טודרוס בן יהודה אבולעפיה היה משורר ספרדי, שחי קצת אחרי רבי יהודה הלוי.
כמו רבי יהודה הלוי, גם הוא כתב שירים, ובעיקר שירי חול, לרבות שירי אהבה.
שיר אהבה אחד שלו מרגיש מאוד אקטואלי.
הוא כותב על התהליך ההתבגרות שלו כנער ובוגר ולדרך הארוכה שעבר
עד שהגיע למסקנה שעדיפה בחורה יראת שמים, צנועה ונאמנה על פני יופי.
"ושבתי מחשוק עלמה, לבד / אם כבודה היא ובת מלך פנימה".
מעין "אשת חיל" של תור הזהב.
מצאה חן בעיני השורה
"ויש אומרים: הלפלונית תחכה / ובזבול היא, אמת, סהר וחמה?"
שנשמעת כמו הצורה הקדומה ל: יש לך דרישות בשמים.
(ואולי על סמך השורות הבאות, מרמז בכלל על אשתו שנפטרה?)
כמעט אלף שנה וכלום לא השתנה פה... ![]()
לקוח מכאן.




שתמיד עלתה לו בחילה מהשירים האלה ותמיד שמע בעיקר לועזי ולא ירד לפשוטי העם 
