על אינטואיציה, לכל מי שרוצה להחכים..בסדר גמור

(מאמר שמצאתי בנושא - כמובן לא מסכים עם כל דבר)

 

כמה פעמים עמדתם בפני החלטה חשובה או הצעה מפתה והרגשתם עמוק בבטן תחושה מוזרה שהדבר אותו אתם עומדים לעשות עלול להזיק לכם או לסכן אתכם? תחושת הבטן הזו היא למעשה מיומנות של קבלת ופענוח מסרים תוך אישיים בן רגע, או כמו שרבים מכנים אותה – אינטואיציה. התחושה האינטואיטיבית אינה מולדת, היא למעשה יכולת נרכשת שמהווה את אחד מהמקורות לשיקול הדעת שמוביל להצלחה בחיים, ובכתבה הבאה תוכלו להבין את החשיבות הרבה שלה, ללמוד כיצד לפתח אותה וגם להכיר את המקרים בהם כדאי לכם הקשיב לה.

 

מה זו בעצם אינטואיציה ואיך היא קשורה לכוח הכבידה?

 

אינטואיציה היא מושג שקשה להסביר באופן שיספק את ההיגיון מכיוון שמדובר בהרגשה. חלק מהאנשים מתקשים להבחין באינטואיציה שלהם ואילו אצל אחרים מדובר בתחושה עוצמתית שמופיעה רגעים אחדים אחרי שהם נתקלים בהצעה או כשהם עומדים בפני החלטה חשובה. כמה מגדולי הממציאים והמדענים שמסתמכים על חשיבה רציונלית והגיונית הגיעו לתובנות חשובות ומשנות עולם בזכות הקשבה לאינטואיציה ולתחושה הפנימית שלהם, כמו למשל אייזק ניוטון שגילה את כוח הכבידה פשוט על ידי צפייה בתפוח שנפל מעץ. האינטואיציה לא תמיד מופיעה בן-רגע, והיא יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון דרכים. רוב אנשים מרגישים תחושה מסוימת באזור הבטן, ולכן היא קיבלה את הכינוי "תחושת בטן", אך כמובן שהאינטואיציה מגיעה ממקום אחר לחלוטין...

 

מאיפה מגיעה האינטואיציה?

 

חוקרים סבורים שאינטואיציה היא מיומנות שהתפתחה עוד בתקופת האדם הקדמון, ונראה כי היא דומיננטית בעיקר אצל נשים, שבעבר הרחוק היו מוכרחות ללמד את ילדיהן כיצד לשרוד בטבע בכוחות עצמם ולקבל החלטות מושכלות ורציונליות. מקור האינטואיציה לא נמצא בבטן, אלא במוח אשר אוסף מידע חדש על בסיס יומיומי ואוגר ומארגן אותו לפי דפוסים. הדפוסים נמצאים בזיכרון לטווח הארוך וברגע שאתם מבחינים בסימן או בפרט אחד מוכר, כמו למשל שפת גוף שנראית חשודה, מיד המוח שלכם מקשר אותו לדפוס שנשמר ב"ארכיון" התת מודע, שולף משם את המידע בצורה של מעין "הבזק של אינטואיציה", ובכך עוזר לכם להעריך בצורה נכונה את המצב.

 

איך מקשיבים לאינטואיציה?

 

האינטואיציה היא מיומנות נרכשת ועל כולנו ללמוד להתבונן לתוך התת מודע שלנו ולהאמין בהרגשה הפנימית הזו. פעמים רבות, אתם מקבלים החלטות שגויות ובדיעבד נזכרים שברגע הבחירה עברה בכם תחושה של חוסר נוחות בגוף ובפרט באזור הבטן. הקשבה לאינטואיציה עוזרת לכם לקבל כמה החלטות קשות ובעיקר להיות שלמים איתן, וכדי לפתח את המיומנות הזו יותר ולהקשיב לה תוכלו להתחיל ב-6 הצעדים הבאים, שללא ספק יעזרו לכם לבטוח בתחושת הבטן שלכם הרבה יותר.

 

1. שאלו שאלות באופן קבוע – כדי לפתח את האינטואיציה חשוב שתשאלו את עצמכם, לפני ביצוע ההחלטה וגם אחריה, האם זו הדרך הנכונה לפעול במקרה הזה. כדאי לפעול כך גם כשמדובר בהחלטות קטנות ופשוטות שאתם מבצעים על בסיס יומיומי, ולשאול את עצמכם לדוגמה "האם זה מה שעליי ללבוש?" או "האם זו המשימה שעליי לבצע תחילה?" השאלות האלה יעזרו לכם להעריך את הבחירות שלכם ולהסביר את רצף המחשבות שעובר בראשכם והמיומנות הזו תשרת אתכם בעתיד בכל החלטה שתבצעו.

 

2. למדו לקרוא את הסימנים – גופכם משדר לכם באופן קבוע מסרים ותחושות הנוגעות לפעולות שאתם מבצעים או החלטות קשות שאתם מתלבטים לגביהן, כמו למשל ליקוק וכיווץ השפתיים כאשר אתם מצויים תחת לחץ. כשאתם קשובים לעצמכם, אתם יכולים לזהות בקלות מתי הגוף שלכם מרגיש מאוים ולהבין שעליכם להימנע או להיזהר מהצעד הבא שאתם עומדים לעשות.

 

 

3. אתגרו את עצמכם יותר – שאלו את עצמכם שאלות קשות וחשבו על התשובה הראשונה שעולה בראשכם, גם אם יצוצו לכם תשובות רבות וסותרות. לדוגמה, כשאתם מעיינים בתפריט מסעדה ובוחרים מה להזמין, נסו לבחור את המנה הראשונה שתופסת את תשומת לבכם מבלי לחשוש שלא הספקתם לבחון את שאר האפשרויות. לקיחת הסיכון והפקת הלקחים מהבחירות שעשיתם יעזרו לכם להכיר את דפוסי החשיבה הלא מודעת שלכם, וברגע שתגלו בחירות שאינכם מרוצים מהם תדעו בדיוק כיצד להבחין בהן רגע לפני שתבצעו אותן.

 

4. עבדו על הביטחון העצמי – כאשר מדובר בהחלטות הרות גורל ואתם חוששים ומפחדים להקשיב לאינטואיציה שלכם, נסו להתגבר על הפחד ולהאמין בעצמכם יותר. החשש הכבד מכישלון הוא אחד הגורמים לביטחון עצמי נמוך והוא מפריע לאינטואיציה שלכם להתפתח יחד אתכם. לכן, נסו לחשוב באופן רציונלי על השלכותיה של החלטה לא נכונה לעומת ההצלחה שיכולה לקרות בעקבותיה, ואל תפחדו לקחת סיכונים מחושבים.

 

5. אמנו את הצד הימני של המוח – האינטואיציה מתפתחת באונה הימנית של המוח השולטת על החשיבה, הדמיון והיצירתיות, לכן מומלץ להקדיש תשומת לב לחוש האמנותי החבוי בכם ולהתחיל לצייר, לרקוד ואפילו לחלום בהקיץ באופן מכוון, זאת כדי לשפר את האינטואיציה וגם כדי להתנסות בדברים חדשים ולהכיר צדדים חדשים ויצירתיים שמסתתרים בכם.

 

6. תעדו את רגעי האינטואיציה שלכם – קריאת אנשים על פי האינטואיציה היא לא דבר פשוט, אך כל אדם מעביר לנו הרגשה שונה, לכן מומלץ שתכינו מחברת בה תרשמו מה הרגשתם לגבי כל אדם שאתם פוגשים במהלך היום. לדוגמה: "יש לי תחושה שהוא..." או "האינטואיציה שלי אומרת לי שהיא..." ולאחר זמן מה חזרו למשפטים האלה ובדקו אם אפשר לאשש אותם על סמך התפתחות מערכת היחסים בינכם. שימו לב כמה פעמים התחושות שלכם היו מוצדקות ומה אתם מתקשים לזהות או לאתר אצל אנשים אחרים.

 

מתי כדאי להקשיב לאינטואיציה ומתי לא?

 

למרות שאפשר לפתח ולשפר את האינטואיציה, זה לא אומר שאתם מוכרחים להסתמך עליה בהקשר לכל החלטה שנקרית בדרככם. בנוסף זה כלל לא פשוט לסמוך על תחושה שלא ניתנת להסבר שאינו סובייקטיבי, אך יש מקרים רבים בהם האינטואיציה יכולה לעזור לכם לסדר את המחשבות ולבצע בחירה בצורה נבונה יותר. אם כן מתי עלינו להקשיב לתחושות הבטן שלנו ומתי כדאי להתעלם מהן?

 

איש מאתנו אינו מומחה לשפת גוף, ולא תמיד ניתן להסיק בוודאות שאנשים משקרים לנו רק על פי תחושה פנימית. לכן אל תמהרו לשפוט אנשים בחומרה ולחרוץ את גורלם, אך התייחסו בזהירות למי שאתם חשים שמשקר לכם ושמרו על עירנות.

