח אחד, לענ"ד זה מקסים. גם תשומת לב, וגם לא יותר מדי מלחיץ, מעיק, מביך (ואין צורך להביא אגרטל...כוס ח"פ

אפילו של המלון, אם אתם נפגשים שם, יהיה מספיק. וגם אם הפגישה בחוץ, היא יכולה להכניס אותו לתיק ואפילו להחזיק

אותו ביד עד תום הפגישה. אתם יכולים לעשות רוטציה בעניין....לא חושבת שיבול עד הסוף וגם זה לא מאוד חשוב.

(מלבד לפרח...). 

חרצית, מה שקרוי כריזנטמה, הוא פרח עמיד. במיוחד בחורף. אלא שהוא מגיע בענף עם כמה

חברים כמוהו וזה כבר לא נראה כל כך טוב. כמעט כמו זר.  מה עם גארבארה? יש בכל מיני צבעים יפים. אולי תבחר

לבן או צהוב. בקש מהמוכר לכרוך סביב הגבעול חוט ברזל, אחרת ראשו שח על גבעולו. 

גם ורד ארוך גבעול בא בחשבון. 

מה עם חטיף נחמד?  טורטית לך ולה? (זה לא אישי מדי וחושבת שזה נחמד).

כל כך מרגשת אותי השאלה שלך. כל כך יפה. אתה, אין ספק, שתהיה בעל טוב!

לאחר החתונה, תוכל להביא כל שבת, זר פרחים נחמד. רק אל תשכח!

בהצלחה! 

רבה על מה שכתבת בעיקר בסוף! חימם לי את הלב!

בע"ה 

והיא שאלה אותי באגב איזה חטיפים אני אוהב, והאמת לא ייחסתי חשיבות לשאלה כי זה היה תוך כדי משהו, פגישה הבאה היא באה לי עם שקית מלאה כל טוב והתעקשה שאני אקח אותה הביתה, אכן הובכתי לא אשקר אבל זה היה ממש יפה מצידה

נראה לי שדברים כמו ספר עם הקדשה / תמונה / או איזה מתנה(אפילו זולה) שהיא מתקיימת זה פחות מתאים כי אם זה לא יצליח? ובלי קשר דברים כאלו מביאים איתם איזושהי אמירה שבעיניי אחרי חודש וחצי פחות מתאימה, אולי לכם זה מתאים איני יודע, ואולי גם לי זה היה מתאים בקשר הנכון עם המישהי הנכונה, אין לזה כללים זה יותר מה אתם מרגישים-אם מרגיש לך מוגזם, יש סיבה. אם לא-מדהים.

אז יש כאן את כל ההצעות של המצנות הקטנות והמתכלות, שזה בהחלט הכי מומלץ כי זה לא ישאיר משקעים פיזיים אלא רק זיכרון. אם בסוף זה יצליח אז הזיכרון יצטרף למכלול, ואם בסוף כל אחד ימשיך לדרכו אז זה זיכרון שיהיה קל לדפדף אותו הלאה. הרעיון של פרח אחד, כיו שהציעה נחלת, דווקא נשמע לי ממש מתאים. נשמע בדיוק על הגבול שאתה רוצה.

לחילופין, לא חייבים מתנות בכלל כרגע, ואם נוח גם לה אז שווה אולי לשקול "משחקים זוגיות" (חפש את הביטוי בגוגל. זה פרויקט של השאלת כרטיסי שיח מותאם לציבור שלנו).

יש לי חבר שזה השפיע ממש לטובה על הקשר שלהם שהיה טוב ממילא, ובמבט לאחור הוא אמר שזה ממש סייע להם להחליט להתחתן.

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.

הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא,  אם זה יושב על מקום אמיתי,

בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין

פחות מודע להם.

@שמוליק פיין  @אלירז 

זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.

עלעלתי קצת, לא בדיוק...

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7  

כתוב שם בערך

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.