המון בנות טוענות שהן יכולות להתלבש חושפני, אבל הן גם אומרות שבלב הן דוסיות דוסיות.
אני לא מתווכחת עם האמירה שלהן, זה הגיוני בעיני שיש בת שנראית דוסית אבל היא בכלל פוזלת לכיוון השני ויש בת שלא נראית דוסית אבל היא נמשכת לזה מאד. (למרות שמי שטוענת שהיא דוסית אמורה גם להקשיב להלכה, אבל זה באמת לא העניין)
אבל אני לא מסכימה עם זה שהן אומרות "למה לא מתייחסים אלינו כדוסיות? אנחנו דוסיות פשוט לא מתלבשות בגבולות ההלכה"
המראה החיצוני שלנו מעיד עלינו המון ולא משנה מה יגידו.
יש מעט אנשים בעולם ש*באמת* מצליחים בפעם הראשונה שהם פוגשים בנאדם לראות אותו ולא את מה שהוא מייצג.
הדרך לבחון אדם חדש מתחילה בעיניים. זו עובדה.
דבר ראשון מתחילים להכניס לסטיגמות והכללות, אפילו בלי להיות מודעים לזה. זה פשוט קורה.
כל אחד יעשה את הבחירה שלו, אם מישהו בוחר להיראות לא כמו איך שהוא מאמין שנכון זו בחירה שלו לחלוטין. אבל שלא יבוא בטענות על "למה לא מתייחסים אליו בתור..."
אני אומרת את זה ממקום של בת שגדלה במשפחה הרבה יותר דוסית מהסביבה שלה, אף פעם לא סבלתי את זה, תמיד הציק לי שהדבר הראשון שראו היה זה שאני דוסית ולא מה אני.
היה לי רצון מטורף לפרק כל סטיגמה כדי שיפסיקו להסתכל עלי בתור "הדוסית" (תאמינו לי שזה מתסכל נורא להיות תקועה בתור סטיגמה שהיא לא את באמת)
ואחרי המון זמן הבנתי שלשנות את העולם אני לא יכולה. סטיגמות קיימות ויישארו.
התחלתי להשלים עם איך שמסתכלים עלי מבחוץ (לא השלמתי עם איך שאני נראית, השלמתי עם איך אני מקבלת מבטים ששולחים אלי) ובמקביל התחלתי לשנות את איך שאני נראית.
ואני מקווה שיום אחד אני אהיה שלמה עם עצמי חיצונית ופנימיות ביחד.
לכן אני חושבת שיופי חשוב לא פחות מאופי.
זה לא עניין של מה יותר חשוב, זה פשוט מגיע ביחד. זה אחד בתוך השני.
מקווה שהסברתי את עצמי, מוזמנים להביע את דעתכם, אני אשמח ומעוניין אותי.
@EEEEE
אני לא מתווכחת עם האמירה שלהן, זה הגיוני בעיני שיש בת שנראית דוסית אבל היא בכלל פוזלת לכיוון השני ויש בת שלא נראית דוסית אבל היא נמשכת לזה מאד. (למרות שמי שטוענת שהיא דוסית אמורה גם להקשיב להלכה, אבל זה באמת לא העניין)
אבל אני לא מסכימה עם זה שהן אומרות "למה לא מתייחסים אלינו כדוסיות? אנחנו דוסיות פשוט לא מתלבשות בגבולות ההלכה"
המראה החיצוני שלנו מעיד עלינו המון ולא משנה מה יגידו.
יש מעט אנשים בעולם ש*באמת* מצליחים בפעם הראשונה שהם פוגשים בנאדם לראות אותו ולא את מה שהוא מייצג.
הדרך לבחון אדם חדש מתחילה בעיניים. זו עובדה.
דבר ראשון מתחילים להכניס לסטיגמות והכללות, אפילו בלי להיות מודעים לזה. זה פשוט קורה.
כל אחד יעשה את הבחירה שלו, אם מישהו בוחר להיראות לא כמו איך שהוא מאמין שנכון זו בחירה שלו לחלוטין. אבל שלא יבוא בטענות על "למה לא מתייחסים אליו בתור..."
אני אומרת את זה ממקום של בת שגדלה במשפחה הרבה יותר דוסית מהסביבה שלה, אף פעם לא סבלתי את זה, תמיד הציק לי שהדבר הראשון שראו היה זה שאני דוסית ולא מה אני.
היה לי רצון מטורף לפרק כל סטיגמה כדי שיפסיקו להסתכל עלי בתור "הדוסית" (תאמינו לי שזה מתסכל נורא להיות תקועה בתור סטיגמה שהיא לא את באמת)
ואחרי המון זמן הבנתי שלשנות את העולם אני לא יכולה. סטיגמות קיימות ויישארו.
התחלתי להשלים עם איך שמסתכלים עלי מבחוץ (לא השלמתי עם איך שאני נראית, השלמתי עם איך אני מקבלת מבטים ששולחים אלי) ובמקביל התחלתי לשנות את איך שאני נראית.
ואני מקווה שיום אחד אני אהיה שלמה עם עצמי חיצונית ופנימיות ביחד.
לכן אני חושבת שיופי חשוב לא פחות מאופי.
זה לא עניין של מה יותר חשוב, זה פשוט מגיע ביחד. זה אחד בתוך השני.
מקווה שהסברתי את עצמי, מוזמנים להביע את דעתכם, אני אשמח ומעוניין אותי.
@EEEEE
)
