בס"ד

מה יש לשנות? איך?
רוצה לפרט?

כמו שבוודאי ידוע לך מערכת המשפט בנושא הגירושין לא ממש שווה ואם יורשה לי לצטט מישהי כאן מהפורום "אם אי פעם תראה אדם תלוש אוזניים ברחוב...דע שזה שופט שילדים להורים גירושים סגרו איתו חשבון".

כמו הרבה עוולות במדינה שלנו בפרט ובעולם המערבי בכלל, קיים גם נושא הגירושין, לדוגמא העובדה שאבות "מקבלים" את הילדים לביקורים, הרי מי לא היה רוצה אבא בדיוק כמו אימא? והרי דבר זה מעוות הוא מכיוון שהילד מבחינה ביאולוגית שייך לאב בדיוק כמו שהוא שייך לאם..אם כך מדוע יקבל האב רק ימי ביקור? ומי בכלל מערכת המשפט שהיא תחליט את טובת הילד?? הרי אם היינו מבקשים מהם להרוג את אחד ההורים שלהם באופן רטרואקטיבי, את מי מהם הם היו הורגים, וכי מדוע הם(מערכת המשפט) משאירים אותנו "חצי יתומים" בעוד ההורים שלנו בחיים?? זו רק דוגמא אחת שמכוחנו לשנות דווקא בגלל שאנו נערים.

אבל בנוסף לדוגמא זו ישנם עשרות דוגמאות למשל להראות לעולם מה גירושים עושים לילדם ובכך אולי להצליח לעזור למנוע גירושין, או למשל להאבק למען מקרים מעוותים בשביל הילד שסובל מהם רק בגלל שהאימא הלכה לחפש הרפתקאות או בגלל האבא שצריך מרחב, או ובעיקר להראות לכולם שלנו יש מה להגיד בנושא ואף אחד לא יכול להחליט בשבילנו אפיה נגור, כמה נגור ועם מי

כן אני יודע שאני מדבר על לשנות סדרי עולם אבל שתדעי שהכל תלוי ברצון, ליתר דיוק בכח הרצון. הבאת קטע מהמגילה חשבי עליו בבקשה "ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות"...אני עברתי הרבה, ואני רואה הרבה חברים שלי שסובלים, אני רוצה לשים לזה סוף אשמח שיצטרפו אלי כי לבד אני אחד בודד שאולי יצליח להזיז קצת, אבל אם נתקבץ יחד...נצליח למנוע מאחרים הרבה סבל שאנחנו עברנו.

מה שקשה - עושים מייד

מה שבלתי אפשרי - לוקח קצת זמן

בס"ד

ב. לא הבנתי מה אתה מצפה מהנוער לעשות? הפגנות?
לויד'ת, בגיל הזה אני כבר מחליטה על עצמי ולא הבי"מ מחליט לי איפה להיות..
לדעתי- זה יותר עניין של האבות..

כן אבל השאלה מה היה, לפני שהיית בגיל הזה.

גם אז החלטת בעצמך?? לא!! ויכול להיות שטוב שכך אבל האם ההחלטה הייתה שיוויונית? אגב אני מבקש ממך שתתסכלי איפה את גרה(בתעודת זהות) הבית של אימא שלך נכון?

אז הפויאנטה היא שגם אם היית גרה אצל אבא שלך היה כתוב שאת גרה אצל אימא ובכדי לשנות את החוק את צריכה נוכחות של ההורים שלך ועורך דין. זו הייתה סתם דוגמא קלה.

נכון בחלק מהמקרים שאמרתי באמת זהו תפקיד האבות אבל הם לא יכולים לעשות אותו מכיוון שהחוק מעוות ואן להם איך להילחם בו מכל מיני סיבות שאשמח לפרט לך אם תרצי ומתוקף היותנו "נייטרלים" אנחנו אלא שיכולים לשנות הרבה יותר.

אני אתן לך קטע לעיין בו ואחריו תגיבי...אם היינו נלחמים אולי לאותו אבא היה את הבן שלו, אבל בית המשפט יודע את טובת הילד לא? מסתבר שלא ובכוחנו לשנות זאת.

אגב ההודעה שהעלתי פורסמה בפורום "המשפחה היהודית נגד הפמיניזם" לפני מספר חודשים

 

קראתי אבל עדיין אני לא מבינה מה אתה רוצה שנעשה?

ואני יעשה בשמחה!

סליחה לחצתי אנטר וזה שלח...

אםם ישנם הרבה דברים שאפשר לעשות הראשון שבהם האו להעלות את מודעות הציבור לנושא הנ"ל

אחרי זה שזה לכשעצמו פרוייקט ענק אפשר לכתוב כתבות, ואפילו להגיע עד לכנסת לדבר, תתפלאי אבל יש הרבה אנשים שמאוד ישמחו לשמוע מה יש לנו להגיד בנושא.

כמוכן אני בטוח שיעלו עוד עשרותרעיונות כגון לעזור ולצאת להפגנות נגד דברים שאנחנו מאמינים בהם.

כמו גם השאיפה שלי היא לצרף למעגל זה לא רק אנשים שההורים שלהם גרושים.

אותי שיכנעת , אני איתך למרות שזה נשמע הזוי לגמרי....אבל זה מתחיל מהזוי ובעזרת ה' יגיע למציאות!!

בס"ד

אבל עוד לא שכנעת אותי למה שאעשה את זה?

מתי מתחילים ואיפה?...

 

אני שמח, בז"ה נתחיל עשייה בקרוב...אני צרי איתי קשר במסרים אישיים או בפורום.

אשריינו שזכינו להיות חלק מתהליך ענק שכזה

בגירושים?

אנשים לא יפסיקו להתגרש בגללינו!

מה אתם רוצים שנעשה?? למה אתם רוצים שנגרום?

מה אתם רוצים לשנות?

(סליחה על החפירה, היה לי חשוב שתבינו...)

תשמעי לא סוד גדול שיש הרבה אנשים שסובלים מהדברים האלה בצורה נוראית ויש גם כאלה שמגיעים כל כך רחוק ואפילו מתאבדים בסופו של דבר, בתור אנשים שעברו את כל התהליך הנ"ל שמלווה בהרבה כאב מיותר, דווקא לנו יש את הכח לשנות כי אנחנו יודעים את מה שמרגיש אותו ילד קטן.

אותו כאב מיותר וסבל מיותר, אני מאמין שלך, לי, לנו יש את הכח למנוע.

"ומי אםלעת זו הגעת למלכות", מי יודע אולי כל מה שעברת נועד כדי שאת תילחמי בזה ותשני...מה שקורה לנו הוא מן שמייה ולכל דבר יש סיבה, אולי הסיבה היא בעצם מטרה...מטרה שאולי תשנה משהו ולו הקטן ביותר.

ידוע שה"אמא" יותר קרובה לילדים, היא זו שילדה אותם
אם הילד פחות מגיל 13.. הוא לא יודע מה הוא רוצה
וצריך להחליט במקומו..
אבל יש מיקרים בהם האב/האם לא אחראים ולא משגיחים על הבן ולכן צריך להרחיק אותם מהילדים או לפגוש אותם רק בזמנים מסויימים
אז מה יש לשנות פה?

אבא: אני לא לוקח מפתח. אם אתה הולך לישון תשאיר לי מפתח בחוץ.
😁😅🤦‍♂️

גם אם בנסיבות לא משהו...

 

קראתי מה שכתבת, איזה מצב נאחס בהחלט, וממש מבאסים שככה הם עשו.

אבל תני לי להגיד לך משהו אישי: במשפחה שלי יש כמה אנשים שלא מדברים ביניהם. זה משהו של שנים, עשורים, ואני כמעט היחידה שמדברת עם שני הצדדים אז תופסת את כל האש והרטינות של כל אחד על השני.

מה שלמדתי מזה זה שלהגיד שזה היה באחריותו וככה למשוך את זה זה הכי קל, הרבה יותר קל מאשר להרים טלפון ולשבור את זה, ובאמת שמגיע לך לכעוס עליהם אבל בסוף תחשבי על זה - את כועסת עליהם כי לא שמרו איתך על קשר ולא היו איתך ברגעים חשובים בחייך, את באמת רוצה להיות עכשיו זו שמוסיפה עוד אבן לחומה הזו ביניכם בכך שתפספסי אירוע גדול כזה בחייו?

קחי זאת כהזדמנות, פתח ביניכם שאת יכולה עכשיו לבחור אם להגדיל או לסתום. במשפחה שלי האנשים האלה כבר פספסו חתונות, בריתות, לידות, נקודות ציון חשובות בחיים...זה פער שקשה לסגור, אצלך זה עוד אפשרי. ואת תהיי בנאדם גדול שעושה את זה! גם אם עוד יהיה בך כעס, זה בסדר לא לכבות את הרגש בבת אחת, זה אנושי ומובן. אולי עם הזמן אפילו תוכלי לפתוח את זה מולם ולדבר על זה בדיעבד ולהבין קצת מה היה שם, אבל בינתיים, אני מציעה, לכי ותשמחי איתם. הם אחים שלך

 

ועוד דבר - יש לי אחים חורגים שאני בקשר חלקי איתם, ואחותי למשל בקשר הרבה יותר קרוב אליהם, זה עניין של תחזוקה ושל רצון. אבל בהחלט ייתכן שהקשר שלנו לא מאוזן, שמה שאני מרגישה אליהם זה לא כמו שהם מרגישים אליי (חלק גדולים ממני בעשור וחלק קטנים ממני בחצי עשור, ואנחנו בשלבים שונים בחיים אז הגיוני שמתייחסים לזה אחרת). 

פתרת לי הרבה דברים🥰

וגם כשראיתי אותם זה היה אחרי שנתיים שלא ראיתי אותם.
יש פער של מעל 10 שנים בינינו ואמא שלי, גם אם לא במוצהר, מרחיקה בינינו (הילדים של בעלה).

מדי פעם זה נראה לי מוזר אבל לא ככ מפריע לי.

ואני מצטרף ל @ניל"ס, את יכולה לבחור אחרת, ואם זה חשוב לך ואת אומרת שהיה לכם טוב אז אפילו כדאי לך לגשר על הפער.

אחרת זה עוד יותר מוזר...

זה מוזר ממש

אבל היא נותנת תחושה טובה, אז זה...

בטח בהתחלה זה מאולץ, אבל זו הזדמנות לקשר ביניכן (גם אם נראה לך מיותר ליצור איתה קשר וחיבור, שווה לנסות). מקווה שיהיה לך טוב!

ליל הסדר זה אחד המבאסים כשאתה לא נשוי וזה יוצא על שנה שכל אחד הולך למקום אחר
למצוא את עצמך אצל דודים או אצל ההורים של גיסך מרגיש תקוע

עשיתי את זה פעם בסוכות...

שונאת להיות נזקקת. ביחוד למקומות שהות

ובהחלט חג שמראה ומעצים את הקושי
נשמע לא קל להיות בין שני בתים בלי מקום בטוח לחג
ובתחושה שאת לא רצויה בשום מקום

מקווה שתהני אצל אחותך
השיח על התאבדות אינו מתאים וכדאי לחשוב על דרך אחרת להביע את במצוקה הגדולה שאת נמצאת בה
אם קשה לך תמצאי מקום לשתף
אפשר גם לפנות לער״ן / חברים מקשיבים

תתחזקי

השינויים מקשים ומכבידים, אין מקום יציב מספיק שנרגיש בו בטוחים.
אני רק רוצה שתדעי, שזו תקופה. והיא חולפת.
ובתקופה הזו כדאילקבל עזרה, אוזן קשבת, מקום חם שיקבל אותך גם עם המורכבות שאת מתמודדת איתה..

וכמובן כמו שברוקולי אמרה, שיח על התאבדות לא מתאים, וכדאי למצוא דרכים אחרות להתמודד עם מציאות החיים.
אני כאן אם תרצי הקשבה וחיבוק.
ואם אנשים זרים מתאימים לך בחג, מוזמנת לדבר איתי ונראה איך אפשר לסייע ❤️

וזה גם לא סיבה להתחיל להסביר לי שאצלך עדיף
כבר סיכמנו משהו. תתחייב בזה פחות.
אני לא יכולה לעזוב אותו לבד

אל תדבר ככה בחיים על אמא!
ואל תגיד לי שאני הבת שלך יותר מאשר הבת של אמא.
כי אני שמעתי אותך צועק על אמא שכבר היה עדיף ולא הייתם מביאים ילדים לעולם,
וזה היית אתה!
אין לך זכות לדרוש בעלות
אני לא חפץ

לא מעניין אותי כלום
תתווכחו מצדי עד שיבוא המשיח. שיבוא כבר

אתם בעיקרון לא בקשר יומיומי
אין לך אפילו את המספר העדכני שלה

המשפט ’’כל המוסיף גורע’’ מוכר לך?
מר מלומד

טריקת דלת.
עכשיו יכאב לך בלב

הגעת עד לפה כדי להרוס לי גם את מקום היחיד שיש לי בעולם לנשום אויר נקי?😢
השתנת.
אני לא אוהבת את זה.
ותעזוב אותי כבר לנפשי, אתה לא ראוי להיות אבא. אתה צודק.

טוב שיש לך מקום לפרוק, מקווה שזה עזר לך. ובהחלט לפעמים זה עדיף מאשר לצעוק אליו את כל הדברים שאת רוצה להגיד, במיוחד שבשעות כעס אנחנו אומרים הרבה דברים שאחר כך אולי נתחרט על חלקם...

אז מה המצב הבוקר?

ילדים לפעמים רואים את המציאות כלכך פשוט


(מזכיר לי שכשאמא שלי סיפרה לאחי הקטן, הוא התחיל לספר לה על כל ההלכות של גירושין שהוא מכיר- איזה קלף כותבים גט וכו')