אין דבר כזה אדם שלא יכול לבגוד.

המילה יכול משנה מאוד את המשמעות

אני מאמין בלב שלם ואני מקיים את זה שאשתדל ואתעלה ואתקדם וזה לא יקרה. בדיוק כמוך.

רק שאני מודע לעצמי, מודע למציאות, מודע לחיים מודע לשינויים ויודע שבחיים יש דברים שאתה לא חולם שיקרו לך. מבין מה אני אומר?

נלך לתחום האמוני, אני מאמין ושומר מצוות, דוס. אבל אני יודע שאם יבוא מישהו, ובדיון אצא לא צודק, אלך אצל רבנים, אשאל את השאלות ואת הספקות שעלו לי, אדון על הדברים ואתברר לי שאין מקומי בעולם האמונה, אכפור.

פה נמצאת הבעיה, איך אני מקנה תחושת בטחון מצד אחד, מצד שני מציג את הדימניות ואת הצורך בעבודה

דיברנו על זה משפט וחצי. אני לא פוגש בחורה ומספר לה מה גורם לגבר לבגוד.....

אבל סבבה, אני מבין את הנקודה

זה לא שהדברים האלה מוחלטים אצל כל אחד, הם מאוד שונים אצל כל בן אדם. ואני אדם פתוח

תודה =)

לא כל מי שלא מאמין הוא בוגד.

בעייני אתה צריך להגיד לה שאם תרגיש שאתה רוצה זוגיות אחרת אתה תשתף אותה ותנסו יחד לבנות את שלכם או להיפרד בהסכמה.

בחורה צריכה לדעת שכל עוד היא בזוגיות איתך אתה תכבד את הקשר לא משנה מה.

חלילה וחס תבחר לשנות דרך- תבוא ותעדכן אותה ולא תפעל מאחורי גבה.

ועדיף שתתרכז בכך שאם יהיו לך שאלות תחפש תשובות ולא בכך שתכפור כי להכל יש תשובות צריך מספיק לרצות לחפש.

בעיקר מה שאני לוקח מהתגובה, זה שאני צריך להבהיר בצורה אמתית מהי צורת היציבות שלי. איך זה בא לידי ביטוי. זה נקודה חשובה.

לגבי כמה יציב בן אדם צריך להיות וגבולות גזרה, זה פחות הנקודה בשרשור, זה נתון לדיון רחב מאוד של הווית חיים שלמה של אדם.

ואני כתבתי, שאני חושב ביני לבין עצמי שהמצב שלי מצוין כדי לנהל חיים כסידרם =) 

תודה רבה, גמר חתימה טובה

פחות מגיבה פה בתקופה האחרונה ורק מדי פעם נכנסת להציץ, אך הפעם החלטתי להגיב כי הנושא הזה קרוב לליבי:

תתפלא, אך אני די מבינה אותך, אולי לא הצלחת לבטא את עצמך בצורה המיטבית ונגעת בנקודות רגישות כמו בגידה או כפירה, אך בפן האישיותי אני מבינה ואולי אפילו קצת מזדהה.

גם אני יכולה להעיד על עצמי ככזאת, מחזיקה בדעותיי שלי כי בעיניי הדעות הללו אכן נכונות, אך כל זאת רק עד שיוכח אחרת, כי ברגע שמישהו יבוא ויביא לי הוכחות לכך שאני טועה באורח החיים שלי/בדעות ובמחשבות שלי/בכל מעשה שאני עושה ואשתכנע בטעותי, אני אעשה כל מאמץ לשנות את דרכי ולדבוק בדרך טובה יותר.

-כל זאת עד שזה מגיע לעניין מוסרי- 

אני חושבת שעניינים של מוסר, נושאים של בין אדם לחברו כמו אנושיות, חמלה וטוב לב, הם דברים שאינם שנויים במחלוקת, ז"א, לא יכול להיות מצב שיום אחד בגידה תחשב כעניין מוסרי או רצח יתפס כמעשה מקודש, אולי במקומות מסויימים או בתרבויות מסויימות-כן, אך זה לא מעיד על טיבו של המעשה כמו על טיבה (או על חוסר טיבה) של החברה שהיא חברה חולנית ומעוותת. ולכן בנושאים אלה אף אחד לא יכול לבוא ולהוכיח לי שהדעות המוסריות שאני מחזיקה בהן הן שגויות או מוטעות.

