יותר נכון - חוזרת ללימודים..
ואילו לי כח לזה..
כל השנה שעברה עבדתי ולמדתי במקביל, זה סחט אותי כהוגן - אבל גם היה טוב בשבילי..
אבל פוטרתי🤔
בגלל חוסר בתקנים..
ומשום מה החלטתי שהמקום לחפש לי בלחץ עבודה חדשה ל1.9 ,
יהיה נחמד להעביר את חודש החגים בלי נטל של עבודה..
ורק אחרי החגים אתחיל לעבוד.
הבעיה היא,
שאין עבודה..
הייתי חודש וחצי במצב שאנו כזה,
באמצע גם ביקשו ממני להחליף שבועיים מישהי בגן מסויים זמנית לגמרי -
וקפצתי על זה רק בשביל התלוש לביטוח לאומי..
ועכשיו,
אני מתחילה השבוע לימודים,
אני לא עובדת - וקצת בלחץ מזה, כי אני כבר בחוב קטן מהתשלום הראשון ללימודים..
אבל מצד שני -
אין לי כח לחזור לשגרה הזאת!
אין לי כוח לנסיעות, ללימודים עצמם - אין לי חשק,
וגם לא לחפש עבודה..
אני עושה את כל זה רק כי אני חייבת,
כח בשכל אני מבינה שאני צריכה..
אני גם מבינה ששגרה עמוסה זה דבר שטוב בשבילי -
אבל אין לי טיפת מוטיבציה להתחיל אותה..
אולי החודש וחצי של השביזות בבית גרמו לזה,
אולי השחיקה..
מה יכול לעזור לי?
מאיפה לוקחים מוטיבציה ללימודים ולשגרה,
למציאת עבודה - ולרצות להתחיל לעבוד בכלל?
תודה מראש למי שיענה..






