ועוד חשבתי כזה בראש ואי מה הפמניזם עשה לנו חח

לענייננו, אישית אני חושבת שזה מבורך, ובעיניי זה אידיאל. 

לאישה יש באמת הרבה תפקידים : גם בפרנסה, גידול הילדים, תחזוקת הבית, גידול הבעל חח סתם, כאילו זוגיות 

נראה לי לא סביר מה שנפל עליה בדורות האחרונים בעל כורחה...

אבל לצערי, נראה שהמציאות פחות מאפשרת את זה. היום רוב הנשים (לא בדקתי, נראה ככה) עובדות.

כדי להחזיק בית, מאוד מומלץ שיהיו שתי משכורות, ואין עדיין איזו הבנה שנשים צריכות איזון בין בית לעבודה.

נשים עובדות במשרות מלאות! איזה עבודה נותנת לך חצאי משרות? הוראה ? (לא מזלזלת, אבל שכרה לא בצידה לצערי) מוכרת בחנות? קופאית? 

זה בעיה.  

כי:

1. להיות בבית כל היום זה לא בריא - לא לבריאות, ולא לנפש. אדם הוא יצור חברתי וצריך לראות חברה.

2. הבטלה מביאה לידי שעמום והשעמום לידי חטא - כשלא חיים באורח חיים שמקדש את הזמן ונותנים משמעות לכל רגע שאפשר לעשות בו דברים - זה גרוע. וכשנמצאים בבית אז אין מסגרת שמחייבת לעבוד ומכאן הדרך מאד קצרה לבטלה..

3. סיבה אישית - אני מחפש מישהי שאפתנית עם ראש גדול, שלמדה דבר או שניים, שמעריכה לימוד והשתלמות, ושאין לה רק אידאל יחיד להיות אמא לילדים, אלא גם מעבר לזה..נתינה, עשייה - בקיצור אשת חיל.

4. קשה בימינו להיות מפרנס יחיד, במיוחד אם רוצים משפחה גדולה ובמיוחד אם רוצים שתהיה אפשרות ללמוד תורה גם ולא רק לעבוד

מצד שני -

1. גם לא ארצה שהיא תעבוד בחברה שיש בה הרבה גברים.

2. כשיש לידות ויש ילדים לטפל בהם, ברור לי שזו תקופה שהיא תהיה בעיקר בבית. וכך צריך להיות. אבל לא כאידאולוגיית חיים.

ההישארות בבית לא תביא אותה להיות בבטלה. 

הרעיון הכי יפה ומבורך... 

שהילדים מטופלים ע"י אמא ואבא ולא במקומות אחרים עם אנשים זרים- ובאמת לאמהות יש ממש את השייכות והכשרון לרומם את הבית ולהפיח בו חיים מה שלא קורה בקלות כשיש עומס של עבודה וכו'... ככה שהכי טוב אם מתאפשר שהאמא תהיה בבית ותשפיע בתור דמות מרכזית על חיים של הילדים... יוצא היום שילדים לא כ"כ פוגשים את ההורים בצורה נקייה ויפה וזה ממש חבל כי הילדים אמורים לחנוק מההורים כי הם הדמויות הכי נוכחות רגשית וחינוכית...

אז מבחינה טכנית היום זה פחות אפשרי וחייב לשלב עבודה, אבל האופן שבו האמא צריכה להיות נוכחת בחיים של הילדים אמור להיות לגמרי ככה- והדרך הזאת אמורה להיות מה שמתווה את הדרך בחיים ערכית, חינוכית, תורנית גם כשההורים עובדים כי זה הדבר המרכזי- הקרנה וחינוך.

אישה שרואה את הטיפול בבית לא כעול אלא כאידיאל, ומשקיע את מירב זמנה (לא את השעות בהן היא חוזרת מסמורטטת מהעבודה, אלא את הזמן שבו היא הכי רעננה וממוקדת!) בבית, בילדים ובבעלה. 

כל עוד זה לא בא מתוך תחושת מרמור או תסכול, או רצון להגשמה עצמית במובן אחר (שזה גם לגיטימי לחלוטין), זה ממש מבורך. 

לי עצמי זה ממש קוסם - לאו דווקא להיות 100 אחוז בבית, אלא להחזיק במשרונת כלשהי של 20% ואת שאר הזמן להשקיע במשפחה שלי. 

הרבה מדברים בהקשר לסיטואציה הזאת על "מימוש פוטנציאל אישי". אבל מי אמר שלעבוד במשרה מלאה יתרום לזה? אישה יכולה להיות בבית ולהגשים את עצמה, אם דרך חוגי העשרה, קורסים או דרכים אחרות.

אבל זה תלוי בהרבה גורמים, בראש ובראשונה העניין הכלכלי. כיוון שאני לא יודעת מה הבחורצ'יק שלי לומד/במה הוא עוסק, אין לי דרך לדעת האם זה ריאלי עבורי. מה גם שעכשיו אני מדברת גבוה גבוה, אבל לא בטוחה שמבחינת האופי זה מתאים לי... ימים יגידו  ( אחותי מגדלת 6 ילדים, נשואה לאיש קבע ואעפ"כ מתעקשת להחזיק במשרה מלאה, פשוט כי זה לא עושה לה טוב לשבת בבית. לעומתה, גיסתי הרופאה כל כך נהנית מגידול הבנים שלה, שאם רק היית נותן לה הזדמנות היא הייתה עוזבת הכל ומשקיעה את כל הזמן שלה רק בהם )

נ.ב. מי שזה מריח לו לא פמיניסטי, מצטערת להודיע לכם שזו הפמיניסטיות בהתגלמותה!! הזכות לבחור ולעשות מה שעושה לי טוב באמת, ולא לפעול מתוך לחץ של החברה או סטיגמות למיניהן.

מי היא, מה הקשר שלי איתה, מה הרגשות, מה התחושות, מה המחשבות, שאר הדברים.

קודם כל, מעריך את זה ממש!

בלי קשר, מניסיוני, הבנתי שיותר הולך לי עם קרייריסטיות,

מסיבות כאלה ואחרות, אז ייתכן שלי זה לא מתאים.

אבל שוב, אם התנאים הבסיסיים טובים - זה מדהים בעיני,

שהבית הוא המרכז, גם אם נאלצים לעבוד משרה מלאה.

בהצלחה

הוא נצטווה 'לעבדה ולשמרה',

ואחרי החטא הוא גם נאלץ להזיע...

אבל זה דווקא כלפיו ולא ברור שזה כלפיה,

מן הסתם תלוי בשאלה כמה היותה מקבלת היא חלק מהקללה וכו'

רק להעמיד דברים על מתכונתם..

אדם נולד כדי לעבוד את ה' לא כדי לעבוד סתם...

הגמרא שואלת (במסכת סנהדרין דף צט) על הפסוק "אדם לעמל יולד"

על איזה עמל מדובר?  ומגיעה למסקנה שמדובר על עמל תורה.   זהו המימוש העצמי האמיתי!

מה גם שהתעסקות בענייני העולם - כסף וכו' הוא דבר מסוכן ומשכיח את הקב"ה

ולכן צריך למעט בו כמה שיותר

מה שכן, אם אותו אדם לא יעשה כלום באותו זמן, אז וודאי עדיף שיעבוד.. כי זה מונע מעבירות

אבל סתם ככה?   אין לזה שום ערך!!

אני מצרף מקורות..

מסילת ישרים - דרך קניית החסידות

"אך מפסידי החסידות הם הטרדות והדאגות, כי בהיות השכל טרוד ונחפז בדאגותיו ובעסקיו, אי אפשר לו לפנות אל ההתבוננות הזה...

...וכיון שהשתדל הרי יצא ידי חובתו וכבר יש מקום לברכת שמים שתשרה עליו ואינו צריך לבלות ימיו בחריצות והשתדלות מוכרח"..

"אלא הדרך האמיתי הוא דרכם של החסידים הראשונים, עושים תורתן עיקר ומלאכתן תפלה,

וזה וזה נתקיים בידם, כי כיון שעשה אדם קצת מלאכה משם והלאה אין לו אלא לבטוח בקונו"

חובות הלבבות שער הבחינה

"ואחר כך יברור לו מגשמי העולם, מה שיש בו הנאת גופו ותיקון עניינו בעולם, כפי הצורך והסיפוק בלבד, ויעזוב שאר מותרי העולם ומשכיותיו המטרידים את הלבבות מן האלוהים, וישתדל לעשות לאחרית, ולאשר הוא הולך אליו לאחר מותו"

ליקוטי מוהר"ן תודה נד

כִּי צָרִיך הָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הִסְתַּפְּקוּת
לְהִסְתַּפֵּק מִזֶּה הָעוֹלָם, רַק בַּמֶּה שֶּׁצָּרִיך לוֹ בְּהֶכְרֵחִיּוּת מִזֶּה הָעוֹלָם
וְזֶה מֵחֲמַת שְׁנֵי טְעָמִים
א מֵחֲמַת שֶׁזּאת הַקְּדֻשָּׁה הַמְּלֻבֶּשֶׁת בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה
הוּא בְּחִינַת רַגְלִין: "עֲוֹן עֲקֵבַי יְסֻבֵּנִי"
שֶׁהַקְּלִיפּוֹת מְסַבְּבִין אוֹתָהּ תָּמִיד, וְרוֹצִין לִינק מֵהֶם
עַל כֵּן הוּא מָקוֹם מְסֻכָּן
בְּכֵן צָרִיך לְהִסְתַּפֵּק רַק בְּהֶכְרֵחִיּוּת
וְעוֹד, מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה גְּבוֹהָה מִזּוֹ, שֶׁהוּא קְדֻשָּׁה גְּבוֹהָה מִמֶּנָּה
וְצָרִיך לַעֲבד הַשֵּׁם יִתְבָּרַך בְּאוֹתָן הָעֲבוֹדוֹת וְהַקְּדֻשּׁוֹת הַגְּבוֹהוֹת מִזֶּה"

כשאדם הולך כבר לעבוד, אז הוא עובד את ה' בכך שהוא לא משקר, נושא ונותן באמונה וכו'..

אבל זה לא אידיאל ללכת בכוונה ולהכנס לזה בלי סיבה.

צריך כסף כדי לחיות ולעבוד את ה', ואנחנו נתקללנו להשיג אותו בעצמינו..

לכן הולכים לעבוד

אבל יש עבודת ה' גדולה מזאת.. תורה מצוות ומעשים טובים.

אם את יכולה להוכיח הפוך.. תביאי מקורות

אדם יכול לעבוד גם 10 שעות..

אבל משתי סיבות,

או שהוא צריך באמת את הכסף,

או שהוא לא מסוגל ללמוד ולעבוד את ה' בזמן הזה אז הוא עובד. כי "יגיעת שניהם משכחת עוון"

אבל בראש הוא תמיד חושב על קיום התורה ומצוות וכוסף לזה..

זה אחלה!!

לגבי להתחכך במציאות, אשה שמגדלת ילדים, מדברת עם חבירות, שומרת כשרות בבית זה לא פחות התחככות במציאות.   או גבר יכול ללכת למסור שיעורים, לחזק אנשים וכו' כיד הדמיון הטובה

אבל לא להיות יותר חכמים מהקב"ה, ולנסות לקדש אותו במקומות שהוא ציווה לברוח מהם.

זו עצת היצר..

וזו לא דעתי כמו שראית, זה כתוב בספרים..

צריך לקבל את דעת התורה כדי להתקרב לה'.. אין דרך אחרת

ציטוט מהתגובה הקודמת"

"אשה שמגדלת ילדים, מדברת עם חבירות, שומרת כשרות בבית, זה לא פחות התחככות במציאות.   או גבר, יכול ללכת למסור שיעורים, לחזק אנשים וכו' כיד הדמיון הטובה"

(אם הבנתי נכון) את דיברת על עבודה בשביל כסף , ועניתי שאין בזה ערך כלפי עצמו

וודאי הרמב"ם לא חיפש להרוויח כסף סתם ככה.

ואם אנחנו מדברים על לתרום לחברה וכו'

אז גידול ילדים - הדור הבא של עם ישראל, הוא וודאי תרומה הרבה יותר גדולה מכל דבר אחר.

יותר קרוב לעשיה לשם שמים, כי בבית אדם לא מקבל הערכה כמו בחוץ.. בטח לא מילדים חח

וגם קיום דברי רבותינו: "עניי ביתך קודמים"   לדאוג קודם לקרובים ואח"כ לרחוקים יותר.

אה ותודה, באמת היה חג אחלה ומלא משמעות.

מקווה שגם לך 

התכוונתי לעבודה שאמנם "לכאורה" לשם שמים, אבל גם מרוויחים ממנה כסף...

ומשמע שעל זה מדבר ר' נחמן וכל הספרים. 

כל עוד יש לאדם תפקיד יותר חשוב מבחינת עבודת ה' לעשות באותו זמן, והוא מסוגל לכך

אין שום סיבה ללכת להתעסק סתם בכסף וענייני העולם הזה. 

ונוסיף משהו..

שתדעי שאת יכולה לתרום הרבה מאד בקן הפרטי שלך... 

לא סתם נאמר על אמא של ר' יהושע בן חנניה "אשרי יולדתו"   היא התאמצה מאד שיצא תלמיד חכם, וזה באמת מה שיצא...

בהתחלה אולי לא מרגישים מימוש, אבל התוצאות יגרמו לך לשמוח עד השמים!

בהצלחה!!

 פשוט ומפורסם שגם לפי שיטת הרב קוק ותלמידיו הקדושים - פשוט וברור שצריך שיהיו גם תלמידי חכמים שרוב ככל זמנם הוא רק שקיעות בתורה"ק וירא"ש, ויתרה מזאת כתוב ברב קוק באיגרות שאין עניין שאותם התלמידי חכמים יעזרו בעצמם בשיכלול של הציונות [שהרב קוק רואה בה התגשמות הגאולה], משום שלכל אחד יש את העסק שלו והעסק שלהם הוא לדבוק בתורה - ולדבוק בשכינה שבארץ ישראל - "נועם" אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל שמנעימים זל"ז בהלכה", 

אם כי כמובן שאת צודקת שהוא התווה גישה מחודשת - ואמר שמכששבנו לא"י חזרנו ל"מעשיות" - שלגבי אנשים שלא מתאים להיות תלמידי חכמים - העיסוק בעניני חול מתוך ירא"ש וקביעות עיתים לתורה הוא מצב לכתחילאי ולא מצב דיעבדי, ובכך, מתוך ההרמוניה עם התלמידי חכמים [שמחזקים בהם את החיבור לקודש] יוצא שאור השם מתגלה גם בעיניני החול. ואכמ"ל

והאמת שמאוד היה לי קשה להבין, איך אפשר לומר בשלוות נפש "אני מוכנה לקבל את העובדה שאני רחוקה מהשם". 

הפירוש של המאמר הזה הוא: אם אדם רק ילמד ולא ירוויח כסף הוא עלול להגיע לגזל..

וכל תורה שאין עמה מלאכה - ואם תאמר יהא עמל בתורה תמיד ויגיעתה תהא משכחת עון, ומה צורך למלאכה?

 לכך הוזקק לומר וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה, לפי שאי אפשר לו בלא מזונות, ומלסטם את הבריות ומשכח תלמודו:

מוזמן להביא עוד פירושים.. נשמח מאד

יש עניין לעבוד את ה' גם כשאתה לא לומד תורה, אלא גם כשאתה במשרד ועובד ומפרנס את אשתך או בכלל מפתח מוצר חדש כי זה חלק מתיקון העולם..

יש עניין ללמוד מתמטיקה כי זו אחת מדרכי ההנהגה של ה' יתברך.

זה לא הכרח - זה לכתחילה.

בכלל הגאון מוילנא סבר שכל מי שחסר לו יד אחת בשארי חכמות, יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה, והוא דיבר על 8 חכמות שעליך להיות בקי בהם כדי להבין טוב יותר את התורה והן: מתמטיקה, הנדסה, ביולוגיה, אסטרונומיה, גאוגרפיה, לשון, מוזיקה ורפואה..

אתה צודק שאין לדברים הללו ערך בפני עצמם, אלא העובדה שם נועדו לתיקון העולם/להראות את דרכי ההשגחה של ה' בעולם.

ממליץ לך לשמוע קצת את הרב שרקי.

קודש וחול זה לא הכרח בל יגונה. זה לכתחילה.

היה שווה כל הדיון בשביל זה.. באמת!

רק אם תוכל להסביר לי את המשפט הזה "וכל שמרבה העולם יישוב מוסיף עבודת ה' חורבן וכו'.."

אבל בכל אופן, נראה לי שהבנתי את העיקרון- שיש ממצווה להתעסק בדברים שיגרמו ליישוב ארץ ישראל.

אגב, נראה לי שעדיין לא רוב ישראל שרויין בארץ (לפי התנאי שהוא כותב) 

אבל החידוש הוא חידוש יפה מאד!!

אבל רק אומר..

שעדיין לגבי אשה שמגדלת ילדים זה וודאי מימוש עצמי

וגם יישוב ארץ ישראל. נכון? 

כמובן, אם היא מבינה שכאשר צריך, אז עובדים ולא רואים בכך "גזירה" שצריך לקטר עליה.

אם גם במקרה כזה "לא יותר מידי".. זו כבר הערכת מצב "טכנית" של האיש. האם יוכל לעמוד בכך.

לדעתי זה מהמם, כשהילדים חוזרים לאמא שפויה עם אוכל חם שמחכה להם ובית נקי

מה צריך יותר מיזה.

א. לא מרתיע, אולי יכול להקשות טכנית 

ב. יש לא מעט מדרשות שהבנות לומדות תורה ברצינות ואף ממשיכות לשנה נוספת במתכונת מסוימת ( הרובע, נשמת, מגדל עוז ועוד ועוד) 

אולי שווה לך לשקול לפנות למקומות בסגנון 

בהצלחה! 

תזכור שאתה צריך אחת מיוחדת ויחידה עבורך. 

אני כמובן מודע לזה שאני מחפש רק אחת, ואני בטוח שמי שתכיר אותי לא תפסול אותי על כך שאין לי ווטסאפ כי היא תבין שזה לא נובע מסגירות או צנזורה או משהו כזה, אבל כן יש לי חשש שזה ירתיע בחורות מלפגוש אותי, ויש בי מקום שגם מבין את זה, זה חריג מאוד בציבור שלנו, ואני חש את זה על בשרי בחיי היום יום שלי...

היא לא תתרגש מזה.

ואם כן בעיה שלההה

אל תתעסק במופלא ממך.

יש מספיק דברים שהם כן ברשותנו שיוצרים עומסים, חבל להתעכב על דברים שלא נתונים לשיקולנו

כמו שכתבתי, יש מיזמים קטנים, חלקם גם בישיבה שלי, שלא מצליחים להניב הצלחות משמעותיות, אלא רק משהו פה ושם. אני כמובן יורה לכל הכיוונים, אבל כרגע המצב לא נראה מזהיר במיוחד

הכל תפוס, ומה שפנוי זה של נכים...

סתם סתם, תנוח דעתך ובעזרת ה' שידוכך יבוא במהרה

לא חושב שיש תפיסה עדיפה יותר, אבל הגדרה מפורטת תעזור יותר מהגדרה אמורפית שכל אחד מתכוון משהו אחר.

גם נושאים כמו מציאות ה', תחיית המתים, עולם הבא, ביקורת המקרא וכו'. באופן כללי זו נקודת המוצא שלי בכל נושא שאני פוגש - להעמיק ולהגיע למסקנה עצמאית אם אני מאמין בזה ובאיזה אופן.

מדוע שדכנים זה דבר זר?

אגב. חכמת ההמונים אומרת ששידוך טוב באמת זה שידוך שמציע מישהו שמכיר אותך כגון אח או אחות שך אחד מהצדדים

ותגיד לחברים או בני בנות משפחה מה אתה מחפש

ותתקשר למספר טלפון שהכי נראה לך נכון להתקשר אליו,

יצא לי מזה פעם דייט אחד

אורות עציון, שבות רחל, דניאלי - שמרניים

נשמת, מגדל עוז - טיפה יותר פתוחים

אפשר גם לנסות את במדשרת בר אילן

במקומות שמרניים תבדוק אם הבחורה פתוחה מחשבתית כמו שחשוב לך.

במקומות יותר פתוחים בדרך יהיה יותר צורך לבדוק יותר את הדוסיות (אדיקות בשמירת מצוות וכו').

זאת גישה סטיגמתית להחריד, אבל כל עוד מבררים אין בעיה להשתמש בסטיגמות.

כאשר נפגשים עם בנאדם - אז כל הסטיגמות בטלות ומבוטלות. צריך לבוא נקי למפגש עם בנאדם. בלי דעות קדומות ועם הרבה סקרנות ומוכנות להיות מופתע.

ממש לא הייתי שמה באותה קטגוריה.. אורות עציון הרבה יותר פתוחים

ביחד עם שבות רחל הייתי שמה נגיד את הרובע. אורות עציון נחשבים די באמצע בים מגדל עוז לשבןת רחל נגיד

וגם חושבת שיש הרבה שלא לומדות במדרשות או לומדות קצת במקביל לתואר..

הייתי מחפשת באורות עציון או בנשמת, אבל לדעתי ממש לא כדאי להתקבע על העניין של מדרשות

שגרירים בלב למשל זה לא רק מדרשות, אבל אין כ"כ הצעות רלוונטיות שם.

כי זה פחות משנה לנושא הזה.

אני רואה שזו בעיה שחוזרת בפורום, או שזו אותה בחורה יפהפיה מלפני כמה חודשים ששוב חזרה.

אולי אני צריך להשכיר את שירותיי לטפל בבחורים כאלה.

זה משהו בסגנון הדתי

לא מדברים חופשי עם בני המין השני כי אני דתי ומה יחשבו עלי וזה

ומצד שני מגיעים למצב שממש מציקים ומטרידים את הצד השני אם הוא לא מעוניין

וכל העניין הזה רגיש - איך להגיב לזה ומה זה עלול לגרום וכו

אני אומרת שבן אדם צריך להיות ממוקד וברור אם כן- כן, אם לא - שחרר . ומיד.

יש מישהי אחרת שמחכה לך .

זה מרגיז ממש.

אני בחיים לא הייתי במצב כזה שראיתי מישהו ורציתי ויחלתי ב"ה, נראה לי סיוט להיות במצב כזה.

אם כן הייתי ברור שבמצב כזה צריך להיות ענייניים מכובדים ותכליתיים. המצב המרוח והמציק - מציק.

אבל תשתדלי לעבור לידו בשקט להתרחק להיכנס בכניסה אחרת

מה שנקרא למזער מפגשים לאפס

להעביר מסר דרך צד שלישי?

חברה שאת סומכת עליה, שתבהיר לו שאת לא בעניין.

הוא מציק לך

תהיי לא נחמדה

לא חייבים לצעוק

אפשר להיות קרירים

לא לשתף פעולה עם שיחות

אם הוא מתיישב ליד

למצוא סיבה סתמית וללכת

ובאופן כללי לא כדאי להיות נחמדים לכולם

רק למי שראוי

לא משנה גברים/ נשים

ככה גם אנשים יודעים לכבד גבולות ולהיות נעימים 

את מתארת את עצמך כאדם נעים ונחמד בכללי.

זה שמולו קשה לך, זה יותר מנורה אדומה שזה לא תקין מצידו. אין ספק שגם הוא מרגיש את זה ואם כן לדעתי זה כבר חצה את הקווים והפך להטרדה שקטה.

אני חושב שבעומק העניין זה באמת הבעיה פה, שאת מרגישה שזו הטרדה, מצד שני לא נעים לך לצעוק, לחתוך, לעמוד על שלך, כי הוא לא עשה כלום...

בשורה התחתונה: את חווה הטרדה על מלא.

