המייל האדוםהמייל האדוםחיפוש
פורום הריון ולידה

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי
מכתב פתיחה
הריון לא רצוי!לא לשפוט
אז זה קרה לי.. כבר מזמן.. הריון לא רצוי! לא מתוכנן בכלל ולהיפך..ממש צפוץ.

מוצאת את עצמי תוהה בהגיון של למסור לאימוץ. הכל תקין עם הילד..עשיתי סקירה, ניסיתי להתחבר.. לא הולך.

החיים כמו שהם היום, עם הילדים שכבר קיימים..מורכבים לי מספיק בשביל שלראות תינוק יעשה לי חשק. אני לא מהרגשיות.. והשכל שלי מראה לי שוב ושוב כמה עוד ילד בבית הזה מבחינת כוחות פשוט לא מתאים עכשיו.

מנסה לחשוב מה יהיו ההשלכות של מסירה לאימוץ על הילדים בבית. כמה הרווחה פתאום תתערב 'מחשש לילדים'.. מנסה לדמיין את עצמי עוד שנה אולי מתגעגעת אליו..אבל מבינה שהיום. אני פשוט לא כלי לגדל את הילד הזה.

ניסיתי! באמת שניסיתי! התמקדתי בטיפול עצמי.. ניסיתי להשקיע בעצמי יותר.. ניסיתי לעשות המון אולטרסאונד כדי להתחבר לילד. כלום לא הולך!

מוצאת את עצמי מתפללת שפתאום יהיה לידה שקטה. שלא אצטרך להתמודד עם הדילמה.. ואני בשבוע די מתקדם כבר כמעט 30..

אין לי הרבה מידי מטרה בהודעה הזאת. סתם לחלוק קושי עצום שקשה לחלוק אותו בחיים האמיתיים. אני נחשבת לאישה שפויה ביום יום(-;.. יש לי חמישה ילדים מטופחים ואהובים. אבל יש אמא אחת.. שכבר אין לה כוח להתמודד והילד השישי הזה ענק עליה!

ולא..אל תספרו לי שיש אמהות שמחכות. כי זה לא עוזר לי.. אני בדיוק בשלב שאני מוכנה לתרום להם את שלי.
לא שופטת בכלל!!!ניקיתוש
אמנם מאד כואב לקרוא מה שכתבת.
דברים נוקבים...
קשה מאד.
האמת, פוחדת על המילים שלי, כי אני לא יודעת אם את ממש כנה עם מה שכתבת.
כי גם לי חלפו אולי אי אילו מחשבות אבל חלפו מהר.
אולי כדאי עזרה מקצועית יותר.
מהנסיון שלי, אמנם זה היה בילד שלישי, מתחברים.
לוקחים את הזמן.
אבל בתחושות חזקות כמו שלך, קחי לך איזה טיפול, אין לי רעיון.
ובאמת חיבוק חזק.
יקרה שליחסוי בהחלט

אני אולי לא מעודדת אותך אבל תנסי לחשוב מחוץ לעצמך, 

האם את רוצה לתת לילד שלך הרגשה שהוא נולד בטעות?

האם את רוצה שילד שלך יסתובב בעולם וירגיש מיותר?

נשמה שניתנה בתוכך היא כמו פיקדון יקר, מתנה יקרה שאלוקים נתן לך. ונכון שכרגע את לא מעוניינת במתנות.. אבל כבר קיבלת אותה. ועם זה נשאר רק להתמודד ולחשוב הלאה. 

איזו הרגשה היית רוצה לתת לילד שלך שנולד גם לא באשמתו...?

אני ממליצה לך להחליט בתוכך לשנות גישה. להנות מהרעיון. להנות מההריון. אולי אפילו לצאת לחופשה קטנה ומפנקת לרגל ההריון? 

ועוד משהו, שבי עם עצמך, תניחי את היד על הבטן ותדברי אל הקטנטן. לטפי אותו, תרגישי את התנועות, תדמייני אותו שוחה לו שם בפנים. הוא מקשיב לך. הוא צריך אותך. הוא רוצה אותך. וככל שתכניסי לעצמך לראש שהעובר שלך ניזון בזכותך, תגלי שאת אוהבת אותו יותר ויותר.

והכי חשוב. תדברי אל ה'. תבכי לו, תספרי לו כמה זה נשמע לך קשה שישה ילדים, ושייתן לך כוחות להצליח.

 

 

העלת לי דמעות.לא לשפוט
ברור שהייתי רוצה לגדל ילד אהוב ולת לו תחושה רצויה. אך המצב שלי.. כרגע. אין בי את האנרגיות לתת לעוד יחד את מה שמגיע לו.

התלבטתי כל הזמן.. רציתי מאוד לעשות הפלה.. ובסוף החלטתי שאני אמשיך את ההריון.. המצב המשפחתי בנתיים לא הולך ונהיה קל. ואין לי ספק שהמכלול כולו מצעיד אותי למקום גרוע שגם הילדים הקיימים חסרים ממני חום ואהבה של אמא.
לכן אני מעדיפה להחליט כבר עכשיו למסור אותו ולהשאיר לי אנרגיה פנויה לילדים הקיימים..
מבינה לגמרי את הקושיש א
אבל בטוחה שכשתראי אותו לא תצליחי לעלות על דעתך לוותר עליו.
וואי הכי לא..לא לשפוט
אני לא מוותרת עליו כי הוא לא חמוד/חולה/ יש בו בעיה.
אני נאלצת לוותר עליו כדי להשאר שפויה ולגדל את הילדים הקיימים השפיות.
הגבת למישהי אחרתש א
שזה לא ענין כלכלי ולא זה עיקר הקושי.
אז הייתי מציעה לנצל את היכולת הכלכלית להאריך את חופשת הלידה ולאגור כוחות, ולנצל את היכולת הכספית לקחת הרבה הרבה עזרה.
הרי (מוסיפה)ש א
מה גורם לך להרגיש מאבדת שפיות?
כנראה העומס של השגרה.
אז תקלי מעצמך ולטווח הרחוק לא תתחרטי.

לעומת זאת על אימוץ או הפלה כן היית מתחרטת.
התלבטות העיקרית שלי היא האם המסירה לאיצוץלא לשפוט
תגרום לילדים נזק יותר מתועלת כי הרווחה תתערב כאן וכו'.. ואת זה אני מנסה להבין בעיקר
אולי קשה לי לחשובש א
שאימוץ זה מה שאת באמת באמת תרצי, כי לי קשה לחשוב על אופציה כזו, כשמדובר על אמא נורמטיבית שפשוט קורסת מעומס, ומצפות לה רק עוד כמה שנים מאתגרות כאלו ואז יהיה קל יותר.

את באמת חושבת שכשהעולל הזה ייצא ממך ותראי אותו- תצליחי לחשוב על למסור אותו?

ניסית לחשוב על ההריון הזה גם בתקופה קצת פחות קשה ועמוסה? לא היה לך בכל התקופה הזו אף יום נינוח יותר?

תנסי לחשוב איך את ממלאה את עצמך בכוחות פיזיים ונפשיים כדי שכן תהיה לך פניות לכל חמשת ילדייך פלוס השישי.
אם ב"ה אתם לא דחוקים כלכלית- אז וש לל יותר מרווח להצליח בזה.
יש לך*ש א
ןגם אולי תחשבי על זה ככה:ש א
יש לך מכסה של אתגרים המדוייקת לך והשם לא מעמיד אדם בניסיון שלא יעמוד בו.
אם תורידי מעצמך את הקושי הזה, תקבלי את זה ממקום אחר. לא בדמות ילד מהריון לא רצוי, אלא משהו אחר.

ותמיד אומרים שעדיף הקושי החיובי הזה של גידול בנים על פני צרות אחרות.
יכול להיות נזק לילדים הקיימים גם מעצם המסירה לאימוץאורי8
עצם הידיעה שאמא שלהם ילדה תינוק ומסרה אותו לאימוץ עלולה לגרום להם לחוסר בטחון , ולפחדים שגם אותם עלולים למסור אם יהיה קשה וכו...זו לא המצאה שלי , זה מידע מקצועי.
לעצם העניין, אולי תנסי לחשב איזו עזרה , מכל סוג , תאפשר לך להיות פנויה לעוד ילד ולשאר ילדיך?
לא יודעת מה לומר, רק שמסירה לאימוץ של ילד שלך היא צעד שעלולים להתחרט עליו כל החיים.
ממש אין לי מושג מה הרווחה תעשה, הם בטוח ירצו הסברים מספקים לרצון שלך למסור לאימוץ, ואם ההסברים שלך יהיו קשורים למצב נפשי/ תפקוד הורי, הם יכולים לשאול שאלות גם על התפקוד מול שאר הילדים.
אולי תתיעצי ים פסיכולוגית/ מטפלת רגשית טובה ותנסי להבין מה יעזור לך לגדל אותו?
מקווה שלא היתי שיפוטית, ממש לא שופטת, רק ניסיתי לעזור
לגדל ילדים זה כל כך הרבה מעבר לעניין טכני..לא לשפוט
זה דורש לוותר על האני שלך, על הרצונות שלך, על התוכניות שלך.
אם ילד לא מרגיש טוב.. הוא צריך את אמא ולא שום עזרה אחרת.
אם ילד נכשל במבחן או צריך לשתף בחוויה שלילית או חיובית בגן או בכיתה. אין שום עזרה שתוכל להחליף את אמא..

וכן.. זה דורש המון אנרגיות.. ייתכן באמת שבקושי יהיה זמני. רק שבקושי הזמני הזה יפיל אותי לחלוטין למקום שיהיה קשה מאוד להתרומם ממנו
אויש מתוקה. חיבוק ענק!חסוי בהחלט

אני ממליצה לך מאוד לפנות לארגון הידברות. מחלקת אמ"א. יש שם עזרה ותמיכה יוצאת מן הכלל בדיוק למצבים כאלו!!

הפלה - סיוע לנשים בהריון

כל העזרה היא כמובן ללא תשלום.

לא מפסיקה לחשוב עליך! מקווה ומתפללת שתעשי את הצעד הנכון נשיקה

חכי אל תמהרי לקפוץ למסקנותאמאשוני

יש כאלו שלא מתחברות לעוברים במהלך ההריון,

הטיפול וההתמסרות הם מה שיוצרים את הקשר,

את לא באמת רוצה להיפרד מהתינוק שלך בשר מבשרך, אלא שקשה לך להשלים ולקבל את המציאות וזה בהחלט לגיטימי,

אבל הייתי מציעה לך לשנות כיוון, קודם כל כרגע להרפות מלנסות "להתחבר". את כותבת שבוע 30 כשבוע מתקדם, ואני אומרת שבוע 30 זה מאוד מוקדם,

אל תחשבי על מה שיהיה, חכי לשבוע 37-38, 

ההורמונים יעשו את שלהם,

ככה נבראנו

לקראת הלידה נסי לתכנן מה יעזור לך להיות רק את והתינוק ללא שום דאגות וטרדות- שמישהו אחר יקח אחריות על כל השאר,

תתני לגוף ולנפש להחלים מהתהליך הלא פשוט שאת עוברת,

אל תנסי לבדוק כל רגע אם את נקשרת לתינוק, לחץ לא יעזור,

לאט לאט כבר תרגישי לבד לאן נושבת הרוח

אל תעמידי את עצמך מול מראה כל הזמן.

ואולי כדאי ללכת לבית החלמה, אפילו לחודשירושלמית טרייה
בטלזסטון כזה כיף שרק בגלל זה מתחשק ללדת שוב. ויותר קל לשכוח מטרדות הבית. לפחות בהתחלה..
כנראה שאם היתה לי עזרה לא הייתי מגיעה למצבלא לשפוט
שמירה לאימוץ היא אפשרות. אין לי יכולת לקבל עזרה. וכל הבית כולו נמצא על הגב שלי..

ואולי עשיתי שטות שלא הפלתי..אבל כרגע הילד כבר כמעט קיים. ולפחות שאמא שממש רוצה תוכל להנות ממנו ולתת לו מה שמגיע לו
יקרה,חדשה ישנה
כואב ממש לקרוא כל מילה שכתבת, את מלאה בכאב ובתסכול.. אבל נראה לי שהכי הרבה את מלאה בפחד .. פחד מהעתיד, אני בקושי מתמודדת עם החבורה שלי בבית, מאיפה יהיה לי את הכוחות לעוד אחד?
זה באמת לא פשוט!
אני לא מאבחנת או משהו אבל נראה שיש לך דיכאון הריון בעקבות החוסר תכנון שלו? אם כן, כדאי לטפל בזה עכשיו ולא לחכות שיגדל אחרי הלידה חלילה.. תנסי לגשת לטיפת חלב ולדבר עם האחות. את כותבת דברים קיצוניים.. לצפות ללידה שקטה זה לא נורמאלי עם כל הקושי שבדבר.. ואני חלילה לא שופטת,כן?
חוץ מהטיפול בדיכאון , נסי לחשוב ולהאמין מכל הלב שזה מה שה' שלח לך וזה בטח הכי הכי נכון וטוב בעבורך, בעבור בעלך, ובעבור הילדים. וכן, גם הכי נכון בעבור הנשמה הקטנה שגדלה בתוכך, הקב''ה בוודאי לא התבלבל בכתובת .. את האמא המיועדת.

ואגב, הרווחה ממש לא שולחת בקלות תינוקות לאומנה ובטח ובטח שלא לאימוץ. מחקרים רבים מראים שעדיף לילד לגדול עם ההורים הביולוגיים שלו גם אם יש להם הרבה דברים מזיקים לילד מאשר עם הורים מקסימים מאמצים..!
ודבר האחרון, להתחבר לעובר זה לא תמיד הולך גם למי שממש מצפה להריון (כמוני למשל), רק אחרי שהתינןקות נולדים אני מתחברת.
אני מסכימה איתך שיש הרבה פחדלא לשפוט
אבל זה פחד מציאותי. היום, עם ההריון והחברה שקיימת.אני כבר לא מצליחה להתמודד..
הכל סוגר עלי!

אנרגיות לעוד יחד יגרמו לי לסיטואציה קשות מול עצמי ומול הילדים הקיימים כבר.
ילד חדש, לא יבדיל אם הוא מאומץ או לא. ואם הוא יהיה בבית ואני יתמוטט. בטוח שיהיה לו לא טוב
ואוו אשמח שתצרי איתי קשרקו-האופק
אני רוצה לנסות לעזור לך. בהתנדבות כמובן!
קשה וכואבכמה טוב שנפגשנו
לגדל משפחה ברוכה צריך כוחות. פיזים ונפשיים. ונשמע שמאד קשה לך. לפעמים אני מרגישה שנגמרו לי הכוחות עם ילדה אחת… ילדים זה שמחה אבל גם אחריות כבדה.

אני מקווה שבסדר שאני שואלת… אבל דיברת עם בעלך, הוא יודע איך את מרגישה? בכל זאת הבית והילדים הם גם אחריות שלו, הם לא הגיעו מעצמם…
והתינוק הזה בהריון הנוכחי גם שלו ביולוגית וחוקית... אם אין לו מושג כמה המצב גרוע זכותו וחובתו להיות מעודכן ולקבל החלטות ביחד איתך. ואולי למצוא דרכים להקל עליך שלא חשבת עליהם.


אני גם ממליצה מאד על יעוץ והכונה מקצועיים. לפנות לטיפול עכשיו ולא לחכות. סוגיה כזאת היא מעל ומעבר משהו שאנשים בפורום הזה מוסמכים להתמודד איתו. ויש אנשים ונשים שלמדו שנים איך להעניק כלים להתמודדות נפשית ומנטלית. גם האדם הכי חזק יכול להצטרך טיפול, זה לא מילה גסה.
בעלי זה נקודה רגישה.לא לשפוט
הוא זה שהיה נגד ההפלה. והוא זה שהבטיח לקחת אחריות על ההריון והנגזרות.
ידעתי מהתחלה שלא אצליח לעמוד בו ןבעוד ילד...

אבל נסיבות החיים דחפו אותו למקום בו לא ניתן לממש את ההבטחות שלו. והקושי שהיה כל כך צפוי אכן צף.

נכון או לא נכון היה לא להפיל.. זו שאלה יומיומית. ייתכן שנפלה היתה מונעת ממני את הסבל, הקושי וההתלבטות. מצד שני...לא בהכרח שחיים באימוץ אצל הורים שחיכו לילד יהיו גרועים או טובים פחות מלגדול אצלי
אני רק יכולה להמליץ שוב בחום על פניה לטיפולכמה טוב שנפגשנו
להיות כנה לגמרי איתך, אני מרגישה שאפילו שאת כביכול כותבת בהגיון שקול, מבין השורות זה נשמע יותר כמו מישהי שהגיעה למקום נואש וקיצוני. את מתכננת לספר לילדים ומשפחה שהתינוק מת בלידה… זאת לא תוכנית הגיונית ושקולה, זאת תוכנית שלא באה מהגיון אלא מיאוש. אם היית שומעת את זה ממישהו אחר היית אומרת שזה נשמע כמו קו עלילה מטלנובלה זולה. אין דרך שהשקר לא יתגלה במוקדם או במאוחר.


אני לא אשת מקצוע ואני לא יכולה לעזור לך, אבל אני יכולה רק להמליץ בחום על פניה למישהו שכן מוסמך ומסוגל.


את אמא גיבורה מסורה ומדהימה שמתמודדת עם הבית והילדים יום יום בלי תמיכה ומשענת. ועכשיו את חייבת למצוא תמיכה ועזרה. לא רק שמגיע לך, הגיעו מים עד (פיקוח) נפש. את צריכה עזרה אמיתית ולא פורום אינטרנט.
תפני להידברותחניתה

 

ספרי להם את כל הסיפור. הם יעזרו לך במה שצריך. יש להם ניסיון עם מקרים דומים

 

073-2221333 / 052-9551591

אני חושבת שמגיע לך כל הכבוד על עצם נשיאת ההריוןדבורית
את נשמעת שמאוד קשה לך
ובכל זאת נושאת את ההריון הזה כל יום כל לילה כל שעה כבר 30 שבועות!!!
מסירות הגוף והנפש כפשוטו.
תתמלאי קודם כל בהערכה לעצמך על זה,
זה לא מובן מאליו
ולעניין עצמו, קשה לי לענות
אני חושבת שכדאי להתייעץ את ובעלך עם רב גדול
בכל זאת זה דיני נפשות
מאחלת לכם שתמצאו את האדם המתאים שיהיה שליח טוב להדריך אתכם
לאשופטת. אני יודעת כמה זה קשהאני לי
ואני אומרת את זה בתור אחת שאין לי הורײַם כבר 21 שנים. תחשבי שעברתי הל לבד כולל חתונה לידות הפלות , ניתוח קיסרי ועוד... כשניקלטתי בילד הקטן היה לי תינוק בן 3חודשיים .לא. האמנתי שזה קרה חשבתי שבגיל 43 כמעט זה כבר לא יקרה וכך השם רצה.היום הילד הזה הוא האור של הבית. תחשבי חס וחלילה שלא תוכלי לדעת מה איתו ומי האנשים שיגדלו אותו.השם לא מעמיד אדם בנייסיון שלא יוכל לו. ואין מקרה זו נשמה שמיועדת לך תחשבי על הילדים שיגדלו בתחושה חסרה ובמחשבות. חשבתי לי אולי מישהי קרובת משפחה או חברה שתוכל ממש לטפל בילד לפחות בהתחלה כדי שלא תרגישי לחץ ולאט לאט תיקחי אותו.


הילדים לא ידעו! ולא המשפחה..לא לשפוט
אני אספר לכולם שהתינוק נפטר בלידה. ממש לא מתכוונת להפוך את נושא האימוץ לדיון
זה רק יסבך אותך יותראורי8
השקר יתגלה מתישהו( גם אם בעוד 18 שנה, כשהוא יפתח את תיק האימוץ) ואז יהיה קושי באמון מול הילדים. מה גם שסוד כזה במשפחה והמתח סביב ההסתרה הם מתכון לבעיות רגשיות ומשפחתיות (מידע מקצועי )
לחיות עם הסתרת סודחדשה.
ובסדר גודל כזה, זה לא פשוט בכלל.
מתישהו זה באמת עלול לצוף.
כן,קראתי ספר על משהו כזה- נוראי. לחיות בסוד שקורע אותךנביעהאחרונה
^^קשה מאוד. חיבוק.לב אמיץ

מוצא כזה מפרק משפחות.

מכירה משפחה שוויתרה על השישי שנולד פגוע מאוד. הילדים לא סולחים להורים עד היום.

 

אני בוכה איתך בוכה.

 

אולי יעזור לשאול רב ספציפית לגבי פתרון כמו קשירת חצוצרות? אולי הידיעה שזה התינוק האחרון להתמודד איתו תעזור לשמור על שפיות ואורך נשימה?

 

אני מתפללת עלייך מעומק הלב שתמצאי פתרון טוב. ושאם תוכלי, תמצאי את הכוחות ושלוות הנפש ללדת ולגדל את התינוק לחיים טובים ולשלום בעז"ה.

כל כך קשה לקרוא. מ קווה שתימצאיאני לי
את הכוח ללדת ולגדל אותו בשמחה. וזה שתספרי את מה שכתבת ייצור צער גדול מצד המשפחות ווהילדים ויהיו להם השלכות במשך החיים. לא כדאי.
צוקולטה

בהצלחה בסיטואציה המוררכבת הזאת..
 

איפה את גרה?פצלשית..
אולי אוכל לעזור לך אחרי הלידה.
אפשר לפנות לאגודת אפרתתפילה_לעני
מאמינה שיש להם צוות מקצועי, עזרה כלכלית וכן מערך תמיכה שיכול לעזור אחרי הלידה.
באמת לא פשוט
ממש לא עניין כלכלי. אין לי גרם של שיקול כספי בהחלטהלא לשפוט
אך ורק כוחות נפש להכיל ולהתמודד עם עוד ילד
שוב, מאמינה שיש להםתפילה_לעני
הרבה פתרונות גם בתחום שאת צריכה ולא רק כלכלי.
אם אין לך שיקול כספיסיה
אז תביאי עוד אמא מאמצת הביתה
עוד אישה עם סבלנות לכמה שעות אפילו משלוש אחרי צהרים עד שמונה בערב , שתשב ותקשיב לילדים , תשחק איתם תעשה שיעורים וכן, ברגע שעבודה מתחלקת לשתים במובן הנפשי של הקשבה לילדים זה ייקל עליך מאוד.
נכון!!!נביעה
רעיון מצוייןאני לי
אם אין בעיה כלכלית, למה לא לשלם על עזרה נפשית?איזו נחמה
עבר עריכה על ידי איזו נחמה בתאריך י"ג בתשרי תשע"ח 00:42

עזרה נפשית מקצועית ותומכת עשויה לחולל נפלאות!!

 

 

אני לא שופטת ובאמת מבינה את הקושי הגדול!   יש איזו סיבה למה לא חשבת על זה בעצם, עד עכשיו?

 

אני חושבת שאת חייבת עזרה נפשית ויפה שעה אחת קודם! דיבורי אמונה הם טובים מאד אבל צריך איזה מקום מסוגל בנפש להכיל אותם, ונשמע שאת עדיין לא שם.

 

אם תכתבי איפה את גרה נוכל אולי להמליץ לך על מטפלות טובות באזור שלך...

 

חיבוק ענק!!! ה' יעזור שתצאי מאפלה לאור גדול!! 

לא שופטתמסגרות
אבל זה כל כך לא קיים למסור ילד לאימוץ במקרים כמו שלך. אני מאמינה שאחרי שתלדי תעבור לך ההרגשה הזו ולא תוכלי לוותר עליו.
מנסה...אנונימית*
לא יודעת אם באמת אני יכולה לעזור אבל אנסה..

את חיה את חייך ופתאום ה' איתגר אותך בדבר שהוא ידע שיהיה לך כנראה הכי קשה בעולם.
וזה מכה בך ואת רק רוצה לברוח מזה... לא מסוגלת בשום אופן לקבל את המציאות הזאת.. מבחינתך זאת טעות, זה מעבר לכוחותייך, זה יזיק לכל המשפחה ואת מתחילה לחשוב איך לא לקבל את הגזירה. איך להתחמק, איך לברוח, איך להציל את עצמך ממנה.

אבל ה' גזר. ולא טעה בך...
אפילו יונה לא הצליח לברוח מהשליחות שלו...
אם את השליחה בשביל הילד הזה - את הכי טובה לו!
ואת הכי טובה לכל חמשת ילדייך - עם הילד השישי!

את הכי טובה להם גם אם לא תהיי "אמא טובה".
את הכי טובה להם גם אם לא יהיה לך זמן בשבילם.
את הכי טובה להם גם אם את תהיי עייפה מותשת ותוהה על מה ולמה נפל עלייך כל זה.

למה זה טוב להם? כי זה מסלול החיים שה' תכנן להם. כי ה' יודע מה ההתמודדויות של כל אדם כדי להפוך לטוב יותר, כדי למצות את כוחות ויכולותיו, כדי להגיע לדרגה שהוא מסוגל ולהוציא מהכח אל הפועל את הכוחות שטמונים בתוכו עמוק.

אז אל תדאגי לילדים שלך... ואל תדאגי לילד השישי... ואל תדאגי למאיפה יהיו לך כוחות.

תפילי הכל על ה'.
תגידי לו - אתה רצית בזה, לא אני. אז אתה תתן לי את הכוחות שאצטרך. ואתה תדאג לילדים שלי שייצאו מזה שפויים ובריאים ושמחים. ואתה תדאג לתינוק הזה שיקבל מאמא שלו את כל מה שהוא צריך. ואתה תדאג גם לי, שאני אהייה בריאה ושמחה. כי אני בוחרת להפיל את עצמי בידיים שלך. אני בוחרת ללכת איתך בדרך שבחרת לי.. ואתה תשמור עלי ועל המשפחה שלי.

אל תנסי לברוח מזה... המציאות כבר קיימת. הניסיונות שלך לחשוב על כל פתרון אחר כולל להגיד שהילד שלך מת(!!) זה בזבוז אנרגיות.. זה מכלה את כחותייך. זה מחליש אותך!! את גומרת על עצמך נפשית... ואת מנתבת את מעט הכוח שעוד יש בך למקומות שעושים ויעשו לך רק רע.
אל תנסי לברוח. תקבלי על עצמך את השליחות שה' מסר לך.. ותאמיני בו שהוא יודע טוב ממך מה הוא עושה.
את תראי, שברגע שתקבלי את המציאות ולא תנסי להילחם בה - רווח והצלה יבואו לך. הקב"ה ישלח לך שליחים טובים ותהייה לך עזרה גדולה מהשמים!! מבטיחה לך!

הוא ייעד לך את השליחות הזאת והוא יהיה איתך באש ובמים.

"הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ, אַל-תַּעֲרֹץ וְאַל-תֵּחָת: כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ." (יהושוע א,ט)
וואו מתחברת מאודדבורית
כל כך יפה ונכון כתבתאני לי
כתבת מדהיםעדינה אבל בשטח
מדהימה! הלוואי שהמילים שלך יעזרו לה...😖חדשה ישנה
הדפסתי..לא לשפוט
כל כך הרבה בטחון ואמונה צריך בשביל הפתרון שנתת..
כל כך הרבה שחרור וחוסר שליטה..

הלוואי ואצליח להישען.. אולי באמת אנסה את הפתרון הזה לפני המוצא שהעלתי.. הלוואי שאצליח..
את תצליחי!אנונימית*
תאמיני בעצמך, ותאמיני בה'.

למחשבות יש השפעה נפשית גדולה מאוד עלינו, הרבה יותר מלמציאות עצמה.

זה נכון, צריך לשחרר שליטה, זה לא קל. אבל במילא את מרגישה כרגע הכי בחוסר שליטה שאפשר... עד כדי כך שהדבר היחיד שעולה לך בראש זה למסור את הילד למישהי אחרת - וזה לא איבוד שליטה? אז מה יש לך להפסיד? ובידיים של מי נמסור את עצמנו אם לא בידיו? אם כבר לאבד שליטה אז רק אצלו... תאמיני בכל לבך שמה שקורה עכשיו זה הדבר הנכון שיקרה, וה' יוכיח לך שאת צודקת. את תראי!!
את מסוגלת לאמונה הזאת, כי עובדה שה' בחר בך לניסיון הזה. יש בך את הכוחות. אלו חבלי הלידה שלך - ומכאן בע"ה תעלי מדרגה ענקית ותזכי לראות בטוב ה'❤
הדברים שלך כל כך חזקים!חביבית
עוזרים לי בהתמודדות אחרת שאני עוברת...
איזה משמח אם עזרתי פה למישהי! ב"ה!אנונימית*
אני גם אקח לעצמי ממה שכתבתאמא ל6 מקסימים
אמנם לא משהו ספציפי, אבל לחיים בכלל
בכיתי. חיזקת אותי. תודה לךנביעה
צלמתי. כי גם לי לא קל, עם השבעה שלי..שיהיו בריאים..נביעה
והמילים כל כך מחזקות.
אם יורשה להגיב לכל ההגיגים המקסימים שנכתבו פהאם ל2

הייתי מוסיפה ומציעה לבדוק מה מצב בדיקות הדם שלך והוויטמינים.

בנוסף לכל מה הפותחת השרשור כתבה נשמע לי שמתחבא פה חוסר איזון בגוף

שלא נותן לה מנוח....

ממליצה לבדוק.

בהצלחה

זה קרה לי גםיהלום 1234

הזכרת לי לא מצליחה להירגע בגלל ההודעה שלךבוכה

החלטתי שאחליט אחרי הלידה מה לעשות .

ואז ילדתי והכל היה נראה אחרת כיום מאוהבת בנולד

מה היו הסיבות שלך?לא לשפוט
אני מנסה להבין למה אחרי הלידה יהיה יותר קל?
פחות עומס של החיים?
לפי דעתי אחרי הלידה תרגישי הקלהאני לי
את תשתחררי מכל הלחץ ואני בטוחה בעזרת השם שכשתיראי את התינוק המתוק שלך לא תירצי לעזוב אותו לשנייה.
ואם לא אז תראי אז(ואומנה עדיפה על אימוץ)יהלום 1234


סיבות?יהלום 1234

היה לי צפוף. היה לי פתאומי. בלי תמיכה של בעל ומשפחה.

ועוד הרבה דברים שמשפיעים...

 

 

יותר קל מבחינה נפשית(ההורמונים של ההריון נוראיים)

ופיזית-ויש הורמונים של משיכה לתינוק(בהריון הרגשתי שהוא פרזיט והרס לי את החיים ממש)

אחרי הוא בוכה ואני קשורה אליו ...גם כל הלידה קישרה בינינו

 

כדאי לך מאוד לקרואגלית כהן

שלום יקירה

כל מה שאת מעלה הוא בגדר מחשבה ותכנון שלך על מה ואיך יקרה אחרי

תביני שאנחנו לא מנהלים את העולם ולא תמיד התכניות שלנו מתקיימות ובד'כ הפחדים שלנו לא מתקיימים

כל מה שממנו את חוששת הוא כאין וכאפס לעומת התחושה והחיים של אחרי הפסקת חיים

על בית קברות אי אפשר לבנות חיים

כמציעים לאמא הרה מקסימום תמסרי לאומנה היא מתחלחלת על הרעיון כי איך תוכל לחיות עם זה ....

אבל אף לא שואלת איך תוכל לחיות עם הפסקת החיים של התינוק שלה ושל כל זרעו אחריו ??? אם זה באמת לא ניתן לחיות אחרי – קשה מנשוא

 

חיבוק גדולתחיה דולה

נשמע שאת במצוקה גדולה. 

אני מציעה לך לא לעבור את התקופה הזאת לבד. לא משנה מה תחליטי בסוף לכל כיוון כל החלטה לא תהיה פשוטה. 

וזה חשוב כל כך שאת יכולה לבוא לפה ולצעוק עד כמה קשה לך 

וזה חשוב שיהיה לך מקום בעולם אמיתי שילווה אותך בתקופה הקרובה. 

אם תרצי אני מוכנה לעזור לך לחפש אשת מקצוע שתוכל ללוות אותך באיזור שלך, רק אל תשארי לבד עם כל הקושי הזהפרח

אין לי כותרת אמא ל6 מקסימים
אני רוצה להגיב וגם לייעץ, אם מתאים לך תקחי, אם לא אז תתעלמי :
בקשר לאימוץ- זה דבר שעלולים להתחרט עליו במשך החיים, במוקדם או במאוחר, ואין דרך חזרה. עדיף ללכת על אומנה, במקרה כזה נשאר קשר עם ההורים הביולוגיים, עד כמה שהם רוצים ומעוניינים, ואם בעתיד מתחרטים, אפשר להחזיר את הילד להורים הביולוגיים. גם אם כרגע ,או אפילו אחרי הלידה, נראה לך מופרך שתתחרטי, לעולם אין לדעת על העתיד.
דבר שני, בקשר למצב שבו את נמצאת, אני חושבת שכדאי לך למצוא מישהי קרובה אלייך רגשית, אחות/ גיסה /חברה קרובה וכדומה, לקבוע איתה זמן שאת רוצה לדבר איתה, לשבת איתה ולספר לה הכל, כל מה שכתבת פה וגם מה שלא כתבת. אני מאמינה שאם אכפת לה היא תציע עזרה. אפילו אם תבקשי עזרה. אם גיסה שלי הייתה פונה אליי, ומספרת לי כזה דבר, (ויש לי גיסה שממש מתאימה לסיפור שלך, ובתוך תוכי כעסתי שהיא לא מנעה, אחרי הסיפור שלך אני חושבת שייתכן שהיא כן מנעה, אז תודה לך שהארת את עיניי) הייתי מציעה לה שאני אקח את התינוק ואטפל בו, עד שהיא תרצה אותו חזרה. ולא שזה יהיה לי קל, אבל לפי מה שנשמע לי, אם אני אבין שלי יהיה יותר קל מאשר לה, הייתי עושה את זה.
אני מאחלת לך המון כוחות, כל טוב, שתעשי את ההחלטות הנכונות, ושתחזרי לספר לנו איך התמודדת, ואילו כוחות מצאת בתוכך, ונזכה כולנו להתחזק ממך.
חג שמח יקרה!
מה שלומך?מקווה שיותר טוב ❤אני לי
^^מה שלומך??????????רק אמונה


מה שלומך? איך עבר החג?יערת דבש


אני מכירה מישהי..הכל לטובה 2
שהייתה בהריון שני לא רצוי מבחינתה מבחינה כלכלית! מבחינה נפשית מבחינה זוגית הכל היה נראה לה שחור ונורא וגם כשהקטן היה בחודשו הראשון תמיד נסתה לדמיין איך מתפתרת ממנו בצורה כזו או אחרת (ה' ירחם) אבל למזלה הכל נשאר בדמיון.. היום זה הילד אהבת חייה האושר של הלב שלי היא קוראת לו והיא לא מצליחה להבין איך רצתה לוותר על כזה אוצר יפיפה ומדהים כבר עברו ארבע שנים מאז שנולד... (אגב המצב הכלכלי והזוגי לא השתנה הרבה.. אבל הנפש התמלאה בכוחות) הילד הזה ספציפית מכניס לה כל יום חום ואור ללב

בהצלחה נשמה!
רק אומרתmp3
שעקבתי אחרי השרשור.מאמינה שתמצאי את הכוחות להחליט החלטות נכונות אמיתיות וטובות. וחשבתי עלייך בחג-מה איתך?
מה שלומך? דואגת לך🌹אני לי
לא יודעת מה המצב שלנושושנושי

בנקודות:

1. המליצו לנו על אבחון קלת, שם בתוצאות היו כמה קשיים והמליצו על טיפול אצל קלת ופנייה לועדת אפיון

2. התחלנו אצל קלת מהממת, עשינו 5 מפגשים. אמרה לי שוב ושוב שהילד באמת צריך גן שפה והיא תגיש מול הגן

3. לפני שבועיים הקלינאית ילדה מאוד מוקדם, ככה שעברנו לקלינאית אחרת

4. הקלינאית החדשה טוענת בתוקף שאין לילד שום קשיים והיא לא מבינה בכלל למה חושבים על גן שפה

היא מסכימה עם זה שהוא מתקשה בקטנה עם חלק מהאותיות (כמו ו' ג' נ'). מחליף בין הברות, בולי הבאה ראשונה אבל לדעתה ממש בקטנה ולא מבינה על מה הדרמה. יש גם קשיי הבעה וגם בזה לדעתה המצב סביר.


למה קלינאית אחת אמרה וחזרה שוב ושוב שהילד צריך גן שפה במקביל לטיפול ארוך

והשנייה לא מבינה על מה היא מדברת

אוף. שיגעו אותי.

יש לילד קושי, איך הקלינאית לא רואה את זה?


סוף פריקה

כן, קצת אטומהשושנושי
משאבה מתלבשת מומלצת?סטודנטית אלופה

ממליצות לקנות עכשיו? או לחכות לאחרי הלידה? (שבוע 31)

ואם מישהי מכירה קורס הכנה להנקה מוצלח, אז ממש אשמח לשמוע 👂 

שמעתי המלצות על הקורס של מיה אייזקסמוריה 7
לגבי משאבה, ממליצה לך לחכות לאחרי הלידה, ואז תוכלי להתאים לעצמך משהו שיהיה מדוייק יותר לצרכים ולהנקה שתיהיה לך בע"ה
עונה לא בדיוק על מה ששאלתתוהה לעצמי
לא בטוחה ששווה לך להשקיע בהכנה להנקה. אני קיבלתי הדרכה קצרה של רבע שעה לפני הלידה, ועם טיפה עזרה בבית חולים זה לגמרי הספיק. מציעה לחסוך את הכסף לדברים שבטוח תצטרכי, מקסימום תמיד אפשר ללכת לייעוץ הנקה אחרי הלידה עם צריך
האמת ששמעתי על הרבה שכן מבואסות שלא עשו הכנהסטודנטית אלופה

טובה ומאוד מאוד חשוב לי להניק, אז כן רוצה להשקיע בזה.

תודה בכל זאת❤️

אני לא עשיתי הכנהרקאני

ולא הרגשתי צורך בזה

כנראה משתנה בין אחת לאחת

אני גם לא כל כך מבינה איך אפשר להתכונן בסוף זה משתנה בין תינוקות

ואת עוד לא מכירה את התינוק שלך...

כנ"לDoughnut

לא עשיתי הכנה והלך לי מעולה, ברמה שבלידה ראשונה הסתובבה יועצת הנקה במחלקה וביקשתי שתיכנס אלי לעזור לי. היא הגיעה בדיוק כשהנקתי וראתה אותי מניקה אז היא אומרת לי- זו לא פעם ראשונה שלך נכון?😅

אבל באמת טפו טפו הלך אצלי חלק עם ההנקות בלי דרמות מיוחדות (חוץ מכאבים בפטמה בהתחלה... כוכבים, אבל זה חולף) כך שבאמת זו לא חכמה😉.

מאחלת גם לעצמי בעז"ה😜סטודנטית אלופה
מסכימה מאודאנונימית בהו"ל
אני מהמבואסותהתלבטות טובה
עשיתי קורס הכנה ללידה ודיברנו על זה בנקודות ולמרות זאת אחרי הלידה זה היה השוק הכי גדול שלי בילד הראשון. כמה הנקה יכולה להיות קשה וכואבת..
אויש מבאס🫂סטודנטית אלופה

מחזקת אותי שזה כן צעד חשוב

תודה❤️

יותר הייתי מציעה לךאנונימית בהו"ל

ללמוד קצת קודם באינטרנט בעצמך כדי להבין את הרעיון של מערכת ייצור החלב.

ולברר על מדריכת הנקה מומלצת באזורך. אפילו לעשות איתה שיחהלוודא שמתאימה לך בגישה.

ואז- חכי לאחרי הלידה.

ילך טוב- חסכת כמה מאות

לא ילך- צטפלי בזה במיידי בלי לסחוב ובלי להגדיל בעיות

כי זה באמת מסוג הדברים שכמה יותר מהר יותר קל לטפל.

נשמע טוב😊 תודה❤️סטודנטית אלופה
יש יועצת הנקה מעולהפרח שמח

קוראים לה קרן וייס והיא עושה הכנה להנקה.

משאבה מתלבשת בעיקרון לא מומלצת..במיוחד ביאמבה לא מומלצת.

השאלה מה יהיה הצורך. אם זה לחזרה לעבודה זה סבבה אבל אם זה ליותר שאיבות לא כדאי.

כדאח לחכות אחרי הלידה ולראות מה יהיה הצורך. אני בהתחלה שכרתי משאבה כמו של הבית חולים

תודה 🙏סטודנטית אלופה

למה היא לא מומלצת?

כן, אני רוצה לשמר את ההנקה לאורך זמן ולא תהיה לי ברירה אלא לחזור..

זה גם תלוי באיזה שלב את חוזרתמרגול

כאילו, כמה זמן אחרי הלידה

נניח אמא שלי הניקה באופן בלעדי כל עוד היתה בבית עם התינוק התורן, ואחרי שהתינוק נכנס למסגרת, המשיכה להניק רק כשהוא איתה ובמסגרת קיבל תמ"ל

כלומר אחהצ-לילה המשיכה להניק. בשעות המסגרת המטפלת נתנה תמ"ל.


אם את חוזרת בשלב שכבר אוכל גם מזון אמיתי, זה גם פחות קריטי אם הוא יאכל אצל המטפלת תמ"ל או חלב אם (כמובן חלב אם זה יותר בריא מתמ"ל, אבל זה מצב שונה ממצב של תינוק פיצ שכל תזונתו היא בקבוק או הנקה)

בגלל שגם לומדת אז אצטרך לחזור בשלב מוקדם..סטודנטית אלופה
אומנם לפעמיים בשבוע, אבל עדיין הוא יהיה קטן..
ואת חוזרת לעבודה או ללימודים?מרגול

כי אם ללימודים, כדאי לקנות משאבה גם לפי כמה רעש היא עושה וכאלה חחחח


המניקות אצלנו משתדלות לשאוב בהפסקות, אבל לפעמים אין ברירה ושואבות גם בהרצאות ויושבות מאחורה

לא שזה מפריע ככ, אבל זה יותר נעים כשזה כמה שפחות מרעיש.

וואו ההערצה שלי אליהן. 

וואי נכון, זה משמעותי..סטודנטית אלופה

גם אני מעריצה שלהן!!

ובינינו זה כמעט חסר סיכוי להספיק לשאוב בהפסקה של רבע שעה+ להכניס משהו לפה, שירותים וכו

אני איחרתי לשיעורים כששאבתירקאני

🤷‍♀️

היא מפחיתה כמויותפרח שמח
כמה יועצות הנקה לא ממליצות
לא מומלצת בעיקרון? זה ממש תלוי בצורךDoughnut
אולי לשאיבה בלעדית היא לא מומלצת. עבורי היא היתה ממש נחמדה ואיפשרה לי לשאוב לאורך יותר זמן בזכות הנוחות שלה.
נכוןשמ"פ

לכאלה שרק שואבות אומרים שזה לא מספיק חזק

לי יש ארדו מליה שאמור להיות יותר חזק מהביאמבה

הפעם אני באמת שואבת יותר כי זה הרבהההה יותר נח 

מה שכןשמ"פ

בדיוק עכשיו שאבתי וזה לא שאב ככ הרבה

לא יודעת אם משהו לא ישב טוב אבל באסה 

והתינוק מייד רצה לינוק אחר כך וממש שמעתי אותו לוגם 

לי היתה ארדו קליפסוDoughnut
ולא יצא לי איתה כלום, מכרתי אותה כמעט חדשה.
היה פעמים שיצא לי ממש הרבהשמ"פ

ולאחרונה לא

וזה יחסית חדש

מחזקתמדפדפת

לי יש ביאמבה ומרוצה ממנה

שואבת רק ליציאות בלי התינוק ומאוד נוח שאפשר בכל מקום

תלוי כמה שואבים איתהפרח שמח
אבל מכמה יועצות הנקה הבנתי שזה פחות מומלץ
קורס הכנה להנקההשתדלות !

אפשר לעשות בזול במפגש אחד במועדון יולדות בבית חולים.

אני הלכתי לאחד לפני הלידה בבית חולים שילדתי בו אחר כך, והקורס היה מעולה וממש ממש עזר לי. בהבנה של חשיבות ההנקה, למה חשוב לשים לב, ממה בעיקר לא להילחץ גודל הקיבה של התינוק, מה קורה לחלב שלנו ומתי הוא משתנה ובהתאם למה... איך שומרים על חלב ששואבים וכו'. יש גם כאלה שאם את יולדת אצלם אחר כך מחזירים לך את הכסף ששילמת על הקורס.

 

לגבי משאבות, ממליצה גם לחכות לאחרי הלידה... משאבות לא לבישות נחשבות עם מנוע יותר חזק למקרים של צורך בהגברת חלב או שאיבה בלעדית למשל, ומשאבות לבישות נוחות יותר אבל חלשות יותר (כשהמומלצות מביניהן של חברת ארדו או זומי). יש אגב גם אופציה של מנוע נפרד עם כוסות לבישות, ככה שאת מקבלת גם מנוע חזק וגם נוחות. זה מה שאני עשיתי והיה לי אחלה ממש.

תודה❤️סטודנטית אלופה
אבדוק את זה
את יודעת באיזה בי"ח את מתכננת ללדת?מרגול

יש בתי חולים עם יועצות הנקה מעולות שמסתובבות בלי סוף

והן שם בשביל לעזור ממש סביב הלידה ובאשפוז אחריה

יודעת שבאיכילוב למשל יש ממש בזמינות גבוהה. וגם אחלה מחלקה

אבל תבדקי איפה שאת מתכננת ללדת…


ולפני זה כמובן כדאי לקרוא על הנקה בכללי


בסוף, מי שתכין אותך להנקה לפני הלידה לא מכירה את מצב החלב שלך, את המשקל של הבייבי, רעב שלו, כאבים וכו.

בירושלים הזמינות שלהם בעייתיתאיכה
יש, אבל לא מספיק...
מתכננת ללדת באיכילוב בעז"ה😜סטודנטית אלופה
איכילוב ממש טובים בזהיראת גאולה
ממליצה על המשאבה של קליניקרמאמינה-בטוב
היא לא מתלבשת אבל קומפקטית ואיכותית, הדגם הפשוט שלה יחסית זול
מצטרפת להמלצהפרח שמח
גם מצטרפת!אביגיל ##אחרונה
ילדתי החמודה את בת שלוש למה את שואלת שאלותחמדמדה

של מתבגרת??

אמא למה עשיתם שתי מיטות ולא מיטה אחת גדולה גדולה?

אמא עוד מעט יהיה לך תינוק בבטן ותיוולד?

אמא נכון תינוק אוכל מה'פה' שלך (מצביעה לי על החזה)

יפה שליייייייייי

ששששששש😂😂😂😂😂😂😂😂

לכי תשחקי במגנטים או משו

איזה חמוד 😊סטודנטית אלופה
טיפים ועצות להפסק (לנשים)אנונימית בהו"ל

צריכה לעשות הפסק אחרי לידה,

בטוחה שכבר אין דימום..

אבל, המקום מאד מאד יבש. זה ממש כואב לי.

הרב אמר למעט בבדיקות (הפסק ראשונה ושביעית) אבל תכלס איך עושים את הבדיקות שכן צריך בלי להיפצע ובלי שזה יכאב כל כך

מה מותר לשים שלא חוצץ? שמן שקדים? 

אחרי מקלחת זה רק היה יבש יותר...

אני קיבלת היתר במקרה מסויםסטודנטית אלופה

לשים על העד בדיקה ג'ל סיכוך (ky)

זה מקל באופן משמעותי..

אבל אולי כדאי לשאול רב

לי רב אמר להרטיב טיפה את העד עם מיםרוני_רון

שלא יהיה סחוט, אלא מעט לח.

 

אבל זאת ממש שאלה לרב...

תפני לרב או ליועצת הלכהמרגול

לא יודעת מה את נוהגת לעשות בשגרה

לי יש שם כל מיני רגישויות

אמרו לי לעשות עם העד בעיקר מסביב, להכניס רק טיפונת וזהו.

וכן, אני לא עושה יותר מפעמיים בשבעה נקיים עצמם.


לא עושה מוך דחוק בכלל.

שמן שקדים זאת שאלה מעניינת, כדאי לפנות לייעוץ הלכתי. בכל מקרה, הייתי שמה את השמן ישירות על הגוף ולא על העד (מבחינה פיזית רק, שפחות ישפשף, הלכתית לא יודעת מה עדיף)


אבל שוב, זה הנחיות ספציפיות

תפני לייעוץ הלכתי פרטני אצל רב או יועצת הלכה שאת סומכת עליהם 

אין לי כל כך שגרהאנונימית בהו"ל

פעם אחרונה היתה לפני ההריון

הפעם שלפניה היתה אחרי הלידה הקודמת (לפני שנתיים)

אבל כן, יש לי שם רגישויות שונות ובאמת לא עושה מוך דחוק וממעטת בבדיקות (הפסק ראשון ושביעי)

ובגלל חוסר השגרה, ב"ה, מסתבכת בזה מאד כי אין לי מיומנות כל כך.

מבינה שאין מנוס מלשאול רב. אוף.

אולי דרך טלפון?מרגול

גם לי אין באמת שגרה חחח. מחברת מניעה הורמונלית המון המון


לרב לא חייב ללכת

וזה גם לא חייב להיות רב שמכיר אותך אישית


אפשר למצוא רב שאת סומכת על פסיקתו, ולשאול בהתכתבות או בטלפון. תסבירי כמובן את המצב האישי שלך מבחינת כאב וכו. מאמינה שהוא יחשוב על פתרון. 

יש לנו רב מקסים שעונה בטלפוןאנונימית בהו"ל

והוא מאד נחמד ויחסית מקל בפסיקות אז שמחים להתיעץ איתו

(מאז שעברנו אליו הטבילה קורית מהר יותר)

אבל לא כיף לי להסביר לרב שכואב לי במקום אינטימי..

ולבעלי זה עוד פחות נעים

גם אם הרב לא יודע מי אני לי זו לא שיחה שנח לי לעשות עם גבר

לא מכירה יועצת הלכה שעונה לפי הפסיקה שלו..

רלוונטי לשאול את הרב לגבי יועצת?מרגול
בקטע של- אשתי תרגיש בנוח לשאול אישה, אבל אנחנו רוצים מישהי שאתה גם סומך עליה 
ויש את היועצות של נשמתמרגול
לא יודעת אם מתאים לכם, אולי הן גם שונות בפסיקה שלהן. לא יודעת. אבל זה נשים. 
רלוונטי לבקש מאשתו שתשאל במקומך?ממשיכה לחלום
וככה אולי יהיה לך יותר נוח להסביר מה את חווה
את אחרי לידה, זו ממש ממש שאלה נפוצה ואףקופצת רגע

נצרכת. כאילו אני ממש ממש מבינה את הקושי לשאול רב, גם בזמנים אחרים,

אבל אם כבר יש לכם רב, אפשר פשוט שבעלך ישאל אותו בלי יותר מדי לפרט, מה אפשר להקל אחרי לידה כי לאשתו קשה. 

רב פעם אמר לי להרטיב את קצה העדממשיכה לחלום
אצלנו הרב ממליץאיכה

לשים ווזלין

אבל אני לא זוכרת כמה זמן לפני הבדיקה...


וגם אני שמעתי על להרטיב את העד בעדינותממש.


אבל זה דברים שצריך לשאול רב.


ויש גם עדים רכים יותר, מכותנה

חצי קשוררקלתשוהנ

העדים של סריגית הכי הכי רכים ועדינים.

לא עוזר ליובש אבל כן לעדינות

ממליצה למרוח שמן שקדיםרק רגע קט
ישר על העור שם, כמה דקות לפני הבדיקה, ואחריה למרוח שוב. 
תודה לכולןאנונימית בהו"לאחרונה

כנראה המקלחת ממש ייבשה את המקום

היום הבדיקה הלכה ממש בקלות ב"ה ובלי כאב

(משתמשת בסריגית זה ההכי עדין בשוק לדעתי)

אז התחמקתי מהשאלה לרב

מקווה לא להזדקק לו בקרוב...

מחשב לילדים, נייח לעומת נייד? ומיקום בבית?..אני אנונימית!

אשמח לשמוע את דעתכן

איפה עדיף לשים מחשב לילדים  בבית ? בסלון עם שולחן מתאים לזה בלבד, או בחדר ושם בלילה לא אפשרי לעבוד כי ילדים ישנים שם, ואז אם המחשב נייד מעבירים לעבוד עליו בסלון..


ועדיף נייח או נייד?

בסלון.מוריה

הייתרון והחסרון של נייח זה שהוא תקוע באותו המקום. ואי אפשר לקחת אותו כשרוצים שקט.

מצד שני, עם ילדים הוא כנראה יחזיק יותר מעמד.

הייתיoo

מפרידה בין מכשיר לעבודה/ מכשיר לילדים

בכל מקרה לא הייתי קונה נייח לבית

לא פרקטי

לנו יש אייפדים לילדים

עבודה בבית (אם צריך לעיתים) אני עושה מהאייפון

רק במקרים חריגים אני פותחת לפטופ

למה נייח לא פרקטי?ואז את תראי
כי אי אפשר להעביר אותו מקוםoo

זה מתאים למשרד

לא לבית

אף פעם לא היה לי נייח בבית

להורים שלי היה כשלא היו ניידים

היה שרשור דומה לא מזמןמתואמת

מחשב שמיועד לילדים בעיניי צריך להיות נייח בסלון, כדי שנוכל לעקוב ולראות מה הם עושים בו. וגם כדאי שתהיה סיסמה.

אם אתם צריכים מחשב גם בשביל עבודה, עדיף מחשב נייד בנפרד מהמחשב לילדים - ילדים נוטים להרוס דברים, ולא כדאי שזה יקרה עם מחשב שיש בו דברים יקרים...

לנו אישית יש נייח בסלון, נייד לבעלי, נייד לי ונייד לבכורה שלנו (בת 18), שכבר צריכה באמת מחשב אישי צמוד.

אשמח לקישור של השרשור הקודם אם את מוצאת...אני אנונימית!
כבר לא זוכרת מי פתחה אותו...מתואמת
אנחנו כרגע רק עם מחשב אחדלפניו ברננה!

של בעלי

הבכור משתמש בו לעיתים רחוקות..

אבל הייתה לי אופציה אולי לקבל נייח במסירה והחלטתי שכרגע לא..

אני אוהבת את זה שהוא לא קבוע במקום אחד ותופס נוכחות. שהוא לא כל הזמן נגיד אלא שאפשר להוציא אותו כשצריך.

הקטנים שלי לפעמים ממש מציקים לגדול כשהוא משתמש בו, ככה הוא יכול להיכנס לחדר ולעבוד בו, כשאנחנו מדי פעם נכנסים לראות מה איתו/ אחד ההורים יושב בחדר שבו הוא עובד (הוא עדיין צריך הדרכה די צמודה)

תודה על השיתוף, אשמח לשמוע מעוד כאלו שיש להם ילדיםאני אנונימית!
מעל גיל 10 
בעיני עדיף נייח לילדים. יותר עמידיעל מהדרום
אצלנו יש ניידיםאר

השאלה לאיזה צורך אתם רוצים...

חנו יש נייח שמשמש את בעלי לעבודה

נייד של בעלי - עבודה

נייד שלי - עבודה

ועוד נייד שעכשיו הוספנו לגדולים (בני 16,18)

בניידים שלנו של העבודה, הילדים משתמשים אחהצ באישור שלנו

לנו יש נייח באחד החדרים ישנים בושופטים

כמעט ולא עובדים מהבית, והחדר הזה הולך לישון מאוחר

היה לנו ניסיון לא טוב עם ניידים שלא החזיקו מעמד אז קנינו מחשב מחודש דרך איזה פרוייקט ובינתיים מחזיק מעמד יפה..

יש גם נייד חוץ מזה שמוציאים בערך פעם בשבוע כשהילדים מתפצלים במה שרוצים לראות 

לילדים ספציפית הייתי קונה נייחשיח סודאחרונה

שיעמוד במקום קבוע.

בעיקר בגלל הסיבה שאפשר יותר לפקח על שעות מסך ותוכן.

לעצמי כן הייתי קונה מחשב נייד באמת בגלל נוחות


(עכשיו הילדים שלי קטנים עדיין ואצלי הכל בפלאפון אז בלי מחשב כרגע, אבל מסתמכת על תוכניות עתיד ועל מה שהיה אצל ההורים )

יש לכם רעיון לבילוי משפחתי במקום סגור?אוהבת את השבת

כי קר ..

בעיקרון טיול בטבע הכי כיף אבל אי אפשר (הכוונה לשעות אחהצ)

שיתאים לילדים קטנים ויהיה הפגתי.. לא מוזיאון או משהו.. מקום מרגיע,שיהיה חוויה טובה, בלי שצריך לתפעל אותם בקטע של לשמור שיהיו בשקט/ לא יהרסו דברים..



בני כמה הילדים?דיאן ד.

אצלנו מאוד אוהבים ללכת לבאולינג

גם ילדים בני 3 נהנים (שמים להם מתקן שעוזר להם)

וכמובן שגם מבוגרים נהנים.

3-8. תודה! זה תחרותי?אוהבת את השבת
אם ילדים קטנים, איקאה יתאים אם יש באזורכםאר
ובחינם
לא באיזור.. אנחנו מאיזור ירושלים, תודה!אוהבת את השבת
ג'ימבורי? אקווריום ישראל הבנתישושנושי

שהמקום סגור

אם את רוצה יקר אפשר אולי מגי'ק קאס - תלוי כמובן בגיל שלהם 

אקווריום לא נהננו האמת.. תודה!אוהבת את השבת
וג'ימבורי למה הכוונה? סליחה על הבורות..
מה עם משחקיות למינהם? ג'ימבורי וכו'. באיזה אזור?אביגיל ##אחרונה
הפרדת קרומים- תוך כמה זמן עבד לכם?היריון רביעי

שבוע 38 עם פתיחה של 2 ס"מ. הרופא עשה הפרדת קרומים (אמר שקל)  תוך כמה זמן השפיע אם בכלל?

מחפשת קצת ודאות בכול החוסר וודאות הזה

לי לא עזר בשני הריונות שוניםהריון ולידה

אבל שוקלת לעשות עכשיו גם

מה הסיבה שעשית?

עוברית גדולה וילדתי את ה4 הקודמים בזירוזהיריון רביעי
מנסה במקום זירוז הפרדת קרומים
מעולה. ממליצה לנסות כמה פעמים אחת אחרי השניההריון ולידה
ליoo

עשו בחדר לידה בפתיחה 4

זה גרם תוך דקות לפתיחה מלאה ולידה

אבל לתחושתי זה לא היה רק הפרדת קרומים אלא ממש התערבות לזרז את הלידה

(מקצועית ומוצלחת מאד)

הרופא שעשה את ההתערבות

שאל אותי לפני  

אם הוא יכול לבצע 'הפרדת קרומים'

תודה. עברתי לילה נוסף של צירים והכול נעצרהיריון רביעי
באסהooאחרונה
אולי יעזור בדיליי
איך הסכימו לך בשבוע 38?שושנושי

בכל מקרה אצלי סטריפינג ראשון גרם לצירים שלא קידמו הרבה

יומיים לאחר מכן הגביר צירים ופתיחה

כמה שעות לאחר מכן בבית חולים עשו לי שוב וילדתח שעתיים אחרי 

אה קראתי למעלה וואו בהצלחהשושנושי

הריון ראשון הבייבי היה גדול, עשיתי סטריפינג ולא עזר.

עשיתי זירוז והיה סיוט!!!!

אני לא יודעת מה לעשות?אורית יעל

חזרתי מהרופאה שבוע מחר 37.

ורק עכשיו היא טרחה להגיד לי שיש חשד שהירך של העובר קצרה וחשד לאוטיזם.

איפה היא הייתה כל הזמן הזה?

שכל הבדיקות יצאו תקינות

שלחו אותי ליעוץ גנטי שמבחינתם תחליטי מה לעשות או לעשות הפלה ?

שביקשתי מבעלי לפני ההריון בוא נעשה בדיקות

לא מה פתאום אין צורך.

כשראיתי אותו צולע שאלתי

והוא ענה שבלידה סובבו לו את הרגל

אז מה הולך כאן ?

הצד של בעלי הסתיר ממני דברים

כרגע הצד שלו יודע

איני מסוגלת לספר לאף אחת 

אוטיזם או תסמונת דאון?רק טוב!

לי אמרו בשבוע כזה בגלל אותה סיבה חשד לתסמונת דאון.

הבדיקות עד אז היו תקינות. (לא בטוחה שעשיתי באותו הריון שקיפות וחלבון. מניחה שלא עשיתי). ב"ה נוחד ילד מקסים ובריא.

לא נראה לי שיש מה לעשות בשלב כזה. ואם עד עכשיו הכל היה תקין, מניחה שזה סתם כסת"ח של הרופאה ולא סיכון ממשי.

ד"א, אם את או בעלך נמוכים, אז הגיוני למה עצם הירך קצרה. לא חייב נמוכים מאוד. אבל לא גבוהים.

תשובהאורית יעל

שנינו 1.70

כל הבדיקות יצאו תקינות

ששאלתי אותה למה אמרת עכשיו

אין לה תשובה

לכן אני חושבת גם לתבוע את כללית על רשלנות רפואית 

אני חושבת שכדאי להבין לעומק על מה מדובררקלתשוהנ

מה הסיכויים, האם יש סיכון משמעותי או שזה סתם אמירה שהיא זרקה לאוויר.

 

אל תבזבזי כוחות על מחשבות על תביעה, זה אירוע גדול שבכל מקרה אין לך יכולת לנהל רגע לפני לידה. למרות שמאד מכעיס לחשוב שלא היו מספיק אחראיים (לא בטוח שזה המקרה - יכול להיות שפשוט לא ראו)

 

רק לגבי התביעהעלמא22

כשאני הייתי בהריון לפני שנתיים עשיתי את כל הבדיקות השגרתיות והכל יצא תקין. בסוף נולדה לי התינוקת הכי מתוקה וכובשת שיש- עם תסמונת דאון. בשום שלב של ההריון לא ראו את זה, ועשיתי אולטרסאונד כמה וכמה פעמים, וגם אמרו לי שאפשר לראות בכל צילום אולטרסאונד רגיל.

יכול להיות עד עכשיו לא ראו ורק עכשיו זה עלה.

במקומך, הייתי מנסה לשחרר ומתפללת לה' שהתינוק יהיה בריא, כי זה מה שחשוב.

לידה קלה ובזמנה ובשורות טובות 

זה משהו חדש או שהיה גם לפני?השם שלי

לפעמים מדידה אחת יוצאת לא מדויקת.

וגם יכול להיות שהוא פשוט נמוך.

את ובעלך גבוהים או נמוכים?


לגבי חשד לאוטיזם, על סמך מה?

זה לא משהו שאפשר לראות בבדיקת אולטרסאונד, ובדרך כלל גם לו בבדיקות אחרות.


בשלב הזה אין כל כך טעם בייעוץ גנטי.

יכולים להמליץ לך על בדיקת מי שפיר, אבל עד שתעשי ויהיו תוצאות כבר תלדי.

מניחה שלא מדובר באוטיזםמתואמת

(שזו תסמונת שלא מזהים בהיריון וגם לא אחרי הלידה)

אלא בתסמונת כמו דאון וכדומה.

בכל אופן, ממה שסיפרת שהיה לבעלך נשמע שזה לא משהו מולד אלא "תקלה" שקרתה בלידה שלו. אז אין לך מה לדאוג לעובר בהקשר הזה. (ובכל אופן, צליעה זה לא משהו שאפשר להסתיר... מן הסתם ראית את זה כשנפגשתם ויכולת לברר אז ממה זה...)

בשבוע 37 כבר לא עושים הפלה, זו לידה לכל דבר... אז אחרי שתלדי תראי אם יש לתינוק בעיה, ואז תנסי להחליט מה לעשות עם זה...

מה שלא יהיה, חיבוק ובשורות טובות❤️

אולי כן כדאי משהו לפני הלידה?מרגול

שבוע 37 זה לגמרי לידה טבעית

אבל אני רק חושבת

אולי כן כדאי פגישה שתיים עם מטפלת רגשית?

גם לבוא קצת יותר נקייה ללידה

וגם עם קצת כלים לזמן הקצר של אחרי הלידה


בע"ה יוולד תינוק בריא ומתוק

אבל נכון שרפואית אין ככ מה לעשות עכשיו, אבל יש חשש, אז אולי כדאי משהו רגשי, לבוא במצב מנטלי שונה קצת. 

צודקת, הכנה רגשית כלשהי כן כדאי לעשות לפני הלידהמתואמת
(כשכתבתי בהודעה הקודמת התכוונתי רק להחלטות הטכניות...)
מצטרפת שאולי כדאי טיפול לך לפני הלידה. אפילו מוח 1אביגיל ##אחרונה

או בסגנון

כדאי להגיע יותר שלווה ונינוחה

ובע"ה שיהיו בשורות טובות!!

חיבוק קודם כל !!SARITDO

את בשלב גכ לא קל ומתוח

וכל אמירה מציפה מאוד!!!


לגבי אוטיזם זה לא משהו שניתן לראות באס

אולי הכוונה לדאון או לתמונות אחרות.

וגם לפני שממהרים להסיק מסקנות איפה היתה הרופאה

חשוב להבין מה היה לפני

הרבה הריונות תקינים לחלוטין ובסוף רק בלידה מתגלים דברים.

בכא בעז"ה את עוד לפני ובלי לידה לא תוכלי לדעת.

תתפללי תתפללי שהכל יתהפך לטובה!

ובעז"ה תלדי ילד בריא ושלם והכל יתברר כחשד בלב.

(זה לא הפלה כרגע זה ממש לידה )


בנוגע לבעלך - צליעה הנלא משהו שניתן להסתיר...

וגם לא הבנתי מה הקשר בין צליעה למקרה הנ''ל.

אולי הכוונה שזה ברגל ועצם הירך ברגל ?

אז לא אין קשר ככל הידוע לי.


מאחלת לך לידה קלה בידיים מלאות ילד בריא ושלם בעז"ה!

אולי יעניין אותך