מה עושים כשילד שהתחיל כיתה א לא מסכים להכין את שיעורי הבית?ופרצת
לא להכריח.לב אמיץ
התחלת כיתה א' היא חוויה מטלטלת לפעמים, וצריך אחה"צ פנויים ממטלות כדי לחזור להתמודדות ביום שלמחרת.
אפשר להציע לעשות את המינימום שבמינימום - לכתוב אות אחת, מספר אחד, ואם מדובר בתרגילים שהוא צריך לפתור, שיפתור בעל פה ואת תכתבי במקומו את התשובה. ולכתוב למורה בצד התרגיל שזה הסידור שלך עם הילד כרגע.
ואפשר להציע להכין שיעורים במקום ובזמן לא שיגרתיים - למשל, בלילה לפני השינה, במיטה, כשהוא מחובק על ידי אמא או אבא.
או להזמין אותו אלייך למיטה כשאת נחה בצהריים.
לתת לו קודם להירגע, לפרוק את המתח, לשחק ולעשות את כל הדברים האהובים שהיה רגיל לעשות אחה"צ כשהיה תלמיד בגן.
מה שכן, להיות עם האצבע על הדופק - אולי יש קושי מוטורי או אחר שמונע ממנו לגשת אל המשימה בקלות.
לא להילחץ, להכל יש פתרונות, הכי חשוב זה התמיכה והתחושה החיובית שהוא מקבל מכם.
תודה! כבר שבוע שאני לא מכריחה.. אבל אני חוששת שיצבור פעריםופרצת
אולי הוא יסכים אם תגידי לו שאתם מכינים ביחד?לב אמיץ
או לברר איתו למה הוא מתנגד? שישים את האצבע על הקושי.
אם כלום לא עוזר, אפשר אפילו רסקיו של באך, עוזר לעמעם את החרדה.
לבדוק למהl666
רב הסיכויים שהוא לא עומד בקצב או לא יודע איך לעשות, אז צריך לשבת ולראות מה קורה , אולי לעזור ולהסביר בסבלנות.
אופציה שנייה שסתם לא בא לו או שהוא עושה דווקא אז כנראה פשוט להציב עובדה שבשעה כך וכך עושים שיעורי בית. אבל שזה לא יימשך יותר מחצי שעה.
חשוב שיהיה מקום נוח ואחים לא יפריעו לו ולא יסיחו דעתו.
שיעורי הבית הם של הילד, לא שלךkk
הרבה הורים מתבלבלים וחושבים שהאחריות שהילד יעשה
שיעורי בית היא שלהם וזו טעות גדולה. שיעורי הבית הם האחריות של
הילד, והוא צריך ללמוד את זה. בבתים בהם ההורים לקחו את האחריות
על הכנת השיעורים, הילד לא לומד להיות אחראי עליהם בעצמו, ולא
עושה את השיעורים בעצמו אלא אם ההורים שלו דוחפים אותו לכך, כי
הוא למד שלדאוג לעשיית שיעורי הבית זה התפקיד של ההורים ולא שלו.
(אפשר לראות הרבה בתים כאלה, בהם הילד עושה שיעורים רק אחרי
שמכריחים אותו)
מה זה אומר שהשיעורי בית הם של הילד?
את לא צריכה לשאול אם המורה נתנה שיעורים, את לא צריכה לשאול מה
השיעורים ובטח ובטח שאת לא צריכה להכריח אותו לשבת לעשות שיעורים.
תני לו להבין ששיעורי הבית הם לגמרי שלו ולגמרי באחריותו. כן חשוב לומר לו שאת
תמיד לרשותו אם הוא צריך עזרה בשיעורים, אבל תני לו להיות זה שבא אליך.
את מצידך לא צריכה א להתעסק בזה.
מה יקרה?
הוא לא יעשה שיעורי בית פעם אחת, פעם שניה, פעם שלישית. הוא יקבל נזיפה
מהמורה, אפילו טלפון להורים ובסוף הוא יבין שאם אין אני לי מי לי וישב לעשות
שיעורים. כי ילד בסופו של דבר רוצה לרצות את המורה וההורים ולהיות תלמיד טוב.
זה נשמע אולי מוזר אבל זו גישה מוכחות שעובדת.
הילד צריך ללמוד ששיעורי הבית הם שלו ולא של אמא, ואם אמא כל הזמן תשאל:
"מה היו השיעורים?", "עשית שיעורים?", "שב לעשות שיעורים", למה את לא עושה שיעורים?"
הוא לא ילמד את זה אף פעם וימשיך לא ליזום מעצמו את הכנת השיעורים.
לא מסכימה , הגישה הזו מתאימה לילדים בוגרים יותראורי8
לדעתי בכיתה א צריך להזכיר לו , לשאול אותו אם יש שעורי בית, גם לשבת איתו בהתחלה ולהסביר לו מה לעשות. ולאט לאט לשחרר, לתת לו להתמודד לבד ולקרא לאמא רק כשמתקשה.
לדעתי הסרת אחריות משיעורי בית ברמה שאת מדברת עליה מתאימה בערך מכיתה ד' , תלוי בילד.
ילד בכיתה א לפעמים לא יודע בכלל איך מסתכלים על שיעורי הבית, בהתחלה הם בכלל לא מבינים שזו מחויבות.
ונקודה נוספת - במהלך עבודתי בבית הספר שמתי לב שמורות בכיתה א מתייחסות להסרת אחריות של הורים משיעורי בית כהזנחה, לא נראה לי שכך את רוצה שיחשבו על הילד שלך. ( לצערי ראיתי גם מורות שזה משנה את יחסם אל הילד, כשרואים הורים מעורבים משקיעים יותר בילד). וילד בכיתה א שמגיע עם חוברות ריקות באופן קבוע זוכה גם למילים לא מעודדות מהמורה , פעמים רבות בפורום של הכיתה, מה שמוריד בטחון עצמי, כשהילד לפעמים עוד לא הבין מה רוצים ממנו וששיעורי בית הם לא המלצה. לכן לדעתי במיוחד בתחילת כיתה א, הגישה הזו עדיין לא מתאימה.
לשאלת הפותחת- מוכר מאוד מהילדים שלי, היה לי ילד שפשוט לא התחשק לו, הבהרתי לו שזה חובה, אנחנו עושים שעורי בית בשעה מסוימת שקבענו מראש ואין אופציה אחרת, עד שלא מסימים אין משחקים וכו..
לילד אחר שלי הבנתי שבאמת קשה לו ( עלה צעיר לכיתה א) ועשינו - מילה אני כותבת, מילה הוא, אם ממש היה לו קשה כתבתי למורה שהוא היה עייף ולכן לא סיימנו. אבל ממש הבהרתי לו שאי אפשר לא לעשות בכלל.
בכיתה א הם עוד לא מבינים מהי מחויבות וזו חלק מההתרגלות לכיתה א, לאט לאט משחררים, היום בכיתה ב אני רק שואלת אם יש שעורי בית והוא עושה לבד. וכך גם לגבי שאר הילדים . בערך בכיתה ו ,אני כבר לא שואלת, זו כבר באמת אחריות שלהם ובעיה שלהם אם לא עשו.
נכון מאודנקדימון
כדאי לקרוא קצת על תורת ההתפתחות של פיאז׳ה בויקיפדיה.
מסכימה איתך רק ש...כן לשאול אותו האם יש ,פעם או פעמיים וזהואבני חן
סליחה על הבלאגן ....אני מסיכמה עם kkאבני חן
מסיכמה איתך ... כדאי לשאול פעם פעמיים וזהואבני חן
אבל הילד נמצא במערכתאורי8
והפער עלול להיות פער בקריאה וכתיבה. בכיתה א רוב הילדים קוראים כבר בסביבות פסח, וילד שלא קורא בשלב הזה או לכל המאוחר בסוף א' יתקשה להתמודד בכיתה ב' , זה פער מתסכל מאוד עבור ילד.
וגם פער בכישורי למידה, ובהתמודדות עם משימות לימודיות והיכולת לעשות גם מה שלא בא לו.
כמובן שצריך להרגיל אותו בנחת , אבל לדעתי באסרטיביות מסוימת שלפחות משהו משיעורי הבית צריך לעשות.
אפשר לחלוק על מערכת החינוך וגם אני חולמת על כל מיני דברים במערכת שעוד לא קרו. אבל אם את מחליטה לשלח ילד לבית ספר את צריכה לעזור לו להשתלב בה. כי יש מחיר עצוב בדרך כלל לחוסר ההשתלבות. והתאוריות היפות והנכונות שלנו לא יעזרו לילד שצריך לעמוד מול המורה שעושה לו פרצוף חמוץ על החוברת הריקה שלו, או כשהוא מרגיש שכולם כבר קוראים / באים עם שעורי בית ומקבלים מחמאות והוא לא.
מסכים ב100 אחוזנקדימון
...לב אמיץ
רסקיו יכול לעזור למי שחווה קושי אובייקטיבי ברכישת הקריאה והכתיבה,
בלי קשר לעומס ולדרישות של המערכת.
בכיתה א הכל זה עניין של תרגול ושינוןחדשה ישנה
ילד שמגיע לא מוכן לכיתה הוא במקרה הטוב משתעמם, במקרה הפחות טוב מתוסכל ומדוכדך, לא עומד בקצב ורואה איך כולם מסביב בצ'יק קוראים את העמוד לבד.. לא פשוט להרגיש בתחרות ובקנאה מול החברים. או המורה שגוערת... תחשבי מעבר ללימודים, יש השלכות על הביטחון העצמי שלו, על החברה, וכו'. כמובן שאם מידי פעם לא עושה, לא לעשות עניין, אבבל בגדול- יש לזה חשיבות.
(אזהרת ציניות קלה, סליחה)חופשיה לנפשי
ובקצת רצינות-כדאי לברר למה הוא מסרב להכין שיעורי בית, אני פשוט שנאתי ללמוד והייתי מרדנית, אז התנגדות לשיעורים היו חלק מהקטע הזה שלי.
גם אצלנו!!!אופטימיתת
מקווה שיצא לי ברור ולא מבולגן.
הרבה הצלחה
אין תשובה אחתנטע1
צריך לבדוק מה מונע ממנו או מקשה עליו ולפי זה לפעול
מזכיר לי אותי 
תפצניק
לברר למה הוא לא מסכיםפאז
דבר קריטי מהיום הראשון של כתה א'.
אוכלים ארוחת צהריים, עושים שיעורי בית ומערכת,
ואז אפשר לצאת, לשחק, ללכת עם חברים.
בד"כ מדובר בשיעורי בית של דקות בודדות ממש
ובעיני ההרגל הזה כל כך חשוב ומשמעותי!!
(לא רק לשיעורי בית אלא בכללית-
לחריצות. לסיים את המטלות בזריזות ולהתפנות לשחק ולנפוש)
אז אם לילד יש קושי מסויים - אולי צריך לחשוב שוב בהתאם לקושי.
אבל בכל מקרה אחר, אני בעד לבדוק עם הילד מה עם השיעורים
להיות זמינים לעזרה ואם צריך פשוט לשבת איתו מהתחלה ועד הסוף
להתעניין במה שלמד, לשבח אותו על כמה גדול
ואיך כתב יפה אות כזאת או ספרה אחרת
שבד"כ אלה השיעורים...
לעודד אותו שאם ילמד יפה ידע לקרוא ויוכל לקרוא ספרים לבד ועולם שלם יפתח לו
לזכור שדווקא הזמן הזה הוא פיתוח התייחסות והרגלים לעניין לכל החיים
וכל כך כל כך חשוב לאפשר לילד ללמוד לעשות את מה שצריך בשמחה בזריזות ובכיף.
בהמשך כמובן האחריות על שיעורי הבית עוברת בהדרגה אל הילאבל כבר יש לו בסיס והרגלים..
הרהורים לגבי למה צריך שיעורי בית כבודם במקומם מונח
אני בעד הדיון והחשיבה על זה.
עם זאת ברגע שבחרתי לשלוח את ילדי לבית ספר רגיל עם שיעורי בית
אפשר לנסות לשנות דרך המורים
או לכבד את הכללים וללמד את ילדי להסתדר במסגרת
ולא להעמיד אותו במצב שעלול לגרום לו בעיות חברתיות/ לימודיות/ משמעתיות
כשהוא לא מבין מהחיים שלו בכלל....
כמובן עוד לפהי שיעורי בית חשוב לאכול טוב, לשתות
לשוחח על מה שהיה היום בכיף ולאפשר התאווררות קלה.
בהצלחה רבה!
יושבים איתו ועוזרים לו לעשותרפואה שלמה
אם הוא מתנגד תהיי בטוחה שיש משהן שלא הבין בכיתה. הוא יכול להיות ילד חכם אך בכיתה יש הסחות דעת כל הזמן. מספיק שפספס קצת והלך לאיבוד.
נכון שזה דורש סבלנות וזמן אבל משתלם לטווח הארוך.
לקבוע שעה, אחרי התאווררותמתנת חינםאחרונה
ואז לשדרג אותה.
להפוך את זה לזמן שמחכים לו,
להכין כיבוד שווה שהוא אוהב,
לשבת רק איתו ולהכין יחד את שיעורי הבית.
לפחות עד חנוכה יצטרך את התיווך שלכם.
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
אפשר לשתף את הגננתמענין
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
הוא יודענהג ותיק
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
לא נכוןאריק מהדרום
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בוודאיאריק מהדרום
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות