קצת מצחיק שאנשים חיצוניים בפורום אפילו יעזרו קצת,

בלי להכיר את נבכי הנפשות מקרוב.

אני מבין לחלוטין אותך, ויכול גם להבין לגמרי את הצד שלה.

לעניות דעתי ומניסיוני הדל, להעמיק את הקשר זה תמיד חשוב.

אבל אחרי חמשה וחצי חודשים לפני חתונה זה קצת מצחיק.

משל לסברת העניין:

זה כמו אדם שיש לו בימבה ומטוס,

והוא מעדיף להישאר על הבימבה עוד זמן,

כדי להעמיק את היכולת שלו לשלוט בהגה...

(גם אני לא נשוי, לכל המזדעקים. זה המצב, מה לעשות...).

עצתי הקטנה היא ללכת להתייעץ עם מישהו חיצוני,

מישהו שכבר חווה חיי נישואין ומבין את רזי העניין.

הנחת העבודה שלי היא שכל יועץ נישואין שתלכו אליו,

ואני מציע בחום שתלכו, כן, גם בתשלום, 

כי אם היא אשתך היא שווה את הכמה אלפי שקלים (והגזמתי) האלה,

יאמר לכם דברים דומים למשל שנתתי.

בכל אופן, אתה אמור להשרות רוגע.

זה קשה, תאמין לי שאני יודע. אבל זה התפקיד שלך.

מאחל לכם המון המון טוב!!

יש אדם עם ידע מקצועי וניסיון שעוזר לכם לקבל החלטות טובות,

חוץ מהכסף והטירחה להגיע אליו, לא רואה מה רע בזה.

ומי אמר שביטול האירוסין שלך היה רע?

(אגב, את לא מאורסת היום מחדש? ומזל טוב...)

למה לחכות 5 חודשים ו8 חודשים ללכת סביב סביב

ולא לדבר איתה ישירות, אם היא רוצה בכלל?

מה קשה כ"כ?

לתת לה להרגע נפשית ולעכל 

אולי כבר היא נרגעה

צריך לדבר איתה

לא הבנתי כלום

מעניין אך נוצר פער באהבה

אולי הוא הכיר וגישש אחריה לפני שהיא הכירה

וואלה קודם זה באמת קצת מורכב...

אני חושב שבמצב כזה כשהקשר טוב ביניכם אז שווה לך ללכת בראש שלה כמה שאפשר- נראה לי שאם תנסה שהזמן המתנה יהיה קצר, זה יכל לנעול אותה יותר וחבל כי אתה צריך להרוויח אותה

אז הכי טוב שתתן לה את החופש שלה להתבשל עם הקשר וככה יש סיכוי טוב שהיא תקבל ביטחון ותרצה להקדים

האמת יצא להכיר זוגות כאלה שהבחורה הייתה צריכה זמן וזה באמת עשה את העבודה, כי בסוף מדובר בהחלטה משמעותית ולוקח זמן אולי לעכל את זה- שיהיה בהצלחה אחי 

לא עוטפים את זה במילים כמו 'להעמיק את הזוגיות'.

כסף זו טענה הרבה יותר מקבלת, שלא צריכה תירוצים אחרים.

לכאורה.

אם הוא רוצה להתחתן והם לא דברו על זה,

או שהיא לא מסוגלת לומר לו את זה,

לי זה נראה לא תקין,

בטח אם הם יוצאים חמישה חודשים ולא שבועיים.

להלחיץ רק יעשה את ההפך, היא רוצה לקחת את זה לאט ורגוע

בע"ה יהיו לכם את כל החיים להיות ביחד

יש אנשים שמחכים המון זמן להיות בקשר טוב, ויש לך את זה ב"ה.....

(מצחיק התגובות פה לעומת התגובות שקיבלת בכיפה,

פה הרבה יותר תוקפים אותה שלא מבינה את הקושי שלך, כאילו היא חייבת לך משהו...

תיקח את העצה של אלו שיותר מנוסים ממך, יש עוד דברים מהותיים לקשר חוץ משמירת נגיעה)

אם זה זה גם 5 חודשים לא ישנו את זה, והזמן עובר מאוד מהר

איפה האמונה?

יותר סביר שיפרדו אם ילחץ עליה, היא רוצה להתחתן בלי לחץ, לגיטימי

זאת החלטה גדולה היא עוד לא שם כמו שהוא. 

למה להגיע למצב שבו הם אחד נגד השני,

ולא עומדים אחד לצד השני מול הבעיה המשותפת

(שבמקרה הפערים ביניהם יצרו אותה)?

לא יודע מה עם אחרים, אני לא נכנסתי בה, ואני מבין אותה.

אני כן חושב שהיא טועה, כי היא לא מבינה מה זה נישואין,

אם הסברה היא אכן להעמיק את הקשר ולא משהו טכני.

דווקא אדם מנוסה חיצוני, כמו יועץ זוגי, יכול מאוד לעזור,

גם אם הוא יגיד להם להיפגש באמצע הדרך, חודשיים וחצי (או משהו כזה).

הוא גם צריך לדבר איתה

אם היא רוצה עוד זמן לדחוף אותה למים לא יגרום לה לשחות איתו אלא לחפש את השותף האמיתי שלה

פותח השירשור אמר שהיא כבר החליטה שזה זה, והזמן זה לא בשביל להחליט. בין אם יתארסו עכשיו ובין אם עוד 5 חודשים- זה יהיה קפיצה למים, אין מה לעשות, זה צעד שצריך להיעשות, עוד חצי שנה לא תהפוך את זה ליותר קל אלא הפוך ליותר מתח. לדעתי.

לדבר כמה שיותר מוקדם ללבן את הדברים שלא נאמרו 

למה אתה לא מדבר איתה ישירות על הנושא הזה

אולי היא תתפשר ותבוא לקראת?

פשוט לדבר גלוי ישירות זה הכל...

גם בעניין הזה שקשה עם השמירת נגיעה

בטוחה שהיא תבין

המון הצלחות

בקרוב חיחיחי ;)

אך מתקשה לקבל כזו החלטה גדולה בגלל פחד ממחויבות אז אני חושבת שזה סיבה טובה לחשוב שוב על הקשר הזה.

אחרי דיבור מעמיק איתך

הייתי מסכימה להתארס אחרי שבוע וחצי

נראלי שהדבר שהכי יעזור זה שתלכו יחד לשמוע דעת תורה.. 

ככה זה גם ירגיע אותה להכנס לזה מתוך רוגע וגם היא תעשה את זה לא מתוך לרצות אותך אלא אני מאמינה שאם זה רב שמקובל עליה היא באמת תשתכנע.. 

ככה אני חושבת, זה יאזן את המצב מבחינת שניכם. 

ואני ממש מבינה אותך, לא בעד למשוך את הדברים האלה, בייחוד כשאתם שומרים נגיעה יש יצר הרע ממש.

עוד משהו, שמעתי על הרבה זוגות מהרגע שהם סוגרים עד לחתונה יש בדכ מספיק זמן, ובזמן הזה יש כל מיני בעיות שפתאום צצות ובמקום שדברים יתגמדו הם יראו כמפחידים יותר ומלחיצים (והלחץ ממש לא פוחת גם אם זה יהיה עוד 10 חודשים, ההפך, היא תעכל את זה וזה יהיה עוד יותר מלחיץ...כמובן שזה לא אומר שצריך לעשות את זה מתוך פזיזות).. 

בשורות טובות בקרוב,

המון בהצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.