ועוד חשבתי כזה בראש ואי מה הפמניזם עשה לנו חח

לענייננו, אישית אני חושבת שזה מבורך, ובעיניי זה אידיאל. 

לאישה יש באמת הרבה תפקידים : גם בפרנסה, גידול הילדים, תחזוקת הבית, גידול הבעל חח סתם, כאילו זוגיות 

נראה לי לא סביר מה שנפל עליה בדורות האחרונים בעל כורחה...

אבל לצערי, נראה שהמציאות פחות מאפשרת את זה. היום רוב הנשים (לא בדקתי, נראה ככה) עובדות.

כדי להחזיק בית, מאוד מומלץ שיהיו שתי משכורות, ואין עדיין איזו הבנה שנשים צריכות איזון בין בית לעבודה.

נשים עובדות במשרות מלאות! איזה עבודה נותנת לך חצאי משרות? הוראה ? (לא מזלזלת, אבל שכרה לא בצידה לצערי) מוכרת בחנות? קופאית? 

זה בעיה.  

כי:

1. להיות בבית כל היום זה לא בריא - לא לבריאות, ולא לנפש. אדם הוא יצור חברתי וצריך לראות חברה.

2. הבטלה מביאה לידי שעמום והשעמום לידי חטא - כשלא חיים באורח חיים שמקדש את הזמן ונותנים משמעות לכל רגע שאפשר לעשות בו דברים - זה גרוע. וכשנמצאים בבית אז אין מסגרת שמחייבת לעבוד ומכאן הדרך מאד קצרה לבטלה..

3. סיבה אישית - אני מחפש מישהי שאפתנית עם ראש גדול, שלמדה דבר או שניים, שמעריכה לימוד והשתלמות, ושאין לה רק אידאל יחיד להיות אמא לילדים, אלא גם מעבר לזה..נתינה, עשייה - בקיצור אשת חיל.

4. קשה בימינו להיות מפרנס יחיד, במיוחד אם רוצים משפחה גדולה ובמיוחד אם רוצים שתהיה אפשרות ללמוד תורה גם ולא רק לעבוד

מצד שני -

1. גם לא ארצה שהיא תעבוד בחברה שיש בה הרבה גברים.

2. כשיש לידות ויש ילדים לטפל בהם, ברור לי שזו תקופה שהיא תהיה בעיקר בבית. וכך צריך להיות. אבל לא כאידאולוגיית חיים.

ההישארות בבית לא תביא אותה להיות בבטלה. 

הרעיון הכי יפה ומבורך... 

שהילדים מטופלים ע"י אמא ואבא ולא במקומות אחרים עם אנשים זרים- ובאמת לאמהות יש ממש את השייכות והכשרון לרומם את הבית ולהפיח בו חיים מה שלא קורה בקלות כשיש עומס של עבודה וכו'... ככה שהכי טוב אם מתאפשר שהאמא תהיה בבית ותשפיע בתור דמות מרכזית על חיים של הילדים... יוצא היום שילדים לא כ"כ פוגשים את ההורים בצורה נקייה ויפה וזה ממש חבל כי הילדים אמורים לחנוק מההורים כי הם הדמויות הכי נוכחות רגשית וחינוכית...

אז מבחינה טכנית היום זה פחות אפשרי וחייב לשלב עבודה, אבל האופן שבו האמא צריכה להיות נוכחת בחיים של הילדים אמור להיות לגמרי ככה- והדרך הזאת אמורה להיות מה שמתווה את הדרך בחיים ערכית, חינוכית, תורנית גם כשההורים עובדים כי זה הדבר המרכזי- הקרנה וחינוך.

אישה שרואה את הטיפול בבית לא כעול אלא כאידיאל, ומשקיע את מירב זמנה (לא את השעות בהן היא חוזרת מסמורטטת מהעבודה, אלא את הזמן שבו היא הכי רעננה וממוקדת!) בבית, בילדים ובבעלה. 

כל עוד זה לא בא מתוך תחושת מרמור או תסכול, או רצון להגשמה עצמית במובן אחר (שזה גם לגיטימי לחלוטין), זה ממש מבורך. 

לי עצמי זה ממש קוסם - לאו דווקא להיות 100 אחוז בבית, אלא להחזיק במשרונת כלשהי של 20% ואת שאר הזמן להשקיע במשפחה שלי. 

הרבה מדברים בהקשר לסיטואציה הזאת על "מימוש פוטנציאל אישי". אבל מי אמר שלעבוד במשרה מלאה יתרום לזה? אישה יכולה להיות בבית ולהגשים את עצמה, אם דרך חוגי העשרה, קורסים או דרכים אחרות.

אבל זה תלוי בהרבה גורמים, בראש ובראשונה העניין הכלכלי. כיוון שאני לא יודעת מה הבחורצ'יק שלי לומד/במה הוא עוסק, אין לי דרך לדעת האם זה ריאלי עבורי. מה גם שעכשיו אני מדברת גבוה גבוה, אבל לא בטוחה שמבחינת האופי זה מתאים לי... ימים יגידו  ( אחותי מגדלת 6 ילדים, נשואה לאיש קבע ואעפ"כ מתעקשת להחזיק במשרה מלאה, פשוט כי זה לא עושה לה טוב לשבת בבית. לעומתה, גיסתי הרופאה כל כך נהנית מגידול הבנים שלה, שאם רק היית נותן לה הזדמנות היא הייתה עוזבת הכל ומשקיעה את כל הזמן שלה רק בהם )

נ.ב. מי שזה מריח לו לא פמיניסטי, מצטערת להודיע לכם שזו הפמיניסטיות בהתגלמותה!! הזכות לבחור ולעשות מה שעושה לי טוב באמת, ולא לפעול מתוך לחץ של החברה או סטיגמות למיניהן.

מי היא, מה הקשר שלי איתה, מה הרגשות, מה התחושות, מה המחשבות, שאר הדברים.

קודם כל, מעריך את זה ממש!

בלי קשר, מניסיוני, הבנתי שיותר הולך לי עם קרייריסטיות,

מסיבות כאלה ואחרות, אז ייתכן שלי זה לא מתאים.

אבל שוב, אם התנאים הבסיסיים טובים - זה מדהים בעיני,

שהבית הוא המרכז, גם אם נאלצים לעבוד משרה מלאה.

בהצלחה

הוא נצטווה 'לעבדה ולשמרה',

ואחרי החטא הוא גם נאלץ להזיע...

אבל זה דווקא כלפיו ולא ברור שזה כלפיה,

מן הסתם תלוי בשאלה כמה היותה מקבלת היא חלק מהקללה וכו'

רק להעמיד דברים על מתכונתם..

אדם נולד כדי לעבוד את ה' לא כדי לעבוד סתם...

הגמרא שואלת (במסכת סנהדרין דף צט) על הפסוק "אדם לעמל יולד"

על איזה עמל מדובר?  ומגיעה למסקנה שמדובר על עמל תורה.   זהו המימוש העצמי האמיתי!

מה גם שהתעסקות בענייני העולם - כסף וכו' הוא דבר מסוכן ומשכיח את הקב"ה

ולכן צריך למעט בו כמה שיותר

מה שכן, אם אותו אדם לא יעשה כלום באותו זמן, אז וודאי עדיף שיעבוד.. כי זה מונע מעבירות

אבל סתם ככה?   אין לזה שום ערך!!

אני מצרף מקורות..

מסילת ישרים - דרך קניית החסידות

"אך מפסידי החסידות הם הטרדות והדאגות, כי בהיות השכל טרוד ונחפז בדאגותיו ובעסקיו, אי אפשר לו לפנות אל ההתבוננות הזה...

...וכיון שהשתדל הרי יצא ידי חובתו וכבר יש מקום לברכת שמים שתשרה עליו ואינו צריך לבלות ימיו בחריצות והשתדלות מוכרח"..

"אלא הדרך האמיתי הוא דרכם של החסידים הראשונים, עושים תורתן עיקר ומלאכתן תפלה,

וזה וזה נתקיים בידם, כי כיון שעשה אדם קצת מלאכה משם והלאה אין לו אלא לבטוח בקונו"

חובות הלבבות שער הבחינה

"ואחר כך יברור לו מגשמי העולם, מה שיש בו הנאת גופו ותיקון עניינו בעולם, כפי הצורך והסיפוק בלבד, ויעזוב שאר מותרי העולם ומשכיותיו המטרידים את הלבבות מן האלוהים, וישתדל לעשות לאחרית, ולאשר הוא הולך אליו לאחר מותו"

ליקוטי מוהר"ן תודה נד

כִּי צָרִיך הָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הִסְתַּפְּקוּת
לְהִסְתַּפֵּק מִזֶּה הָעוֹלָם, רַק בַּמֶּה שֶּׁצָּרִיך לוֹ בְּהֶכְרֵחִיּוּת מִזֶּה הָעוֹלָם
וְזֶה מֵחֲמַת שְׁנֵי טְעָמִים
א מֵחֲמַת שֶׁזּאת הַקְּדֻשָּׁה הַמְּלֻבֶּשֶׁת בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה
הוּא בְּחִינַת רַגְלִין: "עֲוֹן עֲקֵבַי יְסֻבֵּנִי"
שֶׁהַקְּלִיפּוֹת מְסַבְּבִין אוֹתָהּ תָּמִיד, וְרוֹצִין לִינק מֵהֶם
עַל כֵּן הוּא מָקוֹם מְסֻכָּן
בְּכֵן צָרִיך לְהִסְתַּפֵּק רַק בְּהֶכְרֵחִיּוּת
וְעוֹד, מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה גְּבוֹהָה מִזּוֹ, שֶׁהוּא קְדֻשָּׁה גְּבוֹהָה מִמֶּנָּה
וְצָרִיך לַעֲבד הַשֵּׁם יִתְבָּרַך בְּאוֹתָן הָעֲבוֹדוֹת וְהַקְּדֻשּׁוֹת הַגְּבוֹהוֹת מִזֶּה"

כשאדם הולך כבר לעבוד, אז הוא עובד את ה' בכך שהוא לא משקר, נושא ונותן באמונה וכו'..

אבל זה לא אידיאל ללכת בכוונה ולהכנס לזה בלי סיבה.

צריך כסף כדי לחיות ולעבוד את ה', ואנחנו נתקללנו להשיג אותו בעצמינו..

לכן הולכים לעבוד

אבל יש עבודת ה' גדולה מזאת.. תורה מצוות ומעשים טובים.

אם את יכולה להוכיח הפוך.. תביאי מקורות

אדם יכול לעבוד גם 10 שעות..

אבל משתי סיבות,

או שהוא צריך באמת את הכסף,

או שהוא לא מסוגל ללמוד ולעבוד את ה' בזמן הזה אז הוא עובד. כי "יגיעת שניהם משכחת עוון"

אבל בראש הוא תמיד חושב על קיום התורה ומצוות וכוסף לזה..

זה אחלה!!

לגבי להתחכך במציאות, אשה שמגדלת ילדים, מדברת עם חבירות, שומרת כשרות בבית זה לא פחות התחככות במציאות.   או גבר יכול ללכת למסור שיעורים, לחזק אנשים וכו' כיד הדמיון הטובה

אבל לא להיות יותר חכמים מהקב"ה, ולנסות לקדש אותו במקומות שהוא ציווה לברוח מהם.

זו עצת היצר..

וזו לא דעתי כמו שראית, זה כתוב בספרים..

צריך לקבל את דעת התורה כדי להתקרב לה'.. אין דרך אחרת

ציטוט מהתגובה הקודמת"

"אשה שמגדלת ילדים, מדברת עם חבירות, שומרת כשרות בבית, זה לא פחות התחככות במציאות.   או גבר, יכול ללכת למסור שיעורים, לחזק אנשים וכו' כיד הדמיון הטובה"

(אם הבנתי נכון) את דיברת על עבודה בשביל כסף , ועניתי שאין בזה ערך כלפי עצמו

וודאי הרמב"ם לא חיפש להרוויח כסף סתם ככה.

ואם אנחנו מדברים על לתרום לחברה וכו'

אז גידול ילדים - הדור הבא של עם ישראל, הוא וודאי תרומה הרבה יותר גדולה מכל דבר אחר.

יותר קרוב לעשיה לשם שמים, כי בבית אדם לא מקבל הערכה כמו בחוץ.. בטח לא מילדים חח

וגם קיום דברי רבותינו: "עניי ביתך קודמים"   לדאוג קודם לקרובים ואח"כ לרחוקים יותר.

אה ותודה, באמת היה חג אחלה ומלא משמעות.

מקווה שגם לך 

התכוונתי לעבודה שאמנם "לכאורה" לשם שמים, אבל גם מרוויחים ממנה כסף...

ומשמע שעל זה מדבר ר' נחמן וכל הספרים. 

כל עוד יש לאדם תפקיד יותר חשוב מבחינת עבודת ה' לעשות באותו זמן, והוא מסוגל לכך

אין שום סיבה ללכת להתעסק סתם בכסף וענייני העולם הזה. 

ונוסיף משהו..

שתדעי שאת יכולה לתרום הרבה מאד בקן הפרטי שלך... 

לא סתם נאמר על אמא של ר' יהושע בן חנניה "אשרי יולדתו"   היא התאמצה מאד שיצא תלמיד חכם, וזה באמת מה שיצא...

בהתחלה אולי לא מרגישים מימוש, אבל התוצאות יגרמו לך לשמוח עד השמים!

בהצלחה!!

 פשוט ומפורסם שגם לפי שיטת הרב קוק ותלמידיו הקדושים - פשוט וברור שצריך שיהיו גם תלמידי חכמים שרוב ככל זמנם הוא רק שקיעות בתורה"ק וירא"ש, ויתרה מזאת כתוב ברב קוק באיגרות שאין עניין שאותם התלמידי חכמים יעזרו בעצמם בשיכלול של הציונות [שהרב קוק רואה בה התגשמות הגאולה], משום שלכל אחד יש את העסק שלו והעסק שלהם הוא לדבוק בתורה - ולדבוק בשכינה שבארץ ישראל - "נועם" אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל שמנעימים זל"ז בהלכה", 

אם כי כמובן שאת צודקת שהוא התווה גישה מחודשת - ואמר שמכששבנו לא"י חזרנו ל"מעשיות" - שלגבי אנשים שלא מתאים להיות תלמידי חכמים - העיסוק בעניני חול מתוך ירא"ש וקביעות עיתים לתורה הוא מצב לכתחילאי ולא מצב דיעבדי, ובכך, מתוך ההרמוניה עם התלמידי חכמים [שמחזקים בהם את החיבור לקודש] יוצא שאור השם מתגלה גם בעיניני החול. ואכמ"ל

והאמת שמאוד היה לי קשה להבין, איך אפשר לומר בשלוות נפש "אני מוכנה לקבל את העובדה שאני רחוקה מהשם". 

הפירוש של המאמר הזה הוא: אם אדם רק ילמד ולא ירוויח כסף הוא עלול להגיע לגזל..

וכל תורה שאין עמה מלאכה - ואם תאמר יהא עמל בתורה תמיד ויגיעתה תהא משכחת עון, ומה צורך למלאכה?

 לכך הוזקק לומר וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה, לפי שאי אפשר לו בלא מזונות, ומלסטם את הבריות ומשכח תלמודו:

מוזמן להביא עוד פירושים.. נשמח מאד

יש עניין לעבוד את ה' גם כשאתה לא לומד תורה, אלא גם כשאתה במשרד ועובד ומפרנס את אשתך או בכלל מפתח מוצר חדש כי זה חלק מתיקון העולם..

יש עניין ללמוד מתמטיקה כי זו אחת מדרכי ההנהגה של ה' יתברך.

זה לא הכרח - זה לכתחילה.

בכלל הגאון מוילנא סבר שכל מי שחסר לו יד אחת בשארי חכמות, יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה, והוא דיבר על 8 חכמות שעליך להיות בקי בהם כדי להבין טוב יותר את התורה והן: מתמטיקה, הנדסה, ביולוגיה, אסטרונומיה, גאוגרפיה, לשון, מוזיקה ורפואה..

אתה צודק שאין לדברים הללו ערך בפני עצמם, אלא העובדה שם נועדו לתיקון העולם/להראות את דרכי ההשגחה של ה' בעולם.

ממליץ לך לשמוע קצת את הרב שרקי.

קודש וחול זה לא הכרח בל יגונה. זה לכתחילה.

היה שווה כל הדיון בשביל זה.. באמת!

רק אם תוכל להסביר לי את המשפט הזה "וכל שמרבה העולם יישוב מוסיף עבודת ה' חורבן וכו'.."

אבל בכל אופן, נראה לי שהבנתי את העיקרון- שיש ממצווה להתעסק בדברים שיגרמו ליישוב ארץ ישראל.

אגב, נראה לי שעדיין לא רוב ישראל שרויין בארץ (לפי התנאי שהוא כותב) 

אבל החידוש הוא חידוש יפה מאד!!

אבל רק אומר..

שעדיין לגבי אשה שמגדלת ילדים זה וודאי מימוש עצמי

וגם יישוב ארץ ישראל. נכון? 

כמובן, אם היא מבינה שכאשר צריך, אז עובדים ולא רואים בכך "גזירה" שצריך לקטר עליה.

אם גם במקרה כזה "לא יותר מידי".. זו כבר הערכת מצב "טכנית" של האיש. האם יוכל לעמוד בכך.

לדעתי זה מהמם, כשהילדים חוזרים לאמא שפויה עם אוכל חם שמחכה להם ובית נקי

מה צריך יותר מיזה.

דום ליי' - המתן לישועתו; כמו "אם כה יאמרו אלינו דומו" דיהונתן (ש"א יד , ט)

לפעמים הדממה מצמיחה עוצמה.

בדיוק עכשיו למדתי את הקדמת הזוהר כשרבי שמעון אומר לרבי אלעזר לשתוק, ואז מתגלה להם סוד מאליהו.

כשכתבתי לפני שבועיים על מזמור לז שיש בו את הפסוק בכותרת, אז עברתי על כמה מהמקומות בזוהר שיש את התופעה הזאת.

לא תמיד צריך להיות במרדף אחרי הזיווג.

גם אני נבהלתי מהזוהר על פרשת השבוע על חשיבות החתונה והולדת ילדים, אבל הכל בהשכל ודעת.

הכרובים בדמות ואיש ואישה כאשר פניהם איש אל אחיו

להזכירך

תוכן הפיוט "נתנה תוקף" וכו'

המצוות נעשות בגוף והאדם אחראי על הגוף

הנשמה היא בידו של הקב"ה ולכן האדם אחראי עליה רק במסגרת הגוף

תְּבִינֵם. רוּחַ אֵל עָשָׂתְנִי וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּחַיֵּנִי."

"א"ר יצחק אמר רב אחא מאי דכתיב ונשמת שדי תבינם אלא הנשמה היא מביאה לאדם להכיר את קונו ולהכניסו בתורה ובמעשים טובים ואשריהם אותם שנכנסין בדרך התורה בדרך הנשמה שבשבילה יזכו לחיי העה"ב ולמעלת הקדושים. א"ר יצחק א"ר אחא כל העוסק בתורה הוא קונה הנשמה מעצמו. היינו דתנינן בא ליטהר מסייעין אותו. אוי להם לרשעים שהם נדבקים בכח האדמה שהיא נקראת נפש חיה הנבראת מן האדמה שבשבילה יכלו לעולם ולעולמי עולמים". (זוהר חדש בראשית יט ע"א-ע"ב)

בטיפולנט | אינטלקטואליזציה

היית "בקשר ריאלי מעשי"  שאתה יודע?

ואני הבנתי במובן כמו של בעל ואישה על כל משמעיו.

אם לא אז רק wannabe וזה לא באמת ולא חושב שהשוואה במקום. בכולופן אהבתי תכיוון של הדום לה' וכו

וכבר חז"ל השוו בכמה וכמה מקומות.

הרבה ציטוטים.

אני חושבת מהיגיון בריא

ואני יודעת שיש תופעה של אנשים שקצת מתייאשים מהדבר הזה, לכן הגיוני שאתה תשתמש בציטוטים כדי להצדיק את עצמך...

השבוע וישב קצא ע"א:

"ההוא דיוקניה דבר נש זכאה איהו מלאכא ממש" (הדיוקן של אדם מזוכך הוא מלאך ממש) ועייני שם ההסבר בדניאל שניצל מגוב האריות לא בגלל מלאך כפשט הכתוב, אלא כי הוא היה מלאך.

נביא את תחילת ה'ויקרא רבה' שמציין מלאכים על בני אדם התחתונים:

"רבי תנחום בר חנילאי פתח (תהלים קג) ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו וגו' במה הכתוב מדבר אם בעליונים הכתוב מדבר והלא כבר נאמר ברכו ה' כל צבאיו הא אינו מדבר אלא בתחתונים עליונים ע"י שהן יכולין לעמוד בתפקידיו של הקדוש ב"ה נאמר ברכו ה' כל צבאיו אבל תחתונים ע"י שאינן יכולין לעמוד בתפקידיו של הקב"ה לכך נאמר ברכו ה' מלאכיו ולא כל מלאכיו".

נעבור לגמרות- שבת כה ע"ב: "כך היה מנהגו של ר' יהודה בר אלעאי ערב שבת מביאים לו עריבה מלאה חמין ורוחץ פניו ידיו ורגליו ומתעטף ויושב בסדינין המצוייצין ודומה למלאך ה' צבאות".

נדרים כ ע"ב: "מאן מלאכי השרת? רבנן".

קידושין עב ע"א: "הראני תלמידי חכמים שבבבל דומים למלאכי השרת".

מועד קטן יז ע"א: "א"ר יוחנן מאי דכתיב (מלאכי ב, ז) כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו".

ספרי האזינו שכ"א: "גבורים אלו גבורי תורה כענין שנאמר (תהלים קג כ) ברכו ה' מלאכיו".

יש גם שיר קצר שנכתב: "בלילות נפרדת נשמתי מגופי, מתרפקת במתק אהבים על דודי. אשיר וארונן אל השכינה בלילה כמלאך, בכל משמרת ומשמרת אני דבק רק בך. אמתיק סוד איתך אל עליון, נשתעשע יחדיו אשלח דורון. אמלא כל שליחות שאתה מצווה, מתורתך פיקודיך אני קורא. נפשי משתוקקת ומתאוה לאורך, להתעלס ולשמוח בחסד שמך".

אני אישית לא תמיד מלאך והרבה פעמים רחוק מכך, אבל יש זמנים ש-ה' מזכה אותנו להתעלות.

עץ חיים שער עולם העשייה פרק א: "גם יכוין  בר"ת  'בבית  'אלהים 'נהלך 'ברגש. שהוא ר"ת גימטריא - ג' וב"ן. ויכוין לעשות  ג' מוחין חב"ד אל הנוקבא מלכות מנה"י דז"א, והם ר"ת ג' וב"ן, כי ג' הם חב"ד, וב"ן היא המלכות כנודע".

אבל קשה לדבר איתך בהגיון כשאתה לא עונה על זה

(מבחינתי להביא ציטוט בארמית זה לא תשובה)

מִלֵּלוּ"

אניח לך כלל גדול להבנת כל מטרת תגובותיי בפורום. נִ֝צְּרֶ֗הָ!

מה שאני מנסה לעשות זה להזיז אנשים מהכסאות שלהם, לקחת אותם אל מקום לא מוכר להם, ואני יודע שזה יכול לעורר אנטגוניזם או אי הבנות, אבל דווקא האנטגוניזם והההסתר וההעלמות הם הסמים הסודיים לסקרנות.

אני לא רוצה להיות echo chamber שכל אחד רק מהדהד את השני.

אני רוצה שאנשים יזיזו מהכסאות שלהם.

אני חושב שאני מוביל למקום טוב חדש ומועיל בעיני ה' ובסוף בעיני הבריות.

לא משנה לי שיש אנטגוניזם: "אמר אביי האי צורבא מרבנן דמרחמין ליה בני מתא לאו משום דמעלי טפי אלא משום דלא מוכח להו במילי דשמיא" (כתובות קה ע"ב) [תרגום: התלמיד חכם הצעיר שאוהבים אותו בני עירו לא משום מעלתו, אלא משום שהוא לא מוכיח אותו בדברים שנוגעים לשמים-ליראת שמים]

אני לא ראוי להוכיח, אבל אני כן מנסה להשפיע ולרומם.

לצאת מאיזור הנוחות שלך?

אתה חושב שיש לך מה ללמוד ממה שאנשים אחרים חושבים?

אם היא אומרת לך משהו ואתה בכלל לא מתייחס למה שהיא אמרה לך - זה בהחלט מעורר תהיה ביחס לאנטגוניזם מצידך. 

אֵילִים"

בוודאי שאני קורא ומקשיב. אני כל הזמן בחיים מנסה לשמוע ולהפנים דעות של אחרים: "וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ".

הקשבה זה דבר שבחשאי.

מילותיה יורות כחץ למעין לבבי ומעין לבבי פורץ כמי נהר החוצה ברחובות פלגי מים. נסיתי לענות לה כפי הבנתי ומורשי לבבי.

לפעמים בין ומתחת השורות נמצא החותם והפיתקא שמעבירים לאחר-"וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה" את האוצר החבוי שיעורר את הלב.

כבר אמר החכם: "יותר ממה שכתוב נמצא במכלול המנגינה, החודר מבעד לשכל ללב השני פנימה".

[אני חס ושלום לא העליתי בדעתי שלה יש אנטגוניזם כלפי, אלא סוג של חוסר נוחות.

מה שכתבתי היה בכלליות ולא על מישהו ספציפי שזה כבר אינני יודע כלל: "ואין אדם יודע מה בלבו של חבירו" (פסחים נד ע"ב)]

עיין מה שהרמחל כותב במפסידי מידת הזהירות לגבי השחוק והלצון שהם כמגן משוח בשמן.

חחח אין בעיה להשתמש בציניות, אבל אם אתה נתלה באידיאלים גבוהים אז אולי כדאי גם להתייחס בצורה עניינית.

נכון שעל חלק מהתנאים שהוזכרו בדורות קודמים, יש קצת פחות הקפדה היום, אבל על התנאי הזה ראיתי גדולי עולם שמקפידים ממש. אדם צריך מקום יציב בעולם כדי להיות מסוגל לעסוק בדברים הללו בזהירות הנדרשת (לדוגמא: לא לבסס עליהם תשובות מעשיות בפורום...)

יש מחלוקת יסודית בינינו מה נקרא סוד ומה לא, וכנראה עוד מחלוקת בעניין המקום של הסוד בעבודת ה' אבל זה נושא לשרשור אחר.

האמת מה שיותר מדאיג אותי, זה שבכלל גיבשתי דעה, ואתמול גם בעקבות עיון בהלכה מסויימת, שהאר"י כלל וכלל לא פוסק, והוא רק צדיק נשגב, מקובל ענק ומדריך בעבודת ה', לכן זה מעולה לקחת הנהגות וחומרות ממנו לפי מה שמתאים למדרגת האדם, אבל במקרה של הכרעת הלכה ובמיוחד כשזה שינוי הלכה או לקולא אין לו משקל, וכך סבר אחד מרבותיי הגדולים. במיוחד, אם הפוסק שכנגדו הוא גם היה מקובל, כמו אתמול שזה היה מחלוקת בינו לבין הב"ח פוסק עצום כותב ספר בקבלה בעצמו (וגם מדרש קדמון שהראשונים מצטטים להלכה מסייע לב"ח).

פחות מדאיג אותי מה שיצאת לערער עלי בענין עצות בעבודת ה', יותר מפריע לי שינוי הלכה לפיו כנגד גדולי הפסוקים.

אבל שכל אחד יעשה לפי רבותיו, אני קטן מלהכריע בנושא גדול כל כך, יש לי את דרכי 'רגלי עמדה במישור'.

איבדתי את זה חחח

מילים מפוצצות מדי..

בניסיון לרומם אותי פשוט ייאשת אותי..

אבל לא נורא

אני לא מוותרת חח

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

יש במודיעין עילית במרכז קסם-

חומוס אליהו

בית קפה (לא זוכרת את שמו .... סליחה)

לא עברתי עליה, אז רק מוסיפה שיש בירושלים את קפה תמרה ליד הגן הטכנולוגי, יש שם חניה ליד, ואפשר לשבת בבית קפה, והוא בתוך מבנה שיש בו גם ספות ומקום לשבת. נחמד שם לדעתי.

חברים יקרים!

לקראת הסופה הקרובה☃️

הכנו לכם רשימה של *מקומות סגורים* או מקורים לחורף❄️ *באיזור ירושלים*

בהצלחה!!!❤️

*"מקומות יפים לדייטים"*🥰🥇🇮🇱

לקבוצת ווצאפ:

"מקומות יפים - לדייטים"⁸ 🥰🇮🇱🥇

לערוץ:

מקומות יפים לדייטים 😍

*מקומות סגורים לדייטים באזור ירושלים:*

▪️אולם המתנה בקומה העליונה בתחנה מרכזית ירושלים

מהרציפים בקומה 3 עולים במדרגות קומה נוספת

חינם

נסגר לקראת הערב

יש פינת הטענה (בתשלום)

(יש ג'מבורי קטן באותה קומה)

▪️בניין כלל, ירושלים (מרכז קניות ועסקים)

ליד תחנת רכבת קלה הדוידקה

כניסה מרח' יפו, כי"ח או אגריפס

חינם

נסגר באזור 23:00

(המקום קצת שומם, בלי בעיה של יחוד, לכן לא מומלץ להתחלה)

▪️סינמה סיטי, ירושלים

חינם

יש חנויות אוכל או מקומות ישיבה במרכז

הקומה למעלה שקטה ורגועה, עם ספסלים

חניה חינם לשעתיים בחניון הלאום

▪️החווה בגיא

מתחם עם ספסלים, חיות, צמחים

לפעמים יש במקום הופעה או בימי שישי קבלת שבת

אפשר לשבת באוהלים הגדולים במקרה גשום

חינם

▪️תאטרון ירושלים

בבניין התיאטרון יש אולם תצוגה של תערוכות מתחלפות ובקומה מעל יש מסעדה ואזור ישיבה יפה ושקט עם ספות ותמונות, לרוב גם אין הרבה תנועת אנשים.

דוד מרכוס 20 ירושלים. לא רחוק מגן הפעמון.

הכניסה חינם- אומרים בכניסה שבאים לתערוכות.

▪️באולינג תלפיות

מתחם עם באולינג, משחקים, מקומות ישיבה וקצת חנויות אוכל

המיקום חינם, הבאולינג בתשלום 35₪ לאדם

▪️לובי הבניין של הרב נבנצל, הרובע היהודי ירושלים

בירידה מחניון הרובע יש מצד שמאל חניות נכים, ועלייה קטנה שיש בהתחלה שלה שער מברזל, נכנסים ואפשר לשבת שם על האבן בפנים.

חינם

מקום שמגן מעולה מגשם ורוח אבל לא כל כך מקור.

סמוך לבתים- לא להרעיש

צמוד לכותל

▪️מלון פרימה פארק (המלון שנמצא הכי קרוב לתחנת רכבת 'קרית משה')

צריך לקנות משהו

יש לובי מימין עם כורסאות נוחות. התאורה מוחשכת קצת.

▪️מלון גני ירושלים (המלון הבא אחרי פרימה פארק, לכיוון הר הרצל)

צריך לקנות משהו

לובי נחמד אבל קטן יחסית ייתכן שישימו מוזיקה ברקע

▪️מלון רמדה (הבא אחרי גני ירושלים)

צריך לקנות משהו. יקר יחסית.

לובי רחב שמכיל הרבה כורסאות נוחות (הרבה פינות ישיבה)

אווירה נעימה

▪️סנטר 1, ירושלים

סמוך לתחנה מרכזית

ספסלים פזורים

שולחנות וכסאות ליד חומוס אליהו

חינם

פתוח עד 22:00

▪️תחנת רכבת יצחק נבון (תחנת רכבת ישראל שצמודה לתחנה מרכזית)

חינם

צריך להיכנס עם רב קו, אבל לא משלמים על כך.

אפשר לרדת לחלק התת קרקעי ולשבת על הרצפה.. לא הכי מפנק אבל זה אחלה פתרון כל הזמן

▪️קפה גרג בסינמה סיטי

צריך לקנות משהו

▪️ספריה הלאומית

חינם

▪️כנסת ישראל

חינם

▪️אוניברסיטה העברית

חינם

▪️מוזאון ישראל

חינם לחיילים ובנות שירות ומדריכי ירושלים

▪️מתחם רכבת התחנה הראשונה

מתחם אוכל, חנויות ואומנות

פתוח 24/7. החנויות נסגרות סביב 22-23

חינם

אוהלים סגורים ומחוממים

▪️קניון פסגת זאב

חינם

סגור בערב

בקומה העליונה בצד שמאל יש ספסל שקט

▪️הגן הטכנולוגי

מול קניון מלחה

חינם

לובי חמוד שאפשר לשבת בו בנחת עם ספסלים וספות

חניה חינם

▪️קרדו המקורה בעיר העתיקה

חינם

סגור בערב

▪️'מדעי הלוח' - משחקיה במרכז העיר (ההסתדרות 3, רחוב קינג ג'ורג משמאל)

קרוב לתחנת רכבת 'יפו מרכז'

20 ש"ח לאחד.

יש שם עשרות משחקי קופסא  מגוונים, אפשר לשבת ולשחק שם יחד כמה זמן שרוצים, כולל עזרה והדרכה על כללי המשחק מבעלת החנות הנעימה.

כדאי לתאם מראש – גילי 0506611365

כדאי להביא מזומן

▪️שערי העיר (צומת שרי ישראל ויפו)

קומה 5

קרוב לתחנה מרכזית

יש ליד פינת עישון אז לא תמיד נעים לשבת שם

▪️סיטי קורט (ליד שערי העיר)

בין תחנת רכבת קלה 'הטורים' לתחנה מרכזית, בבניין הפינתי מצד שמאל (מכיוון תחנה מרכזית)

יש בצד חנויות של אוכל ויש שלט של 'טרם'- צריך להיכנס בדלת ויש בפנים אחלה פינות ישיבה.

חינם

פתוח עד 23 בלילה. סגור במוצ"ש

▪️קומה שניה בפלאפל ברובע היהודי

צריך לקנות משהו.

בעלים חמוד ממש ומפרגן, יש לפנות שמאלה באריות שלפני הירידה לכותל

▪️קפה נאמן בצומת האיקסים

צמוד לתחנת רכבת 'יפו מרכז'

צריך לקנות משהו

יש קומה שניה שאפשר לשבת בנחת ובשקט

▪️הר חוצבים

חינם

הרבה בנייני משרדים עם לובי שאפשר לשבת בו חופשי

ירושלים

▪️תחנה של קו 400 בתחנה מרכזית

חינם

בשעות הפעילות הוא עמוס, אבל בשעות המאוחרות של הערב הוא ספסל שומם, מבודד ומקורה

▪️מאפה נאמן בקניון רמות, ירושלים

צריך לקנות משהו

מקום מאוד נחמד לשבת בו, יחסית צדדי

▪️אקווריום ישראל

בתשלום

מקום חמוד וכשלא עמוס יש שם אחלה אווירה

▪️שער בנימין

הרבה מקומות בתשלום: קפצת, שיפון, אינגליש קייק, פיצה אורי, יקב פסגות

נוח להגיע בתחבורה ציבורית

▪️קרני שומרון

המאפייה בקרני. משמשת גם כבית קפה עם מתחם סגור לשבת, באחת הכניסות של היישוב

צריך לקנות משהו

פתוח 24/6

כשרות מהודרת

▪️בית אל, ביטוח לאומי

חינם

לא מתאים לדייט שלם, אבל אם אתם צריכים רק כמה דקות עד שהאוטובוס מגיע או שאתם כבר מאורסים, זה אחלה מקום לשבת בו

📍חשוב להבין שבחורף אין פיתרון קסם לדייטים, ולכן אפשר לנסות לשבת בחוץ כרגיל כל עוד לא מאוד קר ולהביא תרמוס/פק"ל כדי להתחמם...

או לשבת באחד המקומות הבאים🙃

*מקומות כלליים ומומלצים:*

☘️ רכב🚗  אופציה נוחה לכל מזג אויר

☘️בתים של אנשים שלא נמצאים

☘️חניונים של בניינים

☘️כל מסעדה שיש בה מקום לשבת

☘️בתי מלון

בהצלחה💫

*מקומות יפים לדייטים*🥰🥇🇮🇱

לקבוצת ווצאפ-

"מקומות יפים - לדייטים"⁸ 🥰🇮🇱🥇

לערוץ-

מקומות יפים לדייטים 😍

בליקרס בייקרי בתוך קניון עזריאלי

ביגה בצומת שילת

בעיקר ענווה, צניעות, עם יכולת להתעלות מעל עצמה כמו לתת למישהו אחר להנות מקרדיט על משהו שהיא עשתה. לא לחפש כבוד או תשומת לב מאחרים, אבל להעניק אותם לאחרים באותנטיות. לשים לב לזולת.

מצד שני כן לכבד את עצמה בעצמה, לא לזלזל בצרכים וברצונות שלה ולתת להם מקום ראוי- לא להיות מרצה.

נימוס ואיפוק, דיבור מתון, שקול ונעים.

זה מה שהמילה הזו אומרת לי, אבל היא ודאי אומרת דברים אחרים לאנשים שונים. 

אישית, לרוב אני עושה בירורים כשיש תיאורים שלא ברור מה הם.

המלצה שלי: תשיג מספר לברר ותשאל מה הכוונה ולפי זה תחליט אם בהינתן השאר יכול להצליח או שמיותר.

@advfb 

מעל הקטנוניות ולחיות בגדלות בהתמקדות על מטרת נשמת ההויה.

(מסכת כלה רבתי ב, ג ורמב"ן בהעלותך יא, יז)

במילים פשוטות אהבתי את הגדרת @ריבוזום "יכולת להתעלות מעל עצמה".

החל מהנראות ( עיניים טובות אור בפנים)ועד העין טובה על החיים

עדינות ביחד עם חוזק פנימי

מאירת פנים וחייכנית .. עם נסיון חיים ועצות טובות

וכמובן לב טוב יודעת להעניק בלי לחשוב על קבלה..

ככה פשוט

ויחד עם זאת יודעת את ערכה

אם נגיד אם זה בדייטים.. לא תתחנן לאף בחור שיחזור

לא רוצה מתלבט / לא שלה .

יודעת את ערכה

נותן לכם התייחסות בהתכתבות שלי עם gemini. מתכתב מאוד עם הדברים היפים שנכתבו פה. אממ.. למען הסר ספק, אני לא חושב שזה דיון בעל משמעות מיוחדת ;)

(ואם אתפלסף קצת על העניין הזה אז אגלה שאולי יש פה מתח בין טבעיות להתעלות מעל הטבע. דהיינו, מתי ההתגברות על הטבע היא מזיקה לטבע ומתי היא משכללת אותו)

בכרטיסי שידוכים לעיתים כתובה מילה המתארת בחורה כ"אצילית". מה לדעתך מבטא כינוי זה?

זהו נושא מעניין, ותיאור כזה בכרטיס שידוכים יכול לבטא מספר תכונות חיוביות.

בדרך כלל, הכינוי "אצילית" מתאר תכונות הקשורות להתנהגות, מראה, ואופי מכובדים וראויים.

🧐 מה עשוי לבטא הכינוי "אצילית"?

התנהגות ונימוסים:

מכובדות: בחורה שיש בה כבוד עצמי ופועלת בכבוד כלפי אחרים.

עידון: סגנון התנהלות מרוסן, מנומס, ושקט יחסית (לעומת רועש או בוטה).

טקט ודיבור: יכולת לדבר בצורה שקולה, מנומסת, ובטוב טעם.

אופי ומידות:

רוחב לב ונדיבות: אדם שאינו קטנוני, מחזיק במידות טובות, ופועל מתוך מקום של כבוד לזולת ולערכים.

יושר ועקרונות: אדם ישר, בעל עקרונות ברורים, שאינו פועל ממניעים נמוכים.

עומק: אישיות שיש בה תוכן פנימי, עניין בנושאים עמוקים, ולא רק התמקדות בחיצוניות או רדידות.

מראה וסגנון:

הופעה ייצוגית: לבוש צנוע, מוקפד ומכובד.

יציבה והדר: הופעה חיצונית המקרינה יציבות, ביטחון ושלווה.

יופי פנימי: לעיתים הכוונה היא ליופי הנובע מהשילוב של כל התכונות הנ"ל, שאינו בהכרח "יופי קלאסי" אלא נוכחות כובשת ומכובדת.

לסיכום, סביר להניח כי הכינוי "אצילית" בכרטיס שידוכים נועד להדגיש כי מדובר בבחורה מכובדת, מנומסת, בעלת מידות טובות, ונושאת את עצמה בהדר.

האם תרצה שאחפש לך מונחים נוספים שמופיעים בכרטיסי שידוכים ואסביר את משמעותם?

האם אתה יכול לתת סיבות לסלידה מתיאור כזה כאשר הוא נמצא בכרטיס שידוכים

זו שאלה טובה ומורכבת. בעוד שהכינוי "אצילית" נתפס בדרך כלל כתיאור חיובי ומכובד, ישנן סיבות שבגללן אנשים מסוימים עשויים לפתח סלידה או הסתייגות ממנו בכרטיס שידוכים:

❌ סיבות אפשריות לסלידה או הסתייגות

1. תחושת ריחוק או התנשאות:

החשש: המילה "אצילות" עלולה לשדר תחושה של ריחוק חברתי או התנשאות. האדם הקורא עלול לחשוב שמדובר בבחורה קפדנית מדי, שקשה לגשת אליה או שאינה זורמת ומשוחררת.

מה זה מבטא: חשש מכך שהקשר יהיה רשמי מדי או חסר חמימות וטבעיות.

2. הדגשת יתר על חיצוניות ומעמד:

החשש: המונח נשען לעיתים על קונוטציות של מעמד חברתי, מראה ייצוגי או יוקרה. אדם המעוניין בשידוך המבוסס על אופי ופנימיות עמוקה עשוי לחשוב שכרטיס זה שם דגש יתר על הופעה חיצונית או התנהלות "כמו-מלכותית" במקום על מידות פנימיות פשוטות ואמיתיות.

3. חוסר גמישות או נוקשות:

החשש: "אצילות" עשויה להתפרש כהיצמדות חזקה מדי לכללי נימוס והתנהגות רשמיים, מה שמרמז על חוסר גמישות או נוקשות יתר בחיים.

מה זה מבטא: חשש מבחורה שאינה יודעת לצחוק, להיות ספונטנית, או להקל ראש כשצריך.

4. מילה כללית וריקנית:

החשש: כמו מילות תיאור כלליות אחרות ("מיוחדת", "איכותית"), המילה "אצילית" עשויה להיות כללית מדי ולא לספק פרטים קונקרטיים על המידות, הרקע או האופי המדויק של הבחורה. אנשים מסוימים מעדיפים תיאורים ספציפיים (כמו "בעלת חסד", "שמחת חיים", או "צנועה").

5. סגנון כתיבה מיושן:

החשש: אצל חלק מהאנשים, הכינוי נשמע מיושן או מליצי מדי, ומעיד אולי על סגנון ההתנסחות או האווירה שמחפשים מציעי השידוכים.

לסיכום, בעוד שהכוונה מאחורי התיאור חיובית מאוד, הסלידה נובעת לרוב מהפרשנות השלילית האפשרית שהקורא נותן למילה – בעיקר בהקשרים של ריחוק, התנשאות, או חוסר טבעיות.

האם תרצה לדון בתיאור אחר שמופיע לעיתים קרובות בכרטיסי שידוכים?

תן לי ביטוי אחר שמתאר תכונה טובה שהפוכה או מתנגדת לביטוי אצילית

בהקשר של כרטיסי שידוכים, אם "אצילית" מתייחסת לעידון, רשמיות והדר, ניתן לחשוב על ביטוי הפוך שמתאר תכונה חיובית של פשטות, חמימות וטבעיות.

ביטוי מתאים שעשוי להתנגד ל"אצילית" במובן הרשמי שלה, תוך שמירה על קונוטציה חיובית מאוד, הוא:

"בת-עַם"

🌟 "בת-עַם" – תכונות נגדיות וחיוביות

הביטוי "בת-עם" או "עממית" (במובן החיובי של המילה) יכול לבטא את התכונות הבאות, המנוגדות לאלו שמיוחסות לעיתים ל"אצילות":

תכונה המנוגדת ל"אצילית" (הרשמית)

פירוש חיובי

פשטות וצניעות

אינה דורשת יוקרה, מסתפקת במועט, חיה בפשטות מבורכת.

טבעיות וזורמת

אינה מעמידה פנים, מתנהלת בטבעיות, משוחררת מגינונים רשמיים.

חמימות וקרבה

קל לגשת אליה, יוצרת קשר בקלות, חמה ופתוחה יותר.

חיבור לשורשים

מחוברת לציבור הרחב, לקהילה, ולערכים מסורתיים-עממיים.

כאשר משתמשים בביטוי "בת-עם" בכרטיס שידוכים, הכוונה היא לרוב להדגיש את הפשטות המבורכת, החמימות האישית וההתנהלות הטבעית של הבחורה, כתכונות חיוביות.

שום דבר פה לא קדוש. אני טועה?

זה שם אמורפי אז אפשר לקחת אותו לכל מיני מקומות.

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

השפעה חיובית;)

כתבת בפורום הנכון?

אל תתייאש. בע"ה שלך תבוא כמה שיותר מהר🙏

אוח ישע למתולתל ואני יש דודא אליך 

סליחה @הרמוניה 

בגדת ככה בשירי נשמה? (כן, ככה אני קוראת למזרחית😛) 

אהה אליסיה משהו מה שמה

כן?

נהייתי קצת אובססיבי לשירים שלה ולאחרונה התחלתי לשמוע את כל האלבומים שלה מהעבר, אפילו נרשמתי לTIDAL רק בשבילה.

היא ממש מיוחדת. למען האמת זה בעיקר בגלל הפרסונה... יש לה לב טוב והפרסום לא גרם לה לאבד את זה.

האמת שמאז הנערות לא שמעתי מזרחית קלאסית רק מזרח חסידי חח .. האייל גולן זה היה יותר נוסטלגיה בשבילי אז שמעתי תקופה מסוימת.

מה שאני שומע עכשיו זה בעיקר את אליסיה וחסידי קלאסי. (חח רק אני מסוגל לעשות את השילובים האלה 🤣🤣)

לבריאות

למה, זה הגיוני. אתה גם: יהודי, גם ישראלי, גם מזרחי, גם בן אדם בעולם, גם ילד לשעבר, גם .... הרבה זהויות.

TIDAL זה כמו ספוטייפי רק באיכות גבוהה יותר ...HiFi .. אני משלם רק 20 ומשהו שקל בחודש..

אשכול פריקה חושפני ופוטוגני לא יעזור לך לשחזר את הכבוד האבוד שלך. יש דברים שקשה מאוד לתקן. אפילו הייתי אומר ביזיון...

אני אחזור לי למוזיקה החביבה עלי ואתענג על החברה שאני מארח לעצמי

יום אחד גם אתה תחזור בתשובה

🍿

זה לא יפה אם את אומרת שמזרחית= שירי עגבים...

יש הרבה שירי עגבים וגם סתם שירים מטומטמים שהם לא מזרחיים

עם הזמן זה צריך להתאזן לדעתי ושהאישה גם תתפוס פיקוד לפעמים ותביא רעיונות טובים, לפחות זו הזוגיות אליה אני מכוון.

אם אתם כבר יוצאים תקופה, אפשר קצת לבחון את הקשר. לבדוק שהיא מעריכה את המאמצים שלך עד כה, ושהיא מחוברת לקשר, חשוב שלא תיקח אותך כמובן מאליו..

אתה יכול להוריד טיפה מהגז, לראות איך היא תגיב.

לא לכתוב איזה יומיים ולחכות לראות: האם היא מתעניינת? חושבת עליך? מצפה לדייט הבא?

לא ממקום נידי שלך, שאתה מחכה לאישור שלה.. אתה לא זקוק לה. רק תן לה להיות מושקעת יותר בקשר בניכם.

אם היא אכן בעניין ולא סתם זורמת כי למה לא, אז היא תגיב ותתעניין.

ויותר מזה, לא רק שההשקעה שלה תעיד על רצון חיובי, אלא ההירתמות שלה לקשר היא שתעורר יותר חיבור ואהבה מצידה!

אנחנו כבני אדם אוהבים את מה שאנו מטפחים. וגם יודעים להעריך יותר את מה שבא במאמץ על פני מתנת חינם..

היא תעריך יותר כשתבין שאתה כגבר לא מובן מאליו בחיה.. אתה מישהו שראוי לרצות אותו.

כל זה במידה שאתה אכן רוצה לפתח את הקשר הזה הלאה. אבל אם אתה לא מתלהב כל כך אז זאת נקודה אחרת..

מה שכן, ברגע שתפעל ככה גם קשר מנומנם יכול להתעורר מחדש. גם מצידך.

אני אוסיף שיש הבדלי אופי בין בחורות, יש כאלו שמצפות שיחזרו סביבם הרבה, וכאלה שמההתחלה מסורות לעניין.

כדאי לחשוב על זה טוב, מיהי ובאיזה שלב אתם בקשר. האם הגיע הזמן לערב אותה יותר או להמשיך עוד במתכונת הזו..

קרה לי בעבר שלא חישבתי נכון את המצב ובחנתי מוקדם מדי את הבחורה.. היא לא ממש הבינה למה ניתקתי מגע. מבחינתה היא נהנתה בקשר וציפתה שאמשיך לקחת את המושכות.

בקיצור צריך רגישות והטיימינג חשוב. אבל זה בהחלט צעד שיכול להקפיץ קדימה קשר תקוע

זוגיות, היא, ובכן, משהו זוגי.

זה אמור להיות אינטרס של שנינו להיפגש.

אני לא מצפה שהוא יקבע עבורי איפה ומתי נפגשים. ("אם" מבחינתי כן תלוי בו, כי אם הוא לא מעוניין אין טעם שניפגש).

בעיני זה צריך להיות קביעה משותפת, שבאה מתוך שיח של שני הצדדים.

לגבי השיחות בין לבין - אם זה מפריע לך שאתה שולח ראשון - דבר איתה על זה! ככה יוצרים קשר של קרבה - מדברים ומשתפים (גם) על הדברים שפחות נעימים לנו.

כמובן שיש דרך וצורה לעשות את זה, ברגישות. לשתף אותה שאתה מרגיש שאתה יוזם כל דבר, ושזה לא המקום שהיית רוצה בקשר. ותשאל אותה איך היא מרגישה עם זה, ואיך היא רואה את הקשר.

זה הזדמנות לצלול לעומק גדול יותר. יכול להיות שהיא רואה את הדברים אחרת לגמרי, שהיא מגיעה מתרבות\מנטליות שונה לחלוטין, ואולי תופתע לשמוע מה היא מרגישה ומה היא חושבת על הקשר.

אם קשה לו לשלוח הודעה

יאללה בכיינים

בוא נשים את הדברים על השולחן אתה חייב לשלוח הודעה אחרי הדייט ראשון 

ככה לפחות בכל שלב הדייטים.

לגבי הפגישות איפה לעשות זה צריך להיות משותף דברו בניכם תגיעו בכיף למה שבא לכם .

לפני שתגיד לה מה אתה מעדיף שאל אותה "איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם?" תראה מה זה בשבילה, תן לה לפרש את זה.

אם זה קשה לך מבחינה כזו או אחרת או שאתה תשמח למוערבות שלה, אתה יכול גם לשתף.. ככה זה נראה לי בזוגיות.

נ.ב - 

העולם אומר שנשים אוהבות שמחמאים להן.. אפשר לפתוח בכמה מילים טובות ;)

הניסוח: איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם.

נשמה אתה רושם לאישה לא לגבר אתה זוכר את זה?

(זה עקיצה המשפט שלך 

מה עם עדינות?

וגם למה להיכנס לזה מראש

אם אפשר להגיד מה בא לך 

תגיד פשוט בצורה נכונה: " ואי את יודעת ממש עושה לי טוב לקבל ממך הודעה 

או 

"שאת משתפת איפה את רוצה להיפגש .. " 

ככה פשוט

אלא כדי להבין את המקום שלה. זה צריך להיות בשיחה ולא בהודעה, עם האינטונציה הנכונה והתעניינת כנה, להבין מאיזה מקום זה מגיע מבחינתה. (אישית לא חושבת שיש בעיה לומר קודם מה חסר לו ולא חושבת שיש בעיה קודם לשאול מה דעתה, רק רציתי לומר איך הבנתי את ההודעה)

אך ניסוח אחר שיותר טוב הוא יכול להשאל.

"זה כיף שאת זורמת עם הרעיונות והדברים שאני מביא, תודה לך היית רוצה להביא דברים והעלות רעיונות בעצמך? איך את מרגישה ביחס למה שאני מביא וליוזמות שלי?"

זה יותר טוב?

בהחלט לא טוב אם זה נשמע עקיצה. לא עלה על דעתי.. 

וכן, לא התכוונתי לאותם מילים.. אולי בגלל שאני אוהב קצת להתבטא בצורה צינית וזה מה שיצא חח

כאילו, אני כתבתי את זה בלי פילטרים, כי רק רציתי להעביר את המסר בצורה ברורה.

כמובן שצריך לשאול בצורה נעימה וחמודה.

תודה על החידוד

ואם אתה מרגיש שהדייטים שלכם -באמת- סבבה ויש פידבק ממש ממש טוב ממנה בזמן הדייטים,

אז לא הייתי מתעסק במי יוזם הודעה ראשון ומי יוזם לאן הולכים ומתי, לפחות לא בחודשים הקרובים.

אם כיף לה ככה, וכל עוד היא מתנהגת אליך יפה בדייטים וומשדרת שהיא בעניין לגמרי, אז זה דבר טוב.  אין טעם לנסות לשנות משהו כרגע.

זה בסה"כ חודש. אתה בונה את הבסיס כרגע. אח"כ תוכל לבקש ממנה מה שתרצה וכשיש בסיס, זה לא יפריע לה בכלל. הסבלנות במקרה הזה משתלמת.

אבל אם הדייטים עצמם גם לא משהו.

אז זו הבעיה העיקרית כאן ועדיף שתברר כאן יותר. תנסה לגשש מה היא חושבת עד עכשיו על הקשר..וכו'...

ושם תדע יותר אם באמת אכפת לה או לא ואם תבין שאכפת לה, שם תנסה להכניס לפחות את שליחת ההודעה (הייתי משחרר לגמרי את נושא מי מחליט איפה ומתי נפגשים).

בהצלחה.