אני מרגיש שאני מאבד אותה - היא התפטרה מהעבודה על מנת לטפל בילדה , ישנה כ4-5 שעות בלילה ,בוכה בלי הפסקה , אני עובד ב2 משרות 12 שעות ביום ויש לי ימים שאני יוצא בבוקר כמו תמיד ( 6 ) וחוזר ב19 ( יש לי שעה וחצי נסיעה לעבודה לכל כיון ) לאחרונה היא מבקשת ממני לצמצם את העבודה כדי לעזור לה - אבל קשה מאוד לעזור כי הילדה התרגלה אליה לידיים בגלל הריפלוקס , וגם אם אצמצם את המשרה המשכורת תרד ביותר מחצי
היא לא מוכנה להכניס עזרה לבית , וגם.. יש נתק בינה לבין משפחתה מזה כמה שנים בגלל משהו מאוד חמור שהיא עשתה ואותו לא אוכל לכתוב כי אז יזהו אותי פה חברים שאני מעדיף שלא ידעו מהצרות שלנו.
אני מאוד אוהב אותם , כואב לי כשאני חושב שהיא עוברת טלטלה נפשית - עם ההנקה וההורמונים , גם החוסר שינה ששובר נחקרים של השב"כ לא תורם..
אני כותב עם דמעות , רק לשחרר קיטור..
)