כשמדובר בבריאות שלכם ואתם משוכנעים שמשהו לא מתפקד כשורה אך הרופא שלכם טוען אחרת,רצוי להקשיב לאינטואיציה ולתחושה הפנימית, ולשקול לקבל חוות דעת נוספת אצל רופא אחר.

 

קניות הן לא רק מטלה או תחביב שמבזבזים כסף; מחקרים מצאו שככל שתקציב הקניות שלכם גדל, הקנייה תספק אתכם יותר במידה שתעשה ללא דאגות מיותרות הנוגעות למצב הפיננסי שלכם וללא שיקול דעת ומחשבה מעמיקה. קנו בחכמה, אך אל תמנעו מעצמכם את הדברים שאתם צריכים ורוצים.

האינטואיציה אמנם מגיעה מהמוח ועוזרת לכם להתגונן מפני מצבים שונים ולהימנע מסכנות, אך היא גם פועלת מתוך הלב ועוזרת להביע רגשות הזדהות וחיבה אחד כלפי השני. מחקרים שנערכו בנושא ועסקו במאמצי סיוע הומניטרי, מצאו שהרבה יותר אנשים הציעו את עזרתם כאשר הראו להם תמונות של אנשים במצוקה מאשר כשהציגו בפניהם נתונים סטטיסטיים על הנזק הכבד שנגרם לאותם הקורבנות. כלומר, האינטואיציה שלכם מאותתת לכם שהאדם שמולכם צריך תמיכה ועזרה גם בלי שהוא יאמר זאת באופן מילולי, וכשאתם מזהים זאת דרך שפת הגוף שלו, מתעוררת בכם אמפתיה כלפיו שמומלץ להקשיב לה.

 

יש שם כמה דברים שמזכירים את האדמו"ר מפייסצנההדוכס מירוסלב

אבל לא קראתי לעומק

מעניין. תודה! מה מקור המאמר?נפש חיה.
מעניין קראתי עד הסוף..הפי
למרות שלא חידש לי היה שווה לקרוא
כן...בסדר גמור
הנושא עולה כל כמה זמן בפורום..
לא בגלל הפורוםהפיאחרונה
תודה רבהחיהל'ה
מעניין מאד..
אמנם דברים דיי ידועים אבל מרוכזים הכתיבה קולחת ומרוכזת..
תזכורת חשובה להקשיב לעצמנו,

זה עודד אותי..
כי ממש לאחרונה דחיתי הצעה על סמך תחושה לא טובה.. בלי סיבה מוגדרת
מזה חששתי!בסדר גמור
לא טוב לסמוך על הרגש!

צריך ללכת אחרי השכל אבל התייעץ עם הרגש,
לא לתת לו את המושכות ולאפשר לו לפסוק בלי סיבה!
התייעצתי..חיהל'ה
אבל עדיין הרגשתי רע עם זה..
שכביכול לא ממש היה לי על מה לשים את האצבע בזה שאני מרגישה רע עם ההצעה הזאת
הוא סבבה והכלרקשאלה12

אבל פחות חכם ממני, 

אשמח לשמוע את המלצות החכמים אם להמשיך איתו או להיפרד.

יש לי מה לענות בתור מישהי שמחשיבה את עצמהעל הנס

חכמה (בבגרות במתמטיקה 98 5 יח'ל)

אינטלגנטית,גם בשכל

נפגשתי עם בחור שהיה נראה לי ממוצע לא יותר,לא הרדיש לי אינטלגנט יותר מידי אבל הוא היה ממש חמוד🙂.

וכן אני מעריכה ממש אנשים חכמים,ואנשים שפחות חכמים יורד לי מהם ממש...

התחתנו,ולמדתי המון דברים המון.

זה לא שהוא פחות חכם,הוא נביע אחרת את השכל שלו,הוא לא מוציא את האינטלגציה שלו בצורה אחרת לגמרי.

מנטליות שונה ממש משלי,

דרך אגב הוא גם היה צריך ללמוד להעריך את השעל שלי,זאת לא היתה נקודה שממש היתה ברורה לו.

אבל מה שהיה חשוב והכי קריטי בסיפור הזה ששנינו למדנו ענוה,שנינו למדנו להעריך תכונות אחרות בקשר,שנינו למדנו לכבד אחד את דעתו של השני,כי פשוט המח שלו חושב אחרת משלי ואולי כדאי לשמוע דעה אחרת.

למדנו להעריך תכונות שלא קשורות לחכמה אלא למידות,בסופו של יום את חוזרת הביתה את רוצה מישהו שיחבק אותך ויחייך אליך ולא מישהו שיפתור את תורת הקוונטים.

למדנו למצוא תחומי עניין משותפים שלא ממש קשורים לשכל

למדנו ביחד על החשיבות של עבודה זוגית והבנו שיננו(אנחנו חכמים,לא?)את החשיבות להשקיע בעבודה זוגית סיזיפטית ואין סופית וגם להנות ממנה.

ואני חושבת שזה מה שחשוב בתכלס.

המלצה שלי תנסי לראות מה יש בכם מעבר לשכל

בהצלחה

עוד פעםטבע, אמת

האמת,שקצת נמאס לי

אני יוצאת כבר תקופה, בת 22

ודי נמאס לי.

אין לי כח עוד פעם,שניים -שלוש דייטים

ואז זה לא מתאים,

כי החלומות שונים

כי סגנונות התקשורת לא מתאימים

סתם כי זה פשוט היה מוזר.

בסדר, כל קשר מדייק אותי. וזה אמיתי,

אבל נמאס לי לקבל דיוקים, אני פשוט רוצה למצוא את האיש שלי, את הדרך שאני עושה לבד, לעשות עם עוד משהו

נמאס לי לצעוד לבד בדרך, לפעמים אני מרגישה שגם הקב"ה איתי. אבל לא מעבר לזה,

ונמאס לי לשמוע עצות, ביקורת, תנסי לראות את..., מה הבעיה שלך עם..., אני רוצה משהו שיחלום חלום דומה לשלי, שהבית שלנו ילך לאותו מקום, בסדר. יש לי קצת חלומות לא קונבנציונלים, אבל יש לי חלום, ונמאס לי לחלום אותו לבד.

קיצר, אחרי הפריקה והתסכול - איך ממשיכים לשמוע עוד הצעות? לא רוצה לצאת לעוד הפסקה בין דייטים, אבל אין לי כח לעוד קשר שיגמר.

קודם כל - חיבוק ענק!רק נשמה

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

מה עדיף? להתחתן סתם כי כבר אין כח לחפש?חוזר תמיד לאשתי

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

ברור שלאטבע, אמתאחרונה

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

ספרי לי על זההפי

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

"אפקט הדומינו"רק נשמה

מישהו שמע על זה פעם בהקשר של חתונות? הבנתי שזה אומר כאילו שבתוך קבוצת חברות/חברים כשמתחיל איזה גל של התארסויות אז ה"נותרים" יכולים לקבל החלטות שנובעות מתוך לחץ חברתי ופחד "להישאר מאחור". כלומר, הם עלולים להתארס, גם אם יצאו עם מישהו הרבה זמן, מהסיבות הלא נכונות, אם מישהו שלא בהכרח מתאים להם, רק בגלל שהם לא מסוגלים להשתיק את הסביבה. שמעתי על זה מחברה בשבת בהקשר של איזה מישהי אחרת וזה פשוט טלטל אותי...מה דעתכם? זה באמת קיים ואנשים מצטערים על זה אחר כך?

ברור שלחץ חברתי משפיעברוקולי

גם לחיוב וגם לשלילה

רק צריך לזכור שלפעמים אנשים מצטערים כחוכמה בדיעבד בכל מקרה.

מה שאפשר לעשות זה להיות קשובים לאנשים חיצוניים שאינם מעורבים ריגשית

ולשים לב לדברים שעלולים להיחשב כתמרורים ( לאו דווקא אדומים, אלא כאלה שפשוט לא מתאימים לך)

ולזכור עבודת המידות.

ברור שקייםנפשי תערוגאחרונה

לא רק בחתונות

בכל נושא

המלצות או דיס המלצות על אולמותארץ השוקולד

אלגריה,

הרמוניה בגן,

נסיה,

ארץ.

(לחורף)


כמו כן, האם אתם יודעים אם מומלץ או לא לפנות דרך סוכנים כגון מאורסים-מאורסות או אחרים?

מושלם!!!!!!הפי

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

ארץ זה גן אירועים (יש אולם בפנים, ישיבה בחוץ)נפש חיה.

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.


בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

אם זה גן אירועים זה אומר שאין אפשרות של בפנים?ארץ השוקולד
תודה
אני לא זוכרת איך החלוקה וכמה מקום יש בפניםנפש חיה.

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

תודה, אשאלארץ השוקולד
קיוויתי שיש אנשים עם ניסיון גם ולא רק כאלה שמנסים למכור.
אז שאלתי, עושים שם חתונות חורףנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ג' באב תשפ"ו 16:58

האולם קטן, 400 - 350 איש.

תודה רבהארץ השוקולד

מעריך את הבדיקה.

נבדוק אם רלוונטי

הם סוגרים עם זכוכיות בחורףנפשי חמדה

תודהארץ השוקולדאחרונה

מה באמת יש אופציההפי

שלא יהיה אופציה בפנים?

למה לא?ארץ השוקולד

לא תמיד יש גשם בחורף ולא תמיד כה קר

כי הרבה פעמים פתאום גשםהפי
אנשים סומכים עליהם .. 
ולכן מוודאים שיש אפשרות מתאימה בפניםארץ השוקולד

ונבחר באותו יום או יום לפני

אחי התחתן בנסיה.ענבל

בס"ד

 

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

 

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

תודהארץ השוקולד

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה

סגנון על פי מקום לימודיםאביעד מילוא

כמה מקום הלימודים במהלך השנים לדעתכם משפיע על האישיות ,רמה התורנית, וההשתייכות החברתית בתוך הציבור כיום?

ואם כן אז האם ראוי לומר לשדכן שאני רוצה להכיר בחורה שלמדה במוסד הספציפי הזה או לפנות לאותו מוסד ולשאול על בוגרות שבאזור הגיל שלי פחות או יותר?

(לא רק מדרשות נכללות כאן אלא גם אולפנות)

ובכלל מה מגדיר סגנון של השקפה בציבור שלנו?

לדעתי כן,חתול זמני

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

בגיל מסויים זה לא אומר הרבהיעל מהדרום

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

כן ולאברוקוליאחרונה

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

על שמירת נגיעה (כן, אני מניח שלחלקכם זה נדוש)מתוך סקרנות

אני, חרדי במקור, וכיום, ברוב הדברים נוטה יותר לכיוון הדתי/דתי תורני, דווקא כי בהרבה מובנים הדתיות שלהם נראית לי חזקה, אמתית ואותנטית יותר.

 

אבל אחד הנושאים המאתגרים, הוא נושא "שמירת הנגיעה", יכול להיות שלחלקכם זה נושא נדוש, אבל אותי מפתיע היחס הרווח ל"שמירת נגיעה", כאילו מדובר באיזו חומרה בסגנון של הקפדה על צאת השבת לפי ר"ת וכיוצא בזה.

 

הנה דוגמאות:

 

 

 

 

למיטב הבנתי, נגיעה של חיבה בנידה היא איסור דאורייתא, ואם אני זוכר נכון, לפי המשנ"ב זה יהרג ואל יעבור (יכול להיות שלא זוכר נכון).

אני מפספס פה משהו?

 

אני לא בא להוכיח, וגם אני בעצמי לא צדיק גדול, אבל עדיין הנושא מאתגר ומעסיק.

 

 

הדרדרות?ארץ השוקולד

היום הרבה יותר סביר שיש חוק וסדר ופחות יקרה משהו.

מה עושים עם הלחץ שמשתלט לי על הגוףלחוצת חתונה

לפני דייט ראשון, כשהעניינים נהיים רציניים, וגם לפני רגעים גורליים אחרים בחיים

אני ממש בלחץ, לא חרדה, אלא מתח חזק מכובד ההחלטות, מהסיכונים והסיכויים.

והלחץ הזה משפיע על כל הגוף.

בעיקר כאבי בטן. חוסר תאבון רוב הזמן, אבל עדיין יש מידי פעם תחושת רעב שמכריחה אותי לאכול קצת ואז הבטן עוד יותר מתבלגנת.

תחושה של מתח פיזי ומופשט במרכז הגוף ולפעמים גם בידיים וברגליים.

קשה להרדם ממחשבות ומתח פנימי.

אני אוכלת פחות מהרגיל, מרגישה לא בטוב, וקשה לי מאוד להתרכז ברמה שזה פוגע לי בלימודים.



מה עושים עם זה? זה מוכר? יש דרכים להרגיע את הגוף?

בדרך כלל אני בן אדם מאוד הגיוני, בשליטה, אבל הגוף ככה מגיב ללחץ בלי לשאול אותי

תודה רבה!!(:אני:)))))

לא יודעהפתק

בן עשרים.
ש"ב.
רוצה להקים בית. מרגיש מוכן. 
עם מי אני מדבר? מה אני עושה?

לךא ספק זה מרחץ את הזמן.יהודי שואף לטוב

לא נשאר הרבה זמן ביום אחרי זה😬

אולי יעניין אותך