אין מה לעשות...

ככה זה? יום שלם מבקשים סליחה מה', וממליכים אותו בכל הכוח, ויום למחרת "עסקים כרגיל"?

שכולם יודעים שבסוף כך יהיה...

אבל אין מה לעשות

https://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/16619

העבודה הקשה היא אחרי יום כיפור... אם נאמין בכוח של התשובה כלומר נאמין באמת שה' מחל לנו ועכשיו אנחנו טהורים ונקיים אז נוכל באמת להשתנות! נראלי עכשיו פשוט צריך להאמין בה' שהוא מחל לנו ולהתחיל מחדש... פעם רב מסוים אמר אתזה יפה: "כל אחד בבוקר אחרי יום כיפור צריך להאמין שהוא מסוגל להיות הרב מרדכי אליהו השאלה האם אתה מוכן לשנות את המחשבה ואת עצמך בשביל זה.." קיצר, עכשיו צריך להבין שאנחנו דף חלק ולבן ובידנו ההחלטה האם להכתים אותו...

מה אנחנו רוצים להיות אחרי יום כיפור או יותר נכון מה יום כיפור הולך להשפיע עלינו???????

והתשובה שיש שלושה אפשרויות מרכזיות לצאת מיום כיפור

1. בגלל שכולם מסביבי צמים גם אני צם... בעצם לחשוב שעצם שאנחנו מענים את עצמנו זה יכפר עלינו.

2. אפשרות שנייה זה להחליט שבגלל שבמשך השנה עשיתי את זה וזה (כל אחד העברות שלו) אז ביום כיפור אני חוזר בתשובה ובלנ"ד אני ישתדל לא לעשות אותם יותר... אבל אז התשובה לא תמיד מחזיקה ולפעמים די מהר אנחנו חוזרים  לסורנו... 

.3.ישנה עוד אפשרות  שהיא לשנות את עצמך כלומר שאני הייתי שנה שעברה כך וכך וחטאתי בכך וכך והשנה אני מחליט להשתנות ולהיות בן אדם אחר מתוך הבנה שמה שעשיתי שנה שעברה לא היה בסדר.

וזה בעצם המושג לחזור בתשובה - לחזור בי ולהיות מישהו יותר טוב 

איך? באמת שאלה..

אולי לרשום נקודות להשתפר בהם..

אולי פשוט להתפלל עלזה

לבקש מה' שנצליח להשאיר

את הדבקות את העוצמה שהיו ביוק כיפור לכל השנה

שמה שעברנו ביוה"כ באמת ישנה אותנו לתמיד

מרן הקוה"ט הרב קוק מדבר על זה בדיוק! הוא מסביר שם (ובמדבר שור דרוש עשירי) שהתשובה העליונה היא לחיות את חיי החול בקדושה, לא להיות בביהמ"ד כל החיים. לעבוד, לאכול, לדבר, כי שם התשובה השלמה (צריך לעיין שם, בקיצור)..

אבל שכוייח עצום על זה שאתה לומד אותו

יום למחרת יום הכיפורים - פרוזה וכתיבה חופשית

לקבל על עצמך משהו מתוך ההרגשה של מה שחווית ביום כיפור..

מסקנה יפה מהדבר תורה שהיה לפני נעילה...

אני קיבלתי על עצמי משהו כזה לימים הקרובים, היום כשהתעוררתי הרגשתי טוב עם עצמי, שיש לי דבר חדש.. שאני לא מתנתקת בבת אחת מהאווירה המרוממת הזאת אלא שהיא ממשיכה איתי...

ועוד דבר- לכתוב לעצמך מה שהיה, מה הרגשת. רד לפרטים הכי קטנים שהיו לך משמעותיים. ותקרא את זה מדי פעם בימי הקרובים...

כתבתי לעצמי אתמול.. אחרי שקראתי אתזה היום- שוב זה החזיר אותי...

מומלץ

בהצלחה!!

קצת יותר להתאמץ בלשון הרע, בצניעות, בהלכה, בלימוד תורה, ביחס טוב לחברים. זה לא חייב להיות משהו גדול, אלא דברים קטנים שבסופו של יום עושים את זה

שלוש תזכורות ביום:

בוקר - לעשות דקה חשבון נפש על אתמול.

באמצע היום - להגיד תודה לה' על הכל.

בסוף היום - לחשוב דקה על בית המדרש.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...