כולנו רוצים להתחתן.
כן,
אחרת לא היינו פה..
אבל האם אנחנו כנים עם עצמנו מהי הסיבה האמיתית שבגללה אנחנו **צריכים** להתחתן?
***
האחים הקדושים רבי אלימלך מליז'נס ואבי זושע מאניפולי, ערכו במהלך חייהם גלות.
הם נדדו יחד בדרכים, סיגפו את עצמם, מיעטו באוכל ושתיה, עינו את גופם בגלגולי שלג ובישיבה על קיני נמלים
גדולות ועוקצניות.. וכל זאת בשביל לזכך את גופם ולעבוד את ה' בדרך הרוחנית שהתוו לעצמם בתחילת דרכם.
באחד ממסעותיהם,
הם הגיעו לפונדק דרכים קטן ללינת לילה.
באותו הלילה, גילה בעל האכסניה שנכנס ממנו סכום כסף,
ומיד הפיל את החשד על צמד העניים השקטים, לובשי הסחבות..
שוטר הוזמן מהעיירה הסמוכה,
והוא הוביל את שניהם אחר כבוד לתא המאסר המקומי.
תא המאסר, היה חדר רחב יחסית, מעין אולם קטן, ובו שוכנו פושעים מסוגים שונים.
ובמרכז החדר, ניצב לו דלי...
הדלי שימש כ''חדר שירותים.
האחים הקדושים נכנסו, ולפתע החל ר' זושא לבכות.
''מדוע אתה בוכה?'', שאל אותו אחיו המודאג.
נענה רבי זושא והצביע על שלי השירותים, באמרו שבגלל הימצאותו של דלי זה, הם אינם יכולים ללמוד תורה!
הוא כל כך רצה לעבוד את ה' בשלימות, אבל הדלי הזה, מונע ממנו לקיים את רצון קונו!
רבי אלימלך חשב, ומיד האירו פניו:
מי שאחראי על כך שהשליח יהיה בחדר זה, הוא ה' יתברך.
ומי שציווה שאסור ללמוד תורה במקום צחנה - הוא אותו ה' יתברך..
וזה אומר, שה' רוצה שעכשיו **לא** נלמד תורה - בגלל הדלי! אז אנחנו בעצם מקיימים עכשיו את רצון ה' בזה שאנחנו לא לומדים תורה!
ביטולה - זהו קיומה!
רבי זושא כל כך שמח מדבריו של אחיו, ושניהם פרצו במחול סוער סביב הדלי היקר.. שבזכותו הם מקיימים את רצון ה' - שלא ללמוד תורה..
ראו אותם שאר הפושעים, שהיו דיי שתויים.. ושאלנו את האחים מדוע הם רוקדים?
''בגלל הדלי של השירותים''! ענו האחים.
הפושעים שוכני התא, לא חיפשו עוד סיבות, והחליטו להצטרף לחגיגה..
סביב הדלי יצרו כולם מעגלים.. ויצאו בריקודים של שמחה..
הסוהר, מעבר לדלת, שמע את האסירים שמחים ורודים. וזה לא מצא חן בעיניו כלל..
הוא פרץ את הדלת בסערה וצווח על האסירים:
''מדוע הינכם רוקדים?''
ענו האסירים -
**''אנחנו שמחים - כי יש פה דלי של שירותים.."!**
''ככה?!''
קימט הסוהר את מצחו, וקיווץ את גבותיו בפליאה.
"אם הדלי של השירותים גורם לכם לשמוח - אז לא יהיה לכם יותר דלי!!"
והוא לקח את הדלי איתו, ויצא מהחדר..
והאחים הקדושים?
יכלו לשבת סוף סוף וללמוד תורה,
והפעם לקיים את רצון ה' בלימודה..
***
אז מדוע אנחנו באמת כל כך רוצים להתחתן?
כמובן שאנחנו רוצים להגשים את עצמנו,
למצוא שותף לחיים..
מטרות קצת אגואיסטית, תרשו לי..
אבל מעליהם עומדת הסיבה שבגללה **צריך** להתחתן -
לקיים את רצון ה', לקיים את שליחותנו וייעודנו בעולם..
לא פעם עלתה לי בראש השאלה ה''כפרנית'' הזו,
אם זהו הייעוד שלי בעולם,
אז למה ה' לא עוזר לי להגשים אותו?
למה הוא מונע ממני לקיים את הרצון **שלו**?
אז..
מסתבר שאם הקב''ה יצר מצב שבו אנחנו רווקות/רווקים,
ולכאורה לא יכולים לקיים את רצונו ולבנות בתים יהודיים בישראל,
זהו רצונו!
אנחנו בעצם צריכים לשמוח..
שבהיותינו רווקים/ות , אנחנו עובדים אותו..
**אנחנו שמחים - כי אנחנו רווקים!**
וכשהיא יראה, שאנחנו שמחים כל כך..
הוא ייקח את ה''דלי'' שלנו..
ונוכל אז לעבוד אותו גם בדרך המקובלת..
ונזכה להקים כל אחד ואחת מאיתנו בית נאמן בישראל..
שנזכה לעבור את התקופה הזאת מתוך שמחה!
נ.ב
כל אחד יכול לקחת את המסר ולהשליך אותו על כל תחום אחר בחייו כפי שנראה לו..
כל הזכו(כ)יות שבורות
😎
כן,
אחרת לא היינו פה..
אבל האם אנחנו כנים עם עצמנו מהי הסיבה האמיתית שבגללה אנחנו **צריכים** להתחתן?
***
האחים הקדושים רבי אלימלך מליז'נס ואבי זושע מאניפולי, ערכו במהלך חייהם גלות.
הם נדדו יחד בדרכים, סיגפו את עצמם, מיעטו באוכל ושתיה, עינו את גופם בגלגולי שלג ובישיבה על קיני נמלים
גדולות ועוקצניות.. וכל זאת בשביל לזכך את גופם ולעבוד את ה' בדרך הרוחנית שהתוו לעצמם בתחילת דרכם.
באחד ממסעותיהם,
הם הגיעו לפונדק דרכים קטן ללינת לילה.
באותו הלילה, גילה בעל האכסניה שנכנס ממנו סכום כסף,
ומיד הפיל את החשד על צמד העניים השקטים, לובשי הסחבות..
שוטר הוזמן מהעיירה הסמוכה,
והוא הוביל את שניהם אחר כבוד לתא המאסר המקומי.
תא המאסר, היה חדר רחב יחסית, מעין אולם קטן, ובו שוכנו פושעים מסוגים שונים.
ובמרכז החדר, ניצב לו דלי...
הדלי שימש כ''חדר שירותים.
האחים הקדושים נכנסו, ולפתע החל ר' זושא לבכות.
''מדוע אתה בוכה?'', שאל אותו אחיו המודאג.
נענה רבי זושא והצביע על שלי השירותים, באמרו שבגלל הימצאותו של דלי זה, הם אינם יכולים ללמוד תורה!
הוא כל כך רצה לעבוד את ה' בשלימות, אבל הדלי הזה, מונע ממנו לקיים את רצון קונו!
רבי אלימלך חשב, ומיד האירו פניו:
מי שאחראי על כך שהשליח יהיה בחדר זה, הוא ה' יתברך.
ומי שציווה שאסור ללמוד תורה במקום צחנה - הוא אותו ה' יתברך..
וזה אומר, שה' רוצה שעכשיו **לא** נלמד תורה - בגלל הדלי! אז אנחנו בעצם מקיימים עכשיו את רצון ה' בזה שאנחנו לא לומדים תורה!
ביטולה - זהו קיומה!
רבי זושא כל כך שמח מדבריו של אחיו, ושניהם פרצו במחול סוער סביב הדלי היקר.. שבזכותו הם מקיימים את רצון ה' - שלא ללמוד תורה..
ראו אותם שאר הפושעים, שהיו דיי שתויים.. ושאלנו את האחים מדוע הם רוקדים?
''בגלל הדלי של השירותים''! ענו האחים.
הפושעים שוכני התא, לא חיפשו עוד סיבות, והחליטו להצטרף לחגיגה..
סביב הדלי יצרו כולם מעגלים.. ויצאו בריקודים של שמחה..
הסוהר, מעבר לדלת, שמע את האסירים שמחים ורודים. וזה לא מצא חן בעיניו כלל..
הוא פרץ את הדלת בסערה וצווח על האסירים:
''מדוע הינכם רוקדים?''
ענו האסירים -
**''אנחנו שמחים - כי יש פה דלי של שירותים.."!**
''ככה?!''
קימט הסוהר את מצחו, וקיווץ את גבותיו בפליאה.
"אם הדלי של השירותים גורם לכם לשמוח - אז לא יהיה לכם יותר דלי!!"
והוא לקח את הדלי איתו, ויצא מהחדר..
והאחים הקדושים?
יכלו לשבת סוף סוף וללמוד תורה,
והפעם לקיים את רצון ה' בלימודה..
***
אז מדוע אנחנו באמת כל כך רוצים להתחתן?
כמובן שאנחנו רוצים להגשים את עצמנו,
למצוא שותף לחיים..
מטרות קצת אגואיסטית, תרשו לי..
אבל מעליהם עומדת הסיבה שבגללה **צריך** להתחתן -
לקיים את רצון ה', לקיים את שליחותנו וייעודנו בעולם..
לא פעם עלתה לי בראש השאלה ה''כפרנית'' הזו,
אם זהו הייעוד שלי בעולם,
אז למה ה' לא עוזר לי להגשים אותו?
למה הוא מונע ממני לקיים את הרצון **שלו**?
אז..
מסתבר שאם הקב''ה יצר מצב שבו אנחנו רווקות/רווקים,
ולכאורה לא יכולים לקיים את רצונו ולבנות בתים יהודיים בישראל,
זהו רצונו!
אנחנו בעצם צריכים לשמוח..
שבהיותינו רווקים/ות , אנחנו עובדים אותו..
**אנחנו שמחים - כי אנחנו רווקים!**
וכשהיא יראה, שאנחנו שמחים כל כך..
הוא ייקח את ה''דלי'' שלנו..
ונוכל אז לעבוד אותו גם בדרך המקובלת..
ונזכה להקים כל אחד ואחת מאיתנו בית נאמן בישראל..
שנזכה לעבור את התקופה הזאת מתוך שמחה!
נ.ב
כל אחד יכול לקחת את המסר ולהשליך אותו על כל תחום אחר בחייו כפי שנראה לו..
כל הזכו(כ)יות שבורות
😎
יפה מאד
הגיוון והמגוון של דעות, אמונות, השקפה