הריון לא רצוי!לא לשפוט
אז זה קרה לי.. כבר מזמן.. הריון לא רצוי! לא מתוכנן בכלל ולהיפך..ממש צפוץ.

מוצאת את עצמי תוהה בהגיון של למסור לאימוץ. הכל תקין עם הילד..עשיתי סקירה, ניסיתי להתחבר.. לא הולך.

החיים כמו שהם היום, עם הילדים שכבר קיימים..מורכבים לי מספיק בשביל שלראות תינוק יעשה לי חשק. אני לא מהרגשיות.. והשכל שלי מראה לי שוב ושוב כמה עוד ילד בבית הזה מבחינת כוחות פשוט לא מתאים עכשיו.

מנסה לחשוב מה יהיו ההשלכות של מסירה לאימוץ על הילדים בבית. כמה הרווחה פתאום תתערב 'מחשש לילדים'.. מנסה לדמיין את עצמי עוד שנה אולי מתגעגעת אליו..אבל מבינה שהיום. אני פשוט לא כלי לגדל את הילד הזה.

ניסיתי! באמת שניסיתי! התמקדתי בטיפול עצמי.. ניסיתי להשקיע בעצמי יותר.. ניסיתי לעשות המון אולטרסאונד כדי להתחבר לילד. כלום לא הולך!

מוצאת את עצמי מתפללת שפתאום יהיה לידה שקטה. שלא אצטרך להתמודד עם הדילמה.. ואני בשבוע די מתקדם כבר כמעט 30..

אין לי הרבה מידי מטרה בהודעה הזאת. סתם לחלוק קושי עצום שקשה לחלוק אותו בחיים האמיתיים. אני נחשבת לאישה שפויה ביום יום(-;.. יש לי חמישה ילדים מטופחים ואהובים. אבל יש אמא אחת.. שכבר אין לה כוח להתמודד והילד השישי הזה ענק עליה!

ולא..אל תספרו לי שיש אמהות שמחכות. כי זה לא עוזר לי.. אני בדיוק בשלב שאני מוכנה לתרום להם את שלי.
לא שופטת בכלל!!!ניקיתוש
אמנם מאד כואב לקרוא מה שכתבת.
דברים נוקבים...
קשה מאד.
האמת, פוחדת על המילים שלי, כי אני לא יודעת אם את ממש כנה עם מה שכתבת.
כי גם לי חלפו אולי אי אילו מחשבות אבל חלפו מהר.
אולי כדאי עזרה מקצועית יותר.
מהנסיון שלי, אמנם זה היה בילד שלישי, מתחברים.
לוקחים את הזמן.
אבל בתחושות חזקות כמו שלך, קחי לך איזה טיפול, אין לי רעיון.
ובאמת חיבוק חזק.
יקרה שליחסוי בהחלט

אני אולי לא מעודדת אותך אבל תנסי לחשוב מחוץ לעצמך, 

האם את רוצה לתת לילד שלך הרגשה שהוא נולד בטעות?

האם את רוצה שילד שלך יסתובב בעולם וירגיש מיותר?

נשמה שניתנה בתוכך היא כמו פיקדון יקר, מתנה יקרה שאלוקים נתן לך. ונכון שכרגע את לא מעוניינת במתנות.. אבל כבר קיבלת אותה. ועם זה נשאר רק להתמודד ולחשוב הלאה. 

איזו הרגשה היית רוצה לתת לילד שלך שנולד גם לא באשמתו...?

אני ממליצה לך להחליט בתוכך לשנות גישה. להנות מהרעיון. להנות מההריון. אולי אפילו לצאת לחופשה קטנה ומפנקת לרגל ההריון? 

ועוד משהו, שבי עם עצמך, תניחי את היד על הבטן ותדברי אל הקטנטן. לטפי אותו, תרגישי את התנועות, תדמייני אותו שוחה לו שם בפנים. הוא מקשיב לך. הוא צריך אותך. הוא רוצה אותך. וככל שתכניסי לעצמך לראש שהעובר שלך ניזון בזכותך, תגלי שאת אוהבת אותו יותר ויותר.

והכי חשוב. תדברי אל ה'. תבכי לו, תספרי לו כמה זה נשמע לך קשה שישה ילדים, ושייתן לך כוחות להצליח.

 

 

העלת לי דמעות.לא לשפוט
ברור שהייתי רוצה לגדל ילד אהוב ולת לו תחושה רצויה. אך המצב שלי.. כרגע. אין בי את האנרגיות לתת לעוד יחד את מה שמגיע לו.

התלבטתי כל הזמן.. רציתי מאוד לעשות הפלה.. ובסוף החלטתי שאני אמשיך את ההריון.. המצב המשפחתי בנתיים לא הולך ונהיה קל. ואין לי ספק שהמכלול כולו מצעיד אותי למקום גרוע שגם הילדים הקיימים חסרים ממני חום ואהבה של אמא.
לכן אני מעדיפה להחליט כבר עכשיו למסור אותו ולהשאיר לי אנרגיה פנויה לילדים הקיימים..
מבינה לגמרי את הקושיש א
אבל בטוחה שכשתראי אותו לא תצליחי לעלות על דעתך לוותר עליו.
וואי הכי לא..לא לשפוט
אני לא מוותרת עליו כי הוא לא חמוד/חולה/ יש בו בעיה.
אני נאלצת לוותר עליו כדי להשאר שפויה ולגדל את הילדים הקיימים השפיות.
הגבת למישהי אחרתש א
שזה לא ענין כלכלי ולא זה עיקר הקושי.
אז הייתי מציעה לנצל את היכולת הכלכלית להאריך את חופשת הלידה ולאגור כוחות, ולנצל את היכולת הכספית לקחת הרבה הרבה עזרה.
הרי (מוסיפה)ש א
מה גורם לך להרגיש מאבדת שפיות?
כנראה העומס של השגרה.
אז תקלי מעצמך ולטווח הרחוק לא תתחרטי.

לעומת זאת על אימוץ או הפלה כן היית מתחרטת.
התלבטות העיקרית שלי היא האם המסירה לאיצוץלא לשפוט
תגרום לילדים נזק יותר מתועלת כי הרווחה תתערב כאן וכו'.. ואת זה אני מנסה להבין בעיקר
אולי קשה לי לחשובש א
שאימוץ זה מה שאת באמת באמת תרצי, כי לי קשה לחשוב על אופציה כזו, כשמדובר על אמא נורמטיבית שפשוט קורסת מעומס, ומצפות לה רק עוד כמה שנים מאתגרות כאלו ואז יהיה קל יותר.

את באמת חושבת שכשהעולל הזה ייצא ממך ותראי אותו- תצליחי לחשוב על למסור אותו?

ניסית לחשוב על ההריון הזה גם בתקופה קצת פחות קשה ועמוסה? לא היה לך בכל התקופה הזו אף יום נינוח יותר?

תנסי לחשוב איך את ממלאה את עצמך בכוחות פיזיים ונפשיים כדי שכן תהיה לך פניות לכל חמשת ילדייך פלוס השישי.
אם ב"ה אתם לא דחוקים כלכלית- אז וש לל יותר מרווח להצליח בזה.
יש לך*ש א
ןגם אולי תחשבי על זה ככה:ש א
יש לך מכסה של אתגרים המדוייקת לך והשם לא מעמיד אדם בניסיון שלא יעמוד בו.
אם תורידי מעצמך את הקושי הזה, תקבלי את זה ממקום אחר. לא בדמות ילד מהריון לא רצוי, אלא משהו אחר.

ותמיד אומרים שעדיף הקושי החיובי הזה של גידול בנים על פני צרות אחרות.
יכול להיות נזק לילדים הקיימים גם מעצם המסירה לאימוץאורי8
עצם הידיעה שאמא שלהם ילדה תינוק ומסרה אותו לאימוץ עלולה לגרום להם לחוסר בטחון , ולפחדים שגם אותם עלולים למסור אם יהיה קשה וכו...זו לא המצאה שלי , זה מידע מקצועי.
לעצם העניין, אולי תנסי לחשב איזו עזרה , מכל סוג , תאפשר לך להיות פנויה לעוד ילד ולשאר ילדיך?
לא יודעת מה לומר, רק שמסירה לאימוץ של ילד שלך היא צעד שעלולים להתחרט עליו כל החיים.
ממש אין לי מושג מה הרווחה תעשה, הם בטוח ירצו הסברים מספקים לרצון שלך למסור לאימוץ, ואם ההסברים שלך יהיו קשורים למצב נפשי/ תפקוד הורי, הם יכולים לשאול שאלות גם על התפקוד מול שאר הילדים.
אולי תתיעצי ים פסיכולוגית/ מטפלת רגשית טובה ותנסי להבין מה יעזור לך לגדל אותו?
מקווה שלא היתי שיפוטית, ממש לא שופטת, רק ניסיתי לעזור
לגדל ילדים זה כל כך הרבה מעבר לעניין טכני..לא לשפוט
זה דורש לוותר על האני שלך, על הרצונות שלך, על התוכניות שלך.
אם ילד לא מרגיש טוב.. הוא צריך את אמא ולא שום עזרה אחרת.
אם ילד נכשל במבחן או צריך לשתף בחוויה שלילית או חיובית בגן או בכיתה. אין שום עזרה שתוכל להחליף את אמא..

וכן.. זה דורש המון אנרגיות.. ייתכן באמת שבקושי יהיה זמני. רק שבקושי הזמני הזה יפיל אותי לחלוטין למקום שיהיה קשה מאוד להתרומם ממנו
אויש מתוקה. חיבוק ענק!חסוי בהחלט

אני ממליצה לך מאוד לפנות לארגון הידברות. מחלקת אמ"א. יש שם עזרה ותמיכה יוצאת מן הכלל בדיוק למצבים כאלו!!

הפלה - סיוע לנשים בהריון

כל העזרה היא כמובן ללא תשלום.

לא מפסיקה לחשוב עליך! מקווה ומתפללת שתעשי את הצעד הנכון נשיקה

חכי אל תמהרי לקפוץ למסקנותאמאשוני

יש כאלו שלא מתחברות לעוברים במהלך ההריון,

הטיפול וההתמסרות הם מה שיוצרים את הקשר,

את לא באמת רוצה להיפרד מהתינוק שלך בשר מבשרך, אלא שקשה לך להשלים ולקבל את המציאות וזה בהחלט לגיטימי,

אבל הייתי מציעה לך לשנות כיוון, קודם כל כרגע להרפות מלנסות "להתחבר". את כותבת שבוע 30 כשבוע מתקדם, ואני אומרת שבוע 30 זה מאוד מוקדם,

אל תחשבי על מה שיהיה, חכי לשבוע 37-38, 

ההורמונים יעשו את שלהם,

ככה נבראנו

לקראת הלידה נסי לתכנן מה יעזור לך להיות רק את והתינוק ללא שום דאגות וטרדות- שמישהו אחר יקח אחריות על כל השאר,

תתני לגוף ולנפש להחלים מהתהליך הלא פשוט שאת עוברת,

אל תנסי לבדוק כל רגע אם את נקשרת לתינוק, לחץ לא יעזור,

לאט לאט כבר תרגישי לבד לאן נושבת הרוח

אל תעמידי את עצמך מול מראה כל הזמן.

ואולי כדאי ללכת לבית החלמה, אפילו לחודשירושלמית טרייה
בטלזסטון כזה כיף שרק בגלל זה מתחשק ללדת שוב. ויותר קל לשכוח מטרדות הבית. לפחות בהתחלה..
כנראה שאם היתה לי עזרה לא הייתי מגיעה למצבלא לשפוט
שמירה לאימוץ היא אפשרות. אין לי יכולת לקבל עזרה. וכל הבית כולו נמצא על הגב שלי..

ואולי עשיתי שטות שלא הפלתי..אבל כרגע הילד כבר כמעט קיים. ולפחות שאמא שממש רוצה תוכל להנות ממנו ולתת לו מה שמגיע לו
יקרה,חדשה ישנה
כואב ממש לקרוא כל מילה שכתבת, את מלאה בכאב ובתסכול.. אבל נראה לי שהכי הרבה את מלאה בפחד .. פחד מהעתיד, אני בקושי מתמודדת עם החבורה שלי בבית, מאיפה יהיה לי את הכוחות לעוד אחד?
זה באמת לא פשוט!
אני לא מאבחנת או משהו אבל נראה שיש לך דיכאון הריון בעקבות החוסר תכנון שלו? אם כן, כדאי לטפל בזה עכשיו ולא לחכות שיגדל אחרי הלידה חלילה.. תנסי לגשת לטיפת חלב ולדבר עם האחות. את כותבת דברים קיצוניים.. לצפות ללידה שקטה זה לא נורמאלי עם כל הקושי שבדבר.. ואני חלילה לא שופטת,כן?
חוץ מהטיפול בדיכאון , נסי לחשוב ולהאמין מכל הלב שזה מה שה' שלח לך וזה בטח הכי הכי נכון וטוב בעבורך, בעבור בעלך, ובעבור הילדים. וכן, גם הכי נכון בעבור הנשמה הקטנה שגדלה בתוכך, הקב''ה בוודאי לא התבלבל בכתובת .. את האמא המיועדת.

ואגב, הרווחה ממש לא שולחת בקלות תינוקות לאומנה ובטח ובטח שלא לאימוץ. מחקרים רבים מראים שעדיף לילד לגדול עם ההורים הביולוגיים שלו גם אם יש להם הרבה דברים מזיקים לילד מאשר עם הורים מקסימים מאמצים..!
ודבר האחרון, להתחבר לעובר זה לא תמיד הולך גם למי שממש מצפה להריון (כמוני למשל), רק אחרי שהתינןקות נולדים אני מתחברת.
אני מסכימה איתך שיש הרבה פחדלא לשפוט
אבל זה פחד מציאותי. היום, עם ההריון והחברה שקיימת.אני כבר לא מצליחה להתמודד..
הכל סוגר עלי!

אנרגיות לעוד יחד יגרמו לי לסיטואציה קשות מול עצמי ומול הילדים הקיימים כבר.
ילד חדש, לא יבדיל אם הוא מאומץ או לא. ואם הוא יהיה בבית ואני יתמוטט. בטוח שיהיה לו לא טוב
ואוו אשמח שתצרי איתי קשרקו-האופק
אני רוצה לנסות לעזור לך. בהתנדבות כמובן!
קשה וכואבכמה טוב שנפגשנו
לגדל משפחה ברוכה צריך כוחות. פיזים ונפשיים. ונשמע שמאד קשה לך. לפעמים אני מרגישה שנגמרו לי הכוחות עם ילדה אחת… ילדים זה שמחה אבל גם אחריות כבדה.

אני מקווה שבסדר שאני שואלת… אבל דיברת עם בעלך, הוא יודע איך את מרגישה? בכל זאת הבית והילדים הם גם אחריות שלו, הם לא הגיעו מעצמם…
והתינוק הזה בהריון הנוכחי גם שלו ביולוגית וחוקית... אם אין לו מושג כמה המצב גרוע זכותו וחובתו להיות מעודכן ולקבל החלטות ביחד איתך. ואולי למצוא דרכים להקל עליך שלא חשבת עליהם.


אני גם ממליצה מאד על יעוץ והכונה מקצועיים. לפנות לטיפול עכשיו ולא לחכות. סוגיה כזאת היא מעל ומעבר משהו שאנשים בפורום הזה מוסמכים להתמודד איתו. ויש אנשים ונשים שלמדו שנים איך להעניק כלים להתמודדות נפשית ומנטלית. גם האדם הכי חזק יכול להצטרך טיפול, זה לא מילה גסה.
בעלי זה נקודה רגישה.לא לשפוט
הוא זה שהיה נגד ההפלה. והוא זה שהבטיח לקחת אחריות על ההריון והנגזרות.
ידעתי מהתחלה שלא אצליח לעמוד בו ןבעוד ילד...