זה שאתה מגדיר עצמך כפתוח וליברל הנתון לשינויים במידה והם אכן מושכלים ומוצדקים אינו נותן לך את הלגיטימציה לבחור ולומר שאף אחד לא יודע אם הוא יבגוד או לא. אני חושבת שהרבה פעמים המשפט של אין אפוטרופוס לאריות מנסה להסיר את האחריות ממי שנושא את הדגל שלו. באותה מידה גם לאדם יש את היצר להרוס, לרצוח, לגנוב או לשקר, וההבדל בין אם הוא יבצע את המעשה הזה או ימנע ממנו זה עניין של בחירה, אתה בסופו של דבר תחליט אם לגנוב, אתה גם תחליט אם אתה מעוניין לבגוד, האחריות על המעשה וההשלכות שלו אינן תוצאה של טבע אדם בלתי נשלט אלא תוצאה של החלטה מודעת ומושכלת ולכן האחריות תהיה עליך, ועליך בלבד.

המלצתי לך, זה לעשות את ההבחנה וההבדל בין הפן המוסרי של לקבל החלטה כנה אמיתית ומושכלת שאתה מתחתן ולא בוגד לעולם ויהי מה! אין בכלל את האופציה הזו מבחינתך! וכשבחורה שואלת איך תוכל לסמוך עליך בעניינים כאלה, התפקיד שלך זה להסיר את הדאגות שלה ולתת לה את היכולת לסמוך עליך ולבטוח בך. לבין הפן האישי/דתי/דעתי שבו אתה נותן לה את התחושה שאתה אדם רציונלי וחושב שככזה אתה רב-גוני, פתוח ומוכן לקבל דעות של אחרים ולאמץ אותן במידה והן נכונות.

העבודה האמיתית לפני שאתה נפגש עם בחורה זה להפגש עם עצמך, להבין מה אתה רוצה מחיי נישואין, מה אתה מצפה מהם ואיך אתה מדמיין אותם, ברגע שהמשנה הזו תהיה סדורה בעיניך יהיה לך קל יותר להציג אותה בפני אחרים באופן שלא יגרם להם להרתע ולקבל רגליים קרות עוד לפני שהצליחו להכיר אותך. 

כמובן שעדיין יחד עם זאת אתה צריך לנסות למצוא מישהי עם ראש קצת יותר פתוח עם מוכנות לקבל משהו קצת שונה.

בהצלחה וגמר חתימה טובה

אני פחות נכנס להאם אני צודק, האם הגישה שלי נכונה, זה פחות הקאצ. גם מאוד קשה בשרשור מסכן באינטרנט להציג הווית חיים שנבנתה במשך שנים.

גמר חתימה טובה =)

אם באותו רגע היא תראה לי הבחורה הכי יפה בעולם, או שככה ארגיש כלפיה, אגיד לה, אם לא אז לא. כנ"ל לגבי אהבה.

אם היא רוצה לשאול איך אדע שאתה שלי, שתשאל איך אדע שאתה שלי, ולא כל מיני שאלות אחרות.

מתחיל להבין את הראש?

ושמי שתהיה איתי תרגיש הכי חופשיה בעולם להגיד את האמת הפנימית שלה בפה מלא כמו שאני אומר את שלי בפה מלא, לא בכאילו, לא בשאלות מיוחדות כאלה שמנסות לברר משהו יותר עמוק וכל מיני כאלה.

אני והמ"מ שלי, כן, עולם שלם של אמת פנימית וחיצונית. הוא שואל אותי: מה קורה דוד? אני עונה בחיוך: בוקר טוב המפקד, הכל טוב. ובעצם האמת הפנימית היא שאני אומר לו: אני לא סובל אותך. 

ואז הוא אומר לי: אחלה, עוד שעה יוצאים לריצה. הוא אומר את זה עם חיוך שהאמת הפנימית שלו היא: גם אני לא אותך, יש לי יותר כוח ואתה עומד לאכול חרא עד שאני הולך.

ואז אני אומר לו: סבבה אחי והאמת הפנימית שלי היא: לך תמות.

אבל בזוגויות???? אם יש לה משהו על הלב? אם לי יש? רק את האמת הפנימית בלי שום מחסומים ושטויות באמצע.

את הדרך לגרום לי הכי לאהוב אותה בעולם. ואז ממילא כשאני אגיד משפט, לא משנה כל כך איך אתנסח והאמת ממנו תצא לאור, היא תרגיש הכי אהובה בעולם. אני ממש לא מחפש את הדרך לגרום לה להרגיש הכי אהובה בעולם. זה יקרה לבד! אני מחפש את הדרך לגרום לי הכי לאהוב אותה בעולם.

אין לי ספק שכדי להגיע לביטחון ולאמון ולאהבה ולהכלה צריך הרבה מאוד עבודה. ומשפטי שקר שאומר לה בשלבים מוקדמים רק יבלבלו את העסק וירחיקו אותנו מהאמת.

אני לא מבין איפה את רואה שאני לא רוצה להכיל ולהבין את הצד השני.

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.