טוב אז הפיצקית כבר בת חצי שנה,
וסוף סוף מצאתי זמן לשחזר ולכתוב..
תאריך לידה משוער בפורים. הריון שישי לא קל בכלל, בייחוד לא בשילוב העבודה התובענית שלי.
שבוע לפני, אני כבר חסרת כוחות לחלוטין. בטוחה שעוד רגע אני יולדת. ארגנתי מראש כבר את כל משלוחי המנות של הילדים וגם מאתנו. התחפושות מוכנות. תיק לידה מוכן.
סגרתי עם אמא שלי שאם הלידה תהיה בפורים או ביום יומיים לפני, הם ישארו בבית ובעלי והילדים יהיו אצלם.
בסוף פורים מגיע, וצירים אין. עשינו סעודה ענקית אצלנו ברגע האחרון- היה כיף ומעייף, וכל הזמן הזהרתי את בעלי שלא ישתכר כי היום אני יולדת בטוח. בעבודה כבר הודעתי שאני יוצאת לחופשה.
והנה עובר לו הלילה בשקט. וגם הלילה שאחריו. וגם זה שאחריו. וגם זה שאחריו. ואחרי שבוע הודעתי לבעלי חגיגית-
זהו. אני כנראה לא אלד את הגברת לעולם. היא נשארת בבטן עד להודעה חדשה.
לא יודעת מה נפל עלי פתאום. ממש הבנה שאני כנראה לא הולכת ללדת, יחד עם איזו מן שלווה (מטורללת במקצת יש לומר).
שבוע 41+1, ואין שום סימן ללידה מתקרבת. התיק שוכב מיותם בפינת החדר כבר 3 שבועות.. אני אומרת לאיש לילה טוב ונרדמת.
פתאום אני חולמת חלום ממש מוזר- שאני בבדיקה רפואית, והרופאה רוצה לבדוק לי פתיחה, אני מסבירה לה שאני לא הולכת ללדת והיא משכיבה אותי על הצד ופתאום- פק!
ירידת מים בתפר שבין חלום למציאות. אני מתעוררת בבהלה וצועקת לאיש- ירידת מים!
אני קמה לכיוון המקלחת והמים יורדים בשטף אדיר.
השעה 4 לפנות בוקר ואני לגמרי מבוהלת. המים אצלי פוקעים בדכ ממש צמוד ללידה ולא לפני כן ואני לא ככ יודעת מה אמורים לעשות.
תכננתי ללדת בלניאדו אבל זכור לי משום מה שלא נוסעים רחוק עם ירידת מים.
המשך בקרוב.
וסוף סוף מצאתי זמן לשחזר ולכתוב..
תאריך לידה משוער בפורים. הריון שישי לא קל בכלל, בייחוד לא בשילוב העבודה התובענית שלי.
שבוע לפני, אני כבר חסרת כוחות לחלוטין. בטוחה שעוד רגע אני יולדת. ארגנתי מראש כבר את כל משלוחי המנות של הילדים וגם מאתנו. התחפושות מוכנות. תיק לידה מוכן.
סגרתי עם אמא שלי שאם הלידה תהיה בפורים או ביום יומיים לפני, הם ישארו בבית ובעלי והילדים יהיו אצלם.
בסוף פורים מגיע, וצירים אין. עשינו סעודה ענקית אצלנו ברגע האחרון- היה כיף ומעייף, וכל הזמן הזהרתי את בעלי שלא ישתכר כי היום אני יולדת בטוח. בעבודה כבר הודעתי שאני יוצאת לחופשה.
והנה עובר לו הלילה בשקט. וגם הלילה שאחריו. וגם זה שאחריו. וגם זה שאחריו. ואחרי שבוע הודעתי לבעלי חגיגית-
זהו. אני כנראה לא אלד את הגברת לעולם. היא נשארת בבטן עד להודעה חדשה.
לא יודעת מה נפל עלי פתאום. ממש הבנה שאני כנראה לא הולכת ללדת, יחד עם איזו מן שלווה (מטורללת במקצת יש לומר).
שבוע 41+1, ואין שום סימן ללידה מתקרבת. התיק שוכב מיותם בפינת החדר כבר 3 שבועות.. אני אומרת לאיש לילה טוב ונרדמת.
פתאום אני חולמת חלום ממש מוזר- שאני בבדיקה רפואית, והרופאה רוצה לבדוק לי פתיחה, אני מסבירה לה שאני לא הולכת ללדת והיא משכיבה אותי על הצד ופתאום- פק!
ירידת מים בתפר שבין חלום למציאות. אני מתעוררת בבהלה וצועקת לאיש- ירידת מים!
אני קמה לכיוון המקלחת והמים יורדים בשטף אדיר.
השעה 4 לפנות בוקר ואני לגמרי מבוהלת. המים אצלי פוקעים בדכ ממש צמוד ללידה ולא לפני כן ואני לא ככ יודעת מה אמורים לעשות.
תכננתי ללדת בלניאדו אבל זכור לי משום מה שלא נוסעים רחוק עם ירידת מים.
המשך בקרוב.
.
)
חיבוק גדול🫂