אולי אפשר להגדיר את הציבור הזה כ'חרד"לים'.

אבל - ואבל גדול - לא בוחרים השתייכות לציבור לפי כמות הילודה שבו... יש ערכים שונים שצריכים להיות חשובים (כמו הקפדה במצוות שונות, השתייכות פוליטית אפילו), ולפיהם בוחרים את השקפת העולם.

שורה תחתונה - יש משפחות חרדיות עם שלושה-ארבעה ילדים, ומהצד השני - יש גם משפחות חילוניות עם שבעה-שמונה ילדים, כך שהילודה לא באמת קשורה להשתייכות הציבורית.

לא נכון לקבוע את מספר הילדים הרצוי עוד לפני שבכלל פגשת באשתך...

להולדת ילדים יש הרבה מאוד פרמטרים חוץ מהרצון של האיש - רצון האישה, קשיי פוריות חלילה, היריונות קשים או חוויות לידה ואחריה קשות...

בקיצור - אמנם צריך שתהיה שאיפה כללית, אבל זה ממש לא אחד הדברים הראשונים שבודקים כשמחפשים בן/בת זוג...

בגדול, שמאפשר להקים משפחה מבורכת, אם חיים בפשטות.

לא פשוט לגדל משפחה ברוכה. קודם כל צריך כוחות פיזיים לאמא ולאבא,

ואמצעים כלכליים, ובריאות לילדים . צריך הרבה תפילות שכל ההריונות והלידות יהיו תקינים ושהגידול של הילדים יהיה קל. ומי אמר שהחרדיות באמת מתמודדות?? אני גרה באיזור ירשלים ואני נתקלת בהרבה חרדיות שנראות ממוטטות פיזית וגם מוזנחות עקב חוסר אמצעים וכי אין להן זמן להשקיע בעצמן.

חוץ מזה שבציבור החרד"לי שאליו אני משתייכת מאוד מאוד מקובל לגדל משפחה של 8 ילדים.

ולהגיד ש-12 ילדים בציבור החרדי , זה דבר מקובל, זו ממש הגזמה .

איזו אשה לשאת - תלוי בעוד דברים. צריך התאמה ורצון.

ובפעל - יש גם מקומות בציבור הדת"ל שמקובל ונפוץ גם משפחות בגודל שאמרת.

ולא "קשה יותר" לגדל משפחה עם הרבה ילדים בציבור זה.

לפני שהתחתנה ואתה יודע  מה זה לגדל ילד.

הריון , (יכול להיות הריון קשה - בחילות הקאות , סכרת הריונית ...).

ילד לא בריא - תסמונת דאון , מחלה קשה ,פיגור  (חס וחלילה )

בעיות לכניסה להריון.

נכון שיש שבחברות מסוימות כמו אצל החרדים נפוץ הרבה ילדים.

ובחברה הדתי - לאומית פחות נפוץ (אולי). 12 +.

אז מה, מספר הילדים לא קובע לאיזה זרם דתי אתה שייך.

יש משפחות חילוניות -מסורתיות אם 3-5 ילדים .

ויש משפחות דתיות לאומיות אם הרבה ילדים.

יש עוד פרמטרים שחשובים מאוד שצריך לבדוק /לברר כמו למשל:

גיוס לצבא , אידיאולוגיה (דעה פוליטית),

רות לאומית לבנות /צבא.

חינוך מעורב /נפרד (בבית הספר , תנועת הנוער).

כיסוי ראש - שלם /חלקי ....

כיון כללי בחיים

דברים כאלה יותר חשובים ממספר הילדים שיבוא בעזרת ה' בהמשך .

בהצלחה

דיבר על שאיפה.

וזה בהחלט לגימטימי וגם יפה.

המקרים שציינת, הם מיעוט. הרי יכולה גם להיות אשה שבכלל יהיה קשה לה להרות ח"ו ואז לא יהיו "הרבה".. לא יתגרשו בגלל זה. אבל השאיפה של הגישה כעיקרון לגיטימית וטובה.

הוא גם לא אמר שמס' הילדים קובע "לאיזה זרם דתי שייך" (בכלל לא כ"כ מובן לי למה אדם צריך לקטלג עצמו ל"זרם דתי"..). רק שאל איפה זה מקובל.

ברור שיש פרמטרים בסיסיים יותר לבדוק טרם נישואין.

אם כי, אינני חושב שהענין זה "דעה פוליטית" (לפי זה קובעים שידוך?), או השירות של הבנות שתהיינה בעז"ה לעתיד לבוא.

אנשים צריכים לראות התאמה בשאיפות, במידות, בכיוון הרוחני הכללי, ושמתאימים אישית ואוהבים זה את זה.

וזה דבר מאד מצוי, שאנשים שואפים שיהיו להם "הרבה ילדים".

וביחוד אנשים שגדלו במשפחות עם הרבה ילדים - שואפים ללא פחות. הם היו שמונה אחים ואחיות - ברור להם שרוצים לא פחות...

והרבה אנשים כלל לא חושבים על "רווחים" לפני שיש להם כמה ילדים - אח"כ מבררים עם רב מה האופציות מבחינה הלכתית.

וכמובן, צריך סייעתא דשמיא.

אבל זה דבר טבעי ומבורך שמי שגדלו כך - רוצים כך גם הלאה.

לדעתי אתה צריך ללכת לפי השקפת עולמך.

לא כל חרדית מעוניינת במשפחה מרובת ילדים.

לא כל דת"ל לא מעוניינת בכך.

אתה צריך פשוט לשאול את הבחורה 

למה שמישהי חרדית תרצה מישהו שהוא על הגבול של חרדי- דת"ל?

החרדים הם חברה מאד שמורה

אא"כ היא גם על הגבול.

לי יש למעלה מ10 אחים... לאבא שלי יש מעל 10 אחים, לאימי יש מעל 7, כמעט כל אחי רוצים משפחה מרובת ילדים...

במשפחתי המורחבת מצד אבא יש מעל 5 משפחות שיש להם למעלה מ10 ילדים..

אז המסקנה היא שבציבור הדתי לאומי-דוסי יש הרבה שרוצים הרבה ילדים...

לאט לאט זה נהיה יותר נפוץ...

ואפילו יש כמה חילונים שאני מכירה אישית שרוצים זאת.. 

לגבי הקושי-צריך שהאבא והאמא יעבדו בעבודה שמכניסה רמת כסף בינונית כדי לא להיות במינוסים...

רוצים את זה גם כן. ועוד יותר...

[ומכאן "ראָיה", למי שבכלל צריך את זה, כנגד אלו שחושבים שילדים במשפחה מרובת ילדים "סובלים" מזה... זה העושר הכי גדול. כמובן, לא סותר התחשבות בנתונים אישיים וכו']

כן יש עניין במה חושבים מראש על מספר הילדים.

יש שכתבו כאן שמחליטים על כל ילד מחדש אחד אחד.

ומי שמראש ברור לו שרוצה הרבה,בכלל לא בטוח שייכנס למקום הזה. 

אני אף פעם לא "החלטתי" על ילד. הגישה מראש היתה שברור שאני רוצה ומחכה לעוד. קבלתי בשמחה את מה שנשלח אלי משמיים.

יודעת שיש מצבים שצריך ולא שופטת בכלל מי שבמקום אחר. וכמובן שאף פעם אי אפשר לדעת לאילו מצבים מגיעים בחיים.

אבל זה כן יכול להיות הבדל בין מי שבאה בגישה כזו לאחרות.

יכולה לחשוב אחרת אחרי לידה והתמודדות עם הגידול שלהם...

אבל גם למה שאת כתבת רלוונטי מה שעניתי.

בסדר, לא ידעת מה זה אומר.

גם אני, דרך אגב.

אבל כשפגשתי את הקשיים - מאיזה מקום ובאיזו גישה התמודדתי איתם, זו השאלה.

אם אמרתי לעצמי- זה ממש קשה ואני לא עומדת בזה,

או - כן, לגדל ילדים זה לא קל, ב"ה שזו השליחות שלי עכשיו.

השאיפה לא נשענת על המידע הבסיסי.

היא המצע שלתוכו המידע נכנס והיא זו שנותנת לו את המסגרת ומחליטה איך להתייחס אליו.

ככל שמראש הגישה היא שמובן מאליו שרוצים ילדים ומתמסרים להם, הסיכוי שיהיה שינוי כזה קטן יותר.

זו שאלה של סדרי עדיפויות הרבה פעמים.

כי ברור שלא קל ללדת ולגדל.

וגם בעיני חשוב שאשה תדאג לעצמה ולכוחותיה.

