תקשיבו באלי חברמתוסבכת..
ממממ למה אם יורשה לי לשאול...רגע שלם
מישו שיאהב אותי הכי בעולם ואני אותומתוסבכת..
אווורגע שלם
טוב, כולנו חולמות על הבייניש על הסוס הלבן ובידו גמרא וגיטרה חח סתם...
אבל כל דבר בעיתו ובזמנו, כרגע אנחנו בגיל הטיפש עשרה וקשרים בגיל כזה הם נוראיים והורסים כל כך את הנפש והלב... בעזרת ה' שיגיע הזמן יהיה לך חבר!! לא יודעת למה אני לא אוהבת את המילה חבר אז... יהיה לך מישהו שאת יוצאת איתו בשפת האולפניסטיות![]()
וגם כימתוסבכת..
תחפשי בסניף
א"י שלנו לעד
"ידיד נפש אב הרחמן.." דברי איתו
גם על זה.. מקשיב תמיד
רכה כמים
ובעז"ה בעיתו ובזמנו
אבל מבינה את הרצון..
מצטערת אם יצאתי מעצבנת
באמת את שואלת?ההוא גברא
גם אנחנו כדתיים לא חיים ככה, צריך להיות מטומטם כדי לא להבין לפחות שיש סיבה למה לאנשים יש חבר/חברה. לא?
אבל לי זה אחרת. לי חבר יעשה טובמתוסבכת..
את בטוחה שאת משרשרת נכון...?ההוא גברא
מה זאת אומרת משרשרת ?מתוסבכת..
השאלה למי הגבת..רכה כמים
אמ..רגע שלם
התכוונתי יותר מה המניעים שלה לרצון שכזה...![]()
זה יעבוראחלה יום לכולםאחרונה
שתביני שעכשיו זה לא יואיל
שלוםזית שמן ודבש
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ

שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

