https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t923504#10074506
התייחסות רצופה בזה:
פעמים רבות אני חושב שלא אמורים להיפגע או לקחת ברצינות כל מיני דברים, כי סך הכל הם חולפים ולא חשובים, אז פרופורציונלית הם לא קריטיים.
איוושה באה ולימדה בשמו של ר' נחמן (על הדרך הביאה דבר בשם אומרו ויהי רצון שנזכה שהגאולה תבוא לעולם במהרה) שבעצם חיינו באופן פרופורציונלי גם לא כה קריטיים, אז לאן אנו רצים?
ננסה להירגע ולהבין שגם הלימודים, הצעד שאנו מנסים לעשות בכל תחום יסתדר, כי גם עשר שנים חולפים מהר והשמיים והארץ יבלו אותנו

אבל גם החיים שלנו זמניים, אז איפה עובר הגבול של חשוב ולא חשוב?
@חידוש שלח קטע של הרמח"ל:
https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t924033#10078318
והתייחסתי אליו בתפיסת הצמתים, הרי אנו חושבים רק בצמתים באופן כללי.
האם כל יום הוא צומת?
האם נכון להתלבט הרבה?
האם צריך המון תזכורות לאן אנו הולכים?
(חבר אמר לי פעמים מספר שהסימן לכך שאתה זקן הוא שאתה מצטט את עצמך, אז הנה ההוכחה:
https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t924033#10078667


יצא לי מבולבל, אבל מקווה שהובנתי.
אשמח לתובנות מלמדות מכל חכמי וחכמות הפורום, ותזכרו את דברי שמואל לשאול




