הרגע הזה
אתה בטוח במשהו
ומישהו מערער לך את הביטחון
אתה חושב וחושב
והתיסכול אוכל אותך
אתה מנסה שוב
ואתה טועה. מסתבר
אנשים מסיתים אותך כל הזמן מה שאתה חושב
החיים טובים ויפים
אבל כשקשה
אין דרך לראות את זה . יותר נכון קשה
להתפרק בתוך עצמך ממש
ויותר נורא . אי אפשר לשתף
אף אחד .
אין כבר אמון בעולם
ובכלל אנשים שתדעו
כשקורה משהו רע
ואומרים לי הכל לטובה
זה לא עושה טוב . זה רק מציק
הגעתי למסקנה
אני לא אוהבת לפגוע באנשים
אני מעדיפה להיפגע
והוא אמר לי שזה נורא . ואני צריכה ללמוד לפגוע לפעמים
(נכון ?)
החיים . השגרה .
הם הוציאו ממני דברים טובים
ובכלל אני כבר לא נכנסת לדיכאון
ונגמר החיידק .
אבל למה אני מרגישה שריק לי מבפנים ?
למה אני מרגישה שאני עושה דברים לחינם ?
אנשים שואלים אותי כל הזמן אם אני בדיכאון
מותר לי להיות שקטה לפעמים ?
מותר לי לשבת ולהסתגר עם המחברת
והיא לימדה אותי התבוננות . אני מקווה שיעזור לי
החיים לימדו אותי לשרוד
אם כל הדברים האלה היו קורים לפני חצי שנה . הייתי מתמוטטת
אני מקווה לעשות את הדבר הנכון
אני מקווה שהם יבינו
אני מקווה לא לפגוע
אני מצפה מאנשים להקשיב לי . אפילו קצת
ואני מאמינה שבתוך כולם יש רגש
ומכולם אני מצליחה להוציא
גם לב של אבן אשר להמיס (מנסיון )
- לקראת נישואין וזוגיות