אבל יש כאן שאלת מינונים. מתי הקושי של גידול ילדים עובר את הגבול הזה, זה תלוי גם בהשקפה ובמוכנות, זה לא רק נתונים אובייקטיביים.

ז"א - אותה אישה עם אותם כוחות יכולה להגיע להחלטות שונות, תלוי בתפיסה שמנחה אותה.                                                                                        

המטרה של חתונה היא למצוא את הנשמה המשלימה שלך. את הנפש שאיתה תבנה בניין שלם ובריא. את האישה שתאהב ותתן לה את כל חייך.

אם אכן תפקידך בעולם יהיה לגדל הרבה ילדים - אז הנשמה המשלימה שלך תהיה גם היא שותפה לתפקיד.

ואם זה לא התפקיד שלך - אז לא...

מה שאני מנסה להגיד זה שכשאדם בוחר עם מי להינשא הוא צריך לחשוב על דברים אחרים ולא על הילדים שעדיין לא הגיעו. אחרי שהוא בונה בניין איתן וקדוש עם האישה המתאימה לנפשו ולנשמתו (שולפי זה הוא בחר בה), הם יכולים לקחת על עצמם הבאת הרבה ילדים ודאגה לחינוכם ולרווחתם. 

אל תשכח שהעתיד טומן בחובו הרבה הפתעות, גם כשנדמה שעשינו את כל השיקולים הלכאורה נכונים...

בעצם, השאלה הראשונה איננה האישה, אלא האיש: האם הוא יכול לפרנס ברווח משפחה גדולה? ילדים צריכים אמא. ילדים שגדלים ללא אמא, ואימם עובדת מחוץ לבית בשעה שאביהם יושב בבית המדרש, גדלים כמו עשב בר. לא לזה התכוונה התורה. לפעמים קורה נס, והילדים הללו יוצאים מוצלחים בכל זאת. אבל, אין לסמוך על הנס.

אם כבר מגיעים להחלטה שרוצים להתחתן, כדאי באמת לברר מה היא השקפת עולמה של האישה. לא רק בקשר להבאת ילדים לעולם אלא בקשר להשקפת העולם הכללית. אישה היא קודם כל בן אדם עם השקפות ושאיפות, כשרונות ויכולות, אופי, מצבי רוח, מידות ודרכי התנהגות. אחר כך, היא הבן אדם הכי קרוב שיש לבעלה. היא השותפה שלו בחיים שלהם. שימחתה היא שימחתו וקשייה הם קשייו. רק בסוף היא גם אם ילדיו. כך, שקודם כל את צריך לשאול את עצמך "האם אני מוכן/רוצה לבלות את שארית חיי עם האישה הזאת? בלי קשר לזה אם היא תלד ילדים או לא, ואם יהיו לה הרבה ילדם. יתכן, חס וחלילה, שאחד מכם עקר. אם שניכם רוצים ילדים, לפניכם דרך לא קלה עד להשגת ההריון המיוחל. זה משפיע גם על הגוף וגם על הנפש. האם אתה יכול לעמוד בזה?מלבד זאת,  לרבות מן הנשים יש הריונות קשים, עד כדי כך שהן נאלצות לשכב במטה במשך כל ההריון. האם אתה יכול לעמוד בזה? בדורות הקודמים, הסבתות והדודות היו נחלצות לעזור לאישה אם היה צורך, וכשבאו הילדים בשעה טובה, הן עזרו בטיפול בילדים. אבל היום, כשרבות מן הנשים עובדות, אין כל כך מי שיעזור, וגם במגזר החרדי רואים פחות ילדים מאשר בעבר. 

מכל מקום, לפי הלשון שאתה נוקט בה, וגם לפי התוכן, רואים שאתה בא מהמגזר החרדי. לכן, יתכן, שיהיה לך יותר קל לברר את השקפת העולם של נשים מהמגזר החרדי מאשר את זו של הנשים הדתיות-לאומיות. בין שמדובר בחרדית או בדתית לאומית כדאי שתשוחח איתה על הכל לפני שתעשו צעד רישמי כל שהוא.

כל עוד הבחורה רוצה להקים משפחה. יש כאלה מאידיאל רוצות רק 2-3 ילדים במקסימום ואז באמת זה יכול להוות ניגוד. לפעמים עם האוכל בא התיאבון...

ואמרו לך דברים מאוד יפים כאן

ברור שיש אולי כמה משפחות חילוניות עם 7 או יותר ילדים מה הקשר

השאלה פה היא לגיטמית והוא צודק מה כל כך קשה? למה להתכחש למציאות? 

ברור שבציבור החרדי זה יותר מקובל והבנות/נשים עושות את זה יותר בקלות 

כי זה השיח הציבורי, כולם באותה סירה, פחות עובדות בחוץ,

הן יותר ״סגורות״ ופחות פמניסטיות - פחות חושבות על עצמם

לא בקטע של טוב ורע אלא בקטע של מציאות

ושוב כמובן בקטע המכליל - כי ברור שכל אחד הוא שונה ויש מפה ומפה שהם אחרת

אישית אני חושבת שברור שחשוב קודם אישה וזוגיות יציבה שזה בסיס למשפחה גדולה או קטנה

ויש עוד מליון פרמטרים שיכולים להשפיע כמו שהזכירו פה פרנסה וכ, וכ,

והציבור החרדי הוא באמת די מכיל את עצמו וזה לא בדיוק הפרמטר היחיד להכנס אליו וברור שאפשר למצוא בחורה דת״ל שתוכל לעשות זאת וכל מקרה לגופו 

אבל יש נקודה במה שמביא הפותח שבציבור הזה זה יותר מקובל ואולי ״קל״ יותר 

גרנו באיזורים דת"ל וכעת באיזור חרדי,

ואני רואה הבדל ביחס של החברה למשפחות ברוכות ילדים בציבורים השונים.

אצל משפחות חרדיות זה בשגרה, חוץ מיוצאים מן הכלל,

ולכן זה נתפס חלק מהנורמה, וגם החברה החרדית ערוכה להיטיב ולסייע למשפחות כאלו,

לא כצדקה וחסד אלא כמענה וצורך כלכלי -רווחי,

יש מכירות מוזלות לפני חגים ובכלל,

ומשפחות הולכות לשם כחלק מההווי החברתי, כבילוי ולא מתוך בושה ונזקקות,

הם גאים בברכה שבביתם.

בד"כ בציבור הדת"ל כשיש משפחה ברוכת ילדים, הסיוע שהם יקבלו יהיה רק כשיש צורך /קושי כלכלי,

ואז גם ההסתכלות עליהם תהיה בעין של מסכנות ועול על הציבור.

מצד שני, אני כן רואה הבדל לצד השני - 

ואני מסכימה עם מה שנאמר פה על נשים חרדיות שלוקחות על עצמן המון ובמיוחד את עול הפרנסה,

נראה לי שבמשפחות ברוכות ילדים בציבור הדת"ל האישה מפנה יותר זמן לגידול הילדים בעצמה,

גם אם זה על חשבון רמת החיים הכלכלית או ע"י תוספת עבודה אצל הבעל.

כל אחד צריך להסתכל על ביתו פנימה.

שמעתי פעם שמישהי רצתה הרבה הרבה ילדים, אבל כוחות כנראה לא היו לה הרבה.. 

אבל לשכנה כן היו- והיא כל הזמן אמרה לעצמה, הנה לה יש הרבה ילדים והיא מצליחה, גם אני אצליח! וכל שנה עוד ילד ועוד... והאישה מנותקת מהמציאות...פשוט אין לה כוחות והיא לא עומדת בזה. 

עד שמישהי שאלה איזה משהו בנוגע לאחת הבנות שלה בבי"ס או משהו כזה, לא זוכרת..והיא אמרה לה משהו כמו - אם X יכולה לגדל כך וכך ילדים גם אני יכולה..היא לא הבינה מה הקשר..אבל אמרה לה- את יודעת שאצל X האבא מסרק כל יום כינים לבנות? והוא עושה גם כך וכך ועוד כל מיני ועוזר לה. 

כלומר- אפשר תיאורטית להביא הרבה ילדים לעולם, אבל צריך וחייב שיהיה הרבה כח בשביל לגדל אותם.

זה משנה מאד לדעתי כמה כוחות יש לאמא. האמא היא בעיקר בבית ומגדלת ודואגת לילדים. אם לא תהיה לה עזרה כלשהי או אם לא תוכל או תרצה לנהל את הבית ביד רמה- אז 12 ילדים, כנראה שלא יצליחו.

ובכל זאת ולמרות הכל ועל אף הכל- הכל מאת ה'!! זה רק ברכת ה'!

תפני לעורך דין.

לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!

תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.

תודה רבה. יום טוב.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.