המילה המנחה אצלך היא להפסיק, ולא רק שאני מסכים איתה, אני חושב שהיא צריכה להיות המילה היחידה. אבל רק באלול.
אלול זה זמן להפסיק, התשובה קודם כל מכבה את הכוחות שהסתבכו. זה זמן להתבוננות מעמיקה פנימה מתוך שמחה של אפשרות וביטחון התשובה, ולא מתוך ייאוש החטא. רק כך תוכל לשמר את הכוחות המקלקלים ולהשמיד רק את הקילקול עצמו. להפסיק, לבחון, למצוא את הנקודה שבה יתחיל מסע השנה הבאה, אבל לעצור בזה.
את היישום של כל ההחלטות, הקבלות, את ה-"להתחיל ל.." עדיף לשמור לתחילת השנה, וזה התפקיד של סוכות. תהליך שינוי אמיתי יהיה כזה רק אם יהיה איטי ויציב, ולכן לא כדאי לנסות להתחיל אותו בצל ימי הרחמים והדין, אז יש נטייה לקיצוניות וניסיון להתעלות מעל לחיים, דבר שכמובן לא נכון ולכן לא אפשרי (ולהיפך). סוכות נותן לנו מיצוע מסוים בין ענני הכבוד של אורי וישעי לבין חול המדבר של השיגרה, ונותן לנו זמן להפוך את החלטות אלול, את הפסקות אלול, לדרך ריאלית והתחלה חדשה. בהצלחה.