ורוב הסיכויים שאמא שלה גם כן שפויה

ולכן פחות מתאים להציע לה להתרחק ולהגדיר לה את אמא שלה כלא שפויה, את לוקחת אחריות על התחושות שאת מעוררת בה? על ההשלכות שעלולות להיות מעצת אחיתופל על הקשר שלה עם אמא שלה?

אני התרשמתי שמדובר בפליטת פה וכך רוב המגיבים התרשמו.

אם את התרשמת אחרת לפחות סייגי את דבריך, את יכולה לכתוב שבמקרה שהאם איננה שולטת בעצמה פעמים רבות ומבזה או משפילה וכדו' אז את מציעה אחת שתיים שלוש.

'חכמים היזהרו בדבריכם'

אז סליחה על חוסר הדיוק

ועדיין, תגובתך הראשונה איננה מתאימה לכל סיטואציה, יש סיטואציות שעלולה לגרום נזק רב לעומת סיטואציות נדירות יותר שיכולה להועיל הרבה,

אני מסכימה בהחלט עם דבריך שבמקרה שהאמא כן מתכוונת אז האדם צריך להתחזק בעצמו ולדעת לא להתייחס לדעות שליליות שכאלה ושגם הורים יכולים לטעות.

בתגובתך השנייה הסברת יותר את דבריך ואת הרקע שהבנת שיכול להיות נכון/ לא.

בכל זאת אני ממליצה לך לנסות לחשוב על ההשלכות ולהבא לסייג את דבריך במקרה כה רגיש.

מסכימה שהקשר חשוב אבל לצערנו ומניסיון אישי לא כל הורה יבין שהוא טעה או לפחות יכיל את הקושי של הבת שלו - "לבוא לאמא ולומר לה שהיא פגעה ובצורה כנה לשוחח"- יכול לעזור לבחורה מהצד של פריקה היא אמרה את מה שכאב לה ולא שמרה בבטן אבל לא מובטח שזאת אמא שתכיל את זה.. מקווה שהסברתי את עצמי..פשוט כ"כ כאב לי מה שכתבה וכמה הורים יכולים להרוס לצערנו ובאמת בלי כוונה והם גם בני אדם וכו אבל שיטפלו בעצמם אם החיים קשים להם!! 

לב אוהב היא שמכירה את אמא שלה ואת רמת האינטרקציה ויודעת אם יש מה לנסות.

ברוב המקרים לדעתי שווה לנסות.

נכון שיכאב אם לא ילך אבל לפחות לנסות.

וגם אם אמא לא מודה שטעתה, עדיין יכול לחלחל.

כל זה במידה שהשיחה כנה, מגיעים עם נכונות לשמוע ולהשמיע, תופסים שעה שקיטה וכו'.

ותמיד אפשר לכתוב מכתב ואז להחליט אם לתת אותו או לא.

קודם כל הזדהות הזדהות הזדהות.

אאוצ'. אאוצ'.

זה כואב.

וזה פוגע.

וזה מיאש.

כזה מובן העצב.

ואני לא מבינה איך הצלחת להסתיר מהחברות את הבכי.

אבל

אמא שלך בטוח בטוח בטוח לא חושבת את זה באמת. אין סיכוי.

את מבינה?

אין.

בטח שיש מישהו שיאהב אותך.

אין סיכוי שלא.

אי אפשר שלא.

את כזאת רגישה, וטובה, וקורנת, ומהממת,

שזה לא יכול להיות.

הוא יבוא. אני בטוחה.

והוא הרבה יותר מיאהב אותך.

הוא יעוף עלייך!!!!

את שווה שווה שוה!!!

ומדהימה מדהימה מדהימה!!!

ואל תתני לאף אחד לעבוד עליך שאת לא,

גם אם זאת אמא שלך.

תנוחי יקרה,

התקופה הזאת תעבור.

ואחרי החושך הגדול, יזרח האור בעז"ה.

אווף אני מבואסת עכשיו ממש ממש לשמוע  

כולם כתבו לך כל כך מעומק הלב אז אני רק אוסיף, 

קראתי פעם משהו שחיזק אותי:

אומרים ש"הַנֶּעֱלָבִין וְאֵינָם עוֹלְבִים שׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר

"וְאהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ".

 מסכת שבת פ"ח ב'

"ישמע ביזיונו ידום וישתוק !

מעלה גדולה לקבל את הביזיונות בשתיקה ויראה זאת כניסיון משמים שרוצים לנסות אותו לפני שישפיעו עליו שפע של עשירות וגדולה .

בידוע במאמר חז"ל שכאשר מוחלט בשמים לתת לאדם כלשהו שפע וגדולה עומד השטן ומקטרג ומקשה ( שואל ) למה לתת לו שפע וגדולה בחינם?

בואו ונעמדו בניסיון הביזיון  ונראה, אם יקבל את הייסורים בשתיקה - יזכה בעשירות.

עמד בניסיון  ושתק -זכה ! 

והיום זה ערב הושענא רבא, ויש לו חשיבות גדולה להתפלל בו. 

שמעתי פעם שאדם כשצר לו כל כך ומרוב הצער הוא לא מסוגל להתפלל על עצמו, 

באותו רגע יחשוב על אדם שהסבל שלו גדול מסבלו ויתפלל עליו בכל ליבו. 

ומתוך כך יזכה בעצמו לישועה  

ענק ומוחץ

באופן כללי ההורים נמצאים בעמדה מאוד משמעותית בחיים שלנו ולכל מילה והתנהגות שלהם יש השפעה חזקה, והבעיה שההורים לפעמים לא לוקחים בחשבון שהילדים לוקחים ברצינות ולפעמים קשה את מה שהם אומרים, וזה מאפשר לסיטואציות כאלה לקרות בלי כוונה אבל עדיין זה ממש פוגע.. 

ככה שאני מנסה להגיע עם עצמי למקום של תשומת לב איך אנשים מסביבי רואים אותי וגם בהתאם לזה להגיב כי אנשים לפעמים מייחסים חשיבות למה שאנחנו אומרים יותר ממה שזה נראה- אותו דבר גם עם אחים/ות קטנים

אני בטוח גם שהכוונה של ההורים גם במצבים כאלה לא הייתה לא טובה, ובסה"כ רצו "לשים מראה" כדי שזה כביכול יעזור להתקדם... וכמובן שזו בדיוק לא הדרך- אז נראה לי חשוב גם לפתוח נקודה כזאת עם האמא או האבא כדי שזה יעזור להם גם לא להגיע למקום כזה שוב, ואין ספק שאם ההורים יודעים שזה ככה פוגע אז היו מבקשים סליחה- וכדאי גם לפתוח ולדבר כדי לא להסתובב ככה עשרים שנה עם אבן על הלב כשהצד של ההורים היה רוצה לנקות את השטח באמת..

לפעמים כשאדם מתעצבן - או מרגיש "נפגע" - הוא אומר שטויות כאלה, שהם ממש שקרים, העיקר להוציא את העצבים שלו על מי שכנגדו באותו רגע (ולפעמים דווקא במה שיודע שלא נכון אבל שהכי יפגע.. שיגעון. הפוך-על-הפוך. ר"ל).

זו תופעה נוראה. קלקול שצריך תיקון רציני.

וזה שבמקרה זה הבן אדם הוא אמא שלך, לא הופך אותה לחסינה מהדבר המצער-מאד הזה. רק עושה את פגיעתה לקשה יותר, כי זה כאילו "ניצול" של מעמדה, ברוב כעסה ואיבוד עשתונותיה.

מציע לך שתאמרי לה כשתירגע, שהאמירה הזו פגעה בך מאד. אלא אם כן את חושבת שהיא כזו שרק תנסה "להצדיק" את דבריה, שאז יותר טוב לא לעסוק בכך.

אני מאד מרחם עליה שעברה עבירה חמורה כזו שבין אדם לחבירו.

באשר אלייך - כמובן אפשר להבין את ה"דמיון" שהשתלט עלייך, ולא נתן לך להפעיל את השכל ולומר לעצמך שברור שאם היא באמת היתה חושבת כך - בחיים לא היתה אומרת את זה.. כי היתה מבינה שזה יכול להחליש עוד יותר, ואיזו אמא רוצה שכך יהיה לביתה....

על כן ברור שגם היא יודעת שזה שקר גמור.  תקחי מזה - וכולנו - רק חיזוק כמה לא לומר דברים קשים, גם כש"מתעצבנים". בוודאי לא שקרים גמורים ופוגעניים כאלה.

לעצם הענין,

את כתבת: 

"שעמוק עמוק בפנים זה בדיוק הפחד הכי גדול שלי-

שאין באמת מישהו שיאהב וירצה אותי.."

קודם כל, מכאן בדיוק ראיה למה זה ההיפך. כי בחורה כמוך, שמה שהעסיק אותה הוא שזה הפחד שלה... לא כעס אין קץ על אמא שלה שדיברה כך - זו עוד סיבה למה ירצו אותה..

מלבד זה - אכן אצל לא מעט בנות מקנן "פחד" כזה. כי הן מאד רוצות לזכות בבעל אוהב שירצה אותן.

אבל זו ממש שטות גמורה. באותה מידה גם הבחור שיתאים רוצה בכך.

כיוון שאת חושדת את עצמך לשווא - הרי שבתור מישהו שקורא ומתפעל לא פעם מהודעותייך, מלאות הטוב והלב והטוהר.. אני אומר לך שאין לך מה לחשוש. אפילו כהו זה.

יהיה - ועוד איך שיהיה - "מישהו שיאהב וירצה אותך". כמובן, צריך שגם את תרצי אותו. שיהיה מישהו ראוי למעלתך - ומתאים לך אישית.

אל תיבהלי משטות שאימך אמרה באיבוד דעתה. ממש חבל שבגלל חשד כ"כ לא שייך שלך את עצמך, הפסדת ליהנות מהיום הזה..

אולי תגידי לעצמך, שכיוון שכבר הרגשת לא טוב היום, את לוקחת את זה כ"כפרת עוונות" על הצד שלך במריבה עם אמא שלך (על הצד שלה, המאד קשה, היא תצטרך לעבוד) - 

אבל מיד תתנערי מזה. זה שהית בהלם ממה שאמרה כך, נעלבת - כמובן אפשר להבין.

אבל שברוב צדקותך, מה שהעסיק אותך זה שמא באמת.... נו.. אל תחששי כלל.

תמצאי מישהו מצוין. בקרוב בעז"ה.

[אם אמא שלך אמרה כך על "בחורים", חוששני שהיא ממש ממש לא מבינה ב"בחורים". בוודאי לא בבחורים שמחפשים מישהי איכותית, עם תוכן וטוב]

אני מצטערת בשבילך ושולחת תמיכה! 

אל תשכחי שאמא שלך היא ככל הנראה האדם שאוהב אותך הכי בעולם (עד שיגיע המיועד, כמובן), ולכן המשפט הזה נאמר ברגע של חולשת הדעת, וחלילה לא מתוך כוונה להרע.

את יודעת, ולא רק את - גם כולם פה - כמה את מדהימה, אכפתית ובעלת לב ענק. איך אפשר לא לרצות בחורה כמוך, אייךךך??? 

שתינו יודעות שהבחור שלך מחכה לך איפשהו. עכשיו הוא בטח בבית הכנסת, או מסדר את הערבות. והכי חשוב - בתוך תוכו הוא מייחל לך, בדיוק כמו שאת עורגת לו.

יקירתי, תהיי חזקה וכמו מחבת טפלון, תנערי מעלייך את האמירות המיותרות. מקווה שיצאת לטיול המדובר ונהנית בו, כי הכי מגיע לך בעולם.

שולחת לך חיבוק ענקקקקקקק

איזו חוויה מעצבנת, אם אמא שלך הייתה יודעת למה היא גרמה לך....

אני בטוחה שהיא לא חושבת כך ורק יצאה לה פליטת פה מטופשת.

אני לא מכירה אותך כל כך, רק קצת התרשמות מהפורום ודווקא עשית עלי רושם חיובי למדי

בטוחה שהבחור שלך כבר כל כך רוצה למצוא אותך, ויאהב אותך וירצה אותך כל כך כל כך!! תאמיני בזה!

וכל הכבוד לך שהלכת לחדר ולא הגבת- "הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים עליהם נאמר ואוהביו כצאת השמש בחמתו" (מקווה שהציטוט מהזיכרון מדוייק איכשהו), בטוחה שה' בשמים ראה חרפתך וכאב את כאבך והוא ורק הוא ימחה דמעתך ובקרוב!!

ורק מעלה הצעה, אולי כדאי שתפתחי עם אמא בזמן רגוע את הנושא, בטוחה שהתנצלות שלה תעשה לך טוב.

תחזיקי מעמד!!!

חורף בריא ושמח

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.