אז ניסיתי לקדם איזה שידוך,

(לא בשבילי)

ונראה מה יצא מזה..

שוחחתי ארוכות עם חברה, והתעדכנתי בעניני לנ"ו שלה.

סדרתי כמה ענינים

והרבה התבטלתי

בכל זאת חופש....

(ניצן, מה עם האתגרי כתיבה? התגעגעתי!!)

אז קבלתי איזשהי הצעה,

ממש באויר עדיין....

אבל העולם פשוט קטן.

לא קטן,

קטנטנן.

אני עוד באמצע לצחוק מהענין

ואם יצא מזה משהו זה יהיה הזוי ברמות אחרות.

ואז תוכלי להגיד באמת איזה עולם קטנטן ונחמד 

אני מבינה שאת יוצאת מהפסקה עם ההצעה הזאת?

שיהיה לנ"ו בהצלחה

ובלי סיבוכים....

כשאני אומרת את זה להורים שלי הם מאימים עלי שהם אכן יעשו את זה ויזמינו אותי לוורט.

ועם חסיד!

ואז אני נכנעת ומוכנה ללכת לבדוק בעצמי

בהצלחה בדילמות

חחח - לקראת נישואין וזוגיות

ותצאי מהממת לדייט!!!!

לכי תשתי שוקו

ואחרי זה תדליקי בחדר מזגן על קור

הניחי ראשך על כר נוצות תפוח

תתכסי בפוך עבה

ותלכי לישון

(אלא אם את גרה בירושלים, ואז את יכולה להוריד את החלק של המזגן)

וכעת אני אלך לקרא את מה שכתבתי לך בהודעה זו, וליישם

(בלי החלק של השוקו, סתם כי אני עצלנית ויותר קל לי לפנק אחרים מאשר את עצמי. איזה כיף לבעלי , יאללה שיבוא כבר. אפילו קפה אני מוכנה להכין לו )

שוקו הרבה יותר טעים

שוקולד מריר עלית רגיל.

וברור שחלב מורתח,

ככה גם אין מים בכלל ולשוקו יש טעם אמיתי של חלב ולא טעם מזויף של מים, וגם השוקו רותח.

מתי יהיה לי כח לפנק ככה את עצמי?

האמת שהייתי שמחה לדבר איתו עכשיו

אבל להעביר את זה יהיה קצת בעייתי....

אבל תלך לקפה נאמן. הם מכינים שוקו מעולה

עכשיו תחזרי לקרוא מה שכתבת לי

רק שיהיה לפעמים...

(ואני תומכת גדולה של החתימה של איוושה)

יש לך שבוע עד תחילת סמסטר...

אז----

זה הזמן!

גם במהלך טיול זה אחלה

http://www.zusha.org.il/story/%D7%9C%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%9B%D7%9C-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9D/

שתדעו שמאז שהבנו את החשיבות של זה, אני והחברות במכללה היינו מפנות חצי שעה מידי פעם בשביל לשכב על הדשא ופשוט להסתכל אל השמים. תענוג צרוף

טוב, אז לשימושך, מעתיקה את הטקסט:

"אחד מחסידיו של רבי נחמן מברסלב היה עני מרוד. פעם אחת ביקר ר' נחמן בביתו של האיש עם חסיד אחר בשם חַייקְל. באותו ביקור הפציר חייקל בר' נחמן שיברך את העני בפרנסה. אמר ר' נחמן: "אני אין לי ברכת שפע לברך אותו, אך אם תרצה – ברך אותו אתה."
חשש חייקל כי יזיק לו הדבר אם יברך את האיש בנוכחותו של הרבי, אך לאחר שהבטיח לו ר' נחמן כי הרשות בידו לברך, לקח חייקל את כלי המים שהיה בבית ושפכו אל הארץ. אז אחז חייקל במחתה של הגחלים, ופיזר את המים על רצפת הבית כשהוא קורא: "שפע למזרח! שפע למערב! שפע לדרום! שפע לצפון!"
לא עבר זמן רב עד שהפך אותו חסיד לעשיר גדול. מאז נעשה עשיר נמנע מלבקר אצל הרבי. מתיירא היה שמא יתחיל הרבי או אחד מחסידיו לדבר אתו, ולא היה לו פנאי לכך, שהיה טרוד בעסקיו.
פעם אחת, בזמן היריד בעיר ברסלב, רץ אותו חסיד במהירות אל השוק כדי לקנות ולמכור ולעסוק במסחרו. חלונות ביתו של הרבי פנו אל הרחוב המוביל אל השוק. חשש החסיד כי יבחין בו הרבי, ובשל כך עבר בריצה את הרחוב. אך הרבי הבחין בו, דפק על החלון וקרא לו שייכנס. הצטער על כך החסיד ובעל כורחו נכנס אל הבית.
פתח הרבי בשאלה: "האם הסתכלת היום על השמים?"
"לא," השיב החסיד.
ליווה אותו ר' נחמן אל החלון וביקש: "הבט בחלון ואמור לי מה אתה רואה."
הסתכל החסיד בחלון ואמר: "אני רואה עגלות וסוסים ואנשים רצים הנה והנה."
אמר לו ר' נחמן: "בעוד חמישים שנה היריד יהיה יריד אחר לגמרי. כל מה שאתה רואה כאן לא יהיה עוד. הסוסים יהיו סוסים אחרים, וכך גם העגלות והסחורות ובני האדם. וגם אני לא אהיה כאן, וכן אתה לא תהיה כפי שאתה כאן היום. ואני שואל אותך – מדוע אתה טרוד ובהול כל כך, שאפילו זמן להסתכל על השמים אין לך?"
אז קרא הרבי לחייקל שהיה בחדר הסמוך ואמר לו: "ראה חייקל מה עשית בברכתך, אפילו זמן להסתכל על השמים אין לו."

מקור: אתר זושא - מגלים את הסיפור החסידי

תני כיף

אבל אם כבר התחלת

תאזרי כוחות

כדאי לך!

דייט באוויר הקריר

שוקו חם

אח"כ חזרי אלינו להוציא עליו את עצבייך

סתם

בע"ה יהיה טוב מאוד!

יש אופציה אחרת? 

ותודהה

זה אחלה עונה לצאת בה

הרבה חזרה לשגרה

הרבה פחות בעינייני לנ"ו.

עקרונית אמורה לחזור לאיזה רעיון שדחיתי לאחרי החגים

אבל אחרי החגים הגיע והחשק לא

ודיברתי עם חברה בטלפון  כמעט שעתיים...

ב"ה שמחה במקום שלי

ככה

תודה ה'

אבל זה בכל זאת מחשיד 

עשיתי קצת השתדלות בנושא שידוכים 

ובכללי לא מרגישה טוב כל כך ..

מקוררת...

מתפללים לבהירות הלב.. 

(לפעמים פשוט מתחשק שיקבעו לי עובדה עם מי אני מתחתנת וסלאמאת!)

לפעמים אני ממש מקנאה בחרדים (בחסידים יותר נכון)- הכל אצלם כ"כ פשוט

(אם כי קצת מגעיל). אבא ואמא מוצאים עגבנייה טובה בשוק משדכים אותה למלפפון היקר שלהם, מכינים סלט נפלא ונגמר הסיפור 

הרגת אותי..

אבל חולה על חסידים.. הלוואי עלינו הפשטות והתמימות שלהם..

אה וכן לא הייתי משתמשת במילה מגעיל, זה גם לא מכבד לדעתי.. 

ולא הייתי מגדירה את זה כמגעיל,

אבל כן חסר.

מאד חסר.

(ואגב זה לא מונע את בעיית הרווקות, פשוט המעורבים בענין הם אחרים )

קראתי פעם על מחקר

שככל שיש לאנשים יותר דברים במקרר הם פחות אוכלים, כי קשה להם לבחור.

זו נקודה למחשבה 

שיהיה בהצלחה!

אם זה שלך - שילך מהר ובקלות.

ואם הוא לא שלך- שהוא ילך מהר ובקלות.

(חיהלה,  שם שם)

@חיהל'ה תגלה לתדהמתה שהיו כאן שתי לב

@חיהל'ה איזה משמח לשמוע סוף סוף!!! 

האמת, גם אצלי מתחיל לזוז קצת עניינים, אבל לאטטטטט

איך הברכה התקיימה מהר!!

בעז"ה יבוא אחד אחר אחרון מהר מהר

הצעה מ ע ו ל ה, באמת מעולה, שחיכיתי שבוע (!) לעדכון בנוגע אליה (הנסיבות מקלות, ענייני זמינות והכל), נפלה.

ועוד מסיבה ממש מצחיקה - לא כי הבחור פסל, אלא כי אי אפשר להשיג את מי שאמור להציע לו...

משמיים

אז בינתיים, אתמול עניתי לבחור שכתב לי בשבע ברכות. נראה מה יצא מזה.

ונראה לי שאקבע עם השדכנית בהמשך השבוע (מהשרשור הזה: בחורים תורניים שמעוניינים להשתדך - לכאן - לקראת נישואין וזוגיות)

ושמעתי כמה הצעות,

מקווה שמאחת מהן ייצא משהו..

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת