נצח יהודה!

אבל בלי מדים ודרגות.

מישהו צריך לצרף פה תמונה של בחורה רזה, בלונדינית בוגרת מדרשה.

כמעט ולא שייך גם וגם.

אם את רוצה בעל תורני היודע תורה, הוא צריך להיות שקוע בתורה.

הלימוד התורני הוא לימוד מאוד תובעני.

במסגרת הצבאית כמעט ואין זמן להשקיע בתורה.

ובכלל בכדי לגדול בתורה צריך להיות עסוק רק בתורה.

זה שהחייל עשה סיום מסכת, זה אינו מעיד על כלום.

כך שזה שאת לא מוצאת אחד כזה שהוא גם לוחם וגם משקיע בתורה, זה בגלל שאין.

(אא"כ את מחפשת אדם שקובע עיתים לתורה שזה דבר אחר.)

אתן לא יודעות מה המחיר שזה גובה מהחיים הפרטיים, חיי החול.

סיום מסכת עם איזה שוטנשטיין ברמה של דף יומי כל אחד יכול לעשות, זה לא עושה אותו תלמיד חכם

אבל זה לא אומר שיש לו מזה ומזה.

אני מכיר קצינים יראי שמים והרבה, כולם בני תורה ואף אחד מהם לא תלמיד חכם. הם לומדים קבוע וזכו לסיומים.

והייתי מפליג ואומר עוד דברים אבל נעצור בזה.

כמו שגברים לא מבינים את הנסיונות של הנשים, אתן אל תתיימרו להבין מה זה נסיון של לימוד תורה.

מי שלא מצווה לעולם לא ירגיש את היצר הרע והקשיים שיש ואף פעם לא יבין מה משמעות הדרשה של "אדם כי ימות באהל".

תלמיד חכם שגם פועל בעולם החומר וכו'.

אלה יחידי סגולה מיעוט דמיעוט בקהל של התלמידי חכמים

זה.

אני אומר שנשים לא מבינות נסיון של תורה ולעולם לא יבינו. ועל פי הקבלתך הראיה בצידה, "שנשים לא פוסקות הלכה לגברים" וכו' וכו'.

אחת לדור אולי יודעת מה זה נסיון של מסירות נפש לתורה, אבל יצר הרע שלה לא שווה כי היא לא מצווה ולכן היא לעולם לא תבין את הקושי. לא תמצאי אחת כזאת. כל השאר זה דמיונות של חשיבות עצמית מופרזת

אל תערבבי מושגים, תלמיד חכם זה תלמיד חכם. פוסק זה פוסק.

ולפסוק הלכה צריך לשבת לא כל היום אלא 48 שעות ביממה. זה פי כמה וכמה יותר קשה מלהיות תלמיד חכם

ואין לך מושג מה זה מסירות נפש לתורה בגלל זה את חושבת שיש לנשים מושג.

את מערבבת שכר עם קושי, שכר יש לכל אישה שבעלה לומד תורה והיא לא נלחמת בו, קושי של לימוד תורה אין לאף אישה

קודם כל אני יודע טוב מאוד את הקשיים של נשים בלימוד תורה, מקרוב.

דבר שני, בחור בשנה א' בישיבה לא יודע מה זה קשיים של מי ששקוע בתורה. אין לו קצה קצו של שמץ של מושג.

לא דיברתי על אחד שבא לבקר בישיבה והלך, אלא על אדם ששקוע בתורה כל כולו גם בחיים האמיתיים שלו.

ואני יודע, בוודאות, בלי שום צל של ספק, שאין מה להשוות.

זה שהיו לך קשיים, לא משליך לא על הכלל ולדעתי גם לא על הקושי בלימוד תורה שלך עצמך.

ודאי שיש נשים צדיקות עם קשיים ש99% מהגברים לא מכירים ולא יכירו, אבל זה לא פועל יוצא מהלימוד תורה שלהן אלא מעבודת השם במקומות אחרים. יצר הרע לוחץ איפה שיש עניין.

תראי לי אישה שהמיתה את עצמה באהלה של תורה קודם, אח"כ נדבר

אני מבין את הקשיים גם של החתולים ברחוב, לא רוצה להפסיק להתיימר

תורה כבר לפני אלפיים שנה. היסטוריה...

אתן לא מבינות, ואף אחת לא התיימרה. אל תזלזלו במה שהוא הלכה גמורה.

אין שום דבר מקביל לגבי נשים. זהו.

אם את חושבת שיש איזשהי קרבה בין "עולם התורה הנשי" לבין עולם לימוד התורה, כנראה שאין לך מושג בכלל על איזה מספרים מדובר.

בכל אופן, אני מניח שאת תהני מאוד במדרשה, גם אם לא התמסרת לה לכל חייך. כך או כך, לא את ולא אף אחת בפורום היא אסתי רוזנברג וכו', ולכן הדיון הזה לא רלוונטי ולנסות להביא מהן ראיות כאילו שאתן הן, זה סתמי!

רוצה ללמוד? תהני, אל תתיימרי להיות במקום שהתורה אומרת שלא אפשרי ושההלכה אומרת שלא קיים (ע"ע זאת שהמציאה הלכה "כבוד התורה של חברותי" )

עכשיו זה לא הזמן (וזאת גם לא הדרך, אגב, בלי להכנס לעומק, מדובר שם על מדרגת נבואה).

עד אז... נשאר באי הסכמה

כי שם היו צריכים להתעסק בעתיד ובתוצאות של התהליכים שהיו שם.

"החכם עיניו בראשו".

אגב, שאלתי פעם רב, אין דבר כזה "כבוד התורה" כמו שאמרת.

יש אך ורק "אשת חבר, חבר" וזהו.

זה לא קל בכלל. זו בחירה שבאה על חשבון אפשרויות אחרות (לימודים פרקטיים, יחס לפעוטות) והיחס של החברה מאתגר עוד יותר אפילו מזה של האברכים.

גם בחירת הנושאים שלהן לפעמים מורכבת יותר - למשל פרוייקט יועצות ההלכה שיצא לי להכיר מקרוב ועוד הזדמנויות אחרות.

לגופו של עניין אני חייב לציין שאני פחות אוהב צדדים רבים של התופעה הזו, ועדיין לא הייתי רץ לזלזל בה.

אני חושב שחוץ משאר הגורמים, זה בוודאי לא שווה למציאות של תלמיד חכם וזהו.

אישה שבעלה לא תלמיד חכם אין לה גדר תלמיד חכם ולא קמים לכבודה וכו', זאת ההלכה.

לגבי היחס של החברה, קשיים של פרנסה וכו', זה לא שייך וזה לא הנקודה וגם אם יש קשיים זה לא יבוא מצד לימוד התורה.

אלה קשיים שהיו ויהיו לאותם אנשים עם או בלי לימוד תורה. וזה שונה אצל גברים, השורש.

ועוד נקודה - לפחות מהשבתות שאני ביליתי במדרשת נשמת - הרוב המוחלט של הבעלים של הנשים הלומדות לא היו ת"ח בעצמם, ולמעשה - לרוב - לת"ח יש רתיעה בולטת מהסוג הזה של בנות.

או כמו שהיא ציטטה פעם דייט שלה: "אני רוצה שתאפי עוגות".

אני דיברתי על זה שנשים לא מבינות את העניין.

@ענבל זאת שהכניסה את הנושא של לימוד תורה לנשים שמבינות את העניין, וכתבה בעצמה שהנושא לא שווה.

לא חושב שמישהו באמת השווה פה.

כל אדם שעושה למען ה', מבחינתי ראוי להערכה.

מי שעושה בשביל כבוד וכן הלאה, לא...

וכן התרשמתי על הרבה מדי גברים שזו המטרה שלהם.

אבל זה כנראה עניין סטטיסטי - יש הרבה יותר גברים שלומדים מאשר נשים וממילא גם האחוזים בעייתים למדיי.

ככה את רוצה להעלות את הכבוד של הלומדות תורה? בזלזול מפורש בתלמידי חכמים שהוא עבירה חמורה כל-כך?

מצטער, את מחטיאה את המטרה מרחק רב.

לעניין, אף גבר חכם לא נרתע מנשים חכמות. גברים נרתעים מנשים מסויימות מאוד. ואין צורך לפתוח את הנושא הזה (אני לא אשתתף גם אם יפתח).

אני לא חושב שזה עניין ספציפי של עולם התורה.

אף אחד לא רוצה מערכת יחסים שיש בה התנשאות.

גם אישה לא חכמה לא תהנה מלצאת עם גבר חכם.

היא לא מתערבת לו בעבודה ורק מתפעלת את הבית.

אבל ברמת הזוגיות זה כנראה יותר קשה.

אדם כזה יתחרפן מבת זוג שלא תהיה ברת שיחה. ואם הוא יסתדר עם זה, היא תהיה אומללה מהיחס שלו אליה...

אבל מצד שני הוא אמר על עצמו שהיה לומד לאט. כנראה פשוט היה עמקן.

אולי זה הבדלים קצת בנפש בין מי שהוא "אש" מבפנים למי שהוא עם נחת טבעית

למען גילוי נאות, היחס שלי ללימוד תורה לנשים שונה לחלוטין ממה שאת מנסה לכפות עלי לומר.

לא כותב יותר מזה מסיבות מובנות מאליהן.

כך או כך, אני לא מסכים איתך ואני חושב שאת טועה.

ויפה לך שאת מסכימה איתן 👏

עריכה: האימוג'י היה קישור

ולא כל כך הבנתי מה כל הקטע של "הנשימות"

תראי אני לא בא לזלזל, בסה"כ רציתי לומר לך שאל תתעצבי שלא מצאת אותם.

אם כל מה שאת מחפשת זה אדם הקובע עיתים לתורה כבר כתבתי בהודעה הראשונה שלא על זה מדובר.

או באם את מחפשת מי שעשה סיום מסכת גם לא על זה דיברתי.

רק רציתי קצת פורפורציות. לא בכדי אף לא אחד מהביינישים בפורום לא יצא מגדרו מהעניין.

ואומר לך משהו כאחד שהיה גם בישיבה, אותם אלו שהיו עושים סיומי מסכתות לא היו בהכרח ה"עילויים" של הישיבה. 

למרות שרוב מי שאני שמסיימים מסכתות בקצב הם דווקא חבר'ה מתמידים רציניים.

ולמרות שכל מי שאני מכיר שעשה סיום הש"ס, לא בדף יומי, הוא תלמיד חכם.

אני חייב להסכים עם הנ"ל, יש דרך לסיים את הש"ס בלי להיות תלמיד חכם.

זה הישג עצום בעיניי, אבל זה לא עושה את הבן אדם תלמיד חכם לצערנו.

לי ולחלוק על דבריו שחיזקתי, משמע שאת סוברת שאפשר.

אם לא, אז למה הגבת לי? ולמה חלקת בכלל על הרעיון שהביע "רווק ב"?

הוא כתב במפורש "אם את רוצה בעל תורני היודע תורה, הוא צריך להיות שקוע בתורה".

בעל תורני היודע תורה זה תלמיד חכם. בלבד...

אה הבנתי, אתה מנסה להיות נודניק ילדותי, לכן אתה מגיב לי על דברים ש"רווק ב" כתב

הצלחת להטריל, כל הכבוד!

ואם מבחינתך זה פחות שווה להיות גדול דור..... אין זה מענייני כלל, זכותך לחשוב מה שאתה רוצה. (א"כ זה קצת מתמיה)

כל שהגבתי הוא לדברי "נורופן" שאמרה שהיא לא מוצאת ואיפה הם כל ה"גם וגם", ועל זה הגבתי שהיא איננה מוצאת מכיון שלדעתי אין כאלה שגם "מצליחים בלימוד" וגם משרתים בצבא בחדא מחתא, משום שלדעתי זה כמעט בלתי אפשרי, והסיום מסכת אינו מהווה ראיה.

באם כל הדרישה אדם הקובע עיתים לתורה כבר כתבתי בהודעתי הראשונה שלא על זה דיברתי, ואף לא נראה לי שעל זה היא דיברה. כאלה יש לאלפים. (נראה לי שכלל לא קראת את שכתבתי קודם)

קצת מוזר לי שאתה קורה "הצלחה" ו"דבר מדהים" לחייל שסיים מסכת אחת, ובעוד של"גדול דור" שהמית עצמו באוהלה של תורה ויושב על תלמודו ימים ולילות אתה מתייחס בשיוויון נפש "סך הכל זו הצלחה בתחום היחיד בו הוא עוסק" כלשונך. (לא משנה שזה עשרות תחומים לפחות)

ואני כלל לא מתייחס לעניין האמוני והסגולי שבדבר ואף לא כאדם דתי, אלא רק ל"הצלחה גרידא" להשקעה, לידע, ולכוחות שהאדם הזה מסוגל, בהשוואה לחייל שסיים מסכת.

תסלח ידידי, אני לא רגיל להתבטות בצורה כזו, אבל נראה לי שאיו לך מושג על מה אתה מדבר.

אני אינני מבין את כל ההתנשפויות למינהם, ועל איזה השקעה הערכה והישגים אתה מדבר.

יש לי תחושה שדרכתי על יבלות מבלי משים.

מתי הפכנו את הקללה לעיקר?

יש פה מישהו שחושב שהוא מצווה לעבוד? ואולי יש פה מישהו שהיה מעדיף לעבוד כמו בעל חיים מסויים במקום לשבת כל היום בגן עדן וללמוד תורה?

הכל היה צומח מתוקן וכדומה. הוא רק היה צריך לקטוף.

ואם תראה את המפרשים על הפסוק שציטטת, אתה תראה שהעבודה הזאת היא התפילה שירד גשם.

בכל מקרה, אין שום מצווה בעולם בעבודה, בקושי ישוב הארץ.

המידת חסידות זה ללמוד תורה ולהתפרנס מעצמך.

לא הפרנסה היא המצווה או המידת חסידות

נשאת ונתת זה "האם עסקת בפרנסה בלי לרמות" ולא "האם עסקת בפרנסה".

זכור לי שראיתי בספרים מפורש כמו שאני אומר לך

מה שהבאת מרש"י זה שמצווה ללמד, לא שמצווה לעסוק באומנות עצמה.

מצווה ללמד, זה מופיע בפרק החינוך של מס' קידושין באותו הקשר של מצוות האב על הבן, משמע ענייני חינוך בלבד.

זה לא כתוב באבות, לא ראיתי במפרשים המצויים  דבר כזה.

חייב לזוז אסתכל בלי נדר בטור בית יוסף וכו'

מעלה יש בזה אבל לפי המפרשים שהבאת די גם בלעשות כושר כל היום כדי שלא יהיה כוח ליצר הרע. ומצד שני הקדימה בזמן לא מלמדת כלום מעבר להכנה.

מה גם שזה לא ברור, כי כל ילד יהודי אמור להתחיל ללמוד תורה בגיל 3 והוא עדיין לא עוסק במלאכה.

בקיצור, תכיר בזה שאין בזה שום מצווה וזה סה"כ דבר שיפה עם התורה לרוב עם ישראל

בעבודה גרידא אין שום מצווה.

אתה חוזר על אותה נקודה מומצאת חַבִיבִי, אין אף אחד שסובר שעבודה מצד עצמה היא מצווה.

הדבר היחיד שאפשר לומר זה שהוא זוכה שיתקיים בו הפסוק "והיה ברכה במעשי ידיך" וזהו.

אלא יתרון בעבודה עם מלאכה.

המידות. סוף המימרא תוכיח "אם אין דרך אין תורה". בוודאי שהרבה עמי ארצות מתפרנסים.

אגב, המקור באבות.

משנה אבות ג יז – ויקיטקסט

"ללמדו אומנות. דהא נמי מצוה היא דכל שאינו מלמדו אומנות מלמדו לסטות ומצוה ילפינן מקרא בקדושין בהאשה ניקנית (דף ל' ע"ב)".

מותר לוותר ולשנות את דעתך

לענ"ד אם זאת הייתה מצווה הגמרא לא הייתה מתירה ל"רשב"י" וחבריו לעבור עליה. למרות שאין כל-כך ראיה משם כי פטרו אותם מק"ש.

אם כי זה נכון רק במקום המסויים וכנראה חז"ל רצו לאשמועינך את שני הדברים ורש"י השתמש בהם מצד אחד להוכחה שם.

בכל אופן מצווה עדיין אין

אנחנו לא מדברים על זה אלא על השאלה האם בעבודה עצמה יש מצווה וכמובן שאין

גם אם האדם לא ירוויח שקל עליו לעסוק במלאכה, כך הבאת בעצמך מפורש מדברי חז"ל מכאן אתה אמור להבין שמלאכה ופרנסה הם שני דברים שונים.

במלאכה יש מצווה מדברי חכמים כנראה סניף של שמירת הגוף והנפש ועבודת השם וכו'.

ובפרנסה עצמה אין שום מצווה, עדיין.

אף אחד לא יושב בטל פרט לאנשים שמחפשים לאבד את שפיותם

שהיא מצווה, אלא דבר נצרך. כמו שאכילה היא חובה אבל אינה מצווה מצד עצמה (אולי סניף של שמירת הגוף).

קרא במתינות "ומה תלמוד לומר ועשית כל מלאכתך, להביא את מי שיש לו חצרות או שדות חרבות, ילך ויתעסק בהן". כלומר העיקר שלא ישב בטל.

כנ"ל "ר' טרפון אומר, אין אדם מת אלא מתוך הבטלה".

כלומר כל החידוש פה הוא שאדם צריך לעמול ולא להתבטל, אין לזה שייכות עם פרנסה.

אגב כך, אני זוכר שראיתי פעם בחז"ל שאומרים שאדם אפילו ישב במושב לצים ואל ישב בטל. זוכר מקור כזה? לא מצליח למצוא.

