הי כולם אני אחרי לידה שניה ברוך ה ומוצאת את עצמי עם בלאגן בראש בכל הקשור לסינכרון בין הטיפול בקטני מטלות הבית זוגיות וקצת מנוחה לעצמי.
אני ממש אשמח לקבל מהמנוסות פה עצות וטיפים שאפשר ליישם כדי להקל עלי בניהול הבית שלי.
תודה רבה לכלן
מקווה שזה קשור לנושא של הפורום
).אז אני צריכה שליטה מלאה... אחרת, הגדול שלי פותח מגירות והופך הכל, שם לעצמו קרם ידיים וכו'..
זלמן שלך נשמע ממש חמודדבוריתמדהים מה שאפשר לעשות עם יד אחת ועם קצת וויתורים...
אז תנצלי את הבקרים למנוחה בעיקר, ואח"כ לארגן ארוחת צהרים ואת הבית קצת.
תנסי לשבת איזה ערב אחד או בוקר בנחת ולחשוב מה הסדר יום שלך ושל הילדים שלך ובעלך ותנסי לסנכרן הכל.
נגיד דוג': בוקר קמים מארגנים את הגדול לגן והולכים לקחת אותו לגן, חוזרים הביתה אוכלים א.בוקר, נחים, קמים ומסדרים קצת את הבית אם צריך, מכינים א.צהרים, הגדול חוזר ואוכלים, משחקים עם הגדול, מנוחה אם הוא נח צהרים, יוצאים לחצר, א.ערב ומקלחת, משכיבים את הגדול, א. ערב להורים, ...
אבל אצלי לתינוקות הקטנים (עד גיל 3 חודשים בערך) שינקו מלא לגמרי, ברוך השם, אין סדר יום ידוע מראש. יש ימים שהם ישנים יותר, ימים שהם ישנים פחות, ולא היה ידוע מראש מתי וכמה...
אז מה שעשיתי היה לוותר מראש - על בישולים מתוחכמים, על סדר מופתי, על שבתות בבית וכד'.
עוד משהו שממש ממש עזר לי זה המנשא - בזכותו התינוק נרדם יותר בקלות, ישן הרבה יותר, ולי היו שתי ידיים לעשות דברים בזמן שהוא רגוע ומקבל את הקירבה הפיזית שהוא צריך.
לגבי הגדולים יותר- היו פתרונות כמו משחק במים באמבטיה לזמן ממושך (ואז יכולתי לשבת ליד האמבטיה ולהניק...), צפייה במחשב, יציאה לגינה עם ארוחת ערב פשוטה ושכמיית הנקה, הקראת סיפור או משחק משותף תוך כדי הנקה, בייביסיטר (כמו שכבר הציעו כאן).
מדי פעם קראתי לאמא שלי ליום עזרה באיפוס בית וכביסות.
וכמובן כמובן שבעלי עזר המון בבית עם שאר הילדים. פשוט אין ברירה...
ואחרי, או יותר נכון, לפני כל זה, הייתי מתפללת המון שהקטן יישן כשאני צריכה לטפל שאר. תודה לאל זה עבד הרבה פעמים .
ולגבי זוגיות - היינו יוצאים יחד עם הקטן, שרוב הזמן ינק או ישן ולכן כמעט ולא הפריע. ובכלל, זוגיות זה דבר שאפשר וצריך לטפח תוך כדי משימות החיים! אבל זה לשירשור אחר...
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