אבל נסיבות החיים דחפו אותו למקום בו לא ניתן לממש את ההבטחות שלו. והקושי שהיה כל כך צפוי אכן צף.

נכון או לא נכון היה לא להפיל.. זו שאלה יומיומית. ייתכן שנפלה היתה מונעת ממני את הסבל, הקושי וההתלבטות. מצד שני...לא בהכרח שחיים באימוץ אצל הורים שחיכו לילד יהיו גרועים או טובים פחות מלגדול אצלי
אני רק יכולה להמליץ שוב בחום על פניה לטיפולכמה טוב שנפגשנו
להיות כנה לגמרי איתך, אני מרגישה שאפילו שאת כביכול כותבת בהגיון שקול, מבין השורות זה נשמע יותר כמו מישהי שהגיעה למקום נואש וקיצוני. את מתכננת לספר לילדים ומשפחה שהתינוק מת בלידה… זאת לא תוכנית הגיונית ושקולה, זאת תוכנית שלא באה מהגיון אלא מיאוש. אם היית שומעת את זה ממישהו אחר היית אומרת שזה נשמע כמו קו עלילה מטלנובלה זולה. אין דרך שהשקר לא יתגלה במוקדם או במאוחר.


אני לא אשת מקצוע ואני לא יכולה לעזור לך, אבל אני יכולה רק להמליץ בחום על פניה למישהו שכן מוסמך ומסוגל.


את אמא גיבורה מסורה ומדהימה שמתמודדת עם הבית והילדים יום יום בלי תמיכה ומשענת. ועכשיו את חייבת למצוא תמיכה ועזרה. לא רק שמגיע לך, הגיעו מים עד (פיקוח) נפש. את צריכה עזרה אמיתית ולא פורום אינטרנט.
תפני להידברותחניתה

 

ספרי להם את כל הסיפור. הם יעזרו לך במה שצריך. יש להם ניסיון עם מקרים דומים

 

073-2221333 / 052-9551591

אני חושבת שמגיע לך כל הכבוד על עצם נשיאת ההריוןדבורית
את נשמעת שמאוד קשה לך
ובכל זאת נושאת את ההריון הזה כל יום כל לילה כל שעה כבר 30 שבועות!!!
מסירות הגוף והנפש כפשוטו.
תתמלאי קודם כל בהערכה לעצמך על זה,
זה לא מובן מאליו
ולעניין עצמו, קשה לי לענות
אני חושבת שכדאי להתייעץ את ובעלך עם רב גדול
בכל זאת זה דיני נפשות
מאחלת לכם שתמצאו את האדם המתאים שיהיה שליח טוב להדריך אתכם
לאשופטת. אני יודעת כמה זה קשהאני לי
ואני אומרת את זה בתור אחת שאין לי הורײַם כבר 21 שנים. תחשבי שעברתי הל לבד כולל חתונה לידות הפלות , ניתוח קיסרי ועוד... כשניקלטתי בילד הקטן היה לי תינוק בן 3חודשיים .לא. האמנתי שזה קרה חשבתי שבגיל 43 כמעט זה כבר לא יקרה וכך השם רצה.היום הילד הזה הוא האור של הבית. תחשבי חס וחלילה שלא תוכלי לדעת מה איתו ומי האנשים שיגדלו אותו.השם לא מעמיד אדם בנייסיון שלא יוכל לו. ואין מקרה זו נשמה שמיועדת לך תחשבי על הילדים שיגדלו בתחושה חסרה ובמחשבות. חשבתי לי אולי מישהי קרובת משפחה או חברה שתוכל ממש לטפל בילד לפחות בהתחלה כדי שלא תרגישי לחץ ולאט לאט תיקחי אותו.


הילדים לא ידעו! ולא המשפחה..לא לשפוט
אני אספר לכולם שהתינוק נפטר בלידה. ממש לא מתכוונת להפוך את נושא האימוץ לדיון
זה רק יסבך אותך יותראורי8
השקר יתגלה מתישהו( גם אם בעוד 18 שנה, כשהוא יפתח את תיק האימוץ) ואז יהיה קושי באמון מול הילדים. מה גם שסוד כזה במשפחה והמתח סביב ההסתרה הם מתכון לבעיות רגשיות ומשפחתיות (מידע מקצועי )
לחיות עם הסתרת סודחדשה.
ובסדר גודל כזה, זה לא פשוט בכלל.
מתישהו זה באמת עלול לצוף.
כן,קראתי ספר על משהו כזה- נוראי. לחיות בסוד שקורע אותךנביעהאחרונה
^^קשה מאוד. חיבוק.לב אמיץ

מוצא כזה מפרק משפחות.

מכירה משפחה שוויתרה על השישי שנולד פגוע מאוד. הילדים לא סולחים להורים עד היום.

 

אני בוכה איתך בוכה.

 

אולי יעזור לשאול רב ספציפית לגבי פתרון כמו קשירת חצוצרות? אולי הידיעה שזה התינוק האחרון להתמודד איתו תעזור לשמור על שפיות ואורך נשימה?

 

אני מתפללת עלייך מעומק הלב שתמצאי פתרון טוב. ושאם תוכלי, תמצאי את הכוחות ושלוות הנפש ללדת ולגדל את התינוק לחיים טובים ולשלום בעז"ה.

כל כך קשה לקרוא. מ קווה שתימצאיאני לי
את הכוח ללדת ולגדל אותו בשמחה. וזה שתספרי את מה שכתבת ייצור צער גדול מצד המשפחות ווהילדים ויהיו להם השלכות במשך החיים. לא כדאי.
צוקולטה

בהצלחה בסיטואציה המוררכבת הזאת..
 

איפה את גרה?פצלשית..
אולי אוכל לעזור לך אחרי הלידה.
אפשר לפנות לאגודת אפרתתפילה_לעני
מאמינה שיש להם צוות מקצועי, עזרה כלכלית וכן מערך תמיכה שיכול לעזור אחרי הלידה.
באמת לא פשוט
ממש לא עניין כלכלי. אין לי גרם של שיקול כספי בהחלטהלא לשפוט
אך ורק כוחות נפש להכיל ולהתמודד עם עוד ילד
שוב, מאמינה שיש להםתפילה_לעני
הרבה פתרונות גם בתחום שאת צריכה ולא רק כלכלי.
אם אין לך שיקול כספיסיה
אז תביאי עוד אמא מאמצת הביתה
עוד אישה עם סבלנות לכמה שעות אפילו משלוש אחרי צהרים עד שמונה בערב , שתשב ותקשיב לילדים , תשחק איתם תעשה שיעורים וכן, ברגע שעבודה מתחלקת לשתים במובן הנפשי של הקשבה לילדים זה ייקל עליך מאוד.
נכון!!!נביעה
רעיון מצוייןאני לי
אם אין בעיה כלכלית, למה לא לשלם על עזרה נפשית?איזו נחמה
עבר עריכה על ידי איזו נחמה בתאריך י"ג בתשרי תשע"ח 00:42

עזרה נפשית מקצועית ותומכת עשויה לחולל נפלאות!!

 

 

אני לא שופטת ובאמת מבינה את הקושי הגדול!   יש איזו סיבה למה לא חשבת על זה בעצם, עד עכשיו?

 

אני חושבת שאת חייבת עזרה נפשית ויפה שעה אחת קודם! דיבורי אמונה הם טובים מאד אבל צריך איזה מקום מסוגל בנפש להכיל אותם, ונשמע שאת עדיין לא שם.

 

אם תכתבי איפה את גרה נוכל אולי להמליץ לך על מטפלות טובות באזור שלך...

 

חיבוק ענק!!! ה' יעזור שתצאי מאפלה לאור גדול!! 

לא שופטתמסגרות
אבל זה כל כך לא קיים למסור ילד לאימוץ במקרים כמו שלך. אני מאמינה שאחרי שתלדי תעבור לך ההרגשה הזו ולא תוכלי לוותר עליו.
מנסה...אנונימית*
לא יודעת אם באמת אני יכולה לעזור אבל אנסה..

את חיה את חייך ופתאום ה' איתגר אותך בדבר שהוא ידע שיהיה לך כנראה הכי קשה בעולם.
וזה מכה בך ואת רק רוצה לברוח מזה... לא מסוגלת בשום אופן לקבל את המציאות הזאת.. מבחינתך זאת טעות, זה מעבר לכוחותייך, זה יזיק לכל המשפחה ואת מתחילה לחשוב איך לא לקבל את הגזירה. איך להתחמק, איך לברוח, איך להציל את עצמך ממנה.

אבל ה' גזר. ולא טעה בך...
אפילו יונה לא הצליח לברוח מהשליחות שלו...
אם את השליחה בשביל הילד הזה - את הכי טובה לו!
ואת הכי טובה לכל חמשת ילדייך - עם הילד השישי!

את הכי טובה להם גם אם לא תהיי "אמא טובה".
את הכי טובה להם גם אם לא יהיה לך זמן בשבילם.
את הכי טובה להם גם אם את תהיי עייפה מותשת ותוהה על מה ולמה נפל עלייך כל זה.

למה זה טוב להם? כי זה מסלול החיים שה' תכנן להם. כי ה' יודע מה ההתמודדויות של כל אדם כדי להפוך לטוב יותר, כדי למצות את כוחות ויכולותיו, כדי להגיע לדרגה שהוא מסוגל ולהוציא מהכח אל הפועל את הכוחות שטמונים בתוכו עמוק.

אז אל תדאגי לילדים שלך... ואל תדאגי לילד השישי... ואל תדאגי למאיפה יהיו לך כוחות.

תפילי הכל על ה'.
תגידי לו - אתה רצית בזה, לא אני. אז אתה תתן לי את הכוחות שאצטרך. ואתה תדאג לילדים שלי שייצאו מזה שפויים ובריאים ושמחים. ואתה תדאג לתינוק הזה שיקבל מאמא שלו את כל מה שהוא צריך. ואתה תדאג גם לי, שאני אהייה בריאה ושמחה. כי אני בוחרת להפיל את עצמי בידיים שלך. אני בוחרת ללכת איתך בדרך שבחרת לי.. ואתה תשמור עלי ועל המשפחה שלי.

אל תנסי לברוח מזה... המציאות כבר קיימת. הניסיונות שלך לחשוב על כל פתרון אחר כולל להגיד שהילד שלך מת(!!) זה בזבוז אנרגיות.. זה מכלה את כחותייך. זה מחליש אותך!! את גומרת על עצמך נפשית... ואת מנתבת את מעט הכוח שעוד יש בך למקומות שעושים ויעשו לך רק רע.
אל תנסי לברוח. תקבלי על עצמך את השליחות שה' מסר לך.. ותאמיני בו שהוא יודע טוב ממך מה הוא עושה.
את תראי, שברגע שתקבלי את המציאות ולא תנסי להילחם בה - רווח והצלה יבואו לך. הקב"ה ישלח לך שליחים טובים ותהייה לך עזרה גדולה מהשמים!! מבטיחה לך!

הוא ייעד לך את השליחות הזאת והוא יהיה איתך באש ובמים.

"הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ, אַל-תַּעֲרֹץ וְאַל-תֵּחָת: כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ." (יהושוע א,ט)
וואו מתחברת מאודדבורית
כל כך יפה ונכון כתבתאני לי
כתבת מדהיםעדינה אבל בשטח
מדהימה! הלוואי שהמילים שלך יעזרו לה...😖חדשה ישנה
הדפסתי..לא לשפוט
כל כך הרבה בטחון ואמונה צריך בשביל הפתרון שנתת..
כל כך הרבה שחרור וחוסר שליטה..

הלוואי ואצליח להישען.. אולי באמת אנסה את הפתרון הזה לפני המוצא שהעלתי.. הלוואי שאצליח..
את תצליחי!אנונימית*
תאמיני בעצמך, ותאמיני בה'.

למחשבות יש השפעה נפשית גדולה מאוד עלינו, הרבה יותר מלמציאות עצמה.

זה נכון, צריך לשחרר שליטה, זה לא קל. אבל במילא את מרגישה כרגע הכי בחוסר שליטה שאפשר... עד כדי כך שהדבר היחיד שעולה לך בראש זה למסור את הילד למישהי אחרת - וזה לא איבוד שליטה? אז מה יש לך להפסיד? ובידיים של מי נמסור את עצמנו אם לא בידיו? אם כבר לאבד שליטה אז רק אצלו... תאמיני בכל לבך שמה שקורה עכשיו זה הדבר הנכון שיקרה, וה' יוכיח לך שאת צודקת. את תראי!!
את מסוגלת לאמונה הזאת, כי עובדה שה' בחר בך לניסיון הזה. יש בך את הכוחות. אלו חבלי הלידה שלך - ומכאן בע"ה תעלי מדרגה ענקית ותזכי לראות בטוב ה'❤
הדברים שלך כל כך חזקים!חביבית
עוזרים לי בהתמודדות אחרת שאני עוברת...
איזה משמח אם עזרתי פה למישהי! ב"ה!אנונימית*
אני גם אקח לעצמי ממה שכתבתאמא ל6 מקסימים
אמנם לא משהו ספציפי, אבל לחיים בכלל
בכיתי. חיזקת אותי. תודה לךנביעה
צלמתי. כי גם לי לא קל, עם השבעה שלי..שיהיו בריאים..נביעה
והמילים כל כך מחזקות.
אם יורשה להגיב לכל ההגיגים המקסימים שנכתבו פהאם ל2

הייתי מוסיפה ומציעה לבדוק מה מצב בדיקות הדם שלך והוויטמינים.

בנוסף לכל מה הפותחת השרשור כתבה נשמע לי שמתחבא פה חוסר איזון בגוף

שלא נותן לה מנוח....

ממליצה לבדוק.

בהצלחה

זה קרה לי גםיהלום 1234

הזכרת לי לא מצליחה להירגע בגלל ההודעה שלךבוכה

החלטתי שאחליט אחרי הלידה מה לעשות .

ואז ילדתי והכל היה נראה אחרת כיום מאוהבת בנולד

מה היו הסיבות שלך?לא לשפוט
אני מנסה להבין למה אחרי הלידה יהיה יותר קל?
פחות עומס של החיים?
לפי דעתי אחרי הלידה תרגישי הקלהאני לי
את תשתחררי מכל הלחץ ואני בטוחה בעזרת השם שכשתיראי את התינוק המתוק שלך לא תירצי לעזוב אותו לשנייה.
ואם לא אז תראי אז(ואומנה עדיפה על אימוץ)יהלום 1234


סיבות?יהלום 1234

היה לי צפוף. היה לי פתאומי. בלי תמיכה של בעל ומשפחה.

ועוד הרבה דברים שמשפיעים...

 

 

יותר קל מבחינה נפשית(ההורמונים של ההריון נוראיים)

ופיזית-ויש הורמונים של משיכה לתינוק(בהריון הרגשתי שהוא פרזיט והרס לי את החיים ממש)

אחרי הוא בוכה ואני קשורה אליו ...גם כל הלידה קישרה בינינו

 

כדאי לך מאוד לקרואגלית כהן

שלום יקירה

כל מה שאת מעלה הוא בגדר מחשבה ותכנון שלך על מה ואיך יקרה אחרי

תביני שאנחנו לא מנהלים את העולם ולא תמיד התכניות שלנו מתקיימות ובד'כ הפחדים שלנו לא מתקיימים

כל מה שממנו את חוששת הוא כאין וכאפס לעומת התחושה והחיים של אחרי הפסקת חיים

על בית קברות אי אפשר לבנות חיים

כמציעים לאמא הרה מקסימום תמסרי לאומנה היא מתחלחלת על הרעיון כי איך תוכל לחיות עם זה ....

אבל אף לא שואלת איך תוכל לחיות עם הפסקת החיים של התינוק שלה ושל כל זרעו אחריו ??? אם זה באמת לא ניתן לחיות אחרי – קשה מנשוא

 

חיבוק גדולתחיה דולה

נשמע שאת במצוקה גדולה. 

אני מציעה לך לא לעבור את התקופה הזאת לבד. לא משנה מה תחליטי בסוף לכל כיוון כל החלטה לא תהיה פשוטה. 

וזה חשוב כל כך שאת יכולה לבוא לפה ולצעוק עד כמה קשה לך 

וזה חשוב שיהיה לך מקום בעולם אמיתי שילווה אותך בתקופה הקרובה. 

אם תרצי אני מוכנה לעזור לך לחפש אשת מקצוע שתוכל ללוות אותך באיזור שלך, רק אל תשארי לבד עם כל הקושי הזהפרח

אין לי כותרת אמא ל6 מקסימים
אני רוצה להגיב וגם לייעץ, אם מתאים לך תקחי, אם לא אז תתעלמי :
בקשר לאימוץ- זה דבר שעלולים להתחרט עליו במשך החיים, במוקדם או במאוחר, ואין דרך חזרה. עדיף ללכת על אומנה, במקרה כזה נשאר קשר עם ההורים הביולוגיים, עד כמה שהם רוצים ומעוניינים, ואם בעתיד מתחרטים, אפשר להחזיר את הילד להורים הביולוגיים. גם אם כרגע ,או אפילו אחרי הלידה, נראה לך מופרך שתתחרטי, לעולם אין לדעת על העתיד.
דבר שני, בקשר למצב שבו את נמצאת, אני חושבת שכדאי לך למצוא מישהי קרובה אלייך רגשית, אחות/ גיסה /חברה קרובה וכדומה, לקבוע איתה זמן שאת רוצה לדבר איתה, לשבת איתה ולספר לה הכל, כל מה שכתבת פה וגם מה שלא כתבת. אני מאמינה שאם אכפת לה היא תציע עזרה. אפילו אם תבקשי עזרה. אם גיסה שלי הייתה פונה אליי, ומספרת לי כזה דבר, (ויש לי גיסה שממש מתאימה לסיפור שלך, ובתוך תוכי כעסתי שהיא לא מנעה, אחרי הסיפור שלך אני חושבת שייתכן שהיא כן מנעה, אז תודה לך שהארת את עיניי) הייתי מציעה לה שאני אקח את התינוק ואטפל בו, עד שהיא תרצה אותו חזרה. ולא שזה יהיה לי קל, אבל לפי מה שנשמע לי, אם אני אבין שלי יהיה יותר קל מאשר לה, הייתי עושה את זה.
אני מאחלת לך המון כוחות, כל טוב, שתעשי את ההחלטות הנכונות, ושתחזרי לספר לנו איך התמודדת, ואילו כוחות מצאת בתוכך, ונזכה כולנו להתחזק ממך.
חג שמח יקרה!
מה שלומך?מקווה שיותר טוב ❤אני לי
^^מה שלומך??????????רק אמונה


מה שלומך? איך עבר החג?יערת דבש


אני מכירה מישהי..הכל לטובה 2
שהייתה בהריון שני לא רצוי מבחינתה מבחינה כלכלית! מבחינה נפשית מבחינה זוגית הכל היה נראה לה שחור ונורא וגם כשהקטן היה בחודשו הראשון תמיד נסתה לדמיין איך מתפתרת ממנו בצורה כזו או אחרת (ה' ירחם) אבל למזלה הכל נשאר בדמיון.. היום זה הילד אהבת חייה האושר של הלב שלי היא קוראת לו והיא לא מצליחה להבין איך רצתה לוותר על כזה אוצר יפיפה ומדהים כבר עברו ארבע שנים מאז שנולד... (אגב המצב הכלכלי והזוגי לא השתנה הרבה.. אבל הנפש התמלאה בכוחות) הילד הזה ספציפית מכניס לה כל יום חום ואור ללב

בהצלחה נשמה!
רק אומרתmp3
שעקבתי אחרי השרשור.מאמינה שתמצאי את הכוחות להחליט החלטות נכונות אמיתיות וטובות. וחשבתי עלייך בחג-מה איתך?
מה שלומך? דואגת לך🌹אני לי
נראה לכן תקין? (מקרה במקווה)אחת מאיתנו🌹

היי חברות יקרות

נראה לכן תקין שמישהי יוצאת מהחדר ונוזפים בה למה זה לקח לה כל כך הרבה זמן ושכולן מחכות בחוץ?

לא הבנתי בשביל מה יש אמבטיה מאובזרת אם לא כדי לאפשר הכנות?

ואם היא איטית ומסורבלת יותר, לא מרגישה טוב?

למה לנזוף מול כולם בחדר הקבלה?

נראה לכן תקין?

לי גם קרה חוויה מאוד לא נעימה באחת הטבילות שלינפש חיה.

הייתי אומרת מזעזעת אפילו

וגם אני הרגשתי מאד מאד לא נעים להעיר

התקשרתי למישהי מהאתר "מקווה. נט" ובעידודה העליתי את התלונה שלי

ובאמת אמרו לי שידברו עם הבלניות ויחדדו נהלים.


באופן אישי מאז שזה קרה

אני הולכת למקוואות לא דתיים בהגדרה

כי שם אני מרגישה שלא לוחצים ולא מכריחים

וככה לדעתי, הרבה יותר נעים.


זכותה של כל אישה לטבול במקום שנעים לה

אישה צריכה לראות את הטהרה ותהליך הטבילה כחוויה חיובית, אם זה לא קורה - צריך להבין/ לעשות חושבים למה.  

ומותר להעיר כשצריך.


לא סותר שיש צד להבין את הבלנית.

אני מתייחסת רק לעניין ה"שירות"- שבעיניי צריך  להיות מכבד, קליל ומשאיר חוויה נעימה. 

איך מלבישים ניובורן ומה עושים עם צינוןסטודנטית אלופה

א. ניובורן מתוק בן שבועיים והעונה עכשיו סופר הפכפכה. איך מלבישים?? מלבישה אותו כרגע בגד גוף ארוך, מכנסון ואוברול דק.

זה מספיק? זה יותר מידי? מרגיש לי שהוא מזיע לפעמים..

ב. המתוקי מתעטש ועכשיו גם היה לו מעט נזלת. מה עושים?? זה אמור להדאיג?

ובאופן כללי אמאלה אני חרדה לו בטירוףףףף וכל דבר מלחיץ ומדאיג אותי…

מלבישים ניו בורןמולהבולה

חולצה ועליה אוברול- אם קר אז פוטר ואם חם אז קייצי

לא מלבישים יותר מדי כי זה עלול להיות מסוכן

כמובן לכסות עם שמיכה. זו באמת עונה משוגעת וקשה לדעת אבל לדעתי את מלבישה אותו מדי הרבה ואם מזיע אז לא טוב

בלי מכנס?סטודנטית אלופה
אנסה, איך יודעים אם קר לו?
פעם אמרו לי שלגעת בחלק התחתון של הגביעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם המגע נעים- סימן שנעים לו.

מזל טוב!ראשונית
תלוי במזג האוויר והאם יש מזגןיעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך ב' באייר תשפ"ו 0:26

לק"י

 

2 שכבות דקות אמורות להיות בסדר בימים הפחות חמים.

אם הוא מזיע, תורידי לו שכבה.

 

ושלי מצונן גם מגיל פיצי, ויש הטבות מידי פעם...

וואי איזה מבאססטודנטית אלופה

תודה לך ❤️

מקווה שלא נדבק ממני כי הייתי ממש מקוררת בשבועיים האחרונים

רק עכשיו מעכלת את האמירה חחחהדרים
היינו בסעודה שלישית ובעלי דיבר ליד המשפחה שלו על זה שאני רוצה לקחת חלת בקיץ ושזה קצת לחוץ לנו כלכלית (אמורה לחזור בתחילת יולי, אין מי שתקבל לי את הילד לחודשיים, וממילא שני הגדולים שלי בחופש בשלושה שבועות של אוגוסט). מעבר לזה שאני שונאת שהוא פותח דיונים שלנו ליד המשפחה שלו, חמותי הציעה שאני אחזור עכשיו לעבודה (יש לי חודש וחצי הארכה מהעבודה על חשבונם שהם משלמים ואפשר לקחת את זה מתי שרוצים לאו דווקא ברציפות אחרי החופשה שמשולמת על ידי ביטוח לאומי), ואז אשמור את החודש וחצי לקיץ. ובעלי כזה "זה רעיון מעולה" אמרתי לו שממש לא . חחחח הילד שלנו עוד לא בן שלושה חודשים ויונק , ומה גם שמבחינתי חופשת הלידה שלי התחילה השבוע אחרי שהייתי שישה שבועות עם שני האחים הגדולים שלו בבית במלחמה עם איראן. וואי עצבן אותי ברמות 
צודקת זה באמת מעצבןשירה_11

הייתי דואגת להגיד לו בנועם שפחות לשתף דיונים פנימיים.

גם אצלינו זה קורה לפעמיןם ולא תמיד מתאים לי לתת דין וחשבון על השיקולים שלי

שיהיה בריא🤦‍♀️ אני גם לא אוהבת שפותחים דבריםיעל מהדרום

לק"י


מסויימים ליד אנשים מסויימים.

חוץ מזה, שלחזור עכשיו זה לא כזה רעיון מצויין, כי קשה למצוא סידור לתינוק בכמעט סוף שנה.

הלוואי ואני הייתי יכולה לחזור רק בשנה הבאה לעבודה. 

באמת מעצבןהמקורית
הייתי אומרת לו גם מול כולם שזה דיון של שנינו/ אני לא רוצה לדבר על זה עכשיו

איזה עצביםשלומית.

הייתי מדברת איתו על זה שאת לא אוהבת שפותחים דיונים אישיים מול כולם.

נשמע שיש מצב שהוא בכלל לא חשב על מה שהוא עונה

וואירקאני

הייתי מתחרפנת

ממש לא לפתוח כאלה דברים ליד אנשים כל עוד לא החלטנו

ובטח לא ליד המשפחה שלו

חמותך הציעה גם שהיא תשמור על התינוק? <צ>יראת גאולה
אני גם לא אוהבת שהוא עושה את זהכורסא ירוקהאחרונה
אבל שותקת ומתעלמת, אנשים אומרים דברים בלי לחשוב וממשיכים הלאה... אם זה עולה ביננו אחכ אומרת שזה לא מתאים לי וזהו. 
מי חיפשה נעלי צעד ראשון? יש בדקטלון ב9 שח, מצרפת קאוהבת את השבת
תודהרקאני

איך יודעים איזה מידה להזמין?

לא צריך ללכת למדוד?

נראלי הכי מהיר לבקש משכנה נעל של הילד ולבדוק..אוהבת את השבת
סתם רעיון שעולה לי..
במחיר הזה אפשר להזמין שלוש מידותתהילנה
בכיף
9???? וואוווו באמת שווה בהגזמה🤭אמא לאוצר❤
השחורות עולות 9 והורודות 49. בטח טעות, תזמינו מהרמחיאחרונה
לפני שיעלו על זה 😅
מישהי מבשלת בנינג'ה גריל? מצ"ב תמונהאובדת חצות

נינג'ה גריל NINJA GRILL AG301

 

המכשיר יושב ומעלה אבק-וחבל.

אשמח לדעת אם מישהי יכולה להסביר לי איך לעבוד איתו?

תכלס עושה מתכונים רגילים. ומה שיוצא בלי מתכוןמרגול

כל דבר שהיית עושה על מחבת (בלי רוטב) - פשוט תשימי על המגש פסים הזה.

בסלסלה אני משתמשת בשביל דברים שיותר צריכים אפיה (נניח ירקות "בתנור") או טיגון (צ'יפס, שניצלים וכו)


נניח פרגיות- עושה להן מרינדה כרגיל, ועושה על גריל על הפסים. כנ"ל חזה עוף.

קבבים, קציצות מתובלות וכו- על הפסים, גריל.

טיגון- מצב אייר פריי. בתוך הסלסלה.


ונגיד בא לי אנטי פסטי- פשוט זורקת מה שיש בתוך הסלסלה, קצת ספריי שמן, קצת תבלינים מה שבא לי וזהו. לא מתכון ולא כלום. ואז מצב אפיה או גריל.


כן כדאי לשים לב למעלות כי נניח משהו שצריך יותר להתבשל מבפנים לא כדאי גבוה מדי כדי שלא יהיה שרוף מבחוץ וחי מבפנים. אבל זה עקרון שנכון גם בתנור ומחבת. 

מה טיפ הזהב שלך לסכרת הריון?שירה והודיה

כדי לא להעביר חודשים ארוכים באומללות החלטתי ללקט עצות טובות מנסיונכן.

מה אוכלים? איך מתפנקים?

איך שומרים על מורל סביר גם כשהבדיקות לא יפות?

איך מוצאים אוכל שהוא גם מתאים וגם טעים?

מה יכול להרים ברגעים קשים?


תודה אהובות.

מקפיצה לך.נפש חיה.
בוגרת פעמיים (שני הריונות)חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק זה קשה ממש.

דבר שני- מה שלי הכי עזר:

1. הייתי ממש רזה וחטובה כי בלי פחמימות זה מרזה ממש.

2. להוריד פחמימות כמה שרק אפשר.

לקנות ירקות שווים, עלים, נבטים.

חלבונים שאוהבת.

להכין לעצמך סלטים שווים עם אגוזים וכו.

3. לפנק את עצמך באוכל פחמימתי שאת אוהבת בגרסה קיטוגנית.

לי יש חולשה לפיצות- הכנצי לי פיצה מבצק כריבית, מקמח חומוס, יש מלא ברשת.

לכל אירוע תגיעי עם משהו מתוק שווה בתיק- עוגה מקמח שקדים בלי סוכר- יש מתכונים ברשת.

במקום סוכר אני שמתי בננה.

וממש להקפיד ולהתמיד כי זה ממש ממש חשוב.


תבדקי עם דיאטנית שנותנים מהקופה איפה את כן יכולה להתפנק- במבה, לי היה מותר מידי פעם גלידה עם אחוזי שומן גבוהים.


ושוב חיבוק. מי שעברה מבינה. 

חיבוקדפני11

מה שעזר לי זה ההבנה שתכלס אם אני לא אקפיד אני אשכרה מסכנת את התינוק שלי.

וגם להפך- כשאני מקפידה אני שומרת על התינוק שלי!!! אין יותר מספק ומחזק מזה.


לא יכולתי לשאת את המחשבה שהתינוק שלי יסבול בגלל שלא הצלחתי להתגבר על שוקולד או כל חשק אחר.


זה פשוט לא פייר עבורו..... מגיע לו לקבל הזדמנות לחיים בריאים וטובים- כמו שגם אני קיבלתי כשהייתי תינוקת.


בונוס נוסף ולא פחות שווה

סיימתי את ההריון יפה חתיכה ורזה.

הייתי נראת מליון דולר ביום שילדתי. וכמובן גם אחרי. (למרות שאני משמינה הרבה בהנקה- אגב רק הורמונלי לדעתי, לא משנה מה אןכלת- הפעם זה לא היה ככ נורא כמו תמיד).

והאמת זה היה כיף ברמות.


בהצלחה רבה וחיבוק.

בכיתי את חיי כשאמרו לי שצריכה להקפיד על תזונת סכרת ולא לאכול שוקולד.... וכל כך רציתיייי וזה היה רגע לפני פורים... פשוט בכיתי בלי סוף.

לגבי הפחמימותדפני11

דווקא חשוב גם לאכול פחמימות. כבר לא זוכרת למה אבל הדיאטנית ככה הסבירה לי.

ממליצה ללכת לדיאטנית שתבנה לך תפריט.

ובעיקר להתכונן יום מראש- מה אני אוכל מחר.

לי זה ממש עזר.


חוץ מזה- שפע של ירקות מכל הסוגים והמינים. לא להתקמצן בכלל.

בדיוקשומשומונית
גם לי היא אמרה לא לוותר על פחמימות. אבל לדאוג שיהיו כמה שיותר טובות ובריאות.
נכון, רק חשוב לשים לב שבהרבה דבריםחושבת לעצמי

יש פחמימות כמו פירות וכדומה.

אז באמת שכדאי ללכת לתזונאית. לי היתה מהקופה מישהי ממש נחמדה, וישבנו ביחד ועשינו תפריט שמתאים לסדר יום הספיציפי שלי.

אבל טיפ הזהב שלי- לקנות לעצמי את הירקות המיוחדים והשווים והחלבונים האהובים שליי בלי להתקמצן על עצמי. 

עוקבת, כי איןלי הרבה עצותשומשומונית
וזו ממש לא פעם ראשונה שלי... מאתגר כל פעם מחדש.
ללכת לתזונאית (נחמדה!) שתבנהקנמון

לך תפריט מותאם לצרכים שלך ולהעדפות שלך.

ממש חשוב שתהיה קשובה אליך- זה עולם שלם שיכול להקל (נניח לשלב בתפריט דברים שאת יותר אוהבת, לשים לב שיהיה מותאם לזמנים שלך..) ראיתי הבדל שמים לארץ כאשר התפריט הוא לא איזשהו משהו כללי לסוכרת שמונחת אלא מותאם לי אישית.

בנוסף, חשוב לדעת שבסוכרת *הריון* כן צריך לשלב פחמימה נכונה הארוחות. חשוב להתפתחות של העובר. מאמינה שהתזונאית תסביר את זה.

עוד משהו- כל אחת מגיבה שונה למאכלים שונים. אצלי נניח אורז מקפיץ סוכר ברמה מטורפת ותפוחי אדמה לא. אצל מישהי שאני מכירה זה הפוך. לכן כדאי לנסות לעשות בדיקות סוכר אחרי כל מיני סוגים של פחמימות כדי לזהות את אלו שהגוף שלך מגיב אליהן טוב יחסית..

דבר נוסף- להקל על עצמך בהכנת אוכל מותאם כדי שיהיה לך קל ופשוט להעמיד לך ארוחה בדקות ובלי להתייאש מראש. למשל- להחזיק בפריזר שקיות של ירקות של ספנרוסט (שעועית/ כרובית/ ברוקולי/ לקט ירקות) וגם חתיכות דג (אמנון/ מנות סלמון) שזה להכניס לתנור, מלח ושמן זית ויש לך תוספת חמימה וטעימה.. כנ''ל להכניס ירקות לסלייסר, להוסיף כרוב חתוך, ביצה קשה, כמה שקדים/ קופסת טונה וכבר יש לך סלט עשיר..

כדאי לדעת: חלב נחשב לסוכר. חלב סויה זה תחליף שלא מעלה את הסוכר ככה.. (ועדיין לבדוק איך זה משפיע עליך)

ובגזרת הפינוקים- זה לא בריא (כי תחליפי סוכר הם לא דבר בריא) אבל לעת הצורך שתדעי שאפשר כשצריך להנות משוקולד בלי סוכר. זה נותן את המענה של הצורך המתוק..

בהצלחה ושיעבור בשלום ובטוב ובידיים מלאות בע"ה!

אני קוראת אתכן ופשוט מפנימהמולהבולה

אחרי שבהריון שביעי צצה לה סכרת שאוזנה עם אינסולין

שבהריון הבא אצטרך גם להיכנס למשטר סכרת

אמהלה איזה מבאס

איך אתן שורדות?????

לא בטוח!יראת גאולה
היו לי שני הריונות עם סכרת גבולית, ואח"כ הריון בלי כלום 😀 אפשר להתפלל על זה.
גבולית זה לא כמו עם אינסולין..Pandi99

זה באחוזים גבוהים יחזור

באמת מבאס ברמות

צודקת לגמרייראת גאולה

בכל זאת, לדעתי חבל להיות מבואסת מראש...

אבל כן לדעת שיש סיכוי גבוה שזה יחזור

כל ההריונות היו בלי כלוםמולהבולה
פתאום אינסולין עוד 🤦
😔יראת גאולהאחרונה
כמה דברים שעזרו לימתיכון ועד מעון

דבר ראשון לשתי אחיות שלי הייתה סכרת גם אז הן עזרו לי עם מתכונים ורעיונות, לחפש אנשים שמבינים ותומכים זה עוזר

מעבר לזה, כמו שכמה כתבו זה פשוט עוזר לא להעלות הרבה, עליתי די הרבה בתחילת ההריון ובמהלך הסכרת ירדתי בהריון 5 ק"ג, ועליתי רק עוד 1 עד הלידה, נראתי מהמם וקיבלתי מלא מחמאות, זה עוזר

דבר נוסף, ממש להקפיד על התעמלות בערב, אני יצאתי כל יום להליכה, לא משנה מה, לפחות רבע שעה של הליכה, כולל בלילה לפני הלידה שכבר לא היה לי כוח, זה עזר לי מאוד עם התוצאות בסוכר בצום בבוקר.

עוד משהו למצוא אוכל שאת אוהבת שלא מעלה סוכר, אצל כל אחת זה אינדווידואלי. אצלי זה היה אבטיח ובמבה. קניתי לעצמי ארגזים של במבה ולאף אחד היה אסור לגעת לי בבמבה.

בהצלחה רבה, תזכרי שזה הבריאות שלך ושל העובר, זה מחזק.

ואם צריך עוד משהו, מוזמנת בשמחה

תחתונים לילדון קטן מימדיםהשם שלי

הבן שלי בן שנתיים וארבע.

קטנצ'יק בגודל.

עד עכשיו היה במידה 6-12, עכשיו התחלתי להלביש לו בגדי קיץ במידה 12-18.

אני מתכננת לגמול אותו מטיטול בזמן הקרוב, ומחפשת תחתונים שיתאימו לו בגודל.


מישהי מכירה מקום שאפשר לקנות בו תחתונים יותר קטנים מהרגיל?

בנקסט ראיתי במידה 1.5-2. היה גם משהו אחד יותר קטן, אבל יקר.


למישהי יש ניסיון עם תחתונים במידות קטנות?


חשבתי אולי לקנות לו תחתונים של בנות. אולי זה יהיה יותר קטן.

נראה לכן שזה באמת ככה? והאם תחתונים של בנות יתאימו גם לבנים?

אליעקספרסמנגואית
ניסיתי לחפש שםהשם שלי
אבל לא הצלחתי.

יש לך קישורים לדברים ספציפיים?

יש שמלות של תינוקות שיש להן תוספת של מעין תחתוןמתואמת

כדי להביש מעל הטיטול.

או לפחות פעם היה... את כל אלה שהיו לי זרקתי, כי אני לא אוהבת להלביש ככה (מעדיפה טייץ או גרביון).

אולי תחפשי מישהי כזו שעושה כמוני, ותבקשי ממנה את התחתונים האלה? הם במידה קטנה יותר מתחתון רגיל...

יכול להיות שיש לי כאלההשם שלי

גם אני לא מלבישה ככה, ויכול להיות ששמרתי.

לא יודעת אם זה באמת יותר קטן, כי זה מיועד להיות מעל טיטול.

השאלה אם זה מתאים בתור ממש תחתונים, בלי טיטול מתחת.

תנסי לבדוק, ותנסי לראות מה איכות הבדמתואמת

לי זכור שזה היה איכותי.

בכל אופן, אם זה לשמלה שמתאימה לגיל חצי שנה - אז גם אם התחתון גדול יותר הוא עדיין קטן מספיק...

למה לא לשים מידה 2 ?פילה
נראה לי זה יהיה גדול עליוהשם שלי

אם אני אמצא תחתונים שנשארו לי מהגדול, אני אוכל לבדוק.

אבל בדרך כלל המידה הכי קטנה זה אפילו לא 2, אלא 2-4.

לקטנטנה שלי זה היה בסדרמתיכון ועד מעון

וגם לאחרים שהיו די קטנים אבל לא פיצים כמוה

מהניסיון שלי מידות תחתונים יותר קטנות מבגדיםשיפור
יש לי ילד שלובש מידה 2 ברוב הבגדים ומידה 8 בתחתונים .
אצלי זה לא ככההשם שלי

בת 4.5 עם תחתונים מידה 2-4

בן 6.5 עם תחתונים מידה 4-6

בת 8.5 עם תחתונים מידה 6-8


כולם יחסית קטנים בגודל, אבל לא פיציים.


אולי זה תלוי חברה, או תלוי במבנה גוף ספציפי.

בד"כ מידה 2 מאוד קטןיום שני
ויש גם גומי, לא נורא אם קצת רחב העיקר שהגומי תופס...

ואני ראיתי שבדווקא בבזארים הזולים כמו "ביגוד" המידות של התחתונים קטנות מהרגיל. אני קונה לילדים שלי מידה מעל

מבינה על מה את מדברת. היינו שם...לשאלה..

ה1.5-2 של נקסט היה הכי קטן שמצאתי.

קניתי אותם והצרתי עם תפר בגומי.

עכשיו אמנם קיץ אבל אני בחורף שאחרי הגמילה הסתבכתי גם עם למצוא גופיות שאין להם סגירה של תיקתקים למטה...

נקודה חשובההשם שלי

אולי בחורף אני אלביש לו חולצה דקה מתחת לעבה.


בדרך כלל אני מלבישה לבנים גופיה גם בקיץ, מתחת לציצית. נצטרך למצוא גם לזה פיתרון.

הוא יהיה בן שלוש רק בכסלו, אבל יתחיל ללכת עם ציצית כשהוא יתחיל את הגן.

גם הציות גדולות עליו. בינתיים אני מלבישה לו רק כשהוא מתפלל בבית, בימים של חופש.

נסי בחנויות הזולות את המידה הקטנה 2-4קופצת רגע

תקני אחד מכל סוג: בנים רגיל, בנים בוקסר, בנות,


ותבדקי מה הכי מתאים.

מקסימום אפשר להצר קצת עם חוט ומחט

איזה שלב מרגש - בהצלחה!שושנושי
וואי אני לא זוכרת איזו חברה אבל אני יודעתגפן36

שיש חברה אחת שקניתי לילד ולילדה שנגמלו במידות האלה.


אולי בבזאר שטראוס?

הגומי למעלה עבה מהרגיל. זה מידה 2-4 אבל קטנהה וזה היה להם מצוין. (כשהגיעו ל2-4 שלך חברות אחרות זה היה להם צפוף ממש) וממש רואים שהם קטנים יותר.

תמיד בחנות פתחתי חבילה והוצאתי אחד להשוות. 

נכון! אולי חברת שרייבר?יראת גאולה
היה לי גם 2-4 של החברה ה'קטנה' וגם 1.5-2 של נקסט. ושל נקסט היו גדולות יותר.
תבדקי בשייןחילזון 123
זה לא נורא אם יהיה מעט גדולאמאשוני

זה נתפס עם המכנסיים.

יש בזה יתרון שלא צריך להתאמץ להוריד שני בגדים כשמתפנים.

תקני את של נקסט, אם יהיה גדול מדי תשמרי לו, ותחפשי יותר קטן.

לא הייתי קונה את של הבנות.

לדעתי מידה 2-4עוד מעט פסח

ההכי פשוטים, כמו שכתבו לך.

אצלי דווקא הבעיה היתה עם המכנסיים, כי רוב הגזרות שלהן בנויות לטיולים, וזה פשוט נראה מוזר בלי.

אבל זה מה יש (שלי לא היה קטן, אבל כן נגמל מוקדם).

התחתונים של נקסט מידה 1.5-2 מתאימים לקטנטנים.עודהפעם

גם הבת שלי פצפונת וזה היה לה טוב. נגמלה בגיל 2.5.

נכון. אני מתחילה איתם לילדי גיל שנתיים. אצלי גם,שגרה ברוכה
קטנים ורזים
לא בטוחה לגבי הגודלאחת כמוני
אבל בזמנו קניתי דיי קטנים בדלתא

בהצלחה 

תודה על כל התגובותהשם שלי

נראה לי אני אזמין מידה 1.5-2 מנקסט, ונראה אם זה יהיה לו בסדר.


@גפן36 ו@יראת גאולה, אם אתן מצליחות למצוא לי בדיוק על מה מדובר, אני אשמח.


ניסיתי לחפש באלי אקספרס ובשיין, אבל לא הצלחתי למצוא משהו.

אם למישהי יש קישור למשהו ספציפי, אשמח שתשלח.


התחתונים הרגילים, מידה 2-4, אני לא מאמינה שיהיו טובים עליו.

הבת שלי שבת 4.5 עדיין במידה הזאת. (עם תחתונים שהתרחבו קצת במהלך הזמן).

יש לנו תחתונים 2-4 שמתאימים לקטן ויש 2-4 לגדולשמש בשמיים

באמת מחברות שונות הגודל ממש שונה, אבל נראה לי שגם הקטנים אצלנו יהיו קצת גדולים עליו. החברות הקטנות שיש לנו זה שרייבר ורדבק (עוד חצי שנה לדעתי הם כבר יהיו קטנים מדי לבן שנתיים וחצי שלנו)

מנסיוןרק טוב!

הילדים שלי גם קטנטנים. ומידה 2-4 הרגיל לא התאים לחלקם.

לשרייבר יש מידות קטנות באופן כללי. התנסתי עם תחתוני בנות שלהם. לבת שלי היה מצוין! גם היתה במידות בגדים כמו הבן שלך.


ולבן קניתי משילב. התחתונים שלהם גם ממש קטנים (ויותר יקרים. ויותר יפים). גם ממליצה. 

מוסיפהרק טוב!
יש חברה של תחתונים שהסמל שלהם זה סוס. גם אצלם מידה 2-4 זה קטן. 
נכון, גם לי יש את אלו.שיפור
ראיתי בגרביים עד הבית מידה 1-2ביבוש
נראה ליהשם שלי

שאני אזמין מנקסט מידה 1.5-2.

וכשאני אגיע לחנות, אני אנסה לחפש תחתונים של שרייבר/ רדבק, או בגרביים עד הבית.


מקסימום, מה שיהיה גדול אני אשמור להמשך.

בשילבחצי שני

יש מידה 2

שני ב50%

חמישיה מחיר מלא 55

היה נראה טוב

הם מעולים. ממש קטנים אם אני זוכרת נכון ..אמא לאוצר❤אחרונה
משבר גיל 4 חודשים- איך שומרים על המשקל שלהם?אוהבת את השבת

הקטנים מסרב להנקה הרבה וגם ישן פחות כי הכל מעניין אותו

ונראה שירד במשקל,

צריכה לשקול אותו מסודר

אבל בינתיים אשמח לעצותיכן...❤️

יוו זה שלב קשוח. אצלי עזרתהילנה

הנקה במנשא

הנקה בשכיבה בחדר חשוך

מלא מלא הנקות קצרות (ממש להציע כל רגע שעה)

כל הכבוד שאת  "על זה", זה עובר אוטוטו בעזרת השם...

להניק בחדר שקט. קשוח בשעות שהילדים בביתיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

שלי בן כמעט חצי שנה, וכשמענין מסביב, קשה לו לינוק. 

אולי יעניין אותך