הקטן בן שנה וארבע ואני כל הזמן דוחה את החיסון, רק מלהיזכר בתופעות שהיו לקודמים אחרי החיסון הזה...
יכול להיות שאם אחכה קצת אז התופעות יהיו פחות קיצוניות?
יכול להיות שאם אחכה קצת אז התופעות יהיו פחות קיצוניות?
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
מתי חיסנתם בחיסון של גיל שנה?פרח חדש
תפצלי אותו.tz
^^לכל הפחות.לב אמיץ
חבל לדחות את ההגנהפרת משה
להגן על הילד שלך ממחלות קשות זה הרבה יותר חשוב מכמה ימים של תופעוןת לוואי!
חוץ מזה, כל ילד הוא שונה ולא בטוח שהפעם יהיו תופעות. ולפצל יעשה בדיוק את ההיפך- פעמיים תופעות לוואי במקום פעם אחת.
אצלנו חיסון גיל שנה עבר בלי שום תופעות לוואי.
תישני הרבה לפני זה-מה שבטוח כדאירק אמונה
חיסנתי ב12 חודש בדיוקכמה טוב שנפגשנו
לא היו תופעות יוצאות דופן. קצת חום קצת אי שקט. ב"ה.לדעתי התגובה תלויה בילד יותר מאשר בגיל. ולפצל יכול להיות ש"תזכי" לתופעות לוואי פעמיים במקום הכל בבת אחת וגמרנו.
אם את עוד מניקה טוב להניק ממש לפני וממש אחרי החיסון. ולתת לילד לרבוץ עליך ולינוק כמה שיותר כל היום. אין לי מושג אם זה מה שעזר אבל בטוח לא הזיק. ועזר לילדה להשאר רגועה בטוח.
אם את עוד מניקה טוב להניק ממש לפני וממש אחרי החיסון. ולתת לילד לרבוץ עליך ולינוק כמה שיותר כל היום. אין לי מושג אם זה מה שעזר אבל בטוח לא הזיק. ועזר לילדה להשאר רגועה בטוח.
למיטב זכרוני המפוקפק פיצלנוירושלמית טרייה
יש את החיסון המשולש, ומצרפים לו אבעבועות?? אני כבר לא זוכרת.
ניסיתי לבדוק בפנקס והכל שם סינית..
אז נחזור לזכרוני המפוקפק, פיצלנו לחיסון המשולש ואחרי כן לאבעבועות, כי המשולש הוא זה עם התופעות הכבדות יותר ולא רצינו להעמיס.
אבל אני באמת לא זוכרת כלום.
אם זה היה ממש קיצוניl666
אז אולי לא כדאי לחסן. אצלנו בדרך כלל לא היו שום תופעות, אצל ילדה אחת קצת חום וזהו ושאר ילדים בכלל לא.
אולי אתם אותו מקרה נדיר שלא כדאי לחסן
שנה וחודש.חרותיקאחרונה
גמאני דחיתי, אבל איכשהו נראה לי שככל שגדלים הם יותר מודעים לזה שהם סובלים.
אז רציתי לגמור עם זה כמה שיותר מהר..
אז רציתי לגמור עם זה כמה שיותר מהר..
לא דמיינתי - פוסט פריקהשושנושי
טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.
הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.
ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.
הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.
ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.
היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים
פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.
באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.
קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.
וזה הקטע - שאני לא.
רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.
מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.
מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.
בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה
יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.
בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה.
לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.
למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?
מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן.
למה אני תקועה על הזוגיות?
אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?
לא יודעת.
לא סגורה על עצמי.
איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.
אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)
בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.
בואי אלינואנונימית בהו"ל
אני בבית שמש
מגוון מאוד
משתייכת לקהילה החרדית אמריקאית
אני גרה בבניין עם חילונים לגמרי לחסידים שזורקים על האלו שנוסעים 😂
אחת הסיבות שאנחנו לא עוזבים זה שיש לנו פה מגוון בתי ספר גני שתיארת ( אנחנו לא חסידים אבל )
אטופיק דרמטיטיס - מה אתן יכולות לספר לי על זה?מתואמת
אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -
הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.
(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)
הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.
באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...
לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.
אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.
אבל אולי אני טועה?
מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?
עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?
אמן!מתואמת
יש כאן מורות למתמ' / יועצות בתיכון?רוני 1234
אשמח להתייעץ:
לבת שלי יש כתב לא קריא. עשינו אבחון והיא יכולה להקליד במחשב בכל המקצועות מלבד מתמ'.
במבחנים פנימיים יש לה שכתוב/הקראה לאדם נייטרלי אבל אמרו לנו שאי אפשר במתכונות ובגרויות.
האם נגזר עליה להכשל בבגרות? אשמח לכל רעיון ועצה 🙏
לא מהמקצועות שציינתאמאשוני
אבל למה לא נותנים לה הקלדה במתמטיקה?
יש דרכים לכתוב משוואות עם המקלדת, צריך ללמוד את זה, אבל אפשרי טכנית.
לדעתי אין כזו אפשרות בהתאמותמתיכון ועד מעון
באסהאמאשוני
מה ההבדל בין זה לבין מקצועות שפה?
הנחיות של חוזר מנכלמתיכון ועד מעון
לא יודעת מה הסיבה, אבל אין התאמה בכתיבה במקצועות דלי מלל
סיבה טכניתרוני 1234
במקצועות רבי מלל מאד קל להקליד אבל משוואות או גאומטריה הרבה יותר קשה (הצ'ט אמר לי שיש טאבלטים עם עט שיכולים לפתור את הבעיה אז בטח עוד 20 שנה זה יגיע למשרד החינוך)
למהתקומה
במבחנים חיצוניים אין לה?
הייתי מנסה לברר את זה יותר עם בית הספר.
אני יודעת שיש מקרים שבהם נותנים בוודאי.
השאלה בית הספר אומר את זה כי היא לא זכאית, או כי הוא מתקשה להביא מישהו שיעשה את זה.
איזה אבחון עשית?מתיכון ועד מעון
פסיכודידקטי?
דידקטירוני 1234
זה לא מסמך קביל לצורך קבלת התאמות בבגרויותמתיכון ועד מעון
צריך אבחון פסיכודידקטי
את טועהרוני 1234
כנראה תלוי איזה התאמות או שהיה שינוי בנהלים.
בדקתי שובמתיכון ועד מעון
אכן לצורך הקלדה מספיק אבחון דידקטי.
האם בי"ס הגיש אותה לוועדת התאמות? מה הייתה התשובה של הוועדה?
עוד לא הגיש, האבחון בוצע לאחרונהרוני 1234
המאבחנת אמרה שאין הקלדה במתמ' ואמרו לנו את זה מראש גם בבי"ס.
אם לא הגישומתיכון ועד מעון
אז באמת שאין אפשרות לקבל התאמות, רק וועדת ההתאמות יכולה לאשר את ההתאמות ולא בית הספר
מקווה שהוועדה תאשר
אולי לא הסברתי מספיק ברוררוני 1234
הקלדה או שכתוב במתמ' בכלל לא על הפרק. לכאורה אין התאמה כזאת או לפחות לא עבורה.
אין התאמה כזו בכללמתיכון ועד מעון
אין התאמה של הקלדת תשובות הבחינה במקצועות דלי מלל.
זה ציטוט מחוזר מנכל, זה לא ספציפי עבורה.
הדבר היחיד שמצאתי שכולל התאמות במתמטיקה זה התאמות ברמה 3 שאכן כוללת התאמות במתמטיקה, ודורשות אבחון פסיכודידקטי.
השאלה אם שווה לך לעשות הרחבה של החלק הפסיכולוגי לצורך זה
ובעצם, זה לא יקנה לה התאמות בכתיבה אלא התאמות אחרות ממה שזכור לי...
היה מקרה דומה בתכנית "יהיה בסדר"אין יאוש315
לדעתי המקרה הזה היה שבוע שעבר, והם הצליחו לאפשר לאותה בחורה לגשת למבחן בהקלדה (לא מתמטיקה, כי היא פספסה כבר)
תבררי איתם, אולי יוכלו לעזור
הפותחת מדברת רק על מתמטיקהאורי8
בשאר המקצועות יש לה אבחון ואם ועדת ההתאמות תאשר תהיה לה הקלדה. פשוט אין התאמה של הקלדת תשובות במתמטיקה כי לכאורה יש במקצוע הזה פחות כתיבה. ולא כתיבה של אותיות. גם בכתיבת מספרים הכתב שלה לא קריא? בוחן שקורא את הבגרות לא יבין את הספרות שהיא כתבה? אני יועצת בתיכון. וגם הכתב שלי לא קריא. אבל עשיתי בגרויות כשעוד לא היו התאמות בעולם. ותמיד אמרו לי שלא יקראו לי את הבגרויות. ( כנראה קראו... כי ב"ה היו לי ציונים טובים). פשוט סיגלתי לעצמי שיטה של לכתב לאט ואז הצלחתי לכתב ברור יותר. אולי במתמטיקה שתשקיע בלכתב ברור , זה פחות כתיבה ולרוב גם כשהכתב לא קריא , אם עובדים לאט אפשר להוציא כתב סביר . אולי אפשר לבקש הארכת זמן מוגדלת במתמטיקה בגלל הצורך להשקיע בכתיבה שתהיה ברורה? אני מניחה שהארכת זמן רגילה יש ל( מאוד,קל לקבל גם בלי אבחון(. אפשר לנסות לקבל הארכת זמן מוגדלת . יש בכל תיכון רכזת התאמות. תפני ליויצת או אליה ותבקשי שתשלח בקשה.
נסית להקליד תשובות במתמטיקה?נופנופ
זה לוקח מלא זמן
בגלל זה אין את ההקלה הזאת
להגיד לתלמידה שתשקיע בלכתוב לאט ומסודר עלול להפעיל עליה לחץ במבחן
וגם ככה הבגרות במתמטיקה מאוד ארוכה ולחוצה
לדעתי עדיף לכוון לשעתוק
אם יש אופציה כזו ברור,שעדיףאורי8
כל מה שדובר פה זה שאין במתמטיקה אופציה כזו. מציעה לשאול שוב את הרכזת התאמות ולדייק איתה אם יש אופציה כלשהי. מה שהצעתי זה למקרה שאין. תלמידות שאני מכירה עם הקושי הזה הסתדרו במתמטיקה . כי בכתיבת ספרות זה לא כמו אותיות. ברור שאם קיימת אופציה לשעתוק היא עדיפה.
תודה, בנתיים לא הצליחו לקרוארוני 1234
היא כבר נכשלה בכמה מבחנים בגלל זה
יש פתרוןנופנופ
דבר ראשון? באיזה כיתה היא?
אם היא עדיין בכיתה י' (כך נשמע ממך) אין עדיין מה להחלץ כי רק שנה הבאה יהיו הבגרויות
לצערך, אין הקלדה במקצועות דלי מלל (מתמטיקה, פיזיקה, מדמ"ח וכו')
ולכן אין על מה לנסות להתבאס, זה מה שיש, ועם זה מנצחים
ההתאמה שמחליפה את ההקלדה היא שעתוק (ובהחלט עדיף מאשר לנסות להקליד במתמטיקה, תנסי ותראי שזה סיוט)
ההקלה של שעתוק היא שהבת שלך כותבת את המבחן כמו כולם כולל תוספת זמן אם צריך
ולאחר סיום המבחן היא יושבת עם מורה אחרת מבית הספר (שהיא לא המורה הישירה שלה)
והן ביחד מעתיקות את הכתוב במחברת למחברת חדשה
שתי המחברות נשלחו לסריקה ובדיקה, הבוחן מוודא שכתוב בהן אותו דבר, אבל הוא תכלס בודק את הכתב המסודר
אז איך מוציאים התאמת שעתוק?
פונים לרכזת התאמות בבית הספר, מבקשים ממנה שתבנה "תיק" מבחנים לבת שלך,
ואת התיק הזה שולחים למשרד החינוך ובדרך כלל אם יש באמת כתב גרוע
מקבלים את ההתאמה הזאת
במתכונת ובמבחנים בדרך כלל לא עושים את השעתוק כי המורה מצליחה לקרוא את כתב היד, ואם משהו לא ברור היא יכולה לפנות תמיד לתלמידה
למיטב ידעתי אין צורך בשום אבחון לשעתוק
אלא המורה/מחנכת מדווחים שיש לה כתב לא קריא ומתחילים תהליך של בניית התיק
אז משום מה אמרו לי הפוךרוני 1234
הרכזת התאמות אמרה שיהיה לה שעתוק (קראתי לזה שכתוב/הקראה למעלה) רק במבחנים פנימיים ולא בבגרות. אדבר איתה שוב (הילדה סיימה עכשיו ט אז יש עוד זמן).
תודה רבה!
אין התאמה של הקלדה במתמטיקה124816
יש התאמה של שעתוק אבל מאוד קשה לקבל אותה.
אם לא מצליחים לקבל משהו לכתיבה אז הארכת זמן תעזור לאפשר לה לכתוב יותר לאט ואולי קצת יותר קריא, וגם מבחן מותאם יאפשר לה לבחור שאלות שדורשות פחות כתיבה.
מלמדת הרבה שנים מתמטיקה בתיכון וזוכרת אולי מקרה אחד שאישרו שיעתוק.
אז איך בכל זאת אפשר לקבל שעתוק?רוני 1234
כבר יש לה הארכת זמן וזה לא עוזר…
שרכזת ההתאמות תבדוק מול המדריכה שלהאורי8
זו תהיה התשובה הכי מדויקת. בגלל שנדיר שמקבלים. והנחיות יכולות להשתנות משנה לשנה. כדאי לבקש מרכזת ההתאמות לבדק שוב מול משרד החינוך( בדרך כלל יש מדריכה של המשרד שהיא יכולה להתיעץ איתה). ולהגיש גם אם יש סיכוי קטן. כבר היו לנו הפתעות שהגשנו בקשות שהיו נראות לנו חסרות סיכוי וקיבלנו אישור.
אז אולי שווה לחכות לשנה הבאה או עוד שנתיים?רוני 1234
היא אק מסיימת ט עכשיו
בכיתה י זה הזמן לברר את הכלאורי8
בעוד שנה ושנתים עלול להיות מאוחר מידי. רכזת ההתאמות אמורה לדעת את כל הנהלים והניואנסים. לועדת התאמות בשביל הקלדה מגישים במהלך כיתה י ואז מקבלים אישור לבגרויות שאמורות להתקיים ב יא- יב. אם מגישים בכיתה יא זה מאוחר מידי לבגרויות של יא.
לא לחכות. הזמן של סוף ט תחילת י הוא הזמן לקבלהשקט הזה
התאמות.
אחכ זה כבר יותר מסובך
גם אני זוכרתמתיכון ועד מעון
ששעתוק זה משהו שמקבלים בקושי ...
מענין איך מקבלים אישור כזה? לבן שלי יש כתב נוראיכולנה
אבל תמיד חשבתי שאם ירצה ויכתוב לאט יותר כן יבינו מה כותב.
כל מבחן שלו כתוב שצריך לשפר את הכתב.
מתי החלטתם שזה דורש אבחון?
כדאי לקראת הבגרויותאורי8
לפני כיתה י. וכדאי קודם לדבר עם היועץ בבית הספר שלו כי בחלק מבתי הספר אבחון פרטי לא תופס בכלל. במקום שאני עובדת בו אנחנו בתכנית מלקות ללמידה. וזה עובד אחרת.
גם אחי עשה אבחון כזה בזמנו ונתנו לו הקלותהמקורית
כתב יד לא קריא זו סיבה להקלות
לא יודעת איך הלך האבחון ומול מי האמת.. אבל כדאי לבקש
כשהמורים לא הצליחו לבדוק את המבחןרוני 1234אחרונה
הפנו אותנו לאבחון
בעקבות השירשור סופר פהחמדמדה
שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר
אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)
ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו
ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי
מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות
מה זה הבריאות של הילדים
נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי
תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅
ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?
אני מגזימה?
חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈
אני מסכימה עם שתיכןהמקורית
כלומר - בעיניי 1000 שח בחודש לפה או לכאן שעושה הבדל זה לא חיים מרווחים בהכרח (כנראה תלוי סטנדרטים) גם בעיניי, אבל מצד שני - לא רואה בעיה בקנייה זולה מרוכזת
אם אני רואה מבצע - אז כן, אני קונה יותר כי למה לשלם 50 אחוז יותר עוד שבוע/ שבועיים על מוצר שלא יתקלקל? מדברת בעיקר על מבצעים משמעותיים
ואם אני בשבוע שאין לי כח לנסיעה לסופר זול, אני קונה ליד הבית וכמה שיעלה יעלה כי האנרגיה שיוצאת על החיסכון לא שווה אותו בעיניי כרגע לעומת הנוחות.
ניתוח לילדים בהרדמה כלליתרוני 1234
עד איזה שלב ההורים נמצאים עם הילד?
אנחנו איתו בזמן ההרדמה?
אצלנו בעלי נכנס עד שנרדם עם מסיכה ואז יצאכולנה
אני נכנסתי ששמה לה מסיכהמתיכון ועד מעון
כמה פעמים בהרדמות, זה כמה שניות, ואז יצאתי
אצלנו היו 2 ניתוחיםטארקו
בשניהם היינו איתו עד שהוא נרדם
בחלק של ההרדמה רק אחד ההורים יכול להיכנס
בניתוח השני הייתי בהריון אז אמרו שעדיף שבעלי ייכנס כי יש שם כל מיני מכשירים וחומרים ולא יודעת מה..
נכנסתי עד שהילדון ישן עמוק 
ת'אמת- לא חוויה הכיאמהלה
כיפית לראות שמרדימים את הילד שלה.....
לקח לי כמה דקות טובות להתאפס
מצד שני לא הסכמתי לוותר לבעלי שהוא יכנס
הייתי חייבת להיות שם ברגע הזה.....
אני הייתי עם הבן שלי עד שהוא נרדם לגמרי.חזקה בעורף
לצערי קראו לי כשהוא כבר היה ער, בוכה ומבולבל😔
למרות שחיכיתי בלחץ בחדר המתנה.
תדגיש להם מראש שייקראו לך מהר.
בהצלחה!!!
כן ההרדמה זה עניין של שניותאמאשוני
מסכה (כמו של אינהלציה) זה רק לקטנים,
לגדולים ההרדמה בעירוי.
עד איזה גיל זה קטנים?טארקו
כי אצלנו בשני הניתוחים(גיל 3 וגיל 5.5) היה מסכה+עירוי.
לא יודעת במדוייקאמאשוני
אבל אצל הבת שלי בניתוחים של גיל 11, ו12 היה בהרדמה בעירוי.
(לקטנים שמים עירוי למטרות אחרות אבל החומר הרדמה עצמו לדעתי זה רק דרך המסיכה)
אצלי הסבירו לי שההרדמה המיידית היא במסכהטארקו
אבל יש חומר שמוזרם לאורך הניתוח בעירוי
כן הגיוני באמתאמאשוני
צריך לוודא לאורך כל הניתוח שהילד עדיין מורדם והוא כבר לא מתנגד לעירוי אז הגיוני שזה ככה.
אצלנו היתה הרדמהעוד מעט פסח
בשאיפה גם בגיל 14.
אבל אם אני זוכרת נכון, אמרו שזה רק להתחלה, ואחר כך מכניסים ישר לווריד.
האמת שאני לא זוכרת כל כך.
שאלה טובה...מתואמת
הבת שלי עברה ניתוח בגיל 6 והייתה עם מסכה. בגיל 15 כמובן היה לה עירוי.
עכשיו בת אחרת שלי, בת 7.5, גם אמורה לעבור ניתוח... מניחה שכן תהיה מסכה, היא די קטנה בסופו של דבר, ומחט של עירוי זה מפחיד...