דבר ראשון תכירי בזה, חשוב לשים את זה על השולחן.

איך ממשיכים מפה, הרי כל מה שאת מנסה לחתוך הוא כאילו לא מבין... לא יודע אם שייך לבנות על זה שהוא יבין בסוף. כי הוא מבין... מבין טוב, אבל ממשיך.

לדעתי יש מצב שהוא ממשיך כי מבחינתו אין בזה שום בעיה.

וכאן יש קונפליקט - הוא מבחינתו לא עושה מעשה פסול, מבחינתך כן.

עצתי מלב יהודי אוהב היא שתקשיחי עמדות כלפי כל גבר שאת לא בתהליך של היתכנות לשידוך מולו.

ייתכן מאוד שהוא רואה את היחס היותר מרגיל [כיפי.. כלשונך] מול כל חבריו לצוות, והוא לא מבין במה הוא שונה מהם, וגם למה מה שהוא עושה מולך שונה מהדרך שבה את מתנהגת עם כולם.

מצוי מאוד במקרים כאלו שהבת לא מודעת אפילו איזה אנרגיות היא משחררת/ איזה אנרגיות משתחררים ממנה לבחוץ.

אני בטוח לגמרי שאת אפילו לא מבינה כמה ההתנהלות שלך מושכת מבטים ותשומת לב. את לא תוכלי להרגיש את זה בחיים, אבל תהיי בטוחה שמבחינתם הלכת רחוק.

מי יודע, אולי אותו אדם הוא תמרור אזהרה בשבילך, סוג של מראה, רק בשבילך, למענך, לטובתך, שלא תלכי לאיבוד.

אני לא אומר לשנות את ההתנהלות לחלוטין, אלא לנסות לראות את התמונה הכללית מנקודת המבט שלהם.

לדעתי, אותו אדם הוא מראה בשבילך איך סביבך בעבודה תופסת את מערכת היחסים ביניכם. תבדקי, אם באמת תמצאי שנכונים דבריי, כדאי מאוד שתחשבי מסלול מחדש.

רק בשבילך. כדי שלך יהיה טוב.

אני ממש לא מסכים עם חלק מהתגובות הפייסניות שהועלו פה, תלכי מדלת אחרת וכו', את לא אמורה להתנצל, להתחיל לחיות בבריחה. זו בעייתו הבלעדית.

כאמור, את מצידך מסוגלת לשפר את איכות החיים שלך גם מהבחינה הזו.

בהצלחה 

צריך להגיד בצורה ברורה. ואולי הכי טוב שזה יהיה דרך גורם שלישי..

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳

בהצלחה🫶 עוד יבוא יום בו תמלמל שמות של ניקים בחליפת חתן לוחצת

הזכרת לי את השיר של ליאור נרקיס.

שהוא מחפש חתולה מבית טוב

מניח שאתה מכיר.

אם לא. גלגל...

תשמע רק אחרי בין המצרים

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

אבל האם יודעים שאיזבל היתה איכשהו קשורה לחתונות?!

בא נשמע אתכם.

בטח כתוב שרק הרגלים והידים והראש נשארו אחרי שהכלבים אכלו את הגוף שלה וחזל אומרים בזכות שהייתה מפזזת בידיה ורגלה ונעה בראשה לחתנים וכלות

חזל אומרים שלא נרקבו הכפות יידים והרגליים שלה בגלל שזכתה לשמח חתן וכלה

שזה מבחן..

בסוף מן הסתם כששואלים אותנו שאלה הצד השני כבר מגיע עם תשובה מוכנה.

דווקא יצא לי להכיר אנשים שהולכים עם תשובה לשאלה הזאת.

אני הייתי אומרת אברהם אבינו ושרה אימנו- כזוג. בסוף הם הדוגמה המוחשית לבית של הפצת תורה.. וכשזה הרצון, צריך מודל חזק.

ובכללי כל נושא השאלות וכו', זה בנחת.

הן המומחיות ההכי גדולות בזה.

בחיי כמה שאני מתגעגע לסבתות מהעבודה שלי.. יותר מכולם