משפחה מרובת ילדיםגוב

אני נמצא על הגבול בין דת"ל לחרדי. ובמציאות אני שם לב שבציבור החרדי נפוץ מאוד שהמשפחות הן מרובות ילדים, ויש לא מעט שהן אפילו 12+. לעומת זאת בציבור הדת"ל אני מרגיש שמשפחות מרובות ילדים זו לא נורמה, ומשפחות של 10-12 זה לא נפוץ. 

 

ומכיוון שגם אני חפץ במשפחה ברוכת ילדים, ובפועל רואים שהחרדיות מגשימות את המשימה הזו בהצלחה באופן כללי (כנראה כגלל שהדבר מקובל בסביבתן, לנשים יש יותר כוחות להתמודד.) זו מהווה שיקול בעיני בשאלה אם להעדיף לישא אשה חרדית.

 

מה דעתכם, האם זה שיקול? קשה יותר  לגדל משפחה ברוכת ילדים בציבור הדת"ל? אולי אני לא מכיר מספיק את הציבור הדת"ל וכן יש נורמה של משפחות גדלות במקומות מסוימים? 

 

אשמח לחוות דעתכם, תודה רבה.

תתחתן לפי השקפת עולם שלךl666
אם אתה חרדי אז עם חרדית. אם דתי אז עם דתית.
ותדבר עם הבחורה בנושא.
אבל בכללי אתה נשמע עוד לא סגור על עצמך וזה יקשה על זוגיות אם תתחיל לחפש את עצמך או לשנות כוון אחרי חתונה.
וזה קצת מוזר ולא תמיד נכון לבוא ישר בדרישה ל12 ילדים. בהתחלה מביאים ילד ואז עוד ילד ואז עוד ילד וכך הלאה...
כמובן תלוי באיזה גיל מתחתנים, מה מצב בריאותי, עד כמה בעל הוא אבא.
אם תרצה 12 ילדים תצטרך לוותר על הרבה דברים כי אתם תהיו תמיד בהריון או עם תינוק או כמה תינוקות או גם וגם וגם. ובית שלך ייראה בהתאם אז תתכונן מעכשיו. חוץ מזה הרבה פעמים 2 ילדים יותר קשה מ5.
יש מקומות בציבור הדת"ל שבהחלט יש ילודה גבוהה מאודמתואמת

אולי אפשר להגדיר את הציבור הזה כ'חרד"לים'.

 

 

 

אבל - ואבל גדול - לא בוחרים השתייכות לציבור לפי כמות הילודה שבו... יש ערכים שונים שצריכים להיות חשובים (כמו הקפדה במצוות שונות, השתייכות פוליטית אפילו), ולפיהם בוחרים את השקפת העולם.

 

שורה תחתונה - יש משפחות חרדיות עם שלושה-ארבעה ילדים, ומהצד השני - יש גם משפחות חילוניות עם שבעה-שמונה ילדים, כך שהילודה לא באמת קשורה להשתייכות הציבורית.

מוסיפה עוד:מתואמת

לא נכון לקבוע את מספר הילדים הרצוי עוד לפני שבכלל פגשת באשתך...

להולדת ילדים יש הרבה מאוד פרמטרים חוץ מהרצון של האיש - רצון האישה, קשיי פוריות חלילה, היריונות קשים או חוויות לידה ואחריה קשות...

בקיצור - אמנם צריך שתהיה שאיפה כללית, אבל זה ממש לא אחד הדברים הראשונים שבודקים כשמחפשים בן/בת זוג...

גם אני חותמתרק אמונה


^^חותמת על כל מילה ומילהחדשה דנדשה
לדעתי תתחתן לפי השקפת העולם שלך.44444
בפועל, אם תסתכל על נשים בגיל 35 ומטה תראה שאין הבדל גדול ביל דת"ל- תורניות לחרדיות- פתוחות.
לא כ"כ יודעת להגדיר את תתי החברות אבל אם אתה מגדיר את עצמך כבאמצע אז כנראה אלה הרלוונטיות.

לדעתי השקפת העולם חשובה הרבנ יותר. זו המטרה של המשפחה. הרבה יותר בסיסי.

בנוסף, לפני החתונה קשה לגבש דיעה בנושא גם עקרונית לפני שחווית גידול ילד.
בפועל, רב המשפחות בסגנון הנ"ל לא מחליטות מראש על מספר אלא כל פעם מחליטים על הבא בתור.
וזה עטד בלי לקחת בחשבון שלא הכל בידינו...
יש בשני הצדדים את 2 הסוגיםאודי-ה
יש משפחות גדולות ומשפחות קטנות לפי מה שאני רואה. כנראה אתה לא מכיר מתנחלים וסגנון דתי תורני.
בכל מקרה היום הרבה יותר קשה להביא הרבה ילדים וברור שזה גם תלוי באישה ובכוחותיה (וכמובן במה שהקב"ה ייתן). אי אפשר לדעת מראש כמה ילדים יהיו לך כי אולי פתאום תראה שזה קשה לך או שאין לך יכולת.
למה היום הרבה יותר קשה? נראה לי הפוך. היום יש יותר שפע כלכליי.

בגדול, שמאפשר להקים משפחה מבורכת, אם חיים בפשטות.

הקושי הוא לא רק כלכלי אלא נפשי יותר.44444
למרות גם כלכלי.
רק שפה אין לדעתי הבדל גדול מבעבר.
ההבדל הוא שלעומת העבר הקרוב יש פחות קצבאות ילדים וכד'....
ולעומת העבר הרחוק ילדים תלויים כלכלית בהוריהם עד גיל הרבה הרבה הרבה יותר מאוחר מבעבר.
גם חוקית אסורה עבודת ילדים שזה לא היה בעבר.
שפע כלכלי אבל חיים הרבה יותר תובענייםאודי-ה
היום אנשים מפונקים יותרלא שייך


ממש לא לעניין לתכנן מראש את מספר הילדים.תיקוןהמידות

לא פשוט לגדל משפחה ברוכה. קודם כל צריך כוחות פיזיים לאמא ולאבא,

ואמצעים כלכליים, ובריאות לילדים . צריך הרבה תפילות שכל ההריונות והלידות יהיו תקינים ושהגידול של הילדים יהיה קל. ומי אמר שהחרדיות באמת מתמודדות?? אני גרה באיזור ירשלים ואני נתקלת בהרבה חרדיות שנראות ממוטטות פיזית וגם מוזנחות עקב חוסר אמצעים וכי אין להן זמן להשקיע בעצמן.

חוץ מזה שבציבור החרד"לי שאליו אני משתייכת מאוד מאוד מקובל לגדל משפחה של 8 ילדים.

ולהגיד ש-12 ילדים בציבור החרדי , זה דבר מקובל, זו ממש הגזמה .

חרדיות גם מתחתנות מוקדם יותרופרצת
שיקול לגיטימי לרצות משפחה עם הרבה ילדים.ד.

איזו אשה לשאת - תלוי בעוד דברים. צריך התאמה ורצון.

 

ובפעל - יש גם מקומות בציבור הדת"ל שמקובל ונפוץ גם משפחות בגודל שאמרת.

 

ולא "קשה יותר" לגדל משפחה עם הרבה ילדים בציבור זה.

אי אפשר להחליט עכשוי על מס ילדים לפני ש.....אבני חן

לפני שהתחתנה ואתה יודע  מה זה לגדל ילד.

הריון , (יכול להיות הריון קשה - בחילות הקאות , סכרת הריונית ...).

ילד לא בריא - תסמונת דאון , מחלה קשה ,פיגור  (חס וחלילה )

בעיות לכניסה להריון.

 

נכון שיש שבחברות מסוימות כמו אצל החרדים נפוץ הרבה ילדים.

ובחברה הדתי - לאומית פחות נפוץ (אולי). 12 +.

אז מה, מספר הילדים לא קובע לאיזה זרם דתי אתה שייך.

יש משפחות חילוניות -מסורתיות אם 3-5 ילדים .

ויש משפחות דתיות לאומיות אם הרבה ילדים.

 

יש עוד פרמטרים שחשובים מאוד שצריך לבדוק /לברר כמו למשל:

גיוס לצבא , אידיאולוגיה (דעה פוליטית),

רות לאומית לבנות /צבא.

חינוך מעורב /נפרד (בבית הספר , תנועת הנוער).

כיסוי ראש - שלם /חלקי ....

כיון כללי בחיים

דברים כאלה יותר חשובים ממספר הילדים שיבוא בעזרת ה' בהמשך .

 

 

בהצלחה

 

הוא לא החליט על "מספר ילדים",ד.

דיבר על שאיפה.

 

וזה בהחלט לגימטימי וגם יפה.

 

המקרים שציינת, הם מיעוט. הרי יכולה גם להיות אשה שבכלל יהיה קשה לה להרות ח"ו ואז לא יהיו "הרבה".. לא יתגרשו בגלל זה. אבל השאיפה של הגישה כעיקרון לגיטימית וטובה.

 

הוא גם לא אמר שמס' הילדים קובע "לאיזה זרם דתי שייך" (בכלל לא כ"כ מובן לי למה אדם צריך לקטלג עצמו ל"זרם דתי"..). רק שאל איפה זה מקובל.

 

 

ברור שיש פרמטרים בסיסיים יותר לבדוק טרם נישואין.

 

אם כי, אינני חושב שהענין זה "דעה פוליטית" (לפי זה קובעים שידוך?), או השירות של הבנות שתהיינה בעז"ה לעתיד לבוא.

 

אנשים צריכים לראות התאמה בשאיפות, במידות, בכיוון הרוחני הכללי, ושמתאימים אישית ואוהבים זה את זה.

גם שאיפה קשה לדעת לפני.....44444
אני נשואה מעל 5 שנים, עברתי הריונות ולידות ועדיין אין לי ממש שאיפה בנושא.
בודקים לפי הכוחות והמצב באותה תקופה.
יש כ"כ הרבה משתנים שקשה לדעת מראש.

עכשיו אחרי לידות והריונות אני יכולה לדעת אולי מה ה"רווח" שאני שואפת אליו.
אט בל גם זה יכול להשתנות.
וזה לפני שלוקחים בחשבון את השותף השלישי.
לך אין. אבל את רואה שלו יש...ד.

וזה דבר מאד מצוי, שאנשים שואפים שיהיו להם "הרבה ילדים".

 

וביחוד אנשים שגדלו במשפחות עם הרבה ילדים - שואפים ללא פחות. הם היו שמונה אחים ואחיות - ברור להם שרוצים לא פחות...

 

והרבה אנשים כלל לא חושבים על "רווחים" לפני שיש להם כמה ילדים - אח"כ מבררים עם רב מה האופציות מבחינה הלכתית.

 

 

וכמובן, צריך סייעתא דשמיא.

גם לי היה ברור והיום הבנתי שזה לא מתאים לכולםאודי-ה
גדלתי במשפחה של 11 נפשות בלע"ה
לא אמרתי שמתאים לכולם,ד.

אבל זה דבר טבעי ומבורך שמי שגדלו כך - רוצים כך גם הלאה.

אני מכירה מלא משפחות דת"ל מרובות ילדים...חסוי בהחלט

לדעתי אתה צריך ללכת לפי השקפת עולמך.

לא כל חרדית מעוניינת במשפחה מרובת ילדים.

לא כל דת"ל לא מעוניינת בכך.

אתה צריך פשוט לשאול את הבחורה 

אתה אכן לא מכיר מספיק כנראה...הולם במיוחד
בציבור הדת''ל התורני (בעיקר ביישובים) משפחות מרובות ילדים זה נפוץ מאוד.
תתחתן עם מישיעדן ירושלים
שיהיה לך טוב איתה ודעתכם בנושא דומה
לאן דווקא חרדיה אלה מישהי שגם רוצה הרבה ילדים גם בדתל וגם בחרדים יש הרבה ילדים...למי שאתה יותר מתחבר תתחתן איתה
עוד נקודה לקחת בחשבוןאישה ואמא

למה שמישהי חרדית תרצה מישהו שהוא על הגבול של חרדי- דת"ל?

החרדים הם חברה מאד שמורה

אא"כ היא גם על הגבול.

ואז צריך להבין למה היא על הגבול...אופי או משהו אחרבתאל1אחרונה


בתור אחת שגדלה במשפחה כזאתכוכב מנצנץ

לי יש למעלה מ10 אחים... לאבא שלי יש מעל 10 אחים, לאימי יש מעל 7, כמעט כל אחי רוצים משפחה מרובת ילדים...

במשפחתי המורחבת מצד אבא יש מעל 5 משפחות שיש להם למעלה מ10 ילדים..

אז המסקנה היא שבציבור הדתי לאומי-דוסי יש הרבה שרוצים הרבה ילדים...

לאט לאט זה נהיה יותר נפוץ...

ואפילו יש כמה חילונים שאני מכירה אישית שרוצים זאת.. 

לגבי הקושי-צריך שהאבא והאמא יעבדו בעבודה שמכניסה רמת כסף בינונית כדי לא להיות במינוסים...

זה בדיוק כך.... שמשפחות שההורים גדלו עם הרבה אחים,ד.

רוצים את זה גם כן. ועוד יותר...

 

[ומכאן "ראָיה", למי שבכלל צריך את זה, כנגד אלו שחושבים שילדים במשפחה מרובת ילדים "סובלים" מזה... זה העושר הכי גדול. כמובן, לא סותר התחשבות בנתונים אישיים וכו']

זה נפוץ בציבור הדתי מתנחל כבר מזמןאודי-ה
לי היו בכיתה 3 בנות שהיו 16 ילדים בבית.
6 ילדים היה נחשב קצת.
אני מאחל לך להחרים ולהביןשפיפול
ששני ילדים הם הרבה יותר מדי.
נקודה שלא נאמרה עדיין במפורשנאחזת באמונה

כן יש עניין במה חושבים מראש על מספר הילדים.

יש שכתבו כאן שמחליטים על כל ילד מחדש אחד אחד.

ומי שמראש ברור לו שרוצה הרבה,בכלל לא בטוח שייכנס למקום הזה. 

אני אף פעם לא "החלטתי" על ילד. הגישה מראש היתה שברור שאני רוצה ומחכה לעוד. קבלתי בשמחה את מה שנשלח אלי משמיים.

יודעת שיש מצבים שצריך ולא שופטת בכלל מי שבמקום אחר. וכמובן שאף פעם אי אפשר לדעת לאילו מצבים מגיעים בחיים.

אבל זה כן יכול להיות הבדל בין מי שבאה בגישה כזו לאחרות.

 

אבל גם אם מישהי חושבת מראש שהיא תרצה הרבה ילדיםחיפושית אדומה

יכולה לחשוב אחרת אחרי לידה והתמודדות עם הגידול שלהם...

כנ"ל44444
אני למשל, גדלתי כך מכיתה ז' בערך לא היו מסביבי נשים בהריון כמעט בכלל עד שנה לפני שהתחתנתי ואלו היו כמה חברות שלי. הראשונות שנכנסו להריון.

