אנחנו 7 נפשות,

מכסת בממוצע מכונה ליום, אחרי שבת כמה.

מכונה של 7 ק"ג.

משתמשת באבקה, לפעמים מרכך.

אין לנו מייבש. אני מסתדרת עם זה.

לדעתי, הסוד הוא דווקא במיעוט בגדים.

ככל שיש יותר בגדים בארון, בסוף יש יותר כביסה לכבס.

יש לנו כ-5 סטים של בגדים לכל ילד ליום חול, לשבת 3 מכנסיים ודי הרבה חולצות.

כך שבד"כ זה כבס ולבש ולא מצטברת הרבה כביסה.

אני תולה בחורף בבית על מתקן ובינתיים זה בסדר. עוד לא חוויתי חורף עם 5 ילדים, נראה מה יתחדש

וכשהכביסה מתייבשת אני מקפלת אותה על המתקן וישר לארון.

כך שלא נערמות ערימות כביסה לא מקופלות.

אם אין לי זמן לקפל - אני פשוט לא מורידה מהמתקן.

יש לי גם חבל במרפסת שלא נוח להשתמש, אז בקיץ אני נעזרת בו לדברים גדולים

כמו מגבות, סדינים וכדומה.

קודם כל משתדלת לקנות בגדים בצבעים דומים כמו שחור כחול כהה שאז נכנסים לאותה כביסה וגם לא רואים עליהם כל כתם. לא משתמשת במייבש בכלל. אני עושה ביום אחד את כל הכביסות ואז מקפלת הכל ביחד. יש לי מתקן שמוציאה אותו החוצה ומתייבש בלי בעיה. בנינו כמה ימים של גשם יש בשנה? רוב החורף יש גם שמש. משתמשת בסטריפים של קולון אז שמה את הכביסה ואז סטריפ וזהו אין התעסקות של אבקות וכאלה. שמה תמיד סינרים ולא מחליםה על כל פיפס, אמא היא לא מכבסה, מכניסה את זה טוב טוב לילדים לראש

מכונה אחת ביום,

ארבע נפשות ,

אני לא ממלאה את המכונה בדחיסה עד הסוף, כי הכביסה יוצאת יותר טוב כשהמכונה לא מפוצצת.

יש לנו מכונה של חמש קילו, מכניסה פנימה גג ארבע בכל מכונה.

בבוקר לפני העבודה וגני הילדים (לא כל יום, פעמיים בשבוע בערך) שמה מכונה להרתחה על 60 מעלות של שמיכות של הבת הקטנה, מצעים, מגבות וכד' . ככה חוזרים מהעבודה ואפשר לתלות

משתמשים במגבת 3-4 פעמים לפני שהיא הולכת לכביסה. לא יותר אבל גם לא פחות. מצעים מחליפה פעם בשבוע. 

משתמשת לכביסה של הילדות בג'ל אריאל בייבי, קונה ברמי לוי במבצע כי שם ראיתי שהכי זול, מוציא טוב את הכתמים של האוכל (סרבנית סינר ) ומתאים לעורה העדין של הג'ינג'ית הלבנבנה-ורדרדה שלנו (לא יודעת מאיפה יצאה לנו ככה... חומרים לא מיוחדים לתינוקות עושים לה גירויים בעור) מרכך, קניתי מרכך לתינוקות זול ואיכותי באושר עד , לבן של איזו חברה לא מוכרת , נראה לי ששמה "קוקולינו" עם ציור של דובי, ריח מעולה, בקבוק גדול של שני ליטר מרוכז עולה 15 ש"ח .

מוסיפה סנו אוקסיג'ן בייבי ג'ל במקרה הצורך, מוציא יופי את הכתמים. 

לכתמים סרבניים ומרגיזים משפשפת עם סבון כביסה "אסטוניש" ומרססת ספריי קליה, אם צריך, לפני המכונה.

לכביסה שלנו משתמשת בג'ל של פרסיל, פחות מוציא כתמים מהאריאל לדעתי, אבל הוא בסדר, הייתי משתמשת באבקה עד לא מזמן אבל סתם היה עושה ליכלוך אז החלטתי להשקיע עוד קצת בג'ל ושיהיה לי יותר נוח. ובמרכך כביסה בדין או לנור או מקסימה. מה שיש במבצע ונראה לי איכותי ומריח טוב הולך.. קונה רק במבצעים, אף פעם לא במחיר מלא. 

כדי לייעל : מפעילים מכונה לפני היציאה לעבודה / לימודים, חוזרים הביתה ואפשר לתלות. 

במייבש אני לא משתמשת הרבה, רק בחורף כי יוצאת לי הנשמה עד שהכביסה מתייבשת, בקיץ רק למגבות כי מגבות לא מהמייבש לא עושות טוב לעורה העדין של הג'ינג'ית שלנו.. 

לנו יש יותר מדי בגדים (2 נכדות יחידות משני הצדדים, וגם אין הרבה נינים, אז יש צי של סבתות-סבתות רבה - דודות שלהן-דודות שלנו שמפציצות אותם בבגדים ) ברמת המוגזם כבר.. אבל זה נוח כי אף פעם לא קורה שאני נתקעת בחורף בלי בגדים נקיים ויבשים . לא יודעת איך מסתדרים עם 5 סטים ליום חול, בטח מתבלה..

לבנות שלי יש לכל אחת איזה 15-20 סטים ליום חול אבל בסוף העונה הכל שמור טוב ולא בלוי, למי שיבוא אחר כך. אני לשמחתי שומרת טוב על בגדים. 

3 ביום נשמע באמת המון

לא מצליחה להבין איך אפשר להגיע לזה

נראה לי שכל הפעלה עולה משהו כמו 2-4 ש"ח

נגיד שעושים 7 מכונות בשבוע - זה יוצא לחודשסביב ה100 ש"ח

אם המייבש היה מקפל כביסה מזמן הייתי קונה...

אבל הוא חוסך רק את התליה וההורדה שזה ממש כלום מהעבודה,

תמיד חשבתי שמייבש זה בשביל שיתייבש מהר, לא בשביל חיסכון בעבודה

חוץ מזה שאין לי מקום טוב לתלות בו בכלל.

בירושלים בלילה הכביסה בחוץ נרטבת לחלוטין (מה שאין כן בגוש דן) ולכן אי אפשר להוריד מייד בבוקר.

מצד שני לא אוהבת להשאיר כביסה בשמש שאז היא דוהה ונהרסת וכל הרעננות יוצאת ממנה.

יוצא שיש איזה שעתיים שבהן טוב להוריד.. נו באמת.

אוהבת לתלות בפנים, יוצא נקי וריחני.

אבל לוקח קצת יותר זמן ולכן המייבש נחוץ לי לחלק מהכביסה - מייבשת מגבות, גופיות של בעלי, גרביים וכאלה. דברים עבים או גדולים. לא מצעים ודברים יפים.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....