לכביסה שעומדת במוכנה נוצר ריח לוואי, בכביסה כהה זה מורגש עוד יותר.

רק הכביסה הכהה

גם אם המכונה לא מלאה 

סליחה שאני נשמע כמו מוסכניק. גלגלי התוף מגורזים בגריז מאז היווצרותם. בגלל עייפות החומר, או עומס משקל נוצר מגע בין החומר השומני לבין הכביסה והיא מקבלת ריח קצת מסריח או שרוף. להערתך שזה רק בכביסה הצבעונית הרשי לי לשער, שמאחר שמבחינה מדעית זה לא הגיוני, כנראה שבכביסה לבנה את שמה יותר מרכך עם ניחוח והוא מעלים את ריח השרוף. הסיבה שאת שמה יותר מרכך בכביסה הלבנה היא פסיכולוגית כי הלכלוך יותר ניכר עליה. עיד כאן דבר המומחה ל'שמעטה".

רק הכביסה הכהה מסריחה!

ונראה לי בגלל ששמים דברים רטובים בפנים או לא מאווררים

נראה לי שזה קשור לצבע בו נצבע הבד.  

כדאי להוסיף חומץ לכביסה או כמרכך, אמור למנוע ריחות.

בברכת ריח נעים  

סיבות. בכביסה, עוזר להמיס את האבקה, מנטרל ריח של זיעה, שמור על הצבע ומגן על המכונה ממים קשים. במרכך, כל הסיבות נכונות (חוץ מהראשון כי מרכך ראיתי רק נוזלי) , גם שמים חצי כמות מרכך והחצי חומץ, והמרכך מרכך ומבשם כאילו השתמשת בכמות המלאה של המרכך, ואפילו יותר. אני קונה בקבוק (ג'ריקן?) של 4 ליטר חומץ סינטטי ברמי לוי במחיר של ליטר וחצי חומץ סינטטי של חברות אחרות. בהצלחה!

ב.וזה לא עושה לכביסה ריח של חומץ???

ג.באיזה תא שמים את החומץ?

ד. איזה כמות של חומץ?

תודה!!!

ב. אולי יש ריח כאשר הבגדים עדיין רטובים (כך שמעתי ולמרות שיש לי חוש ריח חזק, מעולם לא הבחנתי בו.) הכל אומרים שאין ריח של חומץ אחרי הייבוש, אז אפשר להרגע. 

ג. גם עם אבקת הכביסה וגם במרכך. אם עושים כביסה בהשהייה, אני מוזגת את החומץ לתוך התא הימני, שמשתמש ל pre-wash כדי לא להשאיר מעט חומץ והרבה אבקה למשך זמן ממושך לפני הכביסה על הבגדים. ד. בכביסה - לא מדדתי, אולי רבע כוס. במרכך: חצי מתכולת התא, או קצת פחות. תהני! 

חיפשתי ג'ריקנים של חומץ שהתחלתי לנקות איתו המון בבית ולא מצאתי...

גם באושר עד לא מצאתי חוץ מלפני פסח שהיה 2 ליטר של חומץ לא סינטטי.

ובלי צבע מאכל ואני משתדלת להשתמש בשקוף לכביסה לבנה. 

לא לסקול אותי! בורחת מפה עוד רגע!

הכביסה הכהה מכילה יותר פריטים של גברים ופחות של נשים?

היא כוללת גרביים?

אם התשובה לאחת מהשאלות הנ"ל חיובית אז תכבסי עם מכונה ריקה יותר, תפרידי בין פריטים מלוכלכים יותר ופחות כך שתוכלי לעשות טמפרטורה גבוהה יותר וגם תכנית pre-wash (סבב אבקת כביסה ושטיפה מקדים) למלוכלכים, תסחטי חזק ותתלי מיד או הרבה זמן במייבש בחום הגבוה. וגרבי הצמר ייהרסו, רק שתדעי מראש..

יש לי בגדים מטונפים שומאובקים שוכבים מחכים לישועה

אין לי מושג איך לכבס

מה זה גרבי צמר?

זה גרבי גברים רגילים

אה והגרבים כותנה רגיל לא עבה

רק הריח רבנןן

עוד כמה שאלות

1.לאיפה הולך הלכלוכים

ומה עושים צריך לטפל בהם?

2.מותר להפעיל את המכונה הרבה ורצוף?

(נהיה לי שוונג לכסח תערימות בזכותך)

אולי כדאי בין לבין לעשות כביסות בחום גבוה, נגיד סמרטוטים בהרתחה או לפחות מגבות ב 60-70 מעלות, ככה הלכלוכים יסתלקו יותר טוב..

אבל באמת אף פעם לא ראיתי שהמכונה  נשארת מלוכלכת..

ולעשות מכונות רק חצי מלאות, ככה יש שטיפה יותר טובה.

הלכלוכים יוצאים לניקוז, מעניין באמת איזה דברים עלולים לסתום. בינתיים לא קרה לי ולא זוכרת שקרה להורים שלי שהיציאה נסתמה.

אם כבר מה שקרה כמ הפעמים הוא שדברים קטנים כמו גרבי תינוקות נכנסו איכשהו בתוך המכונה אבל מחוץ לתוף וזה כבר עלול להרוס את המכונה ואולי אפילו מסוכן כי עלול עלות באש.. מאז אני שמה גרביים קטנות בשקית כביסה עם ריצ'רצ'.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....