אין דבר כזה אדם שלא יכול לבגוד.

המילה יכול משנה מאוד את המשמעות

אני מאמין בלב שלם ואני מקיים את זה שאשתדל ואתעלה ואתקדם וזה לא יקרה. בדיוק כמוך.

רק שאני מודע לעצמי, מודע למציאות, מודע לחיים מודע לשינויים ויודע שבחיים יש דברים שאתה לא חולם שיקרו לך. מבין מה אני אומר?

נלך לתחום האמוני, אני מאמין ושומר מצוות, דוס. אבל אני יודע שאם יבוא מישהו, ובדיון אצא לא צודק, אלך אצל רבנים, אשאל את השאלות ואת הספקות שעלו לי, אדון על הדברים ואתברר לי שאין מקומי בעולם האמונה, אכפור.

פה נמצאת הבעיה, איך אני מקנה תחושת בטחון מצד אחד, מצד שני מציג את הדימניות ואת הצורך בעבודה

דיברנו על זה משפט וחצי. אני לא פוגש בחורה ומספר לה מה גורם לגבר לבגוד.....

אבל סבבה, אני מבין את הנקודה

זה לא שהדברים האלה מוחלטים אצל כל אחד, הם מאוד שונים אצל כל בן אדם. ואני אדם פתוח

תודה =)

לא כל מי שלא מאמין הוא בוגד.

בעייני אתה צריך להגיד לה שאם תרגיש שאתה רוצה זוגיות אחרת אתה תשתף אותה ותנסו יחד לבנות את שלכם או להיפרד בהסכמה.

בחורה צריכה לדעת שכל עוד היא בזוגיות איתך אתה תכבד את הקשר לא משנה מה.

חלילה וחס תבחר לשנות דרך- תבוא ותעדכן אותה ולא תפעל מאחורי גבה.

ועדיף שתתרכז בכך שאם יהיו לך שאלות תחפש תשובות ולא בכך שתכפור כי להכל יש תשובות צריך מספיק לרצות לחפש.

בעיקר מה שאני לוקח מהתגובה, זה שאני צריך להבהיר בצורה אמתית מהי צורת היציבות שלי. איך זה בא לידי ביטוי. זה נקודה חשובה.

לגבי כמה יציב בן אדם צריך להיות וגבולות גזרה, זה פחות הנקודה בשרשור, זה נתון לדיון רחב מאוד של הווית חיים שלמה של אדם.

ואני כתבתי, שאני חושב ביני לבין עצמי שהמצב שלי מצוין כדי לנהל חיים כסידרם =) 

תודה רבה, גמר חתימה טובה

פחות מגיבה פה בתקופה האחרונה ורק מדי פעם נכנסת להציץ, אך הפעם החלטתי להגיב כי הנושא הזה קרוב לליבי:

תתפלא, אך אני די מבינה אותך, אולי לא הצלחת לבטא את עצמך בצורה המיטבית ונגעת בנקודות רגישות כמו בגידה או כפירה, אך בפן האישיותי אני מבינה ואולי אפילו קצת מזדהה.

גם אני יכולה להעיד על עצמי ככזאת, מחזיקה בדעותיי שלי כי בעיניי הדעות הללו אכן נכונות, אך כל זאת רק עד שיוכח אחרת, כי ברגע שמישהו יבוא ויביא לי הוכחות לכך שאני טועה באורח החיים שלי/בדעות ובמחשבות שלי/בכל מעשה שאני עושה ואשתכנע בטעותי, אני אעשה כל מאמץ לשנות את דרכי ולדבוק בדרך טובה יותר.

-כל זאת עד שזה מגיע לעניין מוסרי- 

אני חושבת שעניינים של מוסר, נושאים של בין אדם לחברו כמו אנושיות, חמלה וטוב לב, הם דברים שאינם שנויים במחלוקת, ז"א, לא יכול להיות מצב שיום אחד בגידה תחשב כעניין מוסרי או רצח יתפס כמעשה מקודש, אולי במקומות מסויימים או בתרבויות מסויימות-כן, אך זה לא מעיד על טיבו של המעשה כמו על טיבה (או על חוסר טיבה) של החברה שהיא חברה חולנית ומעוותת. ולכן בנושאים אלה אף אחד לא יכול לבוא ולהוכיח לי שהדעות המוסריות שאני מחזיקה בהן הן שגויות או מוטעות.

זה שאתה מגדיר עצמך כפתוח וליברל הנתון לשינויים במידה והם אכן מושכלים ומוצדקים אינו נותן לך את הלגיטימציה לבחור ולומר שאף אחד לא יודע אם הוא יבגוד או לא. אני חושבת שהרבה פעמים המשפט של אין אפוטרופוס לאריות מנסה להסיר את האחריות ממי שנושא את הדגל שלו. באותה מידה גם לאדם יש את היצר להרוס, לרצוח, לגנוב או לשקר, וההבדל בין אם הוא יבצע את המעשה הזה או ימנע ממנו זה עניין של בחירה, אתה בסופו של דבר תחליט אם לגנוב, אתה גם תחליט אם אתה מעוניין לבגוד, האחריות על המעשה וההשלכות שלו אינן תוצאה של טבע אדם בלתי נשלט אלא תוצאה של החלטה מודעת ומושכלת ולכן האחריות תהיה עליך, ועליך בלבד.

המלצתי לך, זה לעשות את ההבחנה וההבדל בין הפן המוסרי של לקבל החלטה כנה אמיתית ומושכלת שאתה מתחתן ולא בוגד לעולם ויהי מה! אין בכלל את האופציה הזו מבחינתך! וכשבחורה שואלת איך תוכל לסמוך עליך בעניינים כאלה, התפקיד שלך זה להסיר את הדאגות שלה ולתת לה את היכולת לסמוך עליך ולבטוח בך. לבין הפן האישי/דתי/דעתי שבו אתה נותן לה את התחושה שאתה אדם רציונלי וחושב שככזה אתה רב-גוני, פתוח ומוכן לקבל דעות של אחרים ולאמץ אותן במידה והן נכונות.

העבודה האמיתית לפני שאתה נפגש עם בחורה זה להפגש עם עצמך, להבין מה אתה רוצה מחיי נישואין, מה אתה מצפה מהם ואיך אתה מדמיין אותם, ברגע שהמשנה הזו תהיה סדורה בעיניך יהיה לך קל יותר להציג אותה בפני אחרים באופן שלא יגרם להם להרתע ולקבל רגליים קרות עוד לפני שהצליחו להכיר אותך. 

כמובן שעדיין יחד עם זאת אתה צריך לנסות למצוא מישהי עם ראש קצת יותר פתוח עם מוכנות לקבל משהו קצת שונה.

בהצלחה וגמר חתימה טובה

אני פחות נכנס להאם אני צודק, האם הגישה שלי נכונה, זה פחות הקאצ. גם מאוד קשה בשרשור מסכן באינטרנט להציג הווית חיים שנבנתה במשך שנים.

גמר חתימה טובה =)

אם באותו רגע היא תראה לי הבחורה הכי יפה בעולם, או שככה ארגיש כלפיה, אגיד לה, אם לא אז לא. כנ"ל לגבי אהבה.

אם היא רוצה לשאול איך אדע שאתה שלי, שתשאל איך אדע שאתה שלי, ולא כל מיני שאלות אחרות.

מתחיל להבין את הראש?

ושמי שתהיה איתי תרגיש הכי חופשיה בעולם להגיד את האמת הפנימית שלה בפה מלא כמו שאני אומר את שלי בפה מלא, לא בכאילו, לא בשאלות מיוחדות כאלה שמנסות לברר משהו יותר עמוק וכל מיני כאלה.

אני והמ"מ שלי, כן, עולם שלם של אמת פנימית וחיצונית. הוא שואל אותי: מה קורה דוד? אני עונה בחיוך: בוקר טוב המפקד, הכל טוב. ובעצם האמת הפנימית היא שאני אומר לו: אני לא סובל אותך. 

ואז הוא אומר לי: אחלה, עוד שעה יוצאים לריצה. הוא אומר את זה עם חיוך שהאמת הפנימית שלו היא: גם אני לא אותך, יש לי יותר כוח ואתה עומד לאכול חרא עד שאני הולך.

ואז אני אומר לו: סבבה אחי והאמת הפנימית שלי היא: לך תמות.

אבל בזוגויות???? אם יש לה משהו על הלב? אם לי יש? רק את האמת הפנימית בלי שום מחסומים ושטויות באמצע.

את הדרך לגרום לי הכי לאהוב אותה בעולם. ואז ממילא כשאני אגיד משפט, לא משנה כל כך איך אתנסח והאמת ממנו תצא לאור, היא תרגיש הכי אהובה בעולם. אני ממש לא מחפש את הדרך לגרום לה להרגיש הכי אהובה בעולם. זה יקרה לבד! אני מחפש את הדרך לגרום לי הכי לאהוב אותה בעולם.

אין לי ספק שכדי להגיע לביטחון ולאמון ולאהבה ולהכלה צריך הרבה מאוד עבודה. ומשפטי שקר שאומר לה בשלבים מוקדמים רק יבלבלו את העסק וירחיקו אותנו מהאמת.

אני לא מבין איפה את רואה שאני לא רוצה להכיל ולהבין את הצד השני.

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.