ועוד חשבתי כזה בראש ואי מה הפמניזם עשה לנו חח

לענייננו, אישית אני חושבת שזה מבורך, ובעיניי זה אידיאל. 

לאישה יש באמת הרבה תפקידים : גם בפרנסה, גידול הילדים, תחזוקת הבית, גידול הבעל חח סתם, כאילו זוגיות 

נראה לי לא סביר מה שנפל עליה בדורות האחרונים בעל כורחה...

אבל לצערי, נראה שהמציאות פחות מאפשרת את זה. היום רוב הנשים (לא בדקתי, נראה ככה) עובדות.

כדי להחזיק בית, מאוד מומלץ שיהיו שתי משכורות, ואין עדיין איזו הבנה שנשים צריכות איזון בין בית לעבודה.

נשים עובדות במשרות מלאות! איזה עבודה נותנת לך חצאי משרות? הוראה ? (לא מזלזלת, אבל שכרה לא בצידה לצערי) מוכרת בחנות? קופאית? 

זה בעיה.  

כי:

1. להיות בבית כל היום זה לא בריא - לא לבריאות, ולא לנפש. אדם הוא יצור חברתי וצריך לראות חברה.

2. הבטלה מביאה לידי שעמום והשעמום לידי חטא - כשלא חיים באורח חיים שמקדש את הזמן ונותנים משמעות לכל רגע שאפשר לעשות בו דברים - זה גרוע. וכשנמצאים בבית אז אין מסגרת שמחייבת לעבוד ומכאן הדרך מאד קצרה לבטלה..

3. סיבה אישית - אני מחפש מישהי שאפתנית עם ראש גדול, שלמדה דבר או שניים, שמעריכה לימוד והשתלמות, ושאין לה רק אידאל יחיד להיות אמא לילדים, אלא גם מעבר לזה..נתינה, עשייה - בקיצור אשת חיל.

4. קשה בימינו להיות מפרנס יחיד, במיוחד אם רוצים משפחה גדולה ובמיוחד אם רוצים שתהיה אפשרות ללמוד תורה גם ולא רק לעבוד

מצד שני -

1. גם לא ארצה שהיא תעבוד בחברה שיש בה הרבה גברים.

2. כשיש לידות ויש ילדים לטפל בהם, ברור לי שזו תקופה שהיא תהיה בעיקר בבית. וכך צריך להיות. אבל לא כאידאולוגיית חיים.

ההישארות בבית לא תביא אותה להיות בבטלה. 

הרעיון הכי יפה ומבורך... 

שהילדים מטופלים ע"י אמא ואבא ולא במקומות אחרים עם אנשים זרים- ובאמת לאמהות יש ממש את השייכות והכשרון לרומם את הבית ולהפיח בו חיים מה שלא קורה בקלות כשיש עומס של עבודה וכו'... ככה שהכי טוב אם מתאפשר שהאמא תהיה בבית ותשפיע בתור דמות מרכזית על חיים של הילדים... יוצא היום שילדים לא כ"כ פוגשים את ההורים בצורה נקייה ויפה וזה ממש חבל כי הילדים אמורים לחנוק מההורים כי הם הדמויות הכי נוכחות רגשית וחינוכית...

אז מבחינה טכנית היום זה פחות אפשרי וחייב לשלב עבודה, אבל האופן שבו האמא צריכה להיות נוכחת בחיים של הילדים אמור להיות לגמרי ככה- והדרך הזאת אמורה להיות מה שמתווה את הדרך בחיים ערכית, חינוכית, תורנית גם כשההורים עובדים כי זה הדבר המרכזי- הקרנה וחינוך.

אישה שרואה את הטיפול בבית לא כעול אלא כאידיאל, ומשקיע את מירב זמנה (לא את השעות בהן היא חוזרת מסמורטטת מהעבודה, אלא את הזמן שבו היא הכי רעננה וממוקדת!) בבית, בילדים ובבעלה. 

כל עוד זה לא בא מתוך תחושת מרמור או תסכול, או רצון להגשמה עצמית במובן אחר (שזה גם לגיטימי לחלוטין), זה ממש מבורך. 

לי עצמי זה ממש קוסם - לאו דווקא להיות 100 אחוז בבית, אלא להחזיק במשרונת כלשהי של 20% ואת שאר הזמן להשקיע במשפחה שלי. 

הרבה מדברים בהקשר לסיטואציה הזאת על "מימוש פוטנציאל אישי". אבל מי אמר שלעבוד במשרה מלאה יתרום לזה? אישה יכולה להיות בבית ולהגשים את עצמה, אם דרך חוגי העשרה, קורסים או דרכים אחרות.

אבל זה תלוי בהרבה גורמים, בראש ובראשונה העניין הכלכלי. כיוון שאני לא יודעת מה הבחורצ'יק שלי לומד/במה הוא עוסק, אין לי דרך לדעת האם זה ריאלי עבורי. מה גם שעכשיו אני מדברת גבוה גבוה, אבל לא בטוחה שמבחינת האופי זה מתאים לי... ימים יגידו  ( אחותי מגדלת 6 ילדים, נשואה לאיש קבע ואעפ"כ מתעקשת להחזיק במשרה מלאה, פשוט כי זה לא עושה לה טוב לשבת בבית. לעומתה, גיסתי הרופאה כל כך נהנית מגידול הבנים שלה, שאם רק היית נותן לה הזדמנות היא הייתה עוזבת הכל ומשקיעה את כל הזמן שלה רק בהם )

נ.ב. מי שזה מריח לו לא פמיניסטי, מצטערת להודיע לכם שזו הפמיניסטיות בהתגלמותה!! הזכות לבחור ולעשות מה שעושה לי טוב באמת, ולא לפעול מתוך לחץ של החברה או סטיגמות למיניהן.

מי היא, מה הקשר שלי איתה, מה הרגשות, מה התחושות, מה המחשבות, שאר הדברים.

קודם כל, מעריך את זה ממש!

בלי קשר, מניסיוני, הבנתי שיותר הולך לי עם קרייריסטיות,

מסיבות כאלה ואחרות, אז ייתכן שלי זה לא מתאים.

אבל שוב, אם התנאים הבסיסיים טובים - זה מדהים בעיני,

שהבית הוא המרכז, גם אם נאלצים לעבוד משרה מלאה.

בהצלחה

הוא נצטווה 'לעבדה ולשמרה',

ואחרי החטא הוא גם נאלץ להזיע...

אבל זה דווקא כלפיו ולא ברור שזה כלפיה,

מן הסתם תלוי בשאלה כמה היותה מקבלת היא חלק מהקללה וכו'

רק להעמיד דברים על מתכונתם..

אדם נולד כדי לעבוד את ה' לא כדי לעבוד סתם...

הגמרא שואלת (במסכת סנהדרין דף צט) על הפסוק "אדם לעמל יולד"

על איזה עמל מדובר?  ומגיעה למסקנה שמדובר על עמל תורה.   זהו המימוש העצמי האמיתי!

מה גם שהתעסקות בענייני העולם - כסף וכו' הוא דבר מסוכן ומשכיח את הקב"ה

ולכן צריך למעט בו כמה שיותר

מה שכן, אם אותו אדם לא יעשה כלום באותו זמן, אז וודאי עדיף שיעבוד.. כי זה מונע מעבירות

אבל סתם ככה?   אין לזה שום ערך!!

אני מצרף מקורות..

מסילת ישרים - דרך קניית החסידות

"אך מפסידי החסידות הם הטרדות והדאגות, כי בהיות השכל טרוד ונחפז בדאגותיו ובעסקיו, אי אפשר לו לפנות אל ההתבוננות הזה...

...וכיון שהשתדל הרי יצא ידי חובתו וכבר יש מקום לברכת שמים שתשרה עליו ואינו צריך לבלות ימיו בחריצות והשתדלות מוכרח"..

"אלא הדרך האמיתי הוא דרכם של החסידים הראשונים, עושים תורתן עיקר ומלאכתן תפלה,

וזה וזה נתקיים בידם, כי כיון שעשה אדם קצת מלאכה משם והלאה אין לו אלא לבטוח בקונו"

חובות הלבבות שער הבחינה

"ואחר כך יברור לו מגשמי העולם, מה שיש בו הנאת גופו ותיקון עניינו בעולם, כפי הצורך והסיפוק בלבד, ויעזוב שאר מותרי העולם ומשכיותיו המטרידים את הלבבות מן האלוהים, וישתדל לעשות לאחרית, ולאשר הוא הולך אליו לאחר מותו"

ליקוטי מוהר"ן תודה נד

כִּי צָרִיך הָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הִסְתַּפְּקוּת
לְהִסְתַּפֵּק מִזֶּה הָעוֹלָם, רַק בַּמֶּה שֶּׁצָּרִיך לוֹ בְּהֶכְרֵחִיּוּת מִזֶּה הָעוֹלָם
וְזֶה מֵחֲמַת שְׁנֵי טְעָמִים
א מֵחֲמַת שֶׁזּאת הַקְּדֻשָּׁה הַמְּלֻבֶּשֶׁת בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה
הוּא בְּחִינַת רַגְלִין: "עֲוֹן עֲקֵבַי יְסֻבֵּנִי"
שֶׁהַקְּלִיפּוֹת מְסַבְּבִין אוֹתָהּ תָּמִיד, וְרוֹצִין לִינק מֵהֶם
עַל כֵּן הוּא מָקוֹם מְסֻכָּן
בְּכֵן צָרִיך לְהִסְתַּפֵּק רַק בְּהֶכְרֵחִיּוּת
וְעוֹד, מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה גְּבוֹהָה מִזּוֹ, שֶׁהוּא קְדֻשָּׁה גְּבוֹהָה מִמֶּנָּה
וְצָרִיך לַעֲבד הַשֵּׁם יִתְבָּרַך בְּאוֹתָן הָעֲבוֹדוֹת וְהַקְּדֻשּׁוֹת הַגְּבוֹהוֹת מִזֶּה"

כשאדם הולך כבר לעבוד, אז הוא עובד את ה' בכך שהוא לא משקר, נושא ונותן באמונה וכו'..

אבל זה לא אידיאל ללכת בכוונה ולהכנס לזה בלי סיבה.

צריך כסף כדי לחיות ולעבוד את ה', ואנחנו נתקללנו להשיג אותו בעצמינו..

לכן הולכים לעבוד

אבל יש עבודת ה' גדולה מזאת.. תורה מצוות ומעשים טובים.

אם את יכולה להוכיח הפוך.. תביאי מקורות

אדם יכול לעבוד גם 10 שעות..

אבל משתי סיבות,

או שהוא צריך באמת את הכסף,

או שהוא לא מסוגל ללמוד ולעבוד את ה' בזמן הזה אז הוא עובד. כי "יגיעת שניהם משכחת עוון"

אבל בראש הוא תמיד חושב על קיום התורה ומצוות וכוסף לזה..

זה אחלה!!

לגבי להתחכך במציאות, אשה שמגדלת ילדים, מדברת עם חבירות, שומרת כשרות בבית זה לא פחות התחככות במציאות.   או גבר יכול ללכת למסור שיעורים, לחזק אנשים וכו' כיד הדמיון הטובה

אבל לא להיות יותר חכמים מהקב"ה, ולנסות לקדש אותו במקומות שהוא ציווה לברוח מהם.

זו עצת היצר..

וזו לא דעתי כמו שראית, זה כתוב בספרים..

צריך לקבל את דעת התורה כדי להתקרב לה'.. אין דרך אחרת

ציטוט מהתגובה הקודמת"

"אשה שמגדלת ילדים, מדברת עם חבירות, שומרת כשרות בבית, זה לא פחות התחככות במציאות.   או גבר, יכול ללכת למסור שיעורים, לחזק אנשים וכו' כיד הדמיון הטובה"

(אם הבנתי נכון) את דיברת על עבודה בשביל כסף , ועניתי שאין בזה ערך כלפי עצמו

וודאי הרמב"ם לא חיפש להרוויח כסף סתם ככה.

ואם אנחנו מדברים על לתרום לחברה וכו'

אז גידול ילדים - הדור הבא של עם ישראל, הוא וודאי תרומה הרבה יותר גדולה מכל דבר אחר.

יותר קרוב לעשיה לשם שמים, כי בבית אדם לא מקבל הערכה כמו בחוץ.. בטח לא מילדים חח

וגם קיום דברי רבותינו: "עניי ביתך קודמים"   לדאוג קודם לקרובים ואח"כ לרחוקים יותר.

אה ותודה, באמת היה חג אחלה ומלא משמעות.

מקווה שגם לך 

התכוונתי לעבודה שאמנם "לכאורה" לשם שמים, אבל גם מרוויחים ממנה כסף...

ומשמע שעל זה מדבר ר' נחמן וכל הספרים. 

כל עוד יש לאדם תפקיד יותר חשוב מבחינת עבודת ה' לעשות באותו זמן, והוא מסוגל לכך

אין שום סיבה ללכת להתעסק סתם בכסף וענייני העולם הזה. 

ונוסיף משהו..

שתדעי שאת יכולה לתרום הרבה מאד בקן הפרטי שלך... 

לא סתם נאמר על אמא של ר' יהושע בן חנניה "אשרי יולדתו"   היא התאמצה מאד שיצא תלמיד חכם, וזה באמת מה שיצא...

בהתחלה אולי לא מרגישים מימוש, אבל התוצאות יגרמו לך לשמוח עד השמים!

בהצלחה!!

 פשוט ומפורסם שגם לפי שיטת הרב קוק ותלמידיו הקדושים - פשוט וברור שצריך שיהיו גם תלמידי חכמים שרוב ככל זמנם הוא רק שקיעות בתורה"ק וירא"ש, ויתרה מזאת כתוב ברב קוק באיגרות שאין עניין שאותם התלמידי חכמים יעזרו בעצמם בשיכלול של הציונות [שהרב קוק רואה בה התגשמות הגאולה], משום שלכל אחד יש את העסק שלו והעסק שלהם הוא לדבוק בתורה - ולדבוק בשכינה שבארץ ישראל - "נועם" אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל שמנעימים זל"ז בהלכה", 

אם כי כמובן שאת צודקת שהוא התווה גישה מחודשת - ואמר שמכששבנו לא"י חזרנו ל"מעשיות" - שלגבי אנשים שלא מתאים להיות תלמידי חכמים - העיסוק בעניני חול מתוך ירא"ש וקביעות עיתים לתורה הוא מצב לכתחילאי ולא מצב דיעבדי, ובכך, מתוך ההרמוניה עם התלמידי חכמים [שמחזקים בהם את החיבור לקודש] יוצא שאור השם מתגלה גם בעיניני החול. ואכמ"ל

והאמת שמאוד היה לי קשה להבין, איך אפשר לומר בשלוות נפש "אני מוכנה לקבל את העובדה שאני רחוקה מהשם". 

הפירוש של המאמר הזה הוא: אם אדם רק ילמד ולא ירוויח כסף הוא עלול להגיע לגזל..

וכל תורה שאין עמה מלאכה - ואם תאמר יהא עמל בתורה תמיד ויגיעתה תהא משכחת עון, ומה צורך למלאכה?

 לכך הוזקק לומר וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה, לפי שאי אפשר לו בלא מזונות, ומלסטם את הבריות ומשכח תלמודו:

מוזמן להביא עוד פירושים.. נשמח מאד

יש עניין לעבוד את ה' גם כשאתה לא לומד תורה, אלא גם כשאתה במשרד ועובד ומפרנס את אשתך או בכלל מפתח מוצר חדש כי זה חלק מתיקון העולם..

יש עניין ללמוד מתמטיקה כי זו אחת מדרכי ההנהגה של ה' יתברך.

זה לא הכרח - זה לכתחילה.

בכלל הגאון מוילנא סבר שכל מי שחסר לו יד אחת בשארי חכמות, יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה, והוא דיבר על 8 חכמות שעליך להיות בקי בהם כדי להבין טוב יותר את התורה והן: מתמטיקה, הנדסה, ביולוגיה, אסטרונומיה, גאוגרפיה, לשון, מוזיקה ורפואה..

אתה צודק שאין לדברים הללו ערך בפני עצמם, אלא העובדה שם נועדו לתיקון העולם/להראות את דרכי ההשגחה של ה' בעולם.

ממליץ לך לשמוע קצת את הרב שרקי.

קודש וחול זה לא הכרח בל יגונה. זה לכתחילה.

היה שווה כל הדיון בשביל זה.. באמת!

רק אם תוכל להסביר לי את המשפט הזה "וכל שמרבה העולם יישוב מוסיף עבודת ה' חורבן וכו'.."

אבל בכל אופן, נראה לי שהבנתי את העיקרון- שיש ממצווה להתעסק בדברים שיגרמו ליישוב ארץ ישראל.

אגב, נראה לי שעדיין לא רוב ישראל שרויין בארץ (לפי התנאי שהוא כותב) 

אבל החידוש הוא חידוש יפה מאד!!

אבל רק אומר..

שעדיין לגבי אשה שמגדלת ילדים זה וודאי מימוש עצמי

וגם יישוב ארץ ישראל. נכון? 

כמובן, אם היא מבינה שכאשר צריך, אז עובדים ולא רואים בכך "גזירה" שצריך לקטר עליה.

אם גם במקרה כזה "לא יותר מידי".. זו כבר הערכת מצב "טכנית" של האיש. האם יוכל לעמוד בכך.

לדעתי זה מהמם, כשהילדים חוזרים לאמא שפויה עם אוכל חם שמחכה להם ובית נקי

מה צריך יותר מיזה.

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

חחחחח אם הייתי יכול לחשוב באמת מה בחורה הייתה רוצה העולם היה הרבה יותר פשוט(:

ותודה על הרעיונות! הבעיה שאין לה איזה חטיף או משהו שהיא אוהבת יותר מדי..

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

אפשר להביא דברים מתכלים 

ואם בוחים להביא משהו אחר אז לכתוב הקדשה בנפרד

זר פרחים - לא יודעת. תלוי. אותי זה היה מביך. (חושב להביא גם אגרטל?....)

אבל פרח אחד, לענ"ד זה מקסים. גם תשומת לב, וגם לא יותר מדי מלחיץ, מעיק, מביך (ואין צורך להביא אגרטל...כוס ח"פ

אפילו של המלון, אם אתם נפגשים שם, יהיה מספיק. וגם אם הפגישה בחוץ, היא יכולה להכניס אותו לתיק ואפילו להחזיק

אותו ביד עד תום הפגישה. אתם יכולים לעשות רוטציה בעניין....לא חושבת שיבול עד הסוף וגם זה לא מאוד חשוב.

(מלבד לפרח...). 

חרצית, מה שקרוי כריזנטמה, הוא פרח עמיד. במיוחד בחורף. אלא שהוא מגיע בענף עם כמה

חברים כמוהו וזה כבר לא נראה כל כך טוב. כמעט כמו זר.  מה עם גארבארה? יש בכל מיני צבעים יפים. אולי תבחר

לבן או צהוב. בקש מהמוכר לכרוך סביב הגבעול חוט ברזל, אחרת ראשו שח על גבעולו. 

גם ורד ארוך גבעול בא בחשבון. 

מה עם חטיף נחמד?  טורטית לך ולה? (זה לא אישי מדי וחושבת שזה נחמד).

כל כך מרגשת אותי השאלה שלך. כל כך יפה. אתה, אין ספק, שתהיה בעל טוב!

לאחר החתונה, תוכל להביא כל שבת, זר פרחים נחמד. רק אל תשכח!

בהצלחה! 

רבה על מה שכתבת בעיקר בסוף! חימם לי את הלב!

בע"ה 

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

שיציעו להן קודם

אבל אני לא אישה.

עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.

שידוך יציב – ויקיפדיה

לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..

לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