כל השיח סביב הריון ולידה פשוט לא היה קיים סביבי.
אני פחות משנתיים לפני שנכנסתי להריון היתה לי חברה אחת בהריון שדיברה איתי על ההריון שלה (הייתי עוד רווקה).
לפני השיחה הזו הידע שלי על הריון נגמר שבהריון יותר חם מהרגיל. גם שבהריון אין מחזור ידעתי איפושהוא בגיל תיכון. פה נגמר הידע עד אותה שיחה.
אפילו לא ידעתי על מושגים בסיסיים כמו שליש ראשון, הקאות וכל התופעות הגופניות בהריון, שבוע הריון, תל"מ, שבלידה יש דימום (זה הגיוני אבל בכלל לא חשבתי על זה), הנקה מעבר לרמה הטכנית הבסיסית.
בטח ובטח שלא ידעתי כמה זמן לוקח להחלים מלידה. באמת ובתמים ככבר הייתי נשואה לפני הלידה שבועיים אחרי לידה נשמע לי המון זמן אפילו לא ניחשתי ולא תיארתי לעצמי שחודש אחרי לידה זה עוד כלום ועדיין מדממים מהלידה לפעמים בשלב הזה. שלא לדבר על כך שהשלכות של ההנקה על הגוף זה דבר שלא הייתי מודעת אליו בכלל אבל ב-כ-ל-ל.
וגם לא להשלכות לקימות בלילה בזמן שהגוף עוד לא התרפא מהלידה.
במצב כזה כל שאיפה שהיא פשוט לא רלוונטית כי אין את המידע הבסיסי שעליו נשענת השאיפה.
הייתי באמצע לכתוב אז לא ראיתי את התגובה שלךנאחזת באמונה

אבל גם למה שאת כתבת רלוונטי מה שעניתי.

בסדר, לא ידעת מה זה אומר.

גם אני, דרך אגב.

אבל כשפגשתי את הקשיים - מאיזה מקום ובאיזו גישה התמודדתי איתם, זו השאלה.

אם אמרתי לעצמי- זה ממש קשה ואני לא עומדת בזה,

או - כן, לגדל ילדים זה לא קל, ב"ה שזו השליחות שלי עכשיו.

השאיפה לא נשענת על המידע הבסיסי.

היא המצע שלתוכו המידע נכנס והיא זו שנותנת לו את המסגרת ומחליטה איך להתייחס אליו.

רק רוצה להגידבארץ אהבתי
אני דווקא חוויתי לא מעט הריונות של אמא שלי (כאחות גדולה למשפחה ברוכת ילדים), ואת רוב מה שאת כותבת גם לא ידעתי עד שהייתי די גדולה.
בכלל, עד גיל תיכון אפילו לא ידעתי שלידה היא כואבת, אמא שלי רק סיפרה לנו כמה היה מרגש... אחרי החתונה התחלתי להיכנס לפורום הזה ונחשפתי לרוב המידע שאת מתארת, ומרגישה שזה היה בדיוק בשלב הנכון, לא חושבת שהיה מועיל לי לדעת הכל קודם.
לא חושבת שונה ממך. רק ציינתי שחסר מידע מהותי אין לשאיפה משמע44444
הבנתי מה שאת אומרת, בהחלט יש בזה משהו...בארץ אהבתי
אם כי עדיין במציאות לשאיפה מראש יש השפעה על אופן ההתנהלות בהמשך, גם אם המפגש עם המציאות לפעמים ישפיע וישנה חלק מההחלטות.
תמיד יכול להיות אבלנאחזת באמונה

ככל שמראש הגישה היא שמובן מאליו שרוצים ילדים ומתמסרים להם, הסיכוי שיהיה שינוי כזה קטן יותר.

זו שאלה של סדרי עדיפויות הרבה פעמים.

כי ברור שלא קל ללדת ולגדל.

וגם בעיני חשוב שאשה תדאג לעצמה ולכוחותיה.

אבל יש כאן שאלת מינונים. מתי הקושי של גידול ילדים עובר את הגבול הזה, זה תלוי גם בהשקפה ובמוכנות, זה לא רק נתונים אובייקטיביים.