בכל אופן ברור שפרנסה ביושר היא קיום מצווה, אבל אי הגזל וכו' הם המצווה לא הפרנסה עצמה

ישר כח!

לצים יש אבל אני זוכר שראיתי שחז"ל אומרים ככה באיזשהו מקום לפני עשור או יותר

לכן צריך להשיג אותו, אבל אך ורק בעמל ויגיעת כפיים ולא ח"ו מכיסים של אנשים אחרים.

עליו ביותר בפשטות.

אבל לי ברור שאי אפשר לומר שבגלל שהיה חמדן דוד היה ממנה אותו, שחמדן הופך לגנב וכל זה. והכוונה חביב עליו, בדרך של קדושה

אולי לא שמתם לב אבל באף מקום שציינתם כולל המאמר האחרון, אין שום זכר ל"מצווה" שכזאת.

שבח ומעלה אינו הדיון כאן והדבר מובן מאליו.
 

עריכה:  שמת לב שחסר שם פרק שלם? פרק ט' נעדר

פה המצווה מוטלת על האב, לחנך. בצד השני הלא-מצווה מוטלת על הבן.

אין פה שום סברה אפילו להגיד שיש מצווה בעצם המלאכה עצמה.

לא הצלחתי להבין למה אתה מקשר את הגמרא בקידושין, היא מדברת על מצוות במפורש. עסקי רבים, שידוך, ללמד תורה ואומנות (שניהם מדין חינוך).

במשנה אחת. לכן הם בוודאי נלמדים מאותו עניין

"שמאי אומר, עשה תורתך קבע"?

נצטט את פירוש הרמב"ם דווקא:

"אמר עשה תלמוד תורה השרש והעקר וכל שאר עסקיך נמשכים אחריו אם נזדמן נזדמן ואם לא הזדמן לא הזדמן ואין נזק בהבצרו".

אגב כך הברטנורא זצ"ל:

"עשה תורתך קבע - שיהיה עיקר עסקך ביום ובלילה בתורה, וכשתהיה יגע מן הלמוד תעשה מלאכה" (יש עוד פירוש לגבי שיטת פסיקה אחידה).

אני לא חושב שמישהו צינזר את החת"ס על זה, זאת מצוות עשה של ישוב הארץ. מה יש לצנזר?

ש"תלמידים" צנזרו לרב את הספר בפניו בגלל שזה לא תואם את ההשקפה הקנאית

לכל היותר תמצא כאלה שבקושי עבדו קצת ממש מעט (למשל הרב גדליה נדל) וכמעט כל שאר הזמן שלהם רכנו מעל ספרי הקודש

והרב קהתי, תלמיד חכם עצום וגדול ככל שיהיה, הוא לא מגדולי הדור.

הוא לא פוסק ובטח לא מתיר עגונות וכדומה (אפשר לפתוח דיון על מי הוא גדול הדור אבל המדדים בגדול הם: פוסק גדול, מתיר עגונות, עוסק בשאלות סבוכות, מפורסם, יש לו הרבה תלמידים ראויים להוראה וכו').

שים לב שאמרתי שאין כמעט גדולי דור שלא יושבים ולומדים רוב ככל היום, לא שאין תלמידי חכמים כאלה.

מדורות עברו אין שום ראיה, היום אי אפשר לקיים את שניהם. בטח לא ראיה מדורות ראשונים. ובטח לא מהרמב"ם שהתחיל ללמוד רפואה רק בגיל 40 אחרי שישב ולמד כל היום וכל הלילה עד אז

המגיע לקצין הנ"ל.

ישר כח וישר חילו, הוא פשוט סייג את ההתלהבות, כי יש אנשים שויתרו על כל החיים שלהם בקודש ובחול ובפרנסה (ובבריאות לפעמים) בשביל הלימוד.

והם לא מקבלים בכלל הערכה בדורנו, מסתכלים עליהם כעל בטלנים (מכיר כמה שכן מתפרנסים רק באופן מועט וגם להם קוראים בטלנים).

זאת נקודה שכואבת מאוד ולא קל להתמודד איתה. לא חושב שמישהו לקח כאן אישית (אולי פרט אלי), זה יותר עניין של הכרה במה שמאוד מסרבים להכיר בו בציבור שלנו.

ואם הציבור שלנו לא יודע להכיר בערך שהתורה כותבת במפורש עשרות פעמים, אז יש פה בעיה.

זה לא עניין של "לא הדרך שאנחנו מאמינים בה", אלה דברי התורה

אני מכיר אדם שהיה במקצוע מכובד, הרוויח המון והיה במעמד חשוב. ויתר על הכל והלך ללמד תורה בישיבה תיכונית. מורה זה מקצוע, לא?

מכיר כמה כאלה. ולא רק מורה שמלמד עשה את זה, יש מספיק אנשים שהורידו מהעבודה שלהם 90% משעות העבודה ובזמן הזה יושבים ללמוד.

זה לוותר על כל העולם הזה ולהשקיע את כל כולך בעולם הבא.

רק כי הציבור שלנו מקדש אך ורק תארים והישגיות וכסף

את נטפלת לקטנות ומפספסת את המטרה.

אני מכיר עובדי הייטק ושאר מקצועות "יוקרתיים" שעובדים משרה חלקית ובשאר הזמן לומדים תורה (יחס מועדף הרבה ללימוד תורה) ומלא אנשים קוראים להם בערך ככה: "בטלנים לכו תעשו כסף".

זה הפרצוף של הציבור שלנו

אני אכתוב שוב מה שכתבתי כבר לעיל, כי לא הבעתי כל זלזול בלימודו של החייל.

תגובתי הייתה ל"נורופן" שכתבה איפה הם כל ה"גם וגם".

ועל זה השבתי כי כמעט בלתי אפשרי "גם וגם".

וסייגתי את דבר כי באם כוונתה בגם וגם, קביעת עיתים לתורה גרידא הרי שיש רבים כאלה. והסיום מסכת לא מעיד על כלום.

ואם מדברים על "קפיצות" נראה שזה שייך יותר לצד השני, אני עד לתגובתי זאת לא הבעתי הערכה או חוסר הערכה לדבר, סך הכל ציינתי עובדה כי כמעט בלתי אפשרי "גם וגם" ופתאום החלו הקפיצות.

כמו כן לא הבעתי את דעתי כלל בעניין תורה עם ארץ וכו' מה גם שאני לא בטוח כי בכלל יש לי דעה בעניין, ואפשר שדעתי יותר קרובה לדעתך.

עד כאן בקשר לנושא זה.

היות והתגובה הייתה ממוענת אלי אני ירשה לעצמי להגיב לשאר דברייך:

כתבת שזה מעיד על זה שהתורה חשובה לו, אז קודם כל לדעתי אדם שמקיים בדקדוק את התורה מעיד עשרת מונים על כך שהוא מכבד באמת את התורה, לא ראיתי שאנשים מתפעלים מאנשים המדקדקים בקיום ההלכה.

ואם כבר נכנסת לנושא, לי במושכל ראשון זה היה נראה כאקט יחצני של המערכת, אך שוב אין לי מידע פנימי ולכן לא נדע זאת, אך לאור זאת שאחד פה כתב שזאת  הוראה לעשות סיום מסכת בהשבעות יותר מתחזק אצךי ההערכה כי אכן מדובר ביחצנות גרידא. ושוב הכל זה עניין של תחושה, ויכול להיות שאת צודקת.

ופן האישי אומר לך כי אני לא כ"כ מבין מה ההתפעלות, ואני לא מתכוין לזלזל בכהוא זה במעלת לימוד התורה, אלא שלסיים מסכת זהו איננו מהדברים הקשים ועל כן אני לא רואה מקום להתפעלות, בפרט שאין לנו מושג כיצד נעשה אותו סיום.

אני מסכים איתך כי למדן עם מדות טובות זה עדיף, ואולי עדיף יותר מדות טובות ללא למדן מאשר למדן ללא מידות טובות.

אך מה שכתבת "יודע לעשות עוד דברים" אני לא כ"כ מבין מה הוא אמור לדעת לעשות, ולמה דווקא כשמדברים על לומדי התורה הדרישה היא שידעו לעשות עוד דברים.

מעולם לא שמעתי על בחורה שמחפשת משפטן שיודע לעשות עוד דברים, או חשבונאי שיודע לעשות עוד דברים, וכו' רק שזה מגיע ללומדי התורה הדרישה היא שיידע לעשות עוד דברים.

ועוד אחד פה הפריז ואמר כי הוא אינו מעריך "גדול דור" כי זה התחום היחיד בו הוא מתעסק. מעולם לא שמעתי על אדם  שאומר כי הוא לא מעריך פרופסור כזה או אחר כי הוא מתעסק רק בדבר אחד.

ולהיפך אני שומע אנשים שמחפשים ומעריכים דווקא אדם המתמקצע בתחומו.

באם לא מתאים לך אדם שלומד זה בסדר גמור, ואכן לא לכולם זה מתאים, כמו שלהרבה לא מתאים אקדמאים.

אמת כי אי אפשר לקנות עם דף גמרא במכולת, אך רוב לומדי התורה הרציניים שאני מכיר התפרנסו במהלך חייהם.

בכל מקרה אני לא מבין מה קפצתם להגן על אותו חייל, אף אחד לא דיבר סרה בחיילי ישראל, ולא נראה לי כי מישהו ערך איזושהיא השוואה בינם לבין לומדי הישיבות. או מי מוערך יותר, יותר נראה כי אלו "שקפצו" הם אלו שלקחו פה משהו אישי, ולאור זאת כי בתגובתי הקודמות לא ערכתי כל השוואה, נראה לי כי אלו שקפצו צריכים לענות לעצמם מה גרם להם לקפוץ.

ואם כבר דיברת על הנושא אז  אני לכשלעצמי  מעריך יותר בן ישיבה היושב ולומד, כי לדעתי הרבה יותר קשה לבחור בן 18 ללמוד בישיבה יום שלם מאשר לשבת בבסיס או לעשות סיורים בגיפים. ואני כלל לא מדבר מה צריך לעשות, אלא מה צורך יותר כוחות נפש.

לפותחת אומר כי אם רצונה באדם הלומד דף יומי, או לומד שיעור בערב לא חסרים כאלה.

ואצטרף לברכתך, שיהיה לכולנו בעיתו ובזמנו עם הראויים והמתאימים ביותר.

הם עדיין במסגרת (דתית פחות או יותר) ולכן יותר קל לעשות סיום מסכת. באמת שהחוכמה האמתית היא אחרי שאתה נטול מסגרת ונמצא במירוץ החיים לשמור על לימוד תורה קבוע

(החברותא שלי לוחם במילואים, איש הייטק, בעל משפחה וקובע עיתים לתורה אני בטוח שהוא לא היחיד)

אני הגבתי לדבריו.

אולי תפסיקו לנסות להכניס אותי לויכוחים שאין לי קשר אליהם? 

זה מכעיס מאוד שאתה מנסה להציג את הדעה שלי בצורה מגוחכת כשאתה אומר בדיוק את מה שאמרתי.

כתבתי במפורש כמה פעמים פה בשרשור שאני לא מזלזל בעבודת ה' של אף אחד, אבל אתם מערבבים מושגים לגמרי.

אל תנסה להשליך עלי את ההבנה הצרה הזאת בנקודה אחת מתמונה אחת גדולה.

לי זה מרגיש כמו סתם נסיון להרגיז, מקווה שהכוונות שלך אחרות.

להבא תייג את מי שהעלה את הפיצול של השרשור הזה ולא אותי.

ולעניין ה"לא נעים", אז אל תהיה בפורום של אנשים שחושבים. או שתמצא פורום שהוא לאMulti Threaded, שם שרשורים לא יגלשו החוצה.

אתה לא יכול לצפות מפורמט שמעודד דיונים מתפצלים בכל שרשור להשאר ישיר. זה הפורמט.

שהכוונה של רוב האנשים כאן היא להתווכח על מנת להתווכח.

אני חושב שהגישה הזאת מפרה ומאוד מדייקת דברים.

אל תשכח שחלק לא מבוטל מהחבר'ה פה רגילים ללימוד בעיון שבו נטפלים לקטנות בשביל להחכים, וזה בוודאי לא דבר שלילי.

אולי צריך לשים לב יותר לצד השני, גם לאלה שנפגעים וגם לאלה שבכלל לא חושבים בכיוון של פגיעה.

לא חושב שזה קשור להסתתרות מאחורי ניק. אתה לא שמעת אף פעם צעקות בבית מדרש?

יוצא לריב גם עם אנשים מאוד אהובים במסגרת הזאת ולא הופכים מזה לאוייבים.

אולי זה לא לכתחילה, אבל זה ברוך בעיניי

למחלות לב קטלניות?

מחקר ענק ביסס את זה וזאת ההמלצה של הרופאים...

הבעתי את דאגתי בלי קשר לעולם כי אני במצב רוח ליצני.

ומי אמר שאני לא גדול הדור? אני יכול להיות גם גדול הרשעים בדור

אבל המסר עצמו נכון וכואב

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

גם על זה שאתה 'מחזיק' אותה, וגם על החרדה שהייתה לך בתוך הקשר.

אחרי שתעשה אותה

אתה תראה פלאים. מבטיח.

ואיך עושים עבודה רגשית? 

אחר כך יש לי עוד כמה כיוונים. אבל אני לא מכיר אותך מספיק בשביל לענות לעומק. בגדול זה אומר יותר ביטחון עצמי ויותר תשובות של פורום רגישים (גם שם קיבלת ממני תשובה אבל קצת אחרת).

במישהי כזאת או אחרת.

היא לא אהבה את זה, מי אמר שהיא מייצגת את כל הבנות?

כולם מיואשים ושבורים, אך זאת אשליה.. אל תחשוב שזה אישי שלך

בודאי שיש לכאב שלך מקום.

זה לא נעים וחשוב להרגיש את הכאב של הציפייה שהתנפצה.

זה חתיחת משבר, בחורה שאומרת לא, שמסבירה למה לא.

אני אישית לא ממליץ לך לקחת איתך את הפרשנות שלה. 

מה ששלה שלה. מה ששלך שלך.

מקדיש לך את שורות השיר -

"זה ניראה לך אבוד
ושאין לך סיכוי
שאותה אהבה
תבוא לך בשינוי

וביטוי שימו לב
מה אפשר להגיד
ומי יודע מה צופן העתיד
מי?"

אלא רק אחת

והאחת שלך תתחבר לאופי שלך..

ברור שזה מאכזב ממש. אבל אל תסיק מזה מסקנות מייאשות עליך 

זה פשוט נשמע כמו צורך נשי בסיסי לא איזו גחמה של מישהי ספציפית

זה אומר שזה נכון ומדוייק במאה אחוז?

סטריאוטיפ לעיתים מרגיש נכון, אבל הרבה פעמים הוא ממש לא מדוייק וגם לא נכון.

לצערינו העולם הזה עדיין לא טהור.. ואנשים טובים כמוך פעמים רבות נופלים בין הכיסאות ולא זוכים להערכה הראויה. אהבה אכפתיות ורגישות אלו תכונות טובות שלא נמצאות אצל כל אחד!

אך במציאות הזו, נשים מעדיפות ונמשכות דווקא לגבר חזק ומוביל יותר מאשר גבר אכפתי שרוצה בטובתן.. יש לזה סיבות פסיכולוגיות שמקורן מהגו'נגל והטבע החייתי.

מהסיבה הזאת ישנם נשים שמתאהבות דווקא בגברים רעילים ואפילו פושעים, שלא סופרים אותן ויחליפו אותם כמו גרביים...

לא משנה כמה התקדמנו ומעמד האישה כיום מכובד מאי פעם, נשים עדיין מחפשות ביטחון מגבר.

וגם אתה כאדם טוב ואימפתי, יכול לנסות להשתפר בתחום הזה. מתוך הבנה שזו הטובה הגדולה שאתה יכול לתת  לאישתך העתידית בעז''ה שתאהב ותעריך אותך!

לכן בתחילת קשר מומלץ לבוא, על אף כל החששות, והרצון הטוב לשיחה חופשית ורגישה, דווקא להיות יותר מאופק ויציב. לא לשדר נלהבות או התעניינות גבוהה מדי. לאחר שהאישה תראה את יכולותיך, לנהל קשר ושיחה, היא גם תרצה לראות את הצדדים הפנימיים שלך יחד עם החששות והקשיים.

מצרף סרטון שלמדתי ממנו הרבה, ובכללי ירון ויסברג הוא אלוף בתחום. ממליץ לכולם בחום!😉

קודם כל רק רוצה לשתף שגם אני בחור רגיש, כלפי חוץ זה לא נראה ככה בכלל בכלל בכלל, אבל בפנים אני ובעיקר הקרובים אליי יודעים את זה, כשהייתי קטן הרגשתי את התחושות האלו של "אני לא מספיק גבר" היום אני יודע שזאת אחת התכונות החזקות שלי, אני יודע לזהות אנשים וסיטואציות, ממש להבין מה הם מרגישים ולמה וגם מה להגיד או לא להגיד. וגם בפגישות וקשרים זה משהו שלא רק עוזר לי, אלא ממש מוביל אותי בקשר, אתה יותר מכיל יותר יודע איך לגשת מה לדבר ואם בכלל צריך לדבר או פשוט לשתוק ולהקשיב, וזאת תכונה שלהרבה מאוד גברים פשוט אין, שמעתי כמה פעמים מנשים שיש לי אינטילגנציה רגשית מאוד גבוהה ושהן אהבו את זה מאוד, אני מאמין שאני ואתה דומים בזה.

עוד עניין, ככה השם ברא אותך, והוא לא עושה טעויות, שמעתי מרב מאוד חשוב, שמה זה "חנוך לנער על פי דרכו" ? מה הכוונה?

אז הוא פירש בצורה כל כך פשוטה ומדהימה, נניח פלוני קיבל ילד עם תכונות של אסרטיביות מנהיגות וכו שבילדות אצלו באות לידי ביטוי בחוסר שקט הוא כל הזמן קופץ רק משתולל כי יש בו תכונה שהשם טבע בו להנהיג ולהוביל והוא כרגע ילד, אין לו מושג מה לעשות עם הצורך הפנימי הזה אז הוא מתפרץ החוצה בצורה כזאת, ואם אנחנו בתור הורים נבוא ונרגיל אותו לשבת ולשתוק ולא לקפוץ ותפסיק לזוז כל שניה ושב בשקט וכו וכו, נעלה לשמים אחרי 120 והשם ידון אותנו על זה, "מה עשיתם לבן שלי? נתתי לו תכונות מנהיגות כי התיקון שלו בגלגול הזה היה להוביל אנשים, להוביל מיזמים, להוביל פרויקטים, להוביל דברים, להזיז אנשים לא משנה מה, היה לו ייעוד מסוים שהחינוך הקלוקל שלכם הרס את התכונות שהיו צריכות להביא אותו לייעוד שלו".

וכן לגבי ילד רגיש, הורים שינסו לעשות ממנו גבר גבר, ואסרטיבי וכו, זה לא שייך, הילד הזה יש לו ייעוד ספציפי שבגללו הוא נולד עם תכונה חזקה של רגישות, הוא צריך לטפל באנשים, לעזור לאנשים על ידי זה שהוא מרגיש אותם ומבין אותם ואתם בתור הורים הרסתם אותו וכל הנשמות שהיו צריכות בגלגול הזה להיעזר בו ולעבור דרכו לא קיבלו את העזרה שלהם רק כי חשבתם שאתם יודעים יותר טוב מבורא עולם וניסיתם לשנות את התכונות אופי של הילד.

ובנימה אופטימית זו דוד, היא הפסידה קצת הרבה. וכנראה שבאמת זה לא נכון לה, אבל זה לא אומר שאין מישהי בחוץ שזה הכי נכון לה בעולם וצמאה לזה, ואל תתייאש מזה שהיא אמרה שאתה מה שהיא מחפשת אבל החליטה לסיים בכל זאת, אחדש לך, אתה לא מה שהיא מחפשת. והיא לא מה שאתה מחפש.

מה שאני מנסה להגיד זה שתקבל את זה שזה מי שאתה, כי ככה השם החליט והוא לא עושה טעויות, מי יודע מי צריך להנות מהתכונות שלך אולי הילדים העתידיים שלך, אולי אשתך, אולי קודם כל אתה בעצמך, וגם נראה לי שכשתהיה מי שאתה ותרשה לעצמך להיות עם האופי שלך בלי להלקות את עצמך זה יעשה רק טוב.

תחייך אח שלי השם איתך (:

ריגשת ועודדת אותי מאוד

יש בנות עם יותר חכמת לב שיצליחו להבין שגבר רגיש זה מתנה.

אחרי מעל עשרים שנות נישואין לגבר רגיש, שידעתי כמה זה טוב, אבל זה היה נראה פחות מגניב בהתחלה, והיום החברות אפילו קצת מקנאות בי.

הקליפה של המאצ'ו נחמדה בהתחלה. אחכ קצת יותר קשה לחיות חיים של נישואים ומשפחה, על שלל קשייהם עם מישהו שקשה לדבר איתו והוא לא מבין למה את מתרגשת מזה.

"בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה"

דיברת איתה על זה?

פתחתי את כל נושא הרגישות והיא אכן הגיבה כפי שחששתי...

דיברת איתה על הפחד לאכזב ספיצפית? או בכללי על הרגישות?

היא כאילו לא התייחסה לזה שאתה מפחד לאכזב אותה?

רק אמרה שהיא מרגישה שהיא צריכה בחור יותר חזק ויציב?

אם היית יודע שיותר מזה שחשוב לה מה או איך תעשה, חשוב לה שפשוט תעשה, זה היה משנה אצלך משהו? היית מצליח יותר ליזום ולהוביל?

כי בסוף יציבות ובטחון עצמי זה משהו משתנה מול אנשים וסביבות

אדם יכול להיות עם הרבה ביטחון עצמי בחוץ אבל בבית עם המשפחה לפחד ולחיות בלחץ, או להיפך, אדם שמרגיש שבבית ומשפחה מקבלים ואוהבים אותו אז הוא מרשה לעצמו להיפתח ולהיות עם בטחון, ובחוץ לא.

בטחון עצמי זה משהו שתלוי בסביבה...

אם אתה מרגיש בקשר/סביבה/אנשים מסוימים שיש לך מקום ומקבלים אותך ואוהבים ורוצים לשמוע אותך אז ממילא יתפתח לך ביטחון עצמי במרחב הזה

ברור שזה משהו שהוא תהליכי שנבנה לאט לאט

כי אם אדם רגיל להיות חסר ביטחון מול כולם, כי הוא רגיל שלא רוצים לשמוע אותו, אז זה באמת חתיכת שינוי בראש לעשות פתאום להפנים שיש מקום שרוצים לשמוע אותך בו ושמחים במה שאתה עושה גם אם אתה טועה ולא הכי הכי מדויק כל הזמן

אבל זה לגמרי אפשרי

אז השאלה היא קודם עליך

האם אתה מוכן להיפתח ולפתח ביטחון עצמי מול מישהי שמבינה אותך ומעריכה אותך?

להבין שיש פה מישהי שרוצה אותך ככה כמו שאתה, עם הטעויות וזה שאתה לא מושלם, אבל היא פשוט רוצה שתהיה אתה, שתרגיש בנוח להיפתח מולה מתוך הידיעה שהיא באמת רואה בך המון טוב והייתה שמחה שיפתח ותיזום יותר מתוך מי שאתה ולא לחקות איזה דמות אחרת שנראה שהיא תמיד בטוחה בעצמה אבל היא לא אתה

אם לא, אז אני חושב שאתה צריך לעבור תהליך בכל מקרה

כי בעיניי ביטחון עצמי זה לא משהו גברי דווקא, זה משהו טבעי של אדם שגדל בסביבה בריאה ומיטיבה

וזה צורך אנושי ביטחון, פשוט מתוך הפחד לטעות ושיבקרו אותנו על הטעויות שלנו אנחנו הרבה פעמים מעדיפים להיסגר ולא ליזום, כדי להרגיש מוגנים מהביקורת או הזלזול

אם ובתקווה שכן, אז אתה בסדר גמור

עכשיו השאלה זה על הצד השני (הבחורה המדוברת, ובכללי בחורות פוטנציאליות) האם הם מוכנים לעבור את התהליך הזה? או שהם רוצות לקבל מישהו שהוא כבר מושלם בהכל והוא גם וגם דוס אבל פתוח וכל החלומות הוורודים האלה

אני לא יודע כמה רלוונטי לגבי זאת שדיברת עליה לחזור ולנסות את זה, אבל גם לגבי בנות אחרות, זה משהו שצריך להיות מדובר ביניכם

אפשר גם לנסות לברר על זה מראש בבירורים, כמה זאת מישהי שמחפשת את האחד המושלם, וכמה היא מבינה שזוגיות טובה זה בעיקר עבודה ביחד

והיא מוכנה לעשות עבודה ולהשקיע ולעבור תהליך ביחד איתך כדי לקבל בן זוג טוב כמוך ולחיות בזוגיות טובה שהיא גם מאוד מכילה ורגשית וגם יש בה ביטחון ויציבות

יש בנות בוגרות ורציניות שישמחו מאוד להשקיע בתהליך כדי לקבל מישהו עם לב טוב ורגיש כמוך

ואלה שלא, אז באמת פשוט הרווחת סינון, אני לפחות לא הייתי רוצה לחיות עם מישהי שמחכה לאביר על הסוס הלבן ולא מבינה שזוגיות זו עבודה

סליחה על השיעור כללי 🙈

מקווה ממש שבכלל הבנתי נכון את המצב והסיטואציה ואני לא מבלבל סתם במוח

בדיוק כמו שה"תפקיד" של "גברים" זה להשפיע ולהוביל וליזום

ככה גם ה"תפקיד" של "נשים" זה לקבל ולהכיל ולתת מצידן את המרחב הבטוח והחומל שיש בו מקום לטעויות אבל לא ממקום של ייאוש וזלזול אלא דווקא מתוך הערכה

אם צד אחד לא מוכן לקחת את ה"תפקיד" שלו אז שלא יצפה מהצד השני

כמובן שזה נכון ל2 הצדדים, וגם גברים צריכים לדעת ליזום ולהוביל מתוך המקום המקבל מהצד הנשי

לא זוכר אם ירדתי לפרטים אבל כן אמרתי שהרבה מההתנהגות שלי נבעה מהפחד לאבד אותה (מה שגרם להפך הגמור ). היא לא כל כך התייחסה לזה רק אמרה שהיא לא מרגישה יציבות.

אני ממש שמח במה שכתבת בתגובה השניה כי זאת היתה נקודה שמאוד ניסיתי להדגיש לה. סדר האירועים היה כזה: פגישה בשלישי, שבה רק בסוף היא העלתה את נושא ההובלה וכל זה, פגישה בחמישי ששם היא הרגישה שאין שינוי מצידי, קבענו במוצש הפסקה של שבוע ומפה לשם אחרי יומיים היא הודיעה שההפסקה נצחית...

אני אמרתי כל הזמן הזה שלפי דעתי זוגיות אמיתית זו עבודה משותפת. וכמו שמצופה ממני להוביל, מצופה ממנה לתת לי את המקום הזה ולכוון אותי מדי פעם במה שמפריע לה. ולא הגיוני שבמהלך כל הפגישה בחמישי זה לא יעלה כשזה מורגש מבחינתה, והיא תשדר עסקים כרגיל, ואז בטלפון לפני שבת תנחית את זה שהיא לא יודעת אם היא בכלל רוצה להמשיך... הרגשתי שזה היה קצת לא הוגן כלפי שאחרי פגישה אחת היא החליטה שזה לא בר שינוי ועבודה. אני מאוד מאוד רוצה ומוכן להיפתח ולהיות אני באמת, ולעבוד ואם צריך גם להשתנות (בגבולות הסביר) בשביל לבנות זוגיות פורחת. פשוט בקשר הזה הרגשתי שאני כל הזמן במבחן ושמצידה היא צריכה לסמן עוד וי על איזו תכונה בשביל שתוכל להרשות לעצמה להרגיש בנוח ולתת לי להיפתח בלי להרגיש שיבקרו אותי על מי שאני.

שאתה בחור מקסים ופשוט יש נקודה אחת שאתה צריך להשתפר בה, נקודה שגם ככה חשובה לך לחיים.

צא לדרך.

הכל לטובה...! מה שהיה היה תסתכל קדימה. מי ששלך תגיע אליך בזמן הנכון. 

זה מאד קשה להיות רגיש, מזדהה, אבל אפשר לעבוד על זה ולפתח חוסן רגשי.

לגבי המשפט שאמרת שהיית מצליח בתור בחורה- זה לא נכון. גם בנות צריכות חוסן רגשי. כל אדם צריך. אחרת הוא נטרף כמו ספינה בים.

לדעתי אתה צריך להשתנות קודם כל בשביל עצמך. תשמע שיעורים מחזקים באמונה ושיעורים שמלמדים איך גבר צריך להתנהג עם אשתו, ותקבל על עצמך ליישם, בלי פילטרים וסננים. זה אפשרי. האנשים הכי חזקים הם אלה שיודעים לבטל את עצמם בשביל מה שצריך. אני חושבת שברגע שתגיע לאיזון בתכונת הרגישות אשתך כל כך תרוויח. מעבר לרווח שלך בחיים יציבים ובריאים.

זה לא אני אלא זו היא שאמרה לי שאם הייתי בחורה היא היתה שמחה ממש להיות חברה שלי...

דבר שני- תודה על התגובה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ואתה מרגש אותי 

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

לא פוסלים על זה, לפני פגישה.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.