מה עושים כשילד שהתחיל כיתה א לא מסכים להכין את שיעורי הבית?ופרצת
לא להכריח.לב אמיץ
התחלת כיתה א' היא חוויה מטלטלת לפעמים, וצריך אחה"צ פנויים ממטלות כדי לחזור להתמודדות ביום שלמחרת.
אפשר להציע לעשות את המינימום שבמינימום - לכתוב אות אחת, מספר אחד, ואם מדובר בתרגילים שהוא צריך לפתור, שיפתור בעל פה ואת תכתבי במקומו את התשובה. ולכתוב למורה בצד התרגיל שזה הסידור שלך עם הילד כרגע.
ואפשר להציע להכין שיעורים במקום ובזמן לא שיגרתיים - למשל, בלילה לפני השינה, במיטה, כשהוא מחובק על ידי אמא או אבא.
או להזמין אותו אלייך למיטה כשאת נחה בצהריים.
לתת לו קודם להירגע, לפרוק את המתח, לשחק ולעשות את כל הדברים האהובים שהיה רגיל לעשות אחה"צ כשהיה תלמיד בגן.
מה שכן, להיות עם האצבע על הדופק - אולי יש קושי מוטורי או אחר שמונע ממנו לגשת אל המשימה בקלות.
לא להילחץ, להכל יש פתרונות, הכי חשוב זה התמיכה והתחושה החיובית שהוא מקבל מכם.
תודה! כבר שבוע שאני לא מכריחה.. אבל אני חוששת שיצבור פעריםופרצת
אולי הוא יסכים אם תגידי לו שאתם מכינים ביחד?לב אמיץ
או לברר איתו למה הוא מתנגד? שישים את האצבע על הקושי.
אם כלום לא עוזר, אפשר אפילו רסקיו של באך, עוזר לעמעם את החרדה.
לבדוק למהl666
רב הסיכויים שהוא לא עומד בקצב או לא יודע איך לעשות, אז צריך לשבת ולראות מה קורה , אולי לעזור ולהסביר בסבלנות.
אופציה שנייה שסתם לא בא לו או שהוא עושה דווקא אז כנראה פשוט להציב עובדה שבשעה כך וכך עושים שיעורי בית. אבל שזה לא יימשך יותר מחצי שעה.
חשוב שיהיה מקום נוח ואחים לא יפריעו לו ולא יסיחו דעתו.
שיעורי הבית הם של הילד, לא שלךkk
הרבה הורים מתבלבלים וחושבים שהאחריות שהילד יעשה
שיעורי בית היא שלהם וזו טעות גדולה. שיעורי הבית הם האחריות של
הילד, והוא צריך ללמוד את זה. בבתים בהם ההורים לקחו את האחריות
על הכנת השיעורים, הילד לא לומד להיות אחראי עליהם בעצמו, ולא
עושה את השיעורים בעצמו אלא אם ההורים שלו דוחפים אותו לכך, כי
הוא למד שלדאוג לעשיית שיעורי הבית זה התפקיד של ההורים ולא שלו.
(אפשר לראות הרבה בתים כאלה, בהם הילד עושה שיעורים רק אחרי
שמכריחים אותו)
מה זה אומר שהשיעורי בית הם של הילד?
את לא צריכה לשאול אם המורה נתנה שיעורים, את לא צריכה לשאול מה
השיעורים ובטח ובטח שאת לא צריכה להכריח אותו לשבת לעשות שיעורים.
תני לו להבין ששיעורי הבית הם לגמרי שלו ולגמרי באחריותו. כן חשוב לומר לו שאת
תמיד לרשותו אם הוא צריך עזרה בשיעורים, אבל תני לו להיות זה שבא אליך.
את מצידך לא צריכה א להתעסק בזה.
מה יקרה?
הוא לא יעשה שיעורי בית פעם אחת, פעם שניה, פעם שלישית. הוא יקבל נזיפה
מהמורה, אפילו טלפון להורים ובסוף הוא יבין שאם אין אני לי מי לי וישב לעשות
שיעורים. כי ילד בסופו של דבר רוצה לרצות את המורה וההורים ולהיות תלמיד טוב.
זה נשמע אולי מוזר אבל זו גישה מוכחות שעובדת.
הילד צריך ללמוד ששיעורי הבית הם שלו ולא של אמא, ואם אמא כל הזמן תשאל:
"מה היו השיעורים?", "עשית שיעורים?", "שב לעשות שיעורים", למה את לא עושה שיעורים?"
הוא לא ילמד את זה אף פעם וימשיך לא ליזום מעצמו את הכנת השיעורים.
לא מסכימה , הגישה הזו מתאימה לילדים בוגרים יותראורי8
לדעתי בכיתה א צריך להזכיר לו , לשאול אותו אם יש שעורי בית, גם לשבת איתו בהתחלה ולהסביר לו מה לעשות. ולאט לאט לשחרר, לתת לו להתמודד לבד ולקרא לאמא רק כשמתקשה.
לדעתי הסרת אחריות משיעורי בית ברמה שאת מדברת עליה מתאימה בערך מכיתה ד' , תלוי בילד.
ילד בכיתה א לפעמים לא יודע בכלל איך מסתכלים על שיעורי הבית, בהתחלה הם בכלל לא מבינים שזו מחויבות.
ונקודה נוספת - במהלך עבודתי בבית הספר שמתי לב שמורות בכיתה א מתייחסות להסרת אחריות של הורים משיעורי בית כהזנחה, לא נראה לי שכך את רוצה שיחשבו על הילד שלך. ( לצערי ראיתי גם מורות שזה משנה את יחסם אל הילד, כשרואים הורים מעורבים משקיעים יותר בילד). וילד בכיתה א שמגיע עם חוברות ריקות באופן קבוע זוכה גם למילים לא מעודדות מהמורה , פעמים רבות בפורום של הכיתה, מה שמוריד בטחון עצמי, כשהילד לפעמים עוד לא הבין מה רוצים ממנו וששיעורי בית הם לא המלצה. לכן לדעתי במיוחד בתחילת כיתה א, הגישה הזו עדיין לא מתאימה.
לשאלת הפותחת- מוכר מאוד מהילדים שלי, היה לי ילד שפשוט לא התחשק לו, הבהרתי לו שזה חובה, אנחנו עושים שעורי בית בשעה מסוימת שקבענו מראש ואין אופציה אחרת, עד שלא מסימים אין משחקים וכו..
לילד אחר שלי הבנתי שבאמת קשה לו ( עלה צעיר לכיתה א) ועשינו - מילה אני כותבת, מילה הוא, אם ממש היה לו קשה כתבתי למורה שהוא היה עייף ולכן לא סיימנו. אבל ממש הבהרתי לו שאי אפשר לא לעשות בכלל.
בכיתה א הם עוד לא מבינים מהי מחויבות וזו חלק מההתרגלות לכיתה א, לאט לאט משחררים, היום בכיתה ב אני רק שואלת אם יש שעורי בית והוא עושה לבד. וכך גם לגבי שאר הילדים . בערך בכיתה ו ,אני כבר לא שואלת, זו כבר באמת אחריות שלהם ובעיה שלהם אם לא עשו.
נכון מאודנקדימון
כדאי לקרוא קצת על תורת ההתפתחות של פיאז׳ה בויקיפדיה.
מסכימה איתך רק ש...כן לשאול אותו האם יש ,פעם או פעמיים וזהואבני חן
סליחה על הבלאגן ....אני מסיכמה עם kkאבני חן
מסיכמה איתך ... כדאי לשאול פעם פעמיים וזהואבני חן
אבל הילד נמצא במערכתאורי8
והפער עלול להיות פער בקריאה וכתיבה. בכיתה א רוב הילדים קוראים כבר בסביבות פסח, וילד שלא קורא בשלב הזה או לכל המאוחר בסוף א' יתקשה להתמודד בכיתה ב' , זה פער מתסכל מאוד עבור ילד.
וגם פער בכישורי למידה, ובהתמודדות עם משימות לימודיות והיכולת לעשות גם מה שלא בא לו.
כמובן שצריך להרגיל אותו בנחת , אבל לדעתי באסרטיביות מסוימת שלפחות משהו משיעורי הבית צריך לעשות.
אפשר לחלוק על מערכת החינוך וגם אני חולמת על כל מיני דברים במערכת שעוד לא קרו. אבל אם את מחליטה לשלח ילד לבית ספר את צריכה לעזור לו להשתלב בה. כי יש מחיר עצוב בדרך כלל לחוסר ההשתלבות. והתאוריות היפות והנכונות שלנו לא יעזרו לילד שצריך לעמוד מול המורה שעושה לו פרצוף חמוץ על החוברת הריקה שלו, או כשהוא מרגיש שכולם כבר קוראים / באים עם שעורי בית ומקבלים מחמאות והוא לא.
מסכים ב100 אחוזנקדימון
...לב אמיץ
רסקיו יכול לעזור למי שחווה קושי אובייקטיבי ברכישת הקריאה והכתיבה,
בלי קשר לעומס ולדרישות של המערכת.
בכיתה א הכל זה עניין של תרגול ושינוןחדשה ישנה
ילד שמגיע לא מוכן לכיתה הוא במקרה הטוב משתעמם, במקרה הפחות טוב מתוסכל ומדוכדך, לא עומד בקצב ורואה איך כולם מסביב בצ'יק קוראים את העמוד לבד.. לא פשוט להרגיש בתחרות ובקנאה מול החברים. או המורה שגוערת... תחשבי מעבר ללימודים, יש השלכות על הביטחון העצמי שלו, על החברה, וכו'. כמובן שאם מידי פעם לא עושה, לא לעשות עניין, אבבל בגדול- יש לזה חשיבות.
(אזהרת ציניות קלה, סליחה)חופשיה לנפשי
ובקצת רצינות-כדאי לברר למה הוא מסרב להכין שיעורי בית, אני פשוט שנאתי ללמוד והייתי מרדנית, אז התנגדות לשיעורים היו חלק מהקטע הזה שלי.
גם אצלנו!!!אופטימיתת
מקווה שיצא לי ברור ולא מבולגן.
הרבה הצלחה
אין תשובה אחתנטע1
צריך לבדוק מה מונע ממנו או מקשה עליו ולפי זה לפעול
מזכיר לי אותי 
תפצניק
לברר למה הוא לא מסכיםפאז
דבר קריטי מהיום הראשון של כתה א'.
אוכלים ארוחת צהריים, עושים שיעורי בית ומערכת,
ואז אפשר לצאת, לשחק, ללכת עם חברים.
בד"כ מדובר בשיעורי בית של דקות בודדות ממש
ובעיני ההרגל הזה כל כך חשוב ומשמעותי!!
(לא רק לשיעורי בית אלא בכללית-
לחריצות. לסיים את המטלות בזריזות ולהתפנות לשחק ולנפוש)
אז אם לילד יש קושי מסויים - אולי צריך לחשוב שוב בהתאם לקושי.
אבל בכל מקרה אחר, אני בעד לבדוק עם הילד מה עם השיעורים
להיות זמינים לעזרה ואם צריך פשוט לשבת איתו מהתחלה ועד הסוף
להתעניין במה שלמד, לשבח אותו על כמה גדול
ואיך כתב יפה אות כזאת או ספרה אחרת
שבד"כ אלה השיעורים...
לעודד אותו שאם ילמד יפה ידע לקרוא ויוכל לקרוא ספרים לבד ועולם שלם יפתח לו
לזכור שדווקא הזמן הזה הוא פיתוח התייחסות והרגלים לעניין לכל החיים
וכל כך כל כך חשוב לאפשר לילד ללמוד לעשות את מה שצריך בשמחה בזריזות ובכיף.
בהמשך כמובן האחריות על שיעורי הבית עוברת בהדרגה אל הילאבל כבר יש לו בסיס והרגלים..
הרהורים לגבי למה צריך שיעורי בית כבודם במקומם מונח
אני בעד הדיון והחשיבה על זה.
עם זאת ברגע שבחרתי לשלוח את ילדי לבית ספר רגיל עם שיעורי בית
אפשר לנסות לשנות דרך המורים
או לכבד את הכללים וללמד את ילדי להסתדר במסגרת
ולא להעמיד אותו במצב שעלול לגרום לו בעיות חברתיות/ לימודיות/ משמעתיות
כשהוא לא מבין מהחיים שלו בכלל....
כמובן עוד לפהי שיעורי בית חשוב לאכול טוב, לשתות
לשוחח על מה שהיה היום בכיף ולאפשר התאווררות קלה.
בהצלחה רבה!
יושבים איתו ועוזרים לו לעשותרפואה שלמה
אם הוא מתנגד תהיי בטוחה שיש משהן שלא הבין בכיתה. הוא יכול להיות ילד חכם אך בכיתה יש הסחות דעת כל הזמן. מספיק שפספס קצת והלך לאיבוד.
נכון שזה דורש סבלנות וזמן אבל משתלם לטווח הארוך.
לקבוע שעה, אחרי התאווררותמתנת חינםאחרונה
ואז לשדרג אותה.
להפוך את זה לזמן שמחכים לו,
להכין כיבוד שווה שהוא אוהב,
לשבת רק איתו ולהכין יחד את שיעורי הבית.
לפחות עד חנוכה יצטרך את התיווך שלכם.
מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה
הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ
בשביל הבת שלנו
היא בדיכאון
ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה
היא לומדת בכיתת לקויות למידה
והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.
היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר
ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....
לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה
תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.
גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת
לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.
כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?
לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.
בהצלחה!
מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון
על ידי @מתואמת .
כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?
זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה
אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.
בס"ד
אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!
אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט
לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.
אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה
ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים
ועם תרופות .
הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה
אחרי התייעצויות
אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים
גם בגלל שזה כיתה ח
וזה אמצע שנה .
זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה
אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.
ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי
הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.
וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים
לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין
אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.
ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.
בהצלחה לכם משפחה יקרה.
מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון
לאיזה סוג מסגרת ממליצים?
קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora
קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏
מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant
בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.
תיכון גלvery emportantאחרונה
הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora
הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏
עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת
תודה להקב"ה.
משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕
ואואוריןאחרונה
מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו
שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.
רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -
איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?
השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..
תודה מראש!
בטוח נשתמש ברעיונותיכם
תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות
הפורום הזה לא פעיל
(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)
תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה
מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר
איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה
ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך
שלום לכם.
יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה
והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.
יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.
אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית
אם יש לה נפש רגישהמשה
תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.
פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7
(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).
תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה
רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754
שלום
מקווה שזו במה מתאימה..
אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב
)
לבית..
דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'
ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.
תודה רבה לכולם
לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255
שלום לכולם\ן
אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים
יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)
ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי
תודה לעונים ושבת שלום
ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...