הבן שלי נותח עכשיו, בן 10+ שמו מסכה לטשטושאמהלה
והרדמה בעירוי...
הסבירו לו בכל שלב מה עושים. נהניתי מזה מאד.
הבן שלך עם מבנה גוף צנום יחסית?אמאשוני
כי הבת שלי בגיל 11 כבר הייתה מפותחת יחסית,
סביר להניח שזה הטווח פחות או יותר.
בכל אופן בגלל שכולם לפני כתבו על המסיכה, והפותחת לא ציינה את גיל הילד, אז כתבתי שלא תופתע.
לא. נורמלי לגילו. בעקרון מראש הרופא אמר לו שיתנואמהלה
לו את הבחירה אם להרדים בעירוי או במסיכה
זה קצת אכזב אותו שאכן לא שאלו אותו ותוך כדי ששמו לו את המסיכה כבר תקעו לו את העירוי ביד.
הוא אמר לי: אבל הבטיחו שישאלו אותי.... צודק 🤷♀️
למזלי בגלל שזו היתה מרדימה מיומנת הכנסת העירוי לקחה לה חלקיק שניה.....
מאוד תלוי איזה ניתוח ואיפה מבוצעמולהבולה
הרבה פעמים מסכימים שיכנסו עד שמתחילים להרדים כדי שהילד יראה
את ההורים עד שנרדם ולהוריד לחץ (גם להורים)
נמצאים עם הילד כששמים לו את המסכהמתואמת
ויוצאים כשהוא לכאורה נרדם.
האמת שלא תמיד זה נראה שהוא נרדם - הוא עדיין יכול להיות בעיניים פקוחות - אבל לטענת הצוות הוא כבר רדום... (ככה היה לי כשהייתי עם הבת שלי בניתוח. בשאר הפעמים בעלי היה, ולא זוכרת אם הוא תיאר אותו דבר)
גם אצלנו הייתי איתה עד שנרדמה עם החומר מהמסכהאולי בקרוב
מה שלי אמרו שקודם מרדימים ככה ואז מכניסים את האירוע ונותנים גם דרכו וככה אין את הכאב של הדקירה. שלי הייתה בת שנתיים והיא ישבה עלי עד שנרדמה ואני הנחתי אותה על המיטה. די זירזו אותי לצאת כי הם לא רצו שאני אשאף את החומרים נרדמה או משהו כזה. כשהיא התעוררה אבא שלה היה איתה אבל אם אני זוכרת נכון היא לא התעוררה לפני שהוא נכנס.. היא נבהלה קצת מהמסכה ולא כ"כ שיתפה פעולה אבל נתנו לי לתת לה מוצץ וזה קצת עזר. בהצלחה ורפואה שלימה!
כן עד שהוא רדוםאורוש3
אצלי מניסיוןקפצתי לבקר
של ארבעה ניתוחים.
נותנים להיכנס עד שהילד ישן, ברגע שישן מוציאים את ההורים.
חוויה לא נעימה, במיוחד בילד מתנגד..
לקראת עוד ניתוח 😑
אני נשארתי עד אחרי שהילד נרדםשושנושיאחרונה
לא מלחיץ, היה ממש בסדר
כל תחילת הריון הזוגיות שלנו נמדדת😔מעיין34
כל פעם מחדש, בתקופה הכי מאתגרת (בחילות, הקאות, מושבתת למיטה), אם המשפחה שלו רוצה שנתארח אז זה מה שיהיה, והוא יכעס אם יקרה אחרת.
הם לא יודעים על ההריון כי זה ממש ממש בהתחלה,
אבל הןא רואה איך אני, איך אפשר להתארח כשאני סמרטוט רצפה במיטה.
אוף
פעם קודמת הם גילו על ההריון ממש בהתחלה רק בגלל זה, כי אי אפשר להסתיר
מבאס ממש
אז אולי פשוט לא להסתיר?רוני 1234
שלום בית מעל הכל…
אין לי אומץ להתארח ושיטפלו בי כמו סיעודיתמעיין34
אני מצפה מבעלי שיבין את הסיטואציה
זה לא נעים בכלל
להיות במיטה כל השבת וכל הזמן דואגים לי. זה לא המשפחה שלי, זה מּמש ממש מצב לא נעים
האמת אני איתך. ♥️המקורית
תודה🫶מעיין34
וכשאת לא בתחילת הריון?תהילנה
איך זה עובד? חייבים ללכת תמיד למשפחה שלו כשהם מזמינים?
בעיני החלטה של התארחות צריכה להיות החלטה משותפת. ואם לצד אחד זה לא מתאים אז לא בכוח."על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו", כפשוטו לשני הצדדים. אתם הכי חשובים!
בגדול הם הבינו שאנחנו אוהבים את הביתמעיין34
ולכן מלכתחילה מזמינים אחת לחודשיים בערך, או בחגים שזה תורות.
אז זה מצידםתהילנה
אבל מצידכם מותר להגיד שלא מתאים.
רק כדי לנרמל- אנחנו לא היינו בשבת אצל חמי וחמותי כבר למעלה משנה וחצי, והם מזמינים לאחרונה כמעט כל שבת. אז מה? אנחנו נחמדים ומנומסים וגם כנים במידה שמתאים לנו לשתף את הסיבות. אבל בעיקר בעיקר חושבים על עצמינו, ואני חושבת גם על הילדים שלי, ועל זה שהדבר האחרון שהייתי רוצה זה שהם יבואו אליי בלי שמתשחק להם ועל חשבון שלום הבית שלהם
ואו חלוםמעיין34
אני חושבת שלא נכון להסתירדיאט ספרייט
ובכל מקרה, כדאי לנהל את כל הנושא הזה בהידברות.
אם את לא יכולה להתארח,
ואת מתארחת ונאלצת לשדר עסקים כרגיל זה לא תקין.
לא מהבחינה הזוגית ואולי גם לא מבחינה רפואית. הכי נכון שתחליטו יחד ויהיה לך מקום גם להגיד לא.
הכי נוח לא להסתירמעיין34
אבל הברכה שורה על הנסתר
במיוחד שאני יודעת שהמשפחה לא ששה מזה כי ההריונות שלי קשים ומאתגרים את כל המשפחה
סליחה, אבל עם כל הכבוד למשפחהדיאט ספרייט
לא אמור להיות להם say בנושאים של כן או לא הריון.
ואם ההריונות שלך מעמיסים עליהם (או שהם טוענים שזה מעמיס עליהם) אתם צריכים לקבל עזרה בתשלום ממקור חיצוני.
אם אתם תלויים בעזרה שלהם, הם מרגישים בנוח להביע דעתם, אם אתם מסתדרים לבד אתם יכולים להגיד להם בפה מלא- וככה אני עושה לפעמים, למרות שיש לי אהבה גדולה להורים שלי ולחמים שלי- שזה לא עניינים/לא על חשבונם/משהו בסגנון.
אני מבטיחה לך שהקשרים שלנו יפים וטובים למרות שנאמרות מילים לא פשוטות, כיוון שהן נאמרות בכנות, בחיוך ובכבוד.
כדאי אולי למתוח להם גבולות.
שלכם כזוג כלפיהם.
הכוונה שמאתגר את כל המשפחה שלימעיין34
הילדים, הבעל
מהם אני לא דורשת ולא מבקשת
והם לא אומרים לי אם להביא או לא, אבל מספיק לראות את הפרצוף או בכללי שהם לא מרוצים מהסיטואציה, זה מספיק בשביל לרצות למנוע לספר
את הפירמזיסית?רוני 1234
תרגישי טוב ❤️
ב"ה לא ברמה הזו, מקיאה פעם ביום בערךמעיין34
כל שאר היום בחילות קשות מאוד וחולשה עד כדי שאני מושבתת במיטה
מבינה אותך לגמרימחכה להריון
שהייתי בהריון בהתחלה היה לי מאוד קשה להתארח שאני על הפנים וגם רציתי למשוך עוד קצת ולא לספר עדיין..
אני חושבת שזה תלוי בהרגשה שלך ומה יעשה לך טוב הייתי נשארת שבת בבית ונניח ללכת עוד חודש חודשיים שכבר תרצו לספר
ושתרגישי יותר טוב
זו היתה השאיפה, עד שהזמינומעיין34
מותר לסרב בנימוס, רק אומרתהמקורית
אני חושבת שבעניין הזה נדרש שיח שהוא מעבר לרגיל אצלכם.
בעלך כבר לא רק הילד של ההורים שלו, ואם הוא לא מצליח להבין אותך ואת צריכה ללכת בכל מחיר, זה קצת בעייתי בעיניי האמת ואומר יותר בעדינות - בסוף זה לרעתכם כי ריצוי יכול ליצור בסוף תסיסה קשה של כעס ורגשות קשים. גם את מולו וגם את מול עצמך.
הייתי חושבת שוב אם להשאיר את זה ככה או לפתוח את זה בטיפול. לא יכול להיות שמספיק שמזמינים וחייב להגיע בכל מחיר. יש לכם חיים וחוסר ההתחשבות בך פה הוא קצת בעייתי בעיניי.
מקווה שאת קוראת בטוב♥️ ומקווה שאני מבינה את הסיטואציה נכון. הכל בדרכי נועם כמובן ולא ממקום של פתיחת חזית אבל מותר לך להרגיש לא בנח לנסוע ולכל הפחות צריך להיות פה שיח ענייני שרואה את התחושות שלך ונותן לך מקום
מסכימהשיפור
צודקת, ומתסכל כאחדמעיין34
כי זה מגיע מכיבוד הורים,אין לו עמוד שדרה מולם
ריצוי זה לא כיבוד הוריםרקאני
זה דפוס התנהגות שדורש שינוי
אנחנו לא סיפרנורקאני
ומי שמבין שותק בנימוס
לא מפריע לי שיבינו ויסתמו
מפריע לי שישאלו וידברו על זה
אז אם אנחנו שותקים סימן שאנחנו לא רוצים עדיין לדבר על זה
כשנרצה נספר
בכל מקרה אני לא חושבת שזה נכון להתארח בכל פעם שהם מזמינים
אלא לפי מה שמתאים ומסתדר לכם ולהם
צודקת אני איתךמעיין34אחרונה
טהרה אחרי לידהרקאני
אני חודש אחרי לידה
מרגישה שיכולה לעשות הפסק סוף סוף
רק מה? יש לנו חתונה של גיסתי עוד שבוע
ומיד אחרי זה שבת חתן ושבע ברכות והכל
ואני לא רוצה שיצא לי מקווה באחד האירועים האלה
אני לא יודעת מה לעשות
מתה לטבול כבר נמאס לי לגמרי לגמרי מכל ההרחקות
דווקא אחרי לידהמוריה
זה יותר פשוט.
את יכולה לנסות לעשות הפסק ביום שבו שבוע אח"כ אין לך משהו מסויים.
כמובן, שהכל יכול להיות, ויש דברים שיכולים לשבש. אבל אפשר לנסות.
זהורקאני
שזה לחכות עד יום ראשון
וזה מבאס
כי החתונה חמישי הבא אז אני לא אעשה היום
ואז שבת חתן
ואני צריכה לברר גם אם בראשון יש שבע ברכות של הצד שלנו
ואז זה לחכות לשני
אוף
האמת שאם זה רצף ולא יום אחד הייתי מתעלמת מהאירועיםאוהבת את השבת
ופשוט מנסה לעשות הםסק
אח"כ תראו מה לעשות...
ומה שלומכם??
ואז טובלתרקאני
ביום של ארוע? או בשבת חתן?
מלחיץ אותי מידי
אנחנו בסדר ב"ה
חוזרים לשגרה לאט לאט
תודה💕
אפשר לדחות את הטבילה אפ זה מוסכםמקרמה
על שניכם
הרב שלנו דוקא אמר שאחרי לידה לעשות הפסק ברגע שאפשר
לבדוק שביעי
ואז אפשר גם לטבול יום אחרי
ועוד משו
האם יש איזשני בדיקה מאתמול שיכולה להחשב כהפסק?
או אחרי החתונה למצוא מקווה בסביבה שפתוח עד מאוחר
הייתי עושה מאמץ כדי לא להיות אסורים בשבת... לא כיף
(ומתי חופה? אולי אפשר להספיק לפני?)
זהורקאניאחרונה
לא ידעתי מה עדיף, לדחות את ההפסק או את הטבילה אחרי ההפסק
אני אשאל רב באמת
אתמול שכחתי לצערי הרב לעשות הפסק כי לא הייתי בבית
מלחיץ אותי מקווה ביום של החתונה
זה אחות של בעלי
זה אומר שאנחנו שם מוקדם לצילומי משפחה
עם איפור של ערב
ויוצאים אחרונים מהחתונה....
ונשמע לי מטורף אחרי האירוע להתחיל הכנות
מורכב.מוריה
בהצלחה והחלטות טובות.
אני הייתי עושה הפסקהשקט הזה
גם ככה אף אחד לא מבטיח שה-7 נקיים ילכו חלק (בעז"ה שכן).
אחכ הייתי שוברת את הראש מה לעשות אם זה יוצא ביום פחות טוב.
השכבות של כמה ילדים, איך מתנהל אצלכן?איך?איך?
יש ילדה בגן, עייפה מוקדם
ילד שובב מאוד במעון, ישן שם ועייף מאוחר
ועוד תינוק קטן בן שלושה חודשים שלא כל כך רגוע בערב
יש גם ילדים גדולים שעוזרים כל היום אבל בשעת ההשכבות אף אחד לא פנוי מכל מיני סיבות
ואז אני מוצאת את עצמי עם ילדה עייפה מאוד
ילד שבוכה מלא או עושה הרבה בלגן במיטה במשך יותר משעה
ותינוק שרק רוצה לינוק ולהיות על הידיים כל הערב
בעלי לא נמצא בבית בשום ערב
אני כבר מתחילה להתייאש, כל ערב נגמר בבכי של שני הקטנים ושעות של השכבה (כשהקטן נרדם אני סוף סוף פנויה להתחיל עם ההשכבות של התינוק. לא יכולה לעשות את זה במקביל כי זה בחדרים שונים)
אין לי זמן לעצמי וזמן לשאר הילדים
אשמח לרעיונות איך אפשר לעשות את זה יעיל וקל יותר
כשהייתי עם תינוקהשם שלי
לפעמים השכבתי את הגדולים יותר כשהתינוק היה במנשא.
היה שלב שהתינוק היה נרדם לפני, ואז הייתי פנויה להשכיב את הגדולים. אבל הרבה פעמים הוא בדיוק התעורר, ואז הייתי באה אליו, והם היו נשארים לבד.
כיום הקטן שלי ישן צהריים במעון, והולך לישון יותר מאוחר.
כשאני משכיבה את הגדולים יותר, הוא מסתובב. לפעמים הגדולה מעסיקה אותו, לפעמים הוא קצת יושב עלי.
יעזור לקבוע מראש עם הגדולים, שיהיו פנויים בזמן הזה? אולי שתהיה איזו תורנות ביניהם, כל אחד ביום אחר?
גם אני עזרתי במנשא עם תינוק ופעוטמצפה88
לצערי אין כל כך אפשרות לעזרה מהגדוליםאיך?איך?
לפעמים עוזרים נקודתית פה ושם אבל ההשכבה באמת ארוכה ככה שרוב הזמן אני לבד
אני משתמשת הרבה במנשא ובאמת לא חשבתי להשתמש בו בהשכבות.
אז איך זה בדיוק הולך, היית שמה את התינוק מקדימה? כי אז זה נראה לי מפריע קצת להיות פנויה לילדים, זה גם ידרוש ממני לעמוד ולא לשבת לידם (משום מה הוא לא רגוע עם המנשא כשאני יושבת יותר מכמה רגעים)
והקטן שבמעון- אין אפשרות להשאיר אותו להסתובב בבית. הוא ממש שובר וחייב השגחה צמודה
אין אפשרות לבקש מהם להשכיב אותו?אמאשוני
אבל הם יכולים להעסיק אותו בזמן שאת משכיבה את הילדה, או שהם לא יכולים לעזור בכלל בזמן הזה גם לא בלהעסיק אותו?
אולי אם תמקדי את העזרה רק לזמן שאת מרדימה את הגדולה ולא את התינוק הם יצליחו להחזיק מעמד?
הקטן שבמעון עולה לגן או ממשיך במעון?
השלב הזה שהם ישנים יותר מדי במעון ממש קשוח.
הייתי מציעה לצאת עם התינוק והפעוט לסיבוב בחוץ אחרי שהילדה נרדמת במקום לרדוף אחריו בבית. או שהתינוק יירדם בדרך, או שהוא יתעניין בחוץ.
כך או כך יכול להיות שיהיה לך יותר קל כשהם רגועים בחוץ.
אולי גם תצליחי לאכול משהו כשאת איתם בחוץ. איזה סנדוויץ לפחות.
לפעמים הם לא בבית בכללאיך?איך?
אבל באמת אנסה לראות אם ילך שלפחות חלק מהפעמים כשהם בבית ישמרו עליו בזמן שאני אבל משכיבה את הגדולה יותר.אני קצת חוששת שאם אעשה ככה וכשהילדים הגדולים לא בבית אשכיב אותם ביחד זה יבלבל את שניהם
אז אולי כשהם לא בבית תשימי לו סרט או משהואמאשוני
אולי לשמוע סיפור באוזניות?
לא הייתי מנסה להשכיב אותו, זה רק גומר אותך והופך את ההרדמה למתישה.
תחשבי איך אפשר לגרום לו להיות לידך בשקט בלי לישון.
אם הוא עולה לגן עירייה זו בעיה ממוקדת ליודשים הקרובים ואז זה ייפתר מאליו.
אז שווה גם לתאם עם בייביסיטר או שבעלך יגיע יותר מוקדם בימים מסויימים לחודשיים הקרובים.
אם שנה הבאה הוא עדיין במעון זה רק ילך ויחמיר
אז תצטרכו לחפש פתרון מובנה.
תנסי להפריד את השינה שלהם, לדעתי יש סיכוי טוב שהגדולה תירדם לך מהר בלי בעיות ואז הכל יהיה פשוט יותר.
הוא לא יושב לשניה 😀 אין סיכוי לסרטאיך?איך?
ויש לו עוד שנה במעון, בגלל זה רוצה לפתור את העניין
(והוא גם יחסית מהקטנים, עוד לא בין שנתיים. לא יודעת למה השינה הזאת כל כך מעכבת את שנת הלילה)
אני מבחינה באמת אין לי ברירה אלא להפריד אבל מנסה לחשוב איך באמת לעשות את זה
אולי משהו תנועתי אבל שלא מסוכןטארקו
כמו טרמפולינה, ערסל חיבוק...
ואז הוא גם יוציא מרץ שזה יכול לעזור להרדמה רגועה יותר אחכ
ויעסיק אותו שתוכלי להתפנות להרדים את הגדולה יותר
ואת הגדולה אולי יעזור שתהיי איתה כמה דקות ואז לשים לה שירים/סיפור ברמקול בלוטוס? אצלנו זה ממש עזר לשחרר אותנו בגיל גן..
רעיונות טוביםאיך?איך?
אנסה אולי לשים לה סיפור
הלוואי ויעבוד
אמן! אולי תסבירי להטארקואחרונה
שהיא גדולה
אז תשבי איתה איקס זמן
ואז את מפעילה לה סיפור ויוצאת..
ותשמעי איך היא מרגישה עם זה
כששמתי במנשא זה היה בעמידה או הליכההשם שלי
הייתי שמה מקדימה.
תודהאיך?איך?
אנסה
לשחרר את ילד המעון משינה מוקדמתיעל מהדרום
לק"י
את התינוק להרדים בידיים/ עגלה או מה שנוח בישיבה ליד המיטה של הגדולה.
בהצלחה!
אין ספק שזה מאתגר.
הבעיה זה מה הקטן יעשה בינתיים..איך?איך?
הוא לא יכול להיות רגע בלי השגחה ואין מי שיהיה איתו