הסלנג העילג הופך לנוהל תקין ביותר מדי מקומות, ושגיאות כתיב כמו "אימא" ו"דויד" הפכו לצורה תקינה כביכול.
 

ההבדל זועק לעין בין ספרים שהודפסו לפני כארבעים שנה ויותר ובין ספרים שנדפסו בשנות האלפיים.
העברית בספרים הישנים כל כך יפה ועשירה, ובספרים החדשים השפה מעוותת, דלה ועמוסה בסלנג ומילים לועזיות.

יש איזה סברה של ביקורת נוסח המקרא שלא אדון בה מפאת חששי אאוטינג, שמרחיבה את היריעה קצת.

בכל מקרה ודאי שמי שכתב לא כתב לחינם, אלה היו גדולי האומה, אבל יש סיבה לשינויים

ונכנסות אליה מלא מילים מלע"ז שאנחנו כבר חושבים שהן עבריות היום (אפשר לזהות אם מכירים את שפות השורש).

יש פה תהליך, וזה יפה, כי עם ישראל הם "בני נביאים".

"פוק חזי מאי עמא דבר", השפה צריכה להתפתח בטבעיות "ברחוב" בשביל שישאר בה הניצוץ של הבני נביאים.

לכן האקדמיה לא יכולה ולא תצליח לעשות את התהליך הנכון, וככל שהם יכפו יותר, זה יקלקל יותר. ולכן אני נגד האקדמיה.

כמו שהם מביאים ראיות משפות זרות למילים מהתורה.

אני סובר שזה תהליך של תיקון של חטא דור הפלגה.

שאלה מעניינת מאיפה באה ההגיה הנוכחית, אבל כנראה שזה שיבוש

ומי שלא רואה את הביקורת לא יודע שפת הקודש מה היא!

לא חסרות דוגמאות שהם הכריעו שרירותית נגד דעת רוב המפרשים הקדומים.

בכל מקרה, תקרא קצת דברים מעניינים (דווקא בעיתון הארץ שר"י):

מי פרץ את הלשון לשדים ולמלאכי חבלה? ביאליק נגד אליעזר בן-יהודה

"קעקע את בירת הלשון, ועשה בה פרצות לכל מיני שדים ומלאכי חבלה"

"מה איכפת לו (=לבן-יהודה) מה אמר רבי עקיבא ורבי מאיר והלל ורבי יוסי בן חלפתא - חשוב שאמרו מה שאמרו בשפה העברית, אך לא חלילה בארמית"

כמדומני שביאליק, שהיה בן תורה וגאון בעברית ידע יותר טוב ממך וממני מה שוויים של המחדשים

עוד, מי שכונה "שר הלשון העברית" (ע"י עגנון) והיה למדן גדול בקודש מצעירותו, יצחק אבינרי, בדוגמא קלה על האקדמיה: "הייאמן כי יְסוּפר? ועד הלשון, שמתפקידו לָסֹל דרך לתחיית שמות עתיקים וְלִדְחיקת השם הזר, ההוא יְבקש לְהיוושע בְּברחו מן העברית אל הלועזית?"

אתה יכול לראות עוד ביקורת בויקיפדיה

יצחק אבינרי – ויקיפדיה

אין שם שמץ של ריח של קדושה

כל המדקדקים כתבו שתמיד ימצא משהו יוצא דופן.

ובמה שיש יוצא דופן ולא יודעים את הכלל, אין כלל.

ואף אחד לא יכול לקבוע כלל אחרת, בטח לא עמי ארצות

עליהם מחלוקת.

יש כמה ספרי דקדוק מהתקופה האחרונה שנכתבו ע"י אנשים יראי שמים, אפשר לראות שם.

כדאי לעיין ביותר מספר אחד כי לפעמים אחזו שיטה אחת בחלק מהעניינים ונראה שאין מחלוקת אבל יש.

לא מכיר מסורות שהאל"ף הזאת לא מנוקדת בהן וזה לא דגש קל כבג"ד כפר"ת אז לא יודע למה זה אוזכר.

לא יודע מי אמר את הכלל הזה, בספרי המדקדקים שלנו (כלומר הציבור השומר תורה ומצוות), לא ראיתי את זה שלא ככלל שמודע לאל"ף המדוברות.

ה"לא" היה על כך שיש כללי דקדוק שאין עליהם מחלוקת

האל"ף שהבאת כדוגמא, לא דוגמא טובה, כי היא לא במחלוקת.

כלומר הכלל שהזכרת (אחה"ע לא מקבלים דגש) הוא כלל מחודש והתורה סותרת אותו, לכן הכלל הזה לא נכלל במה שאמרתי למעלה.

ודאי שהם לא סמכות בעיני עם כל השטויות שהם עושים.
"ראשת ממשלה" פחחח!

אם כן, מה המספר?

כי אנחנו מקראיים.

אגב אין באמת טעות בדברי @כתר הרימון, היא תמיד יכולה לתרץ שדבריה הם "מקרא מסורס" ומשמעותם היא.

"[דבר/עניין כלו' הכתיב המלא]-זה [הוא] לא שגיאה"

ולכן ההצגה של הטקסט הייתה בלי ניקוד ועדיין כתבו בכתיב חסר.

לכן אי אפשר באמת לומר שזה "עלייך" לנקבה. זאת המצאה מוזרה

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.