ז"א - אותה אישה עם אותם כוחות יכולה להגיע להחלטות שונות, תלוי בתפיסה שמנחה אותה.                                                                                        

 

בפרקטיקה זה משמעותי מאד.44444
יותר בגלל עניין הריווח מאשר מס הילדים.
כשלפני שחיים את זה חצי שנה אחרי לידה נראה לך המון זמן (מי בכלל חשב שלהנקה יש השלכות גופניות ולקימה בלילה) ובכלל לא חושבים על מניעה אז זה משהו אחד.
אחרי הלידה הראשונה שרואים שגם שנה אחרי לידה זה עוד "אחרי לידה". ואחרי השניה גם אין הקלה משמעותית...

אז ההשלכות למס' הילדים כבר משמעותיות מאד.
כשיש 20 שנות פוריות ההשלכות של הריווח משפיעות מאד על מס' הילדים.
ללדת בממוצע כל שנה וחצי זה ממש לא כמו ללדת בממוצע כל 3 שנים.
ברמת השאיפה, לפני התכנונים של השותף השלישי זה כמעט חותך בחצי את מספר הילדים.
אותי לימדו שמפתח ילודה בידי הקב"ה בלבד...חיפושית אדומה

המטרה של חתונה היא למצוא את הנשמה המשלימה שלך. את הנפש שאיתה תבנה בניין שלם ובריא. את האישה שתאהב ותתן לה את כל חייך.

אם אכן תפקידך בעולם יהיה לגדל הרבה ילדים - אז הנשמה המשלימה שלך תהיה גם היא שותפה לתפקיד.

ואם זה לא התפקיד שלך - אז לא...

מה שאני מנסה להגיד זה שכשאדם בוחר עם מי להינשא הוא צריך לחשוב על דברים אחרים ולא על הילדים שעדיין לא הגיעו. אחרי שהוא בונה בניין איתן וקדוש עם האישה המתאימה לנפשו ולנשמתו (שולפי זה הוא בחר בה), הם יכולים לקחת על עצמם הבאת הרבה ילדים ודאגה לחינוכם ולרווחתם. 

אל תשכח שהעתיד טומן בחובו הרבה הפתעות, גם כשנדמה שעשינו את כל השיקולים הלכאורה נכונים...

קשה יותר אם עול הפרנסה מוטל על כיתפי האישהחכמת ישישים

בעצם, השאלה הראשונה איננה האישה, אלא האיש: האם הוא יכול לפרנס ברווח משפחה גדולה? ילדים צריכים אמא. ילדים שגדלים ללא אמא, ואימם עובדת מחוץ לבית בשעה שאביהם יושב בבית המדרש, גדלים כמו עשב בר. לא לזה התכוונה התורה. לפעמים קורה נס, והילדים הללו יוצאים מוצלחים בכל זאת. אבל, אין לסמוך על הנס.

 

אם כבר מגיעים להחלטה שרוצים להתחתן, כדאי באמת לברר מה היא השקפת עולמה של האישה. לא רק בקשר להבאת ילדים לעולם אלא בקשר להשקפת העולם הכללית. אישה היא קודם כל בן אדם עם השקפות ושאיפות, כשרונות ויכולות, אופי, מצבי רוח, מידות ודרכי התנהגות. אחר כך, היא הבן אדם הכי קרוב שיש לבעלה. היא השותפה שלו בחיים שלהם. שימחתה היא שימחתו וקשייה הם קשייו. רק בסוף היא גם אם ילדיו. כך, שקודם כל את צריך לשאול את עצמך "האם אני מוכן/רוצה לבלות את שארית חיי עם האישה הזאת? בלי קשר לזה אם היא תלד ילדים או לא, ואם יהיו לה הרבה ילדם. יתכן, חס וחלילה, שאחד מכם עקר. אם שניכם רוצים ילדים, לפניכם דרך לא קלה עד להשגת ההריון המיוחל. זה משפיע גם על הגוף וגם על הנפש. האם אתה יכול לעמוד בזה?מלבד זאת,  לרבות מן הנשים יש הריונות קשים, עד כדי כך שהן נאלצות לשכב במטה במשך כל ההריון. האם אתה יכול לעמוד בזה? בדורות הקודמים, הסבתות והדודות היו נחלצות לעזור לאישה אם היה צורך, וכשבאו הילדים בשעה טובה, הן עזרו בטיפול בילדים. אבל היום, כשרבות מן הנשים עובדות, אין כל כך מי שיעזור, וגם במגזר החרדי רואים פחות ילדים מאשר בעבר. 

מכל מקום, לפי הלשון שאתה נוקט בה, וגם לפי התוכן, רואים שאתה בא מהמגזר החרדי. לכן, יתכן, שיהיה לך יותר קל לברר את השקפת העולם של נשים מהמגזר החרדי מאשר את זו של הנשים הדתיות-לאומיות. בין שמדובר בחרדית או בדתית לאומית כדאי שתשוחח איתה על הכל לפני שתעשו צעד רישמי כל שהוא.

^^^^ בדיוק לזה התכוונתי בהודעה שליחיפושית אדומה


סליחה אבל- שאלה ותהייה כזו- אינך מוכן להתחתןהעני ממעש


לא שיקולהזדמנות

כל עוד הבחורה רוצה להקים משפחה. יש כאלה מאידיאל רוצות רק 2-3 ילדים במקסימום ואז באמת זה יכול להוות ניגוד. לפעמים עם האוכל בא התיאבון...

ואמרו לך דברים מאוד יפים כאן

תשובות די חסרות קשרbeee

ברור שיש אולי כמה משפחות חילוניות עם 7 או יותר ילדים מה הקשר

השאלה פה היא לגיטמית והוא צודק מה כל כך קשה? למה להתכחש למציאות? 

ברור שבציבור החרדי זה יותר מקובל והבנות/נשים עושות את זה יותר בקלות 

כי זה השיח הציבורי, כולם באותה סירה, פחות עובדות בחוץ,

הן יותר ״סגורות״ ופחות פמניסטיות - פחות חושבות על עצמם

לא בקטע של טוב ורע אלא בקטע של מציאות

ושוב כמובן בקטע המכליל - כי ברור שכל אחד הוא שונה ויש מפה ומפה שהם אחרת

 

אישית אני חושבת שברור שחשוב קודם אישה וזוגיות יציבה שזה בסיס למשפחה גדולה או קטנה

ויש עוד מליון פרמטרים שיכולים להשפיע כמו שהזכירו פה פרנסה וכ, וכ,

והציבור החרדי הוא באמת די מכיל את עצמו וזה לא בדיוק הפרמטר היחיד להכנס אליו וברור שאפשר למצוא בחורה דת״ל שתוכל לעשות זאת וכל מקרה לגופו 

אבל יש נקודה במה שמביא הפותח שבציבור הזה זה יותר מקובל ואולי ״קל״ יותר 

 

בציבור החרדי נשים פחות עובדות בחוץ?אודי-ה
את חרדית?
אם כן, ממש מוזר שאת אומרת את זה.
בציבור החרדי מקובל שדווקא הנשים יוצאות לעבוד בגלל שהרבה מהגברים אברכים (לפחות בהתחלה).
בציבור החרדי הנשים אולי לא פמינסטיות אבל יש הרבה חשיבות לחיצוניות. הן כן דואגות לעצמן.
אני לא יודעת אם את אומרת מה שאת אומרת מתוך הכרות. ממה שאני רואה, אין הבדל בשאיפה לילודה גבוהה ביני לבין חברותי החרדיות. הפוך. יש לי חברות דת"ל שרוצות ושואפות ליותר ילדים מהן.
לגמרי.....44444
אני מכירה הרבה יותר חרדיות שעובדות משרה מלאה מאשר דתיות לאומיות.
איזה קשקוש! חרדיות פחות עובדות?אני123
בימינו יש מלא נשים חרדיות שכל עול הפרנסה מוטל על כתיפהן

ולא רק עול הפרנסה אלא ההריונות לידות. טיפול בילדים.
וסדר ונקיון הבית הכביסות הבישולים וכו וכו וכו
לא חושבת שלחרדיות קל יותר.אני123
זה פשוט יותר מקובל בחברה החרדית.

אם כי, אני מכירה המון משפחות ברוכות ילדים בציבור הדת"ל.
לא נעים לומר אבל יש הבדל כלשהומתנת חינם

גרנו באיזורים דת"ל וכעת באיזור חרדי,

ואני רואה הבדל ביחס של החברה למשפחות ברוכות ילדים בציבורים השונים.

 

אצל משפחות חרדיות זה בשגרה, חוץ מיוצאים מן הכלל,

ולכן זה נתפס חלק מהנורמה, וגם החברה החרדית ערוכה להיטיב ולסייע למשפחות כאלו,

לא כצדקה וחסד אלא כמענה וצורך כלכלי -רווחי,

יש מכירות מוזלות לפני חגים ובכלל,

ומשפחות הולכות לשם כחלק מההווי החברתי, כבילוי ולא מתוך בושה ונזקקות,

הם גאים בברכה שבביתם.

 

בד"כ בציבור הדת"ל כשיש משפחה ברוכת ילדים, הסיוע שהם יקבלו יהיה רק כשיש צורך /קושי כלכלי,

ואז גם ההסתכלות עליהם תהיה בעין של מסכנות ועול על הציבור.

 

מצד שני, אני כן רואה הבדל לצד השני - 

ואני מסכימה עם מה שנאמר פה על נשים חרדיות שלוקחות על עצמן המון ובמיוחד את עול הפרנסה,

נראה לי שבמשפחות ברוכות ילדים בציבור הדת"ל האישה מפנה יותר זמן לגידול הילדים בעצמה,

גם אם זה על חשבון רמת החיים הכלכלית או ע"י תוספת עבודה אצל הבעל.

 

חוות דעתיבתאל1

כל אחד צריך להסתכל על ביתו פנימה.

שמעתי פעם שמישהי רצתה הרבה הרבה ילדים, אבל כוחות כנראה לא היו לה הרבה.. 

אבל לשכנה כן היו- והיא כל הזמן אמרה לעצמה, הנה לה יש הרבה ילדים והיא מצליחה, גם אני אצליח! וכל שנה עוד ילד ועוד... והאישה מנותקת מהמציאות...פשוט אין לה כוחות והיא לא עומדת בזה. 

עד שמישהי שאלה איזה משהו בנוגע לאחת הבנות שלה בבי"ס או משהו כזה, לא זוכרת..והיא אמרה לה משהו כמו - אם X יכולה לגדל כך וכך ילדים גם אני יכולה..היא לא הבינה מה הקשר..אבל אמרה לה- את יודעת שאצל X האבא מסרק כל יום כינים לבנות? והוא עושה גם כך וכך ועוד כל מיני ועוזר לה. 

כלומר- אפשר תיאורטית להביא הרבה ילדים לעולם, אבל צריך וחייב שיהיה הרבה כח בשביל לגדל אותם.

זה משנה מאד לדעתי כמה כוחות יש לאמא. האמא היא בעיקר בבית ומגדלת ודואגת לילדים. אם לא תהיה לה עזרה כלשהי או אם לא תוכל או תרצה לנהל את הבית ביד רמה- אז 12 ילדים, כנראה שלא יצליחו.

ובכל זאת ולמרות הכל ועל אף הכל- הכל מאת ה'!! זה רק ברכת ה'!

מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה

הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ

בשביל הבת שלנו

היא בדיכאון

ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה

היא לומדת בכיתת לקויות למידה

והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.

היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר

ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....

לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

תיכון גלvery emportantאחרונה

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת

תודה להקב"ה.

משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕

ואואוריןאחרונה

מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו

שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.

רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -

איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?

השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..

תודה מראש!

בטוח נשתמש ברעיונותיכם

תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...