כולם אמרו שזה דבר מכוער לכל הפחות (לא ידעו להגיד אם זה ממש איסור)
מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.
לגבי השאלה, אפשר במסר
הדוכס מירוסלב עוד שניה ימים נוראיםהדוכס מירוסלבאם לא, אז אסור לך מטעם "מה ששנוא עליך".
אם לא אכפת לך, ואני בספק אם זה נכון, לכל הפחות מצד מה ששנוא עליך את פטורה.
בכל אופן זה עדיין יהיה דבר לא יאה ולא נאה ואפשר גם שאסור משום "הטוב והישר"
"מה ששנוא עליך"; היית רוצה שמישהי מבחוץ תנסה להרוס לך ולארוסך?
זה לא תקין, זה מכוער, זה אגואיסטי בטירוף לא להתחשב (לא להתחשב זה אנדרסטייטמנט...) ברגשות הבחור והבחורה.
מלבד זאת, ציינת שהוא עוד לא מכיר אותך. ועל זה אני חייבת לשאול - את אמיתית? מילא הייתם פעם בקשר מתקדם מאוד, במקרה כזה עוד היה אפשר להצדיק את הרגשות שלך, הייתי יכולה להבין אותך. אבל בלי שאתם מכירים? כשיכול להיות שבעולם מקביל הייתם יוצאים לדייט אחד ונפרדים, במקרה כזה את מהרהרת אפילו באפשרות להתערב באירוסין של אחרים?
"רבות מחשבות בלב איש"... לא תמיד אפשר לשלוט במחשבות, לכולנו מסתובבות מחשבות לא לגיטימיות בראש. אבל שלא יעלה בדעתך לעשות עם זה משהו!!!
גם את לא שכלית כרגע, הרצון שלך אימפולסיבי ולא הגיוני. אז אין סיבה לצפות לתגובות שכליות וקרות.
תפוח יונתןלמה רק של גברים? ממש לא רק, אלא גם.
אני אומר לך, עוד לא ראיתי מישהי שכותבת כמוך
וכשעונים לך שזה לא מוסרי את מסרבת לקבל כי זה "אמוציונאלי"? לא ירדתי לסוף דעתך.
לא בכל דבר אפשר לדון באופן שכלי. אם הייתי מפרסמת כאן שאלה שאני רוצה לשדוד בנק / להרוג את הבנקאי שלי (ולא שיש לי משהו נגדו, הוא דווקא סבבה), נראה לך היה הגיוני מצידי לצפות מאנשים לתשובות חפות מרגש?
חייבת להגיד שהשרשור הזה מרגיז אותי. מרגיז אותי שאנשים מגיבים כל כך ברוגע וב"שכל" לכאורה לשאלה כל-כך מזעזעת. מה גם שבשילוב עם שם המשתמש שלך, יש לי תחושה חזקה שאת מטרילה אותנו.
אין כאן עניין של שאלה האם זה יפגע בו ,
כי תכלס? כל עוד זה לא חתום ונעול עדין הוא יכול תאורטית לחשוב על אופציה אחרת
האם זה מוסרי כלפיו? כן , האם זה מוסרי כלפי זאת שהוא יוצא איתה וחושבת שזהו היא מתחתנת
וזה הרגע המאושר שלה בחיים , לא.
את מודעת לעובדה שהשאלה ששאלת פשוט איומה ומצדיקה כל אות בתגובות האלו?
או שתעדיפי להמשיך לבוא בטענות למגיבים?
אל תפחדי גם להאזין.
ואם את שואלת ביודעין שאלה מסוג כזה, תתכונני לתגובות בהתאם.
אנחנו בינתיים נתכונן.
נניח שאני רופא ואני רואה אדם שצריך עזרה ראשונה- הצלת חיים.
פתאום רופא אחר הקדים אותי ומטפל בו וכבר כמעט מוציא אותו מכלל סכנה...
אבל מה, פתאום מתעורר בי חשק שאני זה שאציל לו את החיים, למרות שלא בטוח בכלל שאני אצליח
אז אני מנסה להפריע לרופא הראשון להציל אותו... ומחזיר אותו למצב סכנה כמו קודם
נראה לך מוסרי?
גם ככה אחרי הנישואין והשבע ברכות והכל, קשרים זוגיים מתחילים לגסוס ולמות לאט לאט.
הרבה קשרים זוגיים, ומרבית קשרי הנישואין הם אומללים. יש שלב שבו הרעל מתחיל להכנס למערכת.
בהתחלה יש ניצוץ אמיתי, של אהבה. אבל אנשים לא עושים עם זה כלום, הם מרעילים את הקשר.
אנחנו מרגישים הרבה יותר נוח והרבה יותר פתיחות עם אנשים שהם זרים ורחוקים, כי איתם אין לנו שום יחסי שעבוד. בשלב מסוים בקשרים נכנסים ציפיות, דרישות, דמיונות והזיות, כל אחד מביא את הזבל הרגשי שלו ומזהם את כל העניין.
זוגיות בריאה היא זוגיות בין שני אינדיבידואלים שנותנים חופש אחד לשני, ולא מנסים לכפות או לשלוט אחד בשני. ובצורה מודעת או לא, מרבית האנשים הם בעלי נטיות אלימות, הם מנסים לשלוט על האחר.
אי לכך, הייתי פשוט שמח ורוקד.
יכולה בינך לבין עצמך, לחשוב למה זה בעצם לא היה מתאים לך וכו'.
מעבר לכך - מה שייך "בלי להיכנס לשיקולים של הצד שלו"? ובמקביל לשאול אם זה "לא מוסרי"?..
לא מוסרי, לעשות כל דבר שמבחינת "הצד שלו" יגרום לו להיסוס כלשהו, לתחושה כלשהי אלייך וכד'.
לא ישירות, ולא ב"צביעות" של "רק להתקשר להגיד מזל טוב"... (כבר שמעתי פעם על מישהי שעשתה מעשה בנבלה כזה. היתממות מרושעת, אע"פ שהיא עצמה לא רצתה בו.. אבל שיתחתן עם אחרת?... רחמנא ליצלן משגעונות כאלה).
וכמובן, השכל הקר פה, הוא להתחשב ב"אמוציות". הרי אם לא האמוציות, בכלל לא היתה גם לך בעיה....
תתחזקי בכך שמה' אשה לאיש. ושתמצאי מי שאכן מתאים לך, ולא רק ש"רצית מרחוק"...
לא קיבל תשובה.
זה שיש לך קושי, אפשר להבין, כמובן. אחרת גם לא היית פותחת שרשור כזה.
זה שאת רוצה להיות שלימה עם עצמך, גם בהבנה וגם בהרגשה - גם אפשר להבין. זו דרך נכונה של טיפול עצמי, להשתדל להיות שלם עד כמה שאפשר, גם עם מה שברור שייעשה/לא ייעשה.
אבל - הצד המוסרי די בהיר:
"אירוסין", גם של היום יש בהם צד של התחייבות הדדית (שלא לדבר כאשר זה עם שטר-תנאים, שאז יש בשם הגר"א שעדיף להתחתן ולהתגרש אח"כ, מאשר להפר התחייבות כזו. אם כי שמעתי שזה רק אם אין הסכמת שני הצדדים. אבל גם בלי שטר, יש בכך צד של התחייבות זה לזה).
אז לבוא בין השניים, שהתחייבו זה לזו, ובעצם לנסות "להסית" מי מהם להפר אותה? זה דבר אחד.
וזה הבדל בינך לבין מה שביניהם. איתך לא היתה התחייבות כלשהי.
דבר שני, יש גם ענין של אמון. הם נותנים אמון זה בזה, שאכן מה שעשו ע"י ה"אירוסין", מוביל לחתונה. לנסות לשבור את האמון הזה, זה לא מוסרי. ובינך לבינו - אין קשר של אמון שתתחתנו.
דבר שלישי, ההנחה היא ששניים שמתארסים, אכן אוהבים זה את זה. ומכל מקום, היה להם בסיס להחליט כך (ואת לא יכולה לדעת "בשבילם", בפרט שאת נוגעת בדבר, לצערך הרב, מחמת התחושה כלפיו). אז לא נכונה ההנחה שהבחור הרי בעל בחירה חופשית, ומה יקרה אם אומר לו... אם לא רוצה - יגיד שלא. אולי ע,י כך תקלקלי במשהו את האהבה ביניהם. אולי תכניסי משהו בראשית של בניית האמון ביניהם בעצם זה שלרגע יהרהר בכך, וזה יהרוס גם בהמשך. ובלי שיקבל, כמובן, את "הצעתך".
דבר רביעי - מה עם הבחורה?.. הרי היא לא באותו מישור שאת. לא תיאורטית היתה מעוניינת במישהו. אלא המישהו, כנ"ל, אמר לה שישא אותה לאשה. זה "מוסרי", לבוא ולגרום לה למשבר כזה, בגידה באמון שנתנה בו, ביחס שבנתה אליו וקיבל את אישורו ע"י האירוסין?
וגם הבחור. הרי הוא כעת רוצה לבנות בית איתה. הוא לא "מחשב". אם מישהי תנסה לפתות אותו (הרי לא התכוונת לאופציה שמישהי שאין לו כל היכרות איתה שולחת לו נוסח ממחושב: האם תרצה לצאת איתי...), נמצאה עלולה לשבור לו משהו ביחס אל מי שבחר להתחתן עימה. זה מוסרי?
על כן, ברור שהתחושה המוסרית הבסיסית נכונה לגמרי.
אלא מה? כנראה יש לך קושי לא פשוט, אם את צריכה לחפש "לשכנע" את עצמך בזה.. ליבי עלייך, אבל תחושתך נכונה: לא שייך לחלוטין. תהיי שלימה עם זה. זה באמת כך..
והמקום ימלא חסרונך.
ושאתה במקום טוב היום, ראוי להערכה.
אורות הכתובהאת עלולה להגיע רחוק עם מחשבות כאלו
קודם כל ראיתי שהוספת הבהרות למטה שרצית לנקות גם את השכל וכו'- אם היית כותבת את זה בהתחלה היו מתייחסים אליך אחרת ועונים בהתאם.
שנית, אנחנו יהודים, אין לנו מוסר אלא הלכה, דעת עמי ארצות הפך דעת תורה, אם את רוצה לדעת מה מוסרי ומה לא- שאלי רב/ מורה הוראה.
שלישית, גם אם הבחור היה רק בקשר ולא מאורס זה לא מתאים בכלל שתנסי להפריד ו/או ליצור עימו קשר.
מהמצוות בתורה
מבחינתי ואני חושבת שגם את צריכה לחשוב ככה, בחור מאורס הוא כמו בחור נשוי, נכון שהוא עוד לא נשוי אבל הוא תפוס ולא זמני...
לכל אחד יש את הבן זוג (או כמה, אני לא אכנס לזה עכשו) שה' ייעד לו ובשביל למצוא אותו צריך לעשות השתדלות סבירה ומקובלת- לפנות לשדכנים, לצאת לדייטים, להירשם באתרי הכרויות, כל אחד לפי מה שמתאים לו.
אבל אני משערת שכולם וגם את יסכימו שלנסות לחבל בקשר שכבר הולך להתמסד לנישואין זה ממש לא השתדלות סבירה שאת צריכה לעשות, זה לא מקובל ואני משערת שאם תשאלי רב הוא יגיד שזה אסור, מה שאומר שכנראה זה לא הדרך לחתונה..
את צריכה להכניס לך טוב טוב לראש שמבחינתך הוא מחוק- הוא לא אופציה וה' מייעד לך מישהו אחר ועם כל הכאב והבאסה, תנסי להתרומם מזה ולא להתייאש ולנסות למצוא את זה שכן מיועד לך.
אנחנו אנשים מאמינים ופה זה אולי ניסיון שה' רוצה להעמיד אותך שנכון שזה קשה ורצית אותו מאוד, אבל את צריכה לחזק את האמונה שלך בה' שגם אם כרגע את חושבת שרק הוא יכל להתאים לך אבל הוא כבר התארס, אז הוא לא שלך ובעז"ה עוד תמצאי את האחד שלך.
המון בהצלחה ושה' ינחה אותך מה לעשות!
ואני בוכה מהתרגשותתת
כמה שזה היה צפוי אני פשוט מאושרת
אבא תודה
משהי מעבודה נראית לי מתאימה לחבר שלי.
הבעיה:
אני לא מספיק יודע לספר לו עליה..
אני צריך מס' של חברה שלה שהיא תוכל לספר לו עליה..
אבל אם אבקש ממנה מספא שך חברה היא כמובן תבין שיש לי הצעה, ואם לא אחזור אליה עם ההצעה היא תבין שנפל..
מלעשות??
אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..
ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.
א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.
ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה.
ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?
שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?
מעוניינת לשמוע הצעה?
יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון?
שיציעו להן קודם
אבל גם אפשר לשאול את אותה הבחורה מה ההעדפה שלה. אי אפשר לדעת מראש.
אבל אני לא אישה.
עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.
לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..
לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.
החבר הזה אני מאוד מעריך אותו, וחוושב שהוא מיוחד בשמחה, בקלילות, במידות שלו... והוא גם לומד חינוך ובעה משם בעתיד הוא יתפרנס.. ולפני התואר הוא התפרנס יפה מעבודה בחינוך בלתי פורמלי..
אממה - הוא כרגע עובד כמה חודשים בתור קופאי.. וישלו עוד שנה לפחות עד סיום התואר..
מניח שאני עושה מזה אישו יותר ממנו, אבל אני חוושש שאולי זה ירתיע את הבחורה/בכללי ירתיע בנות אחרות .. זה מתכון מראש לוותר כי אני לא משווק אותו טוב?
בהנחה שהגיל משנה.
אנחנו יותר קרובים ל30 מאשר ל25..
תציע וזהו, אתה לא צריך להתחתן איתו
אבל לדעתי צריך להציג קודם אצל כל הצדדים הטובים והחיוביים כפי שכתבת עליו..
ולציין שכרגע בשל הלימודים עובד כקופאי.
בסוף נשמע שכן יש לו כיוון בחיים, לומד וגם בעבר היה ברצף תעסוקתי.
לענ"ד כל הקטע של שידוכים, זה להאמין במי שאנחנו משתדכים.. אם אתה תעוף עליו, זה יועבר בהתאם למי שמקבלת את ההצעה
זה בעיקר מחמאה. לא חיסרון.
מוטב לו לאדם שיפשוט נבלה בשוק ולא יצטרך לבריות - לא?
יכול להיות שזה ירתיע אותה.
גם יכול להיות שירתיע אותה שהשם שלו מתחיל בא' ולא בי' (אותיות אקראיות).
יש דברים שבידיים שלך, ויש דברים שלא.
תנסה,
ומקסימום יגידו לא.
חבל על האנרגיות ועל המגדלים שאתה בונה כאן באוויר.
אין סיבה לוותר בעיני -
לנסות, ותשאיר להם את הבחירה אם להירתע או לא.
בהצלחה!
אני יוצא עם מישהי משהו כמו חודש וחצי, והולך ממש טוב ב"ה. נחמד לשנינו בקשר וסהכ ממשיכים להתקדם בנחת.
העניין הוא שבא לי לעשות לה איזה משהו נחמד שיחבר ביננו עוד. לדוג חשבתי להביא לה משהו קטן סימלי, כמו פרח או איזה ספר עם הקדשה (או רעיונות אחרים שאני ממש ממש אשמח לקבל) ואני קצת מתלבט האם זה ילחיץ אותה. ובנוסף זה אולי קצת מוזר חחחח, אבל פרקטית, איך זה יהיה לה נוח לקבל זר פרחים ולהיתקע איתו כל הדייט?😂
קיצר, מתי לדעתכם מקובל/מצופה לתת מתנות בדייטים? האם לדעתכם הבנות מצפות לזה? זה מלחיץ?
ואם כן - מה הדברים שהייתם מביאים כדי לעשות שמח על הלב לצד השני?(:
– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)
– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)
– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'
– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין
– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך
הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.
אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.
תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"
חחחחח אם הייתי יכול לחשוב באמת מה בחורה הייתה רוצה העולם היה הרבה יותר פשוט(:
ותודה על הרעיונות! הבעיה שאין לה איזה חטיף או משהו שהיא אוהבת יותר מדי..
בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.
זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)
ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.
מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.
יש מי שמצפה לזה,
יש מי שלא.
יש מי שזה ילחיץ אותה,
יש מי שלא.
מכיר "5 שפות של אהבה"?
מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.
לדעתי,
יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.
בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).
ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -
אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.
אפשר להביא דברים מתכלים
ואם בוחים להביא משהו אחר אז לכתוב הקדשה בנפרד
זר פרחים - לא יודעת. תלוי. אותי זה היה מביך. (חושב להביא גם אגרטל?....)
אבל פרח אחד, לענ"ד זה מקסים. גם תשומת לב, וגם לא יותר מדי מלחיץ, מעיק, מביך (ואין צורך להביא אגרטל...כוס ח"פ
אפילו של המלון, אם אתם נפגשים שם, יהיה מספיק. וגם אם הפגישה בחוץ, היא יכולה להכניס אותו לתיק ואפילו להחזיק
אותו ביד עד תום הפגישה. אתם יכולים לעשות רוטציה בעניין....לא חושבת שיבול עד הסוף וגם זה לא מאוד חשוב.
(מלבד לפרח...).
חרצית, מה שקרוי כריזנטמה, הוא פרח עמיד. במיוחד בחורף. אלא שהוא מגיע בענף עם כמה
חברים כמוהו וזה כבר לא נראה כל כך טוב. כמעט כמו זר. מה עם גארבארה? יש בכל מיני צבעים יפים. אולי תבחר
לבן או צהוב. בקש מהמוכר לכרוך סביב הגבעול חוט ברזל, אחרת ראשו שח על גבעולו.
גם ורד ארוך גבעול בא בחשבון.
מה עם חטיף נחמד? טורטית לך ולה? (זה לא אישי מדי וחושבת שזה נחמד).
כל כך מרגשת אותי השאלה שלך. כל כך יפה. אתה, אין ספק, שתהיה בעל טוב!
לאחר החתונה, תוכל להביא כל שבת, זר פרחים נחמד. רק אל תשכח!
בהצלחה!
רבה על מה שכתבת בעיקר בסוף! חימם לי את הלב!
בע"ה
והיא שאלה אותי באגב איזה חטיפים אני אוהב, והאמת לא ייחסתי חשיבות לשאלה כי זה היה תוך כדי משהו, פגישה הבאה היא באה לי עם שקית מלאה כל טוב והתעקשה שאני אקח אותה הביתה, אכן הובכתי לא אשקר אבל זה היה ממש יפה מצידה
נראה לי שדברים כמו ספר עם הקדשה / תמונה / או איזה מתנה(אפילו זולה) שהיא מתקיימת זה פחות מתאים כי אם זה לא יצליח? ובלי קשר דברים כאלו מביאים איתם איזושהי אמירה שבעיניי אחרי חודש וחצי פחות מתאימה, אולי לכם זה מתאים איני יודע, ואולי גם לי זה היה מתאים בקשר הנכון עם המישהי הנכונה, אין לזה כללים זה יותר מה אתם מרגישים-אם מרגיש לך מוגזם, יש סיבה. אם לא-מדהים.
אז יש כאן את כל ההצעות של המצנות הקטנות והמתכלות, שזה בהחלט הכי מומלץ כי זה לא ישאיר משקעים פיזיים אלא רק זיכרון. אם בסוף זה יצליח אז הזיכרון יצטרף למכלול, ואם בסוף כל אחד ימשיך לדרכו אז זה זיכרון שיהיה קל לדפדף אותו הלאה. הרעיון של פרח אחד, כיו שהציעה נחלת, דווקא נשמע לי ממש מתאים. נשמע בדיוק על הגבול שאתה רוצה.
לחילופין, לא חייבים מתנות בכלל כרגע, ואם נוח גם לה אז שווה אולי לשקול "משחקים זוגיות" (חפש את הביטוי בגוגל. זה פרויקט של השאלת כרטיסי שיח מותאם לציבור שלנו).
יש לי חבר שזה השפיע ממש לטובה על הקשר שלהם שהיה טוב ממילא, ובמבט לאחור הוא אמר שזה ממש סייע להם להחליט להתחתן.
נשמע לי יותר מתאים בשבילו
הייתי בורחת...
בהצלחה!
שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה
אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?
חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות? מדוע הסתיימו?
מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,
כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?
כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.
ועל זה הדרך.
אבל תגובה יפה
כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.
הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא, אם זה יושב על מקום אמיתי,
בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין
פחות מודע להם.
זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.
בשעות הערב אז אמור להיות יחסית סבבה
לא דייט ראשון אבל גם לא קשר יותר מדי מתקדם
רעיונות?
הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים
מזל טוב 🥳
(סורי הייתי חייבת)
אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי
פעם ברווקים הבררנים😊
ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,
מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏
לא חתול זמני😸
סתם, אני לא ממש בשל.
@חתול זמני פספס את אהבת חייו
לא בכל שרשור זה מתאים.
או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.
אני נשבע לך שאתה מספיק טוב
כן, אתה מספיק טוב
המציאות זו לא האמת
אתה מספיק טוב, אני נשבע שאתה מספיק טוב.
גם שאף אחת לא רואה את זה בך, אני רואה.
גם שאתה בעצמך לא רואה, אני רואה.
גם אם במציאות אף אחת לא רוצה אותך, זה לא אומר כלום.
אני אומר לך, א ת ה מ ס פ י ק ט ו ב.
אני נשבע.
גם אם אתה בטוח שהקב"ה לא זוכר אותך.
אתה מספיק טוב.
וואי כמה הוא לא זוכר.
שחכת אותי ריבנו של עולם.
אני גם פה
ואני כבר מספיק טוב
א נ י. מ ס פ י ק טוב.
אני כבר לא מסוגל להתפלל אליך, אני מרוסק מצפייה
ואני מספיק טוב, אתה יודע את זה.
אני ראוי, גם שאני רוצה יותר מדי,
אני לא מסוגל להמשיך לבקש ממך את זה, כי אני כל כך מאמין בך, שאני ממש מתאכז
וזה כואב לי האכזבה, כואב,
זה כואב וקשה, באמת.
אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.
נשמע שאתה שם.
אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?
והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.
ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.
אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.
ואתה ראוי. וודאי.
הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.
אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.
זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.
בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.
בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.
קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר
בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.
ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.
אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.
והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי.
גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו.
נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.
בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..
אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.
נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום.
יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר..
אתה טוב ומגיע לך הכל דוד
ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.
