עדיף את ב. קודם...   כי אני מכיר כמה מאד בוגרים

לגבי א' לאיזה דרישות אתה מתכוון?

משמע שלחבר'ה בכתבה לא היה ברור.  

אגב, הוויכוח היה בעקבות הכתבה הנ"ל.  

אז רגע אני אנסה לחלק את הדברים לפי מה שאני רוצה להבין

כי בעיקרון שאלתי על הגיל עצמו.. אז לזה אני אתייחס קודם

א.זכור לי שהייתי די בוגר.  אבל אדם תמיד מתבגר ומקבל משמעות חדשה כלשהי למושג אחריות.

כך שאין כל כך ראיה שלא הייתי מוכן לחתונה.  אשמח שתגידי מדד מסויים

ב. לא אני ולא את חיינו פעם.  

אז כמה שידוע לי, אדם (מעצם היותו אדם) תמיד מחפש מימוש עצמי.  השאלה היא רק באיזה תחום...

יתכן מאד שבחור בגיל 14 ירגיש מאד חשוב שיש לו בת זוג שהוא צריך לדאוג לה.  

אולי בכלל לא חינכו אותו למימוש עצמי אחר ואז הכל בסדר

ולגבי הסוף, אדרבא, יתכן שדווקא ככל שהזמן עובר מפסיקים להיות גמישים ואז מתחילות הדרישות

ביצה ותרנגולת

לעבוד זה לא בעיה... היו לי חברים שעבדו מאד קשה בגיל הזה

נניח שאני אתן לילד לעבוד כמו שפעם..  מה תהיה תשובתך במקרה כזה?

גם השורה התחתונה לא מחייבת, ככה אתה רואה את העולם.. אולי זה הציפיות שלך ולא של אחרים

ואל תשכח שאני מחתן אותו עם בחורה בגילו.. יש פחות ציפיות בגיל הזה

תכלס, בגיל הזה אפשר להיות בקשר זוגי ולפרנס או לא? 

בגלל החינוך היום והתרבות. עבודה לא תעזור.

חייב לציין, שאני לא בטוח תכלס מה נכון...

אבל אני מקשה כי אני רוצה לבדוק אם הטוענים נגד באמת יודעים למה, או שזה התקבל וזהו

אולי לא הבנת אותי.

השאלה היא, מה באמת גורם לאדם להיות אחראי?

לא מסתבר שהעבודה הפיזית כשלעצמה.  (גם המציאות מוכיחה שיש אנשים עובדים ועדיין ילדותיים)

 יש כאן משהו אחר...  

אולי עצם זה שנותנים לאדם אחריות ולא מפנקים אותו.. וממילא אפשר לשחזר את זה?

הרי אף אחד לא נזרק מהבית לפני שהוא מתחתן,  כך שמעולם לא הייתה לו יותר מידי אחריות.

אולי דווקא אם נזרוק אותו למים הוא יתחיל לשחות?

(נוסיף את זה שיש מצב שההורים לא מפנקים יותר מידי, וגם נותנים לילד משימות)

אגב, חבר נשוי באמת אמר לי שהחתונה גרמה לו לגלות בעצמו כוחות נפש שהוא לא ידע עליהם קודם

כיוון שפתאום יש מישהו שתלוי בו

אבל מה לדוגמא עם אנשים שלא יצא להם לעשות צבא ולא יכלו ללמוד רחוק מהבית

אדם נכה לצורך העניין...   יתכן לומר שהם לא התבגרו?

אם יצפו מהבחור הצעיר לבגרות יש מצב שהוא יהיה מספיק בוגר

מה לדוגמא ילדים בדורנו צריכים שכל כך קשה?

תפסה אותי הטענה הרגשית... צריך לחשוב על זה

השאלה אם הוא חונך נכון ויודע לתת אהבה ולקבל, אולי הוא יתנהג ככה עם הילדים

או מקסימום יבקש עזרה מההורים.

לקנות ספרים ומחברות זה לא כזה בעיה הרי

ואף אחד לא יתן לילד שלו כדור סמרטוטים.. מה הוא מכוכב אחר? חחח

אבל שתדע שיש כאלה שחיים בצמצום ולא קרה להם כלום

המושלם וככה זה מובא בגמרא.

בדור שלנו? טוב שאנשים בני 40 בכלל מתנהגים כמו בני אדם ולא תינוקות...

ודאי שיש חריגים

בהתייחסות לגיל עצמו, בלי להכניס משתנים בדרך

הגורמים. קח בחשבון שמבנה הבית בזמנים שדובר עליהם היה מזרחי (דומה לערבי) משפחה הייתה קרובה אחד לשני ולכן היה מאוד הגיוני שזה יסתדר.

ילד היה יוצא לעבוד בגיל צעיר או לפחות עוזר לאב המשפחה עם הפרנסה והיה מציק את "הקיום" שלו.

מבחינת לגדל לטפח ולשמור על ילדים לא צריך כל-כך בגרות, ואת הידע היה להם מסביב.

בקיצור לא נראה לי שהיום שייך אפילו ביוצאי דופן, בעיקר מצד הפרנסה, וקצת פחות מצד חוש האחריות.

כתבתי בסוגריים שנניח שאין חוק כזה..  רק מבחינת גיל\בגרות נטו

מספיק, הוא כנראה יהפך לנטל על ההורים שלו

מכיר חברים שעבדו כמו חמורים בגיל הזה.  הסברא היא שיום אחד ימאס לו?

עזוב כמה ישלמו לו.. זה כבר משתנים

יתכן ואפשר לדחות את הטענה על הפרנסה.

אם היכולת המעשית לגדל ילדים הסכמנו שהגיונית, אז נשאר רק חוש האחריות.

ילדים מתחת ל18 הם בד"כ חסרי אחריות, יחסית, וקשה להם להבין מה היא הורות. מניח שזה עניין של חינוך, אבל אנחנו מדברים על המציאות בשטח לא על מצב אידאלי, נכון?

ביולוגית כלשהי ועצם היכולת להביא ילדים תוכיח...

פשוט אין שום סיבה שמישהו בגיל הזה לא יתחתן אם הוא מחונך כראוי ויכול להתפרנס.

הרי אתה לא מדבר על אנשים היום בפועל, אלא על אדם תאורטי שחונך ע"פ ערכי התורה הקדושה בלבד.

אז הנחתי שאתה שואל האם בשינוי הדורות, פרט לחינוך וכו' שמשתנים, יש משהו שהשתנה בדור שלנו.

ואמרתי שלא.

בוודאי ופשוט שלא.

בלי להתייחס לסביבה שלנו דווקא... יש גם עוד אפשרויות של חינוך

ניתן לקבוע שהיום זה לא פעם אבל צריך להוכיח את זה

ואשמח שתסבירי מה המשתנים (שכולל את כולם) ולמה לא.. 

האם קשר נישואין בגיל שהזכרתי עלול לגרום לנזק נפשי לזוג או לילדים?

האם הם יום אחד יברחו או שהם ישארו ויקחו אחריות?

מקווה שעכשיו זה מובן... (אוךך אני כזה גרוע בניסוח זה משהו )

עכשיו אני אנסה להתייחס למה שקשור לעניין.

א. לא מחייב, אני רואה בעצמי (בעיר אצל חרדים משום מה)

 ילדות צעירות לוקחות אחריות על הילדים הקטנים מהם. וממש מטפלות בהם

כמה שאני יודע, גם פעם היו מבררים על הבחורה לפני שהיו נפגשים..  והיו מתחתנים מאד צעירים

ויתכן מאד שזה הרבה יותר טוב בלי כל הדרישות והבלאגן של היום

(תראי כמה גירושין יש היום לעומת פעם. אי אפשר לעצום עיניים)

וכן רוב הבעיות שהבאת,

הן לכאורה נובעות מזה שאנשים לא הולכים בפשטות עם מה שיש ומנסים לפתח דרכים לא מוכרות כדי לחיות.

יתכן ואם היו לוקחים דברים בפשטות כל הבעיות הנ"ל לא היו קיימות..

אוף אני לא אוהב לדון בכתב... קשה לי

לגבי א'.  

כמה שזכור לי על עצמי, לא ציפיתי מההורים שלי יותר מידי.. רק שיאהבו אותי ואני כבר אסתדר לבד.

ככה שנראה לי שפשוט אנשים עושים פיל מכל עכבר...    

לפי דברייך גם סבתא שלי שהתחתנה בגיל 14 לא הייתה צריכה להצליח...

לגבי מה שכתבת שהיום מחפשים, אין שום הוכחה שזה משהו טוב

תכלס, הרבה תקועים עם הדרישות שלהם עד גילאים מאוחרים.. 

אפשר לפרש כל דבר.. צריך להוכיח!  

(מה שגם שהמבוגרים לא מסכימים עם זה ולרוב הצעירים שלא התחתנו בעד העניין.. זה אומר משהו)

אגב, כתבה של אמנון לוי זה לא הדבר הכי אמין שיש..

אם יש לך הוכחות אשמח.. כי סברות יש מפה ועד מטולה

שהאנושות עצמה לא השתנתה ולא תשתנה.. (כך מסתבר)

אדם שסומכים עליו, לרוב יודע לקחת אחריות

בחורה אוהבת שאוהבים אותה

ילדים צריכים סך הכל חיבוק ושמחה בבית.   כשיש שמחה אפשר לחיות גם בצמצום (לא חייבים אמנם)

והם לומדים דוגמא אישית מההורים.. זה אחלה חינוך..

בתי ספר אמרת... יש ברוך ה' גם היום

טכנולוגיה ותעשייה לא נראה לי קשור לחיי נישואים דווקא

אני לדוגמא.. אבא שלי לא היה מהנדס ולא קרוב לזה...

יותר מזה, לא עשו לי בר מצווה באולם כי לא היה מספיק כסף.. ולא קרה לי כלום

אבל אני לא יודע אם זה בכלל הטכנולוגיה.

לגבי האישיות- למשל- תראה כמה הומואים יש היום .זה לא היה ככה בעבר.

האמת שזה מה שבעיקר רציתי לשאול 

זה אומר שידך על התחתונה

בס"ד

שלום כולם,

היו חיבים לקחת אחריות.

מאידך, לא בהכרח הנישואין היו איכותיים.

אם ננהג כולנו ב"ואהבת לרעך כמוך", מגיל פעוט, בעז"ה

בלנ"ד זה מה שיביא ליחסים חבריים תקינים, במשפחה,

בגן, בכיתה, עבודה ובכלל.

בתודה ובברכה

זה שפעם זה עבד זה ידוע (בלי גרשיים)    סבתא שלי תוכיח

לפחות חשפת שאת מעדות המזרח ;)

אגב, שם חיתנו אותם בגילאים האלה בגלל גיזרות יתומים וכיוצא בזה

כדי שהגויים לא יחמדו אותן.

רק במקרים שלא היה למי לחתן היו מחתנים למבוגר (פרט למקרים יוצאי דופן כמו שילומים כאלה ואחרים)

אלא אם היו מקרים יוצאי דופן שניסו לאסלם גם בלי זה.

מכירה אישית מקרים?

היא חזרה לבית "הוריה" כשאביה לא היה בחיים כבר.

או שאתם מדברים על הזמן הלא כל-כך רחוק של תקופת קום המדינה, שם הייתה גזירת היתומים. בלבלתם את העניין, ועל הדרך אותי

בוודאי שמהתורה אין שום איסור להתחתן בגיל מצוות ואפילו לפני (כל עוד יש גדרים מסויימים). רבק אמנו התחתנה בגיל 3.

גזירת היתומים – ויקיפדיה

אני חושב אבל שיש טעות בויקיפדיה, ממה ששמעתי מרבנים מבוגרים מרוקאים זה היה הטעם גם אצלם (אולי תחת שם אחר?)... צריך לברר קצת

טוב אני רואה בגוגל שזה היה גם בפרס ובעוד מקומות, לא יודע איך לברר את זה כרגע. גוגל לא מועיל לזה יותר מדי. אף אחד לא כותב "למה".

יכול להיות גם שלא כולם התחתנו בגלל גזירה. זה חדש לי

עריכה: מצאתי!!!!!

מויקיפדיה: "למרות זאת החל במאה ה-10 ובעיקר במאה ה-12 ובמאה ה-13 היו מקרים רבים של נישואי ילדות, לעתים לגברים מבוגרים, על רקע יתמותן או רצון להבטיח את עתידן". המקור:

http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_45.8.pdf

@מבקש אמונה

דמיינתי אותן בורחות וזה..חח קורע!!

בכל אופן, יכול להיות שאתם צודקים.. אני לא אומר שבוודאות לא..

רק אני רוצה להבין אם יש לזה סימוכין או שזה סברא שהדורות השתנו...  

מתי החליטו שזה לא מתאים?  ולפי מה?    (ושוב, אני שואל רק מבחינה נפשית.. כמובן )

העדויות שהבאת (אם היו הרבה כאלה..) זה יותר עונה למה ששאלתי

אבל חשוב לציין.. שבדיוק השבוע קראתי בבן איש חי שמי שממהר להתחתן אחרי 13 זה משובח

מה אומרים על זה?

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

שיציעו להן קודם

אבל גם אפשר לשאול את אותה הבחורה מה ההעדפה שלה. אי אפשר לדעת מראש.

אבל אני לא אישה.

עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.

שידוך יציב – ויקיפדיה

לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..

לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.

החבר הזה אני מאוד מעריך אותו, וחוושב שהוא מיוחד בשמחה, בקלילות, במידות שלו... והוא גם לומד חינוך ובעה משם בעתיד הוא יתפרנס.. ולפני התואר הוא התפרנס יפה מעבודה בחינוך בלתי פורמלי..

אממה - הוא כרגע עובד כמה חודשים בתור קופאי.. וישלו עוד שנה לפחות עד סיום התואר..

מניח שאני עושה מזה אישו יותר ממנו, אבל אני חוושש שאולי זה ירתיע את הבחורה/בכללי ירתיע בנות אחרות .. זה מתכון מראש לוותר כי אני לא משווק אותו טוב? 

בהנחה שהגיל משנה.

אנחנו יותר קרובים ל30 מאשר ל25.. 

תציע וזהו, אתה לא צריך להתחתן איתו

אבל לדעתי צריך להציג קודם אצל כל הצדדים הטובים והחיוביים כפי שכתבת עליו..

ולציין שכרגע בשל הלימודים עובד כקופאי.

בסוף נשמע שכן יש לו כיוון בחיים, לומד וגם בעבר היה ברצף תעסוקתי.

לענ"ד כל הקטע של שידוכים, זה להאמין במי שאנחנו משתדכים.. אם אתה תעוף עליו, זה יועבר בהתאם למי שמקבלת את ההצעה

זה בעיקר מחמאה. לא חיסרון.

מוטב לו לאדם שיפשוט נבלה בשוק ולא יצטרך לבריות - לא?

יכול להיות שזה ירתיע אותה.

גם יכול להיות שירתיע אותה שהשם שלו מתחיל בא' ולא בי' (אותיות אקראיות).

יש דברים שבידיים שלך, ויש דברים שלא.

תנסה,

ומקסימום יגידו לא.

חבל על האנרגיות ועל המגדלים שאתה בונה כאן באוויר.

אין סיבה לוותר בעיני -

לנסות, ותשאיר להם את הבחירה אם להירתע או לא.

בהצלחה!

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

חחחחח אם הייתי יכול לחשוב באמת מה בחורה הייתה רוצה העולם היה הרבה יותר פשוט(:

ותודה על הרעיונות! הבעיה שאין לה איזה חטיף או משהו שהיא אוהבת יותר מדי..

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

אפשר להביא דברים מתכלים 

ואם בוחים להביא משהו אחר אז לכתוב הקדשה בנפרד

זר פרחים - לא יודעת. תלוי. אותי זה היה מביך. (חושב להביא גם אגרטל?....)

אבל פרח אחד, לענ"ד זה מקסים. גם תשומת לב, וגם לא יותר מדי מלחיץ, מעיק, מביך (ואין צורך להביא אגרטל...כוס ח"פ

אפילו של המלון, אם אתם נפגשים שם, יהיה מספיק. וגם אם הפגישה בחוץ, היא יכולה להכניס אותו לתיק ואפילו להחזיק

אותו ביד עד תום הפגישה. אתם יכולים לעשות רוטציה בעניין....לא חושבת שיבול עד הסוף וגם זה לא מאוד חשוב.

(מלבד לפרח...). 

חרצית, מה שקרוי כריזנטמה, הוא פרח עמיד. במיוחד בחורף. אלא שהוא מגיע בענף עם כמה

חברים כמוהו וזה כבר לא נראה כל כך טוב. כמעט כמו זר.  מה עם גארבארה? יש בכל מיני צבעים יפים. אולי תבחר

לבן או צהוב. בקש מהמוכר לכרוך סביב הגבעול חוט ברזל, אחרת ראשו שח על גבעולו. 

גם ורד ארוך גבעול בא בחשבון. 

מה עם חטיף נחמד?  טורטית לך ולה? (זה לא אישי מדי וחושבת שזה נחמד).

כל כך מרגשת אותי השאלה שלך. כל כך יפה. אתה, אין ספק, שתהיה בעל טוב!

לאחר החתונה, תוכל להביא כל שבת, זר פרחים נחמד. רק אל תשכח!

בהצלחה! 

רבה על מה שכתבת בעיקר בסוף! חימם לי את הלב!

בע"ה 

והיא שאלה אותי באגב איזה חטיפים אני אוהב, והאמת לא ייחסתי חשיבות לשאלה כי זה היה תוך כדי משהו, פגישה הבאה היא באה לי עם שקית מלאה כל טוב והתעקשה שאני אקח אותה הביתה, אכן הובכתי לא אשקר אבל זה היה ממש יפה מצידה

נראה לי שדברים כמו ספר עם הקדשה / תמונה / או איזה מתנה(אפילו זולה) שהיא מתקיימת זה פחות מתאים כי אם זה לא יצליח? ובלי קשר דברים כאלו מביאים איתם איזושהי אמירה שבעיניי אחרי חודש וחצי פחות מתאימה, אולי לכם זה מתאים איני יודע, ואולי גם לי זה היה מתאים בקשר הנכון עם המישהי הנכונה, אין לזה כללים זה יותר מה אתם מרגישים-אם מרגיש לך מוגזם, יש סיבה. אם לא-מדהים.

אז יש כאן את כל ההצעות של המצנות הקטנות והמתכלות, שזה בהחלט הכי מומלץ כי זה לא ישאיר משקעים פיזיים אלא רק זיכרון. אם בסוף זה יצליח אז הזיכרון יצטרף למכלול, ואם בסוף כל אחד ימשיך לדרכו אז זה זיכרון שיהיה קל לדפדף אותו הלאה. הרעיון של פרח אחד, כיו שהציעה נחלת, דווקא נשמע לי ממש מתאים. נשמע בדיוק על הגבול שאתה רוצה.

לחילופין, לא חייבים מתנות בכלל כרגע, ואם נוח גם לה אז שווה אולי לשקול "משחקים זוגיות" (חפש את הביטוי בגוגל. זה פרויקט של השאלת כרטיסי שיח מותאם לציבור שלנו).

יש לי חבר שזה השפיע ממש לטובה על הקשר שלהם שהיה טוב ממילא, ובמבט לאחור הוא אמר שזה ממש סייע להם להחליט להתחתן.

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.

הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא,  אם זה יושב על מקום אמיתי,

בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין

פחות מודע להם.

@שמוליק פיין  @אלירז 

זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.

עלעלתי קצת, לא בדיוק...

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7  

כתוב שם בערך

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