לא להיבהל, לא להעיר.

לחכות בסבלנות ובנחת שיגמור את דבריו..

איש מקצוע אמר לנו שזה קורה אצל מהירי מחשבה שלא מצליחים בגיל הזה להכניס את כל השכל לפה.

מסתבר שצדק

ולא נראה לי שעבר שום טראומה...

אבל אני לא יכולה לדעת בוודאות

קלינאי תקשורת אמר לא להתיחס, ולא להלחיץ את הילד,

לתת לו לדבר כאילו אין גימגום.

ועבר לבד ב"ה.

בהצלחה 

אומרת בתור בת של קלינאית תקשורת.

אמא שלי תמיד הנחתה אותנו ככה:

*כמה שאפשר להימנע משאלות.

במקסימום שאלות של כן ולא. היה כיף? ולא: איך היה בגן? שיחקת עם____? ולא: עם מי שיחקת?

*לדבר לאט. לא לבלוע מילים ולא לדבר מהר. הילד מחקה את הסביבה ובעיקר את ההורים. הניסיון של הילד לדבר מהר גורם לו לגמגם.

*אם הילד מתחיל לדבר- לא לקטוע באמצע. תנו לו את הזמן, תקשיבו עד הסוף.

*כמובן לא לחקות את הילד להגיד לו שהוא מגמגם וכו.

אם הגמגום רציני (שכל משפט פשוט יכול לקחת חצי דקה ויותר) ולא עובר בערך חודש אפשר לפנות לקלינאית תקשורת.

בהצלחה!

הרגעתם אותי לגמרי!

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות