לי היה מאזדה משנתון דומה. היא הייתה עולה כ-5-7K לשנה תיקונים.

בינתיים ירידת הערך של הפורד פוקוס שלי אפילו יותר גרועה.

תראי, יש דברים שגם אם תרצי, אין לך אפשרות לקצץ בהם.

לדוגמא? מס יישוב, משפחתון וכו'

יש דברים שהם עניין של סדרי עדיפויות- למשל שכר דירה.

את יכולה להחליט שאת עוברת דירה לדירה קטנה יותר ומשלמת פחות לחודש ומצד שני מוותרת על הנוחיות שלך

לגבי מה שרשמת:

חשמל- צריך לשים לב איך עושים את הממוצע החודשי. חודשי הקיץ והחורף עולים יותר (מיזוג וחימום)

400 לחודש, בחודש רגיל, זה קצת גבוה למשפחה בגודל שלכם.

דלק- גם פה צריך לבדוק כמה ולאן אתם נוסעים 

קניות- כאן יש קצת איפה להוריד.

ממוצע הקניות למשפחה הוא בין 80 ל150 ש"ח לנפש לשבוע.

כש80 זה ממש הגבול התחתון ו150 זה הגבול העליון.

אתם עומדים על 120 ש"ח לנפש לשבוע ולכן אם תרצו יש איפה להתייעל

(החישוב הוא 2500 לחלק ל4.2 [חודש הוא 4.2 שבועות] לחלק ל5)

להגדיל הכנסות- יש לכם מאיפה או שזה רק מחשבה על זה?

אתם יודעים מה זה יכול לדרוש מכם?

לפעמים כשמגדילים הכנסה יש גם יותר הוצאה וצריך לקחת גם את זה בחשבון

(בייביסיטר, נסיעות וכו')

שזה בעצם החור השחור שבולע לנו את כל הכסף.

קוראים לזה הוצאות שנתיות.

היה עכשיו חגים, לפני היה קיץ על שלל פעילויותיו וקיטנותיו

עכשיו יתחיל החורף שזה אומר ביגגוד, מעילים, נעליים, מגפיים וכו'

אח"כ יש חנוכה

וכמובן- אח"כ פורים ופסח.

יש במשך השנה טיפולי שיניים, בלאי של מכשירי חשמל, יציאות, ימי הולדת וכו'

למשפחה בגודל שלכם הממוצע עומד בערך על בין 20,000 ל25,000 ש"ח לשנה!

וצריך לקחת גם את זה בחשבון כי בפריסה חודשית זה יוצא +- עוד 2000 ש"ח לחודש

שזה כולל מזון, חומרי ניקוי, טיטולים, שמפו וכו'

הביגוד מתחלק ל2: ביגוד שנתי וחודשי.

כלומר: יש את הביגוד שאנחנו קונים על בסיס כמעט חודשי: גרביים לילדים, ציציות לילדים וכו'

ויש את הביגוד השנתי- לחגים, לקיץ ולחורף.

אם את רוצה לחשב את הדברים נכון אז ההוצאות מתחלקות ל3:

*קבועות- שאין מה להתייעל בהן. זה סכום קבוע.

כמו וועד בית, ארנונה, משכנתא, שכ"ל וככו'

*משתנות- בזק, חשמל, גז, מים, עמלות בנק וכו'

*צריכה שוטפת- קניות מזון, בית מרקחת, דלק, ביגוד חודשי, נסיעות לא קבועות וכו'

בהוצאות משתנות אין הרבה משחק. אפשר כמובן להתייעל ולא להדליק מזגן כל היום או לחסוך במים וכו'

אבל המשחק הגדול נמצא באמת בשטח של ההוצאות המשתנות.

שם זה הנושא של גבולות ושם יש בד"כ הרבה מה לעשות

הטיפ הכי גדול שיש לי להציע בנושא קניות הוא להתרחק ממבצעים!

ולכן משפחות שהילדים אוכלים במעון/ צהרון צריכות להוריד את סכום הממוצע

אתם קונים הרבה במזומן?

אני יודע ש"פעמונים" ממליצים לעבוד רק במזומן בגלל מגהצים חסרי אחריות. אני ממליץ הפוך - רק באשראי. זה מקל על המעקב אחר כך אחרי ההוצאות.

אפשר להוציא פלט ולעבור עליו.

הנה בחשבון הפרטי שלנו:

האם אתם מתכוונים לקחת הלוואות כדי לפתוח את העסק?

האם הוא מלווה ע"י יועץ עסקי?

עצה מעולה ששמעתי מיועץ טוב - בפתיחת עסק אם אין לך את סכום ההקשעה הראשוני הוא ממליץ לא להסתמך על הלוואות אלא על גיוס משקיעים.

אם לא הצלחת לגייס משקיעים זה אומר שלא הצלחת לשכנע שהעסק שלך אכן יכול להצליח כמו שאתה מצפה ואז אתה חייב לשכלל את התוכנית שלך. אם היית מסתמך על הלוואה רוב הסיכויים שהיית עלול למצוא את עצמך בעל חוב שאין לך מאיפה להחזיר אותו.

ובסעיף "הוצאות שונות" נראה לי שכדאי לשים יותר...

על החור השחור

כנסי כאן.

מתוך אתר פעמונים.

סתם ככה יש שם עוד המון חומר

בעזהי"ת

כלומר- אפשר לחיות מ7500; אבל פירוט ההוצאות שנתת לא הגיוני. 

ביגוד והנעלה, רכישות שונות לבית, סכום כלשהו לחופשות (גם אם אתם הולכים פעם בשנה לחופשה ב400 שקל כולל הכל- זה סכום שצריך לרדת מאיפושהו וצריך לשים לו 40 שקל בצד כל חודש..), טיפולי שיניים (שוב, חייבים לשים בצד כל חודש סכום כלשהו בשביל שאם יהיה צריך יהיה מאיפה לעשות), תיקוני רכב, ביטוח רכב, טסט לרכב, הוצאות חגים- את לא רוצה להגיע לפסח ולגלות שהוצאתם 500 שקל על דברים לפסח ועכשיו אתם במינוס.. גם זה כסף שצריך לשים בצד..

(מצד שני, בפירוט שהצגת פה יש 7160 שקל. נשארתם עם 440 שקל שזה אחלה...)

ממליצה מאוד על הרישומון של פעמונים. 

לגבי הקטנת הוצאות:

את ה2500 אפשר להקטין. אנחנו 4 נפשות (בלי תינוקת.. ילדה בגן וילדה במעון.), וכולל הכל מגיעים ל1800. אוכלים בריא כלומר המון המון ירקות (הסעיף הגדול ביותר בהוצאות הקניות שלנו), בשר (3-4 פעמים בשבוע+שבתות בבית תמיד.), רק שמן זית וכן הלאה.. 
איך? 
לנתח את הרגלי הקניה שלכם; 
קניה חודשית גדולה והשלמות? 
קניה שבועית כוללת הכל?

לשמור חשבוניות של חודש ולנתח על מה הולך הכסף. כמה לירקות, כמה לבשר, כמה לשטויות אחרות.. להשוות מחירים, אם אתם בבנימין- ייתכן וכדאי לרכז קניה חודשית גדולה בסופר רחוק אבל זול.. 

חשמל ומים אני לא מבינה בזה; לנו יצא 280 לחודש באוגוסט וספטמבר.. גם אני לא שילמתי חשמל לפני זה אז אין לי למה להשוות.

מה זה ביטוח פלטינום?.. נשמע הרבה..

כלל אצבע שאומר כ 2000 ש"ח לנפש לרמת חיים סבירה. וזה לוקח בחשבון את ההוצאות השנתיות בחלוקה ל 12 חודשים.

תעשי לך רשימה כמה אתם מוציאים בחגים/חופשות ותחלקי ל 12 - זה חתיכת סכום בדר"כ

אם אתם אכן מוציאים 7500 בחודש זה יפה מאד ולא נשמע שיש כ"כ איפה לצמצם. לעניות דעתי הכיוון הוא הגדלת הכנסות, מאחלת שתצליחו בעז"ה

אם רוצים להצליח להתמיד באיזושהי תוכנית הוצאות/הכנסות,

צריך להוציא מהלקסיקון את כרטיס האשראי.

אנו למשל, בתקופה האחרונה,

משאירים את האשראי בבית,

משתמשים לתשלומי חשבונות  טלפוניים וזהו.

ונראה לי שהכי הכי חשוב לא לשכוח את העיקר בענייני פרנסה,

שני דברים, בעצם:

* מעשר כספים - מתכון בטוח לברכה בכספים. כי הכל שלו - והכל ממנו.

* אומרים - עם הילד יורד המזל שלו... ובשפת המאמינים - ה' זן ומפרנס לכל.

אז עושים השתדלות ולא מבזבזים, אך מי שנתן את ברכת הבנים והבנות בביתכם - יעזור לכם לפרנס אותם

בכבוד ובשמחה ועם הרבה בריאות!!!

שיש אנשים כאלו, אם הקניות הם בד"כ מרוכזות  לאחת בשבוע וכדומה,

אך אם הקניה מבוססת על השלמות - זו ממש בעיה.

לא כולם חיים ליד סופר גדול ולא כולם יכולים לקנות פעם בשבוע

הבעיה העיקרית עם האשראי היא שאין "מערכת יחסים מידית" עם הכסף. אתה לא מרגיש פיזית את התחושה הזאת שהוצאת כסף ובמקרים רבים מאד מאד גורם להוציא יותר ממה שתכננו או ממה שיכולים להרשות לעצמינו.

ושיא ההוכחה לכך היא כשמנסים לעשות את אותה קניה במזומן - יש הרבה יותר תחושה שנפרדים מהכסף וזה גורם לחשוב פעמיים אם לקנות או לא לקנות.

לכן לרוב האנשים העצה להשאיר את כרטיס האשראי בבית היא עצה מצוינת.

יש אנשים שבאמת לא קונים עם העינים אלא קונים מה שצריך ונוח להם עם האשראי מאשר לדאוג כל הזמן לכסף מזומן זמין וזה בסדר להם.

אצלינו - בעלי עם האשראי קונה מה שצריך. כשאני עם האשראי- מוצאת את עצמי בקלות קונה דברים שלא ממש חיבים, עוד חולצה שיהיה ועוד סוודר ליתר בטחון, עוד כמה פריטי מזון שאולי לא מיותרים ואולי כן.

וכשקונה עם מזומן לא מתפתה לזה

בחשבון סופי זה יכול להגיע לסכומים ממש גבוהים בלי להרגיש

אז אני משתדלת או לצאת עם מזומן או עם האשראי אבל עם רשימה מדויקת מה אני צריכה לקנות ומשתדלת לא לסטות מהרשימה. זה משאיר אותי מפוקסת.

יש כאