כתבת שיש ניבולי פה אצל הילדים שלך או אצל ילדים של אחרים?

אתם לא מקללים אבל אולי הורים אחרים מדברים בלי לצנזר מילים כאלו ואחרות..ואם הילדים שלהם שומעים אז הם לומדים לדבר ככה ואם הילדים שלך נמצאים איתם בגן - אז כנ"ל...

להיכנס לעובי הקורה מבחינתי זה להעניש - למנוע טוב בגלל שקודם לכן הוא אמר מילה שסיכמנו שלא אומרים יותר.

אחרי אמירת מילה גסה - ללכת לשירותים ולשטוף את הפה במים וסבון - זה ממש ממחיש לו שאנחנו מתכוונים במלוא מובן המילה שאלו מילים מלוכלכות.

לא חסרות דרכים..

הם יודעים טוב מאד (סביר ששמעו במעון או בגן) שזה מילים שלא תרצי לשמוע ושזה מעליב ולכן הם אומרים את זה.

לפני המילים האלה זה, אצלנו זה היה- "אתה לא!" (שזה ממש מעליב מבחינתם בגיל הזה... הבן שלי היה מתלונן אלי "הוא אמר שאני לא.."וגם היה אומר את זה לילדים אחרים כדי לעצבן אותם.. אז עכשיו זה עבר למשהו אחר... )

אנחנו פשוט הסברנו שאנחנו מדברים רק מילים יפות ונעימות... כל פעם שהוא אמר את זה.. וגם אם רצה להגיד את זה. עזר קצת..אבל הוא יותר קטן משלך נראה לי (שנתיים ושמונה)

שהבת שלי קיללה את אחותה- אולי מטומטמת או משהו בסגנון,

הייתי כ"כ המומה (גם בהבעת פני) והבעתי צער בפניה

ובנוסף הסברתי שאנחנו שומרים על הפה שלנו נקי לדיבורים טובים ולדברי תורה

ולכן היא צריכה ללכת עכשיו לשטוף אותו היטב בכיור.

לא ביקשתי מים וסבון. 

היתה לזה השפעה עצומה והדבר לא חזר על עצמו.

גם עם בני הגדול היה מקרה כזה שנה קודם והגבתי באותו האופן. 

אולי לא כדי לשלול, אני חושבת שהאפקט של זה עצום בהנחה שהדיבור של האם יוצא מלב אל לב.

ולא מילות שירותים למינהן- שמהן אני לרוב מתעלמת או מתייחסת עינינית. (לדוג' -קקי זו פסולת שיוצאת לנו בשירותים, נראה לי שאחיך לא עונה להגדרה הזו! זה קצת מצחיק אותם ופשוט עובר מאליו)

ובכל זאת הילד קולט בחוץ דברים. הם כל כך חכמים בגילאים האלה , שמספיק שהוא שמע מישהו אומר מילה אחת ש'קרצה' לו הוא עף עליה  ולא מפסיק להגיד את זה.

המשפחה של בעלי עושה מהמילים האלו פרצופים אבל אני פשוט הפנמתי והשלמתי שהוא ילד! וילדים בגיל הזה הם תוכים. כמובן שהעמדתי אותו במקום והוא כל הזמן מזמר 'אמא ,נכון שלא אומרים מילות כאלה' חחח

ואל תדאגי,

לרוב עובר עם הגיל.

במיוחד אצל בנים - הם נחשפים למילים בגן או בבית ספר, מספיק מילד אחד, וזה מתרבה במהירות...

אני מסבירה, כמו שאמרו, שזה מילים של שירותים.

אני גם מסבירה שלא כל מה ששומעים נכנס אלינו הביתה. יש מילים שבבית שלנו לא אומרים. ואם אלו מילים שכן אומרים  אבל הן לא "צנועות" אז רק כשצריך, לדוגמא בשירותים, או כדי להסביר לאמא איפה כואב ודברים כאלה.

כשהילד קצת יותר גדול - אולי כמו הגדול שלך, לא יודעת מה הגיל ומה ההבנה, אני מסבירה שה' נתן לנו פה ולא לחיות, כי הוא יודע וסומך עלינו שנשתמש בו לדברים טובים (שואלת אותם - תנו לי דוגמא לדברים טובים? לברך, להתפלל, לומר תודה, מחמאות וכו'), ה' סומך עלינו שלא נשתמש בו לדברים רעים (לקלל, לומר דברים לא צנועים, להתחצף וכו') אם אומרים מספיק פעמים ומספיק עקביים זה עובר, לבן שלי הצורך להגיד דברים כאלה מדי פעם עבר רק בתחילת כיתה ג (ומילים אחרות.. שהיית יותר מזדעזעת..) אבל עבר.. ולדעתי - לא צריך להתרגש. אצל הבת בכלל לא הופיע, ואצל זה שבגן - מופיע אבל בתדירות יותר נמוכה. ושוב - הסברים.

אם הוא חוזר באותה פעם אחרי שהזכרת לו שלא - אפשר גם להעניש, פחות על המילה ויותר על החוצפה שעושה מה באמא אמרה כרגע לא (אני לפעמים כן שולחת לחדר). אבל אם זה מן הרגל, יכול להיות גם בגלל שזה עובר בגן (גם בגנים דוסיים...), צריך קודם להזכיר.

נראה לי במקום להגיד לילד שלא מדברים על דברים כי הם 'לא צנועים', לומר לו שלא מדברים עליהם בפומבי כי הם 'צנועים', ולכן אומרים אותם רק כשצריך ולא בכל מקום ולא עם כל אחד.. (איזה ניסוח שנוח לכם).

לא ליצור מצב שהילד ירגיש שאסור לו לדבר על נושאים שקשורים לגוף שלו עם אבא ואמא, כי אז במקרה של פגיעה חס ושלום, יש הרבה יותר סיכוי שהוא לא ידבר (מה שגם ככה קורה, וחבל לעודד ולהחמיר את זה..)

אולי זה מוזר אבל כמו שאת אומרת: ״מילים של שרותים״

אני אומרת לילדים שלי להכנס לשרותים עד שהם גומרים להוציא את כל המילים האלה מהפה כי לשם זה מתאים

כך אני מרגישה שיש להם דרך להוציא תא זה אם הם צריכים

מועבר מסר לאן זה מתאים

ובצורה מאוד יפה אנחנו לא צריכים להנות מזה

בדרך כלל אנילא צריכה להתעקש או להכריח הם הולכים או מפסיקים

גם מנסה ״לא לשמוע״ כשאפשר

אבל בגדול מאמינה שקורה בכל מגזר כמו שאמרו פה רק בטח התוכן טיפה שונה...

מה שיש לי להוסיף על כל הדברים החכמים של כולם, שהבנתי מבעלי שניבולי פה זה אחד הדברים שעליהם נאמר חוסך שבטו שונא בנו - דהיינו, חמור עד כדי שלפי חכמים מכים על זה (כמובן כדאי שיתקבל על דעתו של הילד, וללא צורך בזה).

מעבירים מסר ברור שלא מדברים ככה.

לקטנים אני אומרת להם שהנשמה הטהורה שלהם מצטערת כשהיא שומעת מילים כאלה.

לגילאי העשרה שלפעמים מגלגלים  מילים ששמעו בחוץ על הלשון, אני מבקשת שיפסיקו, ואם צריך, אני מסבירה במילים ראויות מה כוונת המילה הגסה שהם אומרים, ובזה זה נגמר.

וצריך איזון- לא להתרגש ולהתעצבן מזה יותר מדי ומצד שני- לא להתעלם לגמרי אם זה מפריע.

מזכיר לי שבחופש נסענו באוטו והבנות התחילו להשתעשע ברעיון של ילד עם שמות מוזרים. הן הכריזו, אחת אחרי השניה: "ויקרא שמו בישראל: קקי!" וכולן נקרעו מצחוק מאחורה. וכו' וכו'. הרבה "מילים של שרותים" רצו שם...

באיזהשו שלב גם אנחנו התחלנו לצחוק מהצחוק שלהן והוספנו משלנו, דברים קצת יותר עדינים כמו "נזלת", וכד'....

אחרי כמה דקות הרגשנו שזה עובר את הגבול אז הפסקנו את זה.

לפעמים בשולחן שבת הילדה בת 4 וחצי (הגיל לזה) אומרת כל מיני מילים ובאמת אני אומרת לה שזה מתאים לשרותים ולא לשולחן שבת אז שתלך לשרותים אם היא ממש רוצה להמשיך להגיד את המילים הללו.

ולגבי מגזרים- אני לא באמת חושבת שזה משנה אם ילד אומר "פיפי" או "קטנים" מבחינתו זה אותו דבר. רק מבחינת המבוכה של ההורה זה אולי שונה, אבל זה כבר בעיה של ההורה, לא של הילד.

בקיצור- זה ככה, ובגיל 15 הם לא ידברו ככה, אז כנראה שאין מה להילחץ מזה. יותר מזה- לא כדאי שזה יהפך להיות קלף בידיהם לעצבן את ההורים בשעת הצורך...אז עדיף פשוט לא לעשות מזה סיפור ואם זה לא שייך או מפריע אז לשלוח אותם לחדר או לשרותים שיגידו שם כמה מילים שהם רוצים.

ולא נראה לי שזה קשור למה שהן שומעות מאיתנו. באמת שאנחנו לא מכנים זה את זו במילים כאלו...

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות