מה קרה?נקודונת.
שאני מתעצבנת מהר מידי אוףאישיות

שחברות של אחותי באות אלינו לשבת. ולא באלי להיות נחמדה

וכל המכלול ביחד יוצר אצלי תחושת צביעות

 

תודה שהתעניינת

נקודונת.
(את חייבת להיות נחמדה? זה רק חברות של אחותך)
לא יודעת. היא אפעם לא הזמינה. אחותי הקטנהאישיות

מילא אחותי הגדולה

אבל היא קטנה. אז אני נדרשת איזה ייחס, לא?

לא.נקודונת.
תגידי שלום בחביבות, תעופי לחדר ותטרקי את הדלת ואל תצאי מהחדר עד שהן ילכו.
זה מה שעושה בדר"כ. אבל שבת שלמה?אישיות


ממ כן זה סיוט.נקודונת.
אבל תתעלמי פשוט.
אל תהיי מגעילה בכוונה אבל גם אל תנסי להיות יותר מידי נחמדה.
נשתדל חח תודהאישיות

מה איתך? איך מרגשך?

מממ לא יודעת.נקודונת.
דווקא סביר יחסית לשבוע הזה.
(זה מפתיע כי יום שישי זה יום בלתי נסבל)
היי. זה ממש משמח לשמוע!אישיות


נקודונת.אחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך