כולם אמרו שזה דבר מכוער לכל הפחות (לא ידעו להגיד אם זה ממש איסור)

מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.

לגבי השאלה, אפשר במסר

אם לא, אז אסור לך מטעם "מה ששנוא עליך".

אם לא אכפת לך, ואני בספק אם זה נכון, לכל הפחות מצד מה ששנוא עליך את פטורה.

בכל אופן זה עדיין יהיה דבר לא יאה ולא נאה ואפשר גם שאסור משום "הטוב והישר"

"מה ששנוא עליך"; היית רוצה שמישהי מבחוץ תנסה להרוס לך ולארוסך? 

זה לא תקין, זה מכוער, זה אגואיסטי בטירוף לא להתחשב (לא להתחשב זה אנדרסטייטמנט...) ברגשות הבחור והבחורה.

מלבד זאת, ציינת שהוא עוד לא מכיר אותך. ועל זה אני חייבת לשאול - את אמיתית? מילא הייתם פעם בקשר מתקדם מאוד, במקרה כזה עוד היה אפשר להצדיק את הרגשות שלך, הייתי יכולה להבין אותך. אבל בלי שאתם מכירים? כשיכול להיות שבעולם מקביל הייתם יוצאים לדייט אחד ונפרדים, במקרה כזה את מהרהרת אפילו באפשרות להתערב באירוסין של אחרים?

"רבות מחשבות בלב איש"... לא תמיד אפשר לשלוט במחשבות, לכולנו מסתובבות מחשבות לא לגיטימיות בראש. אבל שלא יעלה בדעתך לעשות עם זה משהו!!!

גם את לא שכלית כרגע, הרצון שלך אימפולסיבי ולא הגיוני. אז אין סיבה לצפות לתגובות שכליות וקרות. 

למה רק של גברים? ממש לא רק, אלא גם.

אני אומר לך, עוד לא ראיתי מישהי שכותבת כמוך

וכשעונים לך שזה לא מוסרי את מסרבת לקבל כי זה "אמוציונאלי"? לא ירדתי לסוף דעתך.

לא בכל דבר אפשר לדון באופן שכלי. אם הייתי מפרסמת כאן שאלה שאני רוצה לשדוד בנק / להרוג את הבנקאי שלי (ולא שיש לי משהו נגדו, הוא דווקא סבבה), נראה לך היה הגיוני מצידי לצפות מאנשים לתשובות חפות מרגש?

חייבת להגיד שהשרשור הזה מרגיז אותי. מרגיז אותי שאנשים מגיבים כל כך ברוגע וב"שכל" לכאורה לשאלה כל-כך מזעזעת. מה גם שבשילוב עם שם המשתמש שלך, יש לי תחושה חזקה שאת מטרילה אותנו.

אין כאן עניין של שאלה האם זה יפגע בו ,

כי תכלס? כל עוד זה לא חתום ונעול עדין הוא יכול תאורטית לחשוב על אופציה אחרת 

האם זה מוסרי כלפיו? כן , האם זה מוסרי כלפי זאת שהוא יוצא איתה וחושבת שזהו היא מתחתנת 

וזה הרגע המאושר שלה בחיים , לא.

את מודעת לעובדה שהשאלה ששאלת פשוט איומה ומצדיקה כל אות בתגובות האלו?

או שתעדיפי להמשיך לבוא בטענות למגיבים?

אל תפחדי גם להאזין.

ואם את שואלת ביודעין שאלה מסוג כזה, תתכונני לתגובות בהתאם.

אנחנו בינתיים נתכונן.

נניח שאני רופא ואני רואה אדם שצריך עזרה ראשונה- הצלת חיים.   

פתאום רופא אחר הקדים אותי ומטפל בו וכבר כמעט מוציא אותו מכלל סכנה...

אבל מה, פתאום מתעורר בי חשק שאני זה שאציל לו את החיים, למרות שלא בטוח בכלל שאני אצליח

אז אני מנסה להפריע לרופא הראשון להציל אותו... ומחזיר אותו למצב סכנה כמו קודם

נראה לך מוסרי?

גם ככה אחרי הנישואין והשבע ברכות והכל, קשרים זוגיים מתחילים לגסוס ולמות לאט לאט.

הרבה קשרים זוגיים, ומרבית קשרי הנישואין הם אומללים. יש שלב שבו הרעל מתחיל להכנס למערכת.

בהתחלה יש ניצוץ אמיתי, של אהבה. אבל אנשים לא עושים עם זה כלום, הם מרעילים את הקשר.

אנחנו מרגישים הרבה יותר נוח והרבה יותר פתיחות עם אנשים שהם זרים ורחוקים, כי איתם אין לנו שום יחסי שעבוד. בשלב מסוים בקשרים נכנסים ציפיות, דרישות, דמיונות והזיות, כל אחד מביא את הזבל הרגשי שלו ומזהם את כל העניין.

זוגיות בריאה היא זוגיות בין שני אינדיבידואלים שנותנים חופש אחד לשני, ולא מנסים לכפות או לשלוט אחד בשני. ובצורה מודעת או לא, מרבית האנשים הם בעלי נטיות אלימות, הם מנסים לשלוט על האחר.

אי לכך, הייתי פשוט שמח ורוקד.

יכולה בינך לבין עצמך, לחשוב למה זה בעצם לא היה מתאים לך וכו'.

מעבר לכך - מה שייך "בלי להיכנס לשיקולים של הצד שלו"? ובמקביל לשאול אם זה "לא מוסרי"?.. 

לא מוסרי, לעשות כל דבר שמבחינת "הצד שלו" יגרום לו להיסוס כלשהו, לתחושה כלשהי אלייך וכד'.

לא ישירות, ולא ב"צביעות" של "רק להתקשר להגיד מזל טוב"... (כבר שמעתי פעם על מישהי שעשתה מעשה בנבלה כזה. היתממות מרושעת, אע"פ שהיא עצמה לא רצתה בו.. אבל שיתחתן עם אחרת?... רחמנא ליצלן משגעונות כאלה).

וכמובן, השכל הקר פה, הוא להתחשב ב"אמוציות". הרי אם לא האמוציות, בכלל לא היתה גם לך בעיה....

תתחזקי בכך שמה' אשה לאיש. ושתמצאי מי שאכן מתאים לך, ולא רק ש"רצית מרחוק"...

לא קיבל תשובה.

זה שיש לך קושי, אפשר להבין, כמובן. אחרת גם לא היית פותחת שרשור כזה.

זה שאת רוצה להיות שלימה עם עצמך, גם בהבנה וגם בהרגשה - גם אפשר להבין. זו דרך נכונה של טיפול עצמי, להשתדל להיות שלם עד כמה שאפשר, גם עם מה שברור שייעשה/לא ייעשה.

אבל - הצד המוסרי די בהיר:

"אירוסין", גם של היום יש בהם צד של התחייבות הדדית (שלא לדבר כאשר זה עם שטר-תנאים, שאז יש בשם הגר"א שעדיף להתחתן ולהתגרש אח"כ, מאשר להפר התחייבות כזו. אם כי שמעתי שזה רק אם אין הסכמת שני הצדדים. אבל גם בלי שטר, יש בכך צד של התחייבות זה לזה).

אז לבוא בין השניים, שהתחייבו זה לזו, ובעצם לנסות "להסית" מי מהם להפר אותה? זה דבר אחד. 

וזה הבדל בינך לבין מה שביניהם. איתך לא היתה התחייבות כלשהי.

דבר שני, יש גם ענין של אמון. הם נותנים אמון זה בזה, שאכן מה שעשו ע"י ה"אירוסין", מוביל לחתונה. לנסות לשבור את האמון הזה, זה לא מוסרי. ובינך לבינו - אין קשר של אמון שתתחתנו.

דבר שלישי, ההנחה היא ששניים שמתארסים, אכן אוהבים זה את זה. ומכל מקום, היה להם בסיס להחליט כך (ואת לא יכולה לדעת "בשבילם", בפרט שאת נוגעת בדבר, לצערך הרב, מחמת התחושה כלפיו). אז לא נכונה ההנחה שהבחור הרי בעל בחירה חופשית, ומה יקרה אם אומר לו... אם לא רוצה - יגיד שלא. אולי ע,י כך תקלקלי במשהו את האהבה ביניהם. אולי תכניסי משהו בראשית של בניית האמון ביניהם בעצם זה שלרגע יהרהר בכך, וזה יהרוס גם בהמשך. ובלי שיקבל, כמובן, את "הצעתך".

דבר רביעי - מה עם הבחורה?.. הרי היא לא באותו מישור שאת. לא תיאורטית היתה מעוניינת במישהו. אלא המישהו, כנ"ל, אמר לה שישא אותה לאשה. זה "מוסרי", לבוא ולגרום לה למשבר כזה, בגידה באמון שנתנה בו, ביחס שבנתה אליו וקיבל את אישורו ע"י האירוסין?  

וגם הבחור. הרי הוא כעת רוצה לבנות בית איתה. הוא לא "מחשב". אם מישהי תנסה לפתות אותו (הרי לא התכוונת לאופציה שמישהי שאין לו כל היכרות איתה שולחת לו נוסח ממחושב: האם תרצה לצאת איתי...), נמצאה עלולה לשבור לו משהו ביחס אל מי שבחר להתחתן עימה. זה מוסרי?

על כן, ברור שהתחושה המוסרית הבסיסית נכונה לגמרי. 

אלא מה? כנראה יש לך קושי לא פשוט, אם את צריכה לחפש "לשכנע" את עצמך בזה..  ליבי עלייך, אבל תחושתך נכונה: לא שייך לחלוטין. תהיי שלימה עם זה. זה באמת כך..

והמקום ימלא חסרונך.

ושאתה במקום טוב היום, ראוי להערכה.

את עלולה להגיע רחוק עם מחשבות כאלו

קודם כל ראיתי שהוספת הבהרות למטה שרצית לנקות גם את השכל וכו'- אם היית כותבת את זה בהתחלה היו מתייחסים אליך אחרת ועונים בהתאם.

שנית, אנחנו יהודים, אין לנו מוסר אלא הלכה, דעת עמי ארצות הפך דעת תורה, אם את רוצה לדעת מה מוסרי ומה לא- שאלי רב/ מורה הוראה.

שלישית, גם אם הבחור היה רק בקשר ולא מאורס זה לא מתאים בכלל שתנסי להפריד ו/או ליצור עימו קשר.

מהמצוות בתורה

מבחינתי ואני חושבת שגם את צריכה לחשוב ככה, בחור מאורס הוא כמו בחור נשוי, נכון שהוא עוד לא נשוי אבל הוא תפוס ולא זמני...

לכל אחד יש את הבן זוג (או כמה, אני לא אכנס לזה עכשו) שה' ייעד לו ובשביל למצוא אותו צריך לעשות השתדלות סבירה ומקובלת- לפנות לשדכנים, לצאת לדייטים, להירשם באתרי הכרויות, כל אחד לפי מה שמתאים לו.

אבל אני משערת שכולם וגם את יסכימו שלנסות לחבל בקשר שכבר הולך להתמסד לנישואין זה ממש לא השתדלות סבירה שאת צריכה לעשות, זה לא מקובל ואני משערת שאם תשאלי רב הוא יגיד שזה אסור, מה שאומר שכנראה זה לא הדרך לחתונה..

את צריכה להכניס לך טוב טוב לראש שמבחינתך הוא מחוק- הוא לא אופציה וה' מייעד לך מישהו אחר ועם כל הכאב והבאסה, תנסי להתרומם מזה ולא להתייאש ולנסות למצוא את זה שכן מיועד לך.

אנחנו אנשים מאמינים ופה זה אולי ניסיון שה' רוצה להעמיד אותך שנכון שזה קשה ורצית אותו מאוד, אבל את צריכה לחזק את האמונה שלך בה' שגם אם כרגע את חושבת שרק הוא יכל להתאים לך אבל הוא כבר התארס, אז הוא לא שלך ובעז"ה עוד תמצאי את האחד שלך.

המון בהצלחה ושה' ינחה אותך מה לעשות!

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.