אם מישהו פה מכיר תסמינים, מוזמן לכתוב ולהעשיר אותנו

אפשר להסביר לי

כיצד גבר עצבני שיותר חזק מאישה "לא יכול" להרביץ לה ונותן לאשתו להכות אותו?

תודה רבה

(שיכולה לפעמים להיות גרועה יותר מאלימות פיזית)

נשמע כואב

בחור שבפגישה נותן לך להרגיש כמה את לא יוצלחת בעיניו

ז"א, חבל שאת לא כך וכך וכך.................

ומצד שני מצדיק את עצם היותו לידך..

אלימות מילולית, הייתם אומרים?

גבר נורמלי, אלו הרגשות? של ביטחון ותו לא?

בעצם בחורה עם אופי X מסוים ובפגישה את יוצאת עם הרגשה חבל שאני לא מספיק כך חבל שלא כך..

השוני הזה מאוד הפריע לו,אבל מנגד זה קרץ לו והוא דאג להבהיר את זה

בהשוואה לבחור קודם שקיבל אותי כ מ ו שאני עם האופי שלי כי פשוט היה דומה לי

הענין פה זה לא הדמיון או השוני

(לפעמים אנשים דווקא לא יאהבו אנשים שדומים להם).

הענין הוא האם את מרגישה טוב עם עצמך ליד בן אדם או לא.

אם את מרגישה לא יוצלחית- אז פשוט לא. את לא אמורה להרגיש ככה ליד אף אחד, ובטח לא ליד בעלך.

לא יודעת אם יהיה גבר אלים או לא

אבל נשמע שכדאי להתרחק ממנו.

את אמורה להרגיש ליד הבחור שלך שהוא מקבל אותך ורוצה אותך בדיוק כמות שאת, שהוא לא מצפה ממך להשתנות,

ייתכן שזה סתם אנוכיות או התנשאות או מידות רעות או חוסר בשלות, בטוח שהוא לא מתכוון לרוע וכפי הנראה לא מודע להרגשה שהוא יוצר לך,

אבל מגיע לך להרגיש הכי הכי שבעולם, את אמורה לצאת מפגישה בהרגשה טובה. את אמורה להרגיש שהיית.

אגב, כמה זמן אתם יוצאים? והאם ניסית לפתוח איתו את הנושא?

כי ברוך ה' זה נגמר עאעאעאעאעאעאאא

איזה כיף

אבל יש סימנים לפעם הבאה

העיקר לומדים ;)

לבקשתך סימנים שאמורים להדליק נורה אדומה-

גבר שמחנך אותך, מנסה לשנות אותך

לא מעריך את הדעות שלך וגורם לך להרגיש לא ראויה להערכה

אלים פיזית או מילולית

מתפרץ בכעס בלי שום פרופורציה לעניין

רכושתני (מערכת היחסים איננה שיוויונית, רק הוא קובע ומחליט)

קנאי (להבדיל מקנאה רומנטית כאן הקנאה לא יוצרת הרגשת ערך ומחמאה אלא חנק ובידוד)

מאשים אותך הרבה

עובר בקיצוניות בין מצבי רוח שונים

מגביל אותך בעשיית דברים שאת אוהבת או גורם לך לנתק קשרים עם אנשים שאת אוהבת

תחושת השפלה/ רמיסה

שליטה מוחלטת בהחלטות

את מוצאת את עצמך מתרצת התנהגויות שלו שוב ושוב לסביבתך הקרובה או מתביישת לספר התנהגויות/ חילופי דברים ביניכם

תחושת חוסר אונים, פחד ובלבול

זה כ"כ היה ככה 

80% בערך

תודהההההה אינסוף

איפה אפשר לקבל עוד מידע בנושא,

ודוגמאות שיותר רלוונטיות לאלימות נשית כלפי גבר?

(הכל טוב, תודה, פשוט מעניין אותי הנושא...)

יש אתרים, או מאמרים שעוסקים בזה?

גם כלפי אנשים אחרים. אם תראי אותם במהלך הפגישות אתו, מופנים למלצר או מי שפגע בו (למשל), תתרחקי. הייתי ממליצה לשאול שאלות ישירות מהסובבים אותו: איך הוא מגיב במצבי לחץ, סטרס, כעס. אם יש לו בעיה בזה, תשמעי משהו וכבר יש לך על מה ללכת (או לנתק). אפשר גם גרפולוגיה לבדוק נטיות של כעס, שתלטנות, התאמה לכתב יש שלך וכדומה. בהצלחה!

@EEEEEE, אני מתנצל על מה שאני אומר עכשיו,

אבל הדברים נאמרים מתוך כאב, איכפתיות כלפיך

וקצת ניסיון חיים שהספקתי לצבור.

נפגשתי מקרוב עם סיפור אחד, ושמעתי על אחרים:

שאשה סיפרה לי שעברה אלימות נפשית וטיפלה בזה,

ובשיחה איתה גיליתי שהיא נמשכת לסוג כזה של אנשים,

אדם שהוא מאוד דומיננטי, יודע מה הוא רוצה וקצת מניפולטיבי,

ואז היא מבטלת דעתה ורצונה כלפיהם, ואח"כ סובלת מזה.

[אין פה האשמה כלפיה, חלילה, אבל זה הצד השני של המטבע].

אם את מסוגלת לשאול שאלה כזו, תבדקי את עצמך.

כאשר משפילים מישהו, הוא אמור להיעלב ולהרגיש לא טוב.

ממילא הוא אמור לברוח מהקשר במקום.

[כמובן, כולנו עלולים ליפול ולפגוע מדי פעם,

ודווקא כאשר יש קרבה , הסיכוי לדרוך זה על זה גדל.]

לעניות דעתי, כאחד שכאב לו כשראה את ההודעה שלך,

את חייבת לבדוק את זה, ואם צריך - לטפל בזה.

שלא יובן לא נכון, טיפול זה לא מינוס או דבר שיש להתבייש בו,

וכמו שבבעיות גופניות, ל"ע, זה מובן, כך גם בבעיות פנימיות יותר.

את חייבת לפתח בעצמך נפש שמסוגלת לדחות אנשים כאלה,

שיודעת שאת טובה, ואת ראויה, ואת ממש שווה,

ומי שגורם לך להרגיש לא כזאת - שיחפש את החברים שלו,

אבל שיתרחק ממך ומשכמותך (וייתכן שגם הוא צריך טיפול).

אני מתנצל.

אין בדברים שמץ התנשאות או עלבון,

נטו אכפתיות ורצון למנוע כאב נוסף.

מאחל לך המון טוב ושמחה!!

ושבת שלום לכולם

גם הקטנה וגם אובססביות מעידות על גבר אלים.. לא כן?

את שם הארגון אבל נדמה לי קשור ליד שרה בירושלים

אבל עדיין יכולים תמיד להראות יפים עדינים מתחשבים בחוץ ובבית אין לדעת..

לא רוצה סתם להביא חשדות אבל זו המציאות לצערנו.. משיחות עם נשים מקרוב..

לדעתי שורה תחתונה

המון המון המון המון המון תפילות, ולהיות עירנים לנק' שהפנו אותנו..

תודה לכולם

נושא מעניין

התאהבות

זו הבעיה הגדולה

שעון חול כל השכל יורד מלטה... 

ככה יש יותר סיכוי שההתאהבות לא תמחק לגמרי את השכל

לכן חשוב להיות מודעים מראש לדברים ולבדוק אותם כמה שיותר מוקדם

זה היה אחד הפחדים הכי גדולים שלי.

ולמה?

כי ידעתי שקשה לי לעמוד על דעתי ולומר "לא" ואני מטבעי אוהבת לרצות אנשים.

כי היו לי קשרים עם חברות שהיו גם די "שתלטניים"

כי הכרתי בעצמי שאני נוטה להאשים את עצמי בדברים שקורים ולא את הסביבה.

כי הכרתי גם שיש לי נטיה "להסתבך" עם גברים שיש להם בעיות.. 

זה אחד הדברים הכי חשובים שלקחתי מההצגה על נשים מוכות (ולא של נועה אריאל - של מישהי אחרת, שאני לא זוכרת את שמה, אבל זוכרת כמעט מילה במילה את ההצגה מלפני 15 שנה.. זה מתחיל ב"פרחים, הוא קנה לי פרחים"..)

ולא - אבא שלי לא היה אלים בשום פנים כלפי אמא שלי (דווקא היא מאוד אסרטיבית). זה לא תמיד קשור. יש אופי גם לבן אדם עצמו.

איך נצלתי - התפללתי הרבה לקב"ה - שיתן לי בעל טוב, לא אכפת לי גיל, עדה, מראה, רמה דתית. העיקר שיהיה בעל מידות טובות, בעיקר בעל ענווה, ושתהיה לו יכולת תקשורת טובה (שידע להקשיב ולי ושיהיה לו חשוב מה עובר עלי)

ועוד - פתחתי מול חברות את היכולת להיות קצת יותר "אסרטיבית", וגם יותר פתוחה ולהגיד מה אני מרגישה. זה לא היה לי קל בכלל אבל היה תהליך נצרך בשביל שאוכל להתחתן כמו שצריך. 

ברוך ה' - קבלתי בסוף מה שרציתי ויותר. אבל היו כמה הסתבכויות בדרך, וזה שהייתי מודעת לזה שאני נמשכת לאנשים כאלה, עזר לי בסופו של דבר לקבל את ההחלטות הנכונות (וחלק גם הם קבלו, ברוך ה'...)

וקבלתי בעל מאוד "עדין" יש שיגידו יותר מדי. יש לזה גם חסרונות, אבל עם אופי כמו שלי - היתרונות עולים בהרבה על החסרונות.

והתהליך הזה של "לא להיות אישה מוכה" נמשך גם בתחילת הנישואין, הרבה בזכות בעלי. עד היום הוא יכול לשגע אותי שאני לא מסוגלת לומר "לא" לאנשים ולהכריח אותי לחשוב גם על טובתי.. אבל היום אני כבר לא יכולה לראות את עצמי כאישה מוכה (לא פיזית ולא נפשית)... ממש לא... 

מה שרציתי בכל זה להגיד הוא - שגם אם תכירי מישהו שהוא לא "בעל מכה" ממש בפוטנציה - אם לא תהיי מודעת לזה שאת נוטה להיות "אשה מוכה" - זאת אומרת - להרגיש שאת היא הלא טובה ואת היא זו שצריכה להשתפר, ולא לדעת לעמוד על המקום שלך והאופי שלך - הזוגיות יכולה להגיע למצב כזה של שולט ונשלט גם אם אותו אדם היה מתנהג לגמרי אחרת עם מישהי אחרת. ולכן חשוב מאוד להכיר בקושי הזה שלך ולחפש מישהו מתאים שתוכלו להבנות יחד, וגם לעבוד על האישיות שלך לפני החתונה. (ואני לא אומרת שלא משתנים תוך כדי החיים - בהחלט כן - אבל זה צריך להיות הדדי ומתוך כבוד ואהבה.)

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.