אם את הולכת עם קליפס או לא? איזה אורך השיער שלך...
לא שאני לא הולכת עם פזור אבל אצלנו בבית אין בעיה להורים שאני ילך ככה אבל הבנתי לבד וגם בנות הסבירו לי שה אחד המושכיםם במיוחד אם הוא ארוך...
אין שערות על הפנים בפזור לגמרי יש...
להגיע מזה לכל מיני דברים שיש להם השלכות עצומות אבל זה רק אם בן מסתכל עלייך לגבי בתוך הבית אני לא מבין את הבעיה אבל לא בהכרח שהשיער הפזור גורם למשיכה
לא משנה הסתבכתי 
פורסם בקטגוריה ו - הלכות צניעות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
מהתלמוד (כתובות עב, א) משמע, שהמקור לכיסוי הראש לאשה נשואה הוא מן התורה, שנאמר לגבי אשה סוטה שחטאה ונתייחדה עם גבר זר, שבשעה שהיא באה להקריב את קרבנה, כחלק מהעונש שהתורה הטילה עליה, הכהן פורע את שיער ראשה כדי שתתבייש, שנאמר (במדבר ה, יח): "וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה", מכאן שעל פי התורה שיערה של אשה נשואה צריך להיות אסוף תמיד (מאירי, רשב"ץ וריא"ז, וע' יחו"ד ה, סב). ואמרו חכמים שמן התורה מספיק שהשיער יהיה אסוף ברשת או בכיס קטן, אבל חכמים הוסיפו וקבעו שאין די באסיפת השער במטפחת רשת, אלא צריך לכסותו במטפחת שאינה שקופה. ויש אומרים שדין כיסוי הראש כולו מדברי חכמים (תרומת הדשן רמ"ב בדעת הרמב"ם).
וכתב בעל ה'משנה-ברורה' (עה, י) שדין כיסוי הראש אינו תלוי כלל במנהג, ולכן אפילו במקום שבו כל הנשים אינן מקפידות לכסות את ראשן, מנהג זה אינו יוצר שינוי בדין, ועל כל אשה שרוצה לשמור הלכה, לכסות את ראשה.
וכל זה נאמר לגבי אשה נשואה, אבל רווקה אינה צריכה לכסות את ראשה. ולדעת ה'מגן- אברהם' (עה, ג), מדברי חכמים גם רווקות צריכות להקפיד שלא ללכת ברחוב בשיער פזור, שמצד מידת הצניעות עליהן לאסוף את שיער ראשן. ואכן כך נוהגות חלק מן הבנות הדתיות, שאוספות את שיער ראשן בסרט או שקולעות משערן צמות, כדי שלא יהיה פזור. אולם לדעת בעל 'מחצית- השקל' ובעל 'מגן-גיבורים', אין לבחורות איסור ללכת ברחוב בשיער פזור. ומאחר שיסוד המחלוקת הוא בדברי חכמים, ויש לנו כלל שבכל ספק בדברי חכמים הלכה כמיקל, הרוצות להקל וללכת עם שיער פזור – יש להן על מה לסמוך.
אולם חשוב לזכור תמיד את הכלל היסודי של הלכות צניעות, והוא, שלא למשוך תשומת לב מוגזמת. ויתכן שתהיה אשה שמבחינה חיצונית תשמור על כל הלכות הצניעות אולם לבושה יהיה לא צנוע. כללו של דבר, אין שום פסול בכך שאשה תיראה יפה, להיפך, יש חשיבות לכך שכל בחורה ואשה תשתדל לטפח את הופעתה, אבל יופי זה צריך להיות עדין ומופנם מעט, המשדר יופי, נעימות, נאמנות וטוב לב, ולא יופי המושך מבחינה מינית ומשדר התגרות ומוחצנות
אם זה לא כרה
זה מושך תעין.
זה שהם הולכות עם פזור לא אומר שזה נהיה בהכשר מהדרין
ולא קשור עם זה עם תוספת או חצי... הוא יסכים חצי רקקק בתנאי שהרוב אסוף.
ושיער ארוך ממש הוא יעדיף שיהיה קלוע ולא פרוע...
כל כבודה בתמלך פנימה...
אבא שלי גם לא מסכים לי מאותה סיבה לעשות חורים.(ה' ברא לך גוף ואת מחררת אותו?)
נכון זה לא צנוע, אבל יכול להיות בנות "דוסות" שמסתובבות עם שיער פזור-ישנה בהלכה אורך מוגבל שהשיער יכול להיות פזור (עד הכתפיים-לא יותר!!) יכול להיות שזה גם באירועי שמחה-שאז הן נותנות לעצמן יותר חופשיות,
או שהן מסתובבות נגד ההלכה-וזה בעיה....
אני חושב שמבחינה הלכתית יבש אין בזה בעיה
אבל מן הסתם מה שרוצים להגיד אולי, זה שיש עדיין שדר מסויים להופעה מסוימת, ככה שאני צריך לבדוק על עצמי אם זה באמת תואם את מה שאני שאוף ורוצה מבחינה ערכית-
אז גם מבחינת צניעות של המראה אני צריך לשאול את עצמי אם בהופעה שלי יש משהו מופרז קצת ואז כדאי לי לחשוב על זה כדי לא לשים את עצמי במקום חיצוני, כי ברור לכולנו שיש הופעות מסוימות לבנים או בנות שזה ממש לא שייך ומקצין לגמרי את העיסוק במראה ובהופעה...
ופה ג"כ זה תלוי אם את מרגישה שיש משהו בדבריו שאולי יש כאן הפרזה, ואז שווה להעלות את התודעה למקום הזה או שזה ממש חלק מהנורמה ואין מה לעשות סיפור
כל החיים הייתי עם שיער ארוך, ולא הרגשתי בנח ללכת איתו פזור( ההרגשה הייתה שלי וזה לא בא מכיוון ההורים),ולכן תמיד אספתי אותו.
אף פעם לא הלכתי פזור למרות שממש התחשק לי..
לפני חצי שנה החלטתי שאני מסתפרת לקארה קצר(עד הכתפיים) ,כדי שאוכל ללכת פזור ועם מצפון נקי
וזה פשוט יצא מהמם והמחמאות לא מפסיקות!!
אני ממש התחזקתי מזה!
(שלחתי לך אתזה באישי ואז אמרתי-למה שלא כולם ירוויחו??)
זה אחד השירשורים!
שיער פזור זה יפה ומושך. הוא רוצה לשמור עליך מהדרקון חחח
אני לא יודע למה אומרים ששיער פזור מושך יותר אבל צר לי זה לא יותר מושך...
ולגבי לאסוף אותו אז יש מנהג חסידות שיהיה אסוף אבל אין חובה....
למרות שלפעמים אפשר להתלבש עפ"י ההלכה אבל בתכלס להיות ממש לא צנוע...
יש דעות בפוסקים שיש איסור על אשה ללכת עם שיער פזור (משנה ברורה סימן עה ס"ק יב).
אולם לדעת הרב עובדיה יוסף זצ"ל אין איסור הלכתי בענין זה (שו"ת יביע אומר חלק ד' חלק אבן העזר סימן ג). ולכן אם את פוסקת על פיו תוכלי להקל בענין זה, אלא אם כן זה נראה חריג לאזור שאת נמצאת בו, שאז מן הראוי להתאים את עצמך למנהג המקום.
שניהם סבבה.
פשוט באמת כמו שאמרת זה תלוי במנהג המקום גם ובתחושה אישית אם זה צנוע או לא.. מה שנקרא רוח ההלכה (אאלט)
לדעתי האישית זה בסדר גמור אבל צריך להיות מודעים וכנים אם זה יותר מידי או לא
הדוכס מירוסלבבשיער פזור יש מי שמחמיר ובחולצות אקסטרה אקסטרה לארג' אין מי שמחמיר (גם אם נניח שיש בזה מידת חסידות, ואני לא בקיא מספיק בהלכות צניעות של נשים בשביל זה)
זה לא דומה. כאן יש פוסקים שסוברים ככה וכאן אין.
זה לא עניין של שיקולים אישיים זרים אלא עניין תורני שגדולי תורה הכריעו בו.
הבגדים רחבים שדיברת עליהם הם משל לא מתאים ולא רלוונטי
אנחנו לא נעביר ביקורת על מה שגדולי ישראל פסקו
אם הם לא, שתשאל את הרב שלהם.
אבל זה עניין שרב צריך להכריע בו, לא אנחנו.
וזה לא דומה לכל מיני חומרות שאנשים ממציאים.
ובטח לא מבטלים את הדעה השניה
"אפשר עדיין למחות ולהסתמך על הבנתם גם בלי להבין"??
אז על אתה מוחה? על זה שלא קיבלו את דברי רבך?
אני לא טוען שא"א להבין את דברי רבותינו, ברור שאפשר,
אלא שמהמקום שאנחנו נמצאים בו צריך להיזהר מאוד במחאה המדוברת.
ובעניין סעיף ב. אני אשמח שתאמר איך אתה מבין את המערכת.
אני אשמח מאוד שתפרוס בפנינו את דרך ההתנהלות בזה.
ברור שבהדרכה כללית, צריך לקבוע גדרים ברורים. ופשוט ששיער נשים יש בו הרבה יופי ומשיכה, אין בזה פסול ח"ו- זה הטבע. רק כמו כל דבר יפה, צריך לשמר אותו בצניעות, לא להבליט אותו, על מנת שמי שרואה ונפגש איתך לא ימשך רק אל היופי החיצוני אלא יפגש עם היופי הפנימי. (ממילא הבעיה הזו קיימת בעיקר בשיער ארוך).
בהדרכה פרטית, יתכן ויש אשה שיכולה להקל בדבר. מסיבות ושיקולים שונים, מתוך זהירות שמשמרים ולא פוגעים בדין הכללי לכלל. ובודאי מתוך הבנה שהוא נצרך מאוד ואמיתי.
צריך להגדיל ראש, להבין את חשיבות וערך הצניעות ככלל. ואת פרטי ההלכה שמקיימים ערך זה. ויחד עם זה נדרשת הקשבה והבנה לכל נערה, ולראות כיצד היא מתיישבת ומתמודדת נכון ובצורה בריאה בכל פרט.
לא נכון לומר שמי שהולך עם שיער פזור לא אכפת לו מההלכה. מסתבר שיש שיקולים נוספים. חשוב לדעת שגם בהלכה לוקחים שיקולים נוספים בחשבון. זו הדרכה פרטית.
אני ממש לא חושבת שיש בעיה של צניעות כשבת הולכת עם שיער פזור, לא משנה אם הוא חלק/ מתולתל/ ארוך/ קצר/ בלונדיני/ שחור. (אני הולכת רוב הזמן עם פזור ויש לי שיער רגיל די ארוך עם חימצון בקצוות)
אני ממש לא חושבת שזה משהו שאמור למשוך או להוות בעיה כי זה משהו נורמלי אצל בנות וזה חלק מהיופי שלהן,
ולדעתי, בנות שהולכות עם רעלות או בגדים יותר מידי מכוסים מושכות הרבה יותר תשומת לב מהסביבה מאשר בנות שהולכות עם שיער פזור (בעיקר לא אם זה משהו שרגיל באוותה סביבה)
אתם מתייחסים לנושא הזה בצורה די מוגזמת לדעתי, ודי מגדירים את הפנימיות של בנות לפי זה, מילא לפי אורך החצאית/ השרוולים (למרות שלדעתי אי אפשר לשפוט אנשים לפי איך שהם מתלבשים), אבל שיער אסוף/ פזור זה כבר די קיצוני לדעתי.
מילא אם הייתם מדברים על צבע בשיער (שגם לדעתי זה ממש מושך את העין- בנות או אנשים שצובעים את השיער לצבעים חזקים).
ושלא תבינו לא נכון, אני דתיה אפילו מאוד, ודי נחשבת "הדוסית" בכיתה ועם החברות, אני פשוט לא אוהבת שמתייחסים ללבוש של בנות בצורה כל כך שופטת.
וברור שאני לא באה פה לפגוע או לזלזל במישהו,
פשוט בכללי שיער חלק זה הרבה יותר מושך מתלתלים, לי יש תלתלים ואני הולכת הרבה פזור, עוד לא העירו לי שזה לא צנוע לי ספציפית..
לגזור ולשמור.
יש להבין למה אני עושה ומה המהות.
אבל לומר שזו ה-סיבה? זה לא.
יכול להיות שיהיה לי קל יותר כשאחשוב על הריון ועל העניינים שקל לי להבין, אבל זו לא ה-סביה למה מקיימים מצוות.
זה נכון.
אבל בנות לא צריכות להיות צנועות בגלל גברים.
העניין הזה יותר נכנס אם כבר להתחשבות ובין אדם לחברו.
אבל לא קשור לצניעות!
לא הבנתי את מה שכתבת בכותרת.
ב"ה
הוא גם היה שותף ביצירתך.... בכל זאת כיבוד הורים וגם המשכת המסורת של הדורות...
בנוסף, לפעמים אנחנו באמת לא מבינים את המשמעות העמוקה של פרטי ההלכות,
אבל אם אנחנו מאמינים שה' נותן לנו תורת חיים והכול לטובתנו, אנו משתדלים לקיים גם מצוות קשות לכאורה... ולפום צערא אגרא.
ובאמת פרטי הלכות צניעות לבנות יכולים להיות קשים ליישום אז שכרך יהיה גדול בהתאם
וסתם יתרונות מעשיים- שיער אסוף פחות מציק ועף לפנים, פחות מחמם בימות הקיץ החמים ובאופן כללי משרה מראה מכובד ומוקפד
(ושום מילה על צניעות D: )
מועדים לשמחה לכולם!
טוב קודם כל מבחינת צניעות אביך צודק לגמרי זה מושך את העין וזה אסווור לגמרי
לגבי ה"דוסות" שהולכות עם פזור אז ברובם ה"דוסות" באמת הן הולכות עם קצר ואז אין שום בעיה
ואילו שלא עם קצר אז כן הם עוברות על ההלכה ביודעים או בלא יודעים ...
עצה שלי מתוקה...
או שתגזרי קצר (תבררי אורך מותר כמובן בהסכמת אביך )שזה עדכני ומהמם בלי שום קשר
או שפשוט תלכי עם אסוף וישנם תסרוקות מהממות אסופות אני לא חושבת שבוער כ"כ פפזור
תחשבי על הזכויות שלך בהתגברות שלך לאסוף את השיער זה יתן לך הרגשה מיוחדת...
מקווה שהארתי עיניך
אוהבת
נ.ב לא כ"כ אהבתי את ההגדרה "דוסות" לתשומת ליבך....
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...
למה אפשר לחוש בדידות ברמה כמעט משתקת והאם זה אמיתי ומה אפשר לעשות עם זה?
אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?
אתה לא חבר בתנועת נוער?
זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)
א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך?
מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?
תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.
ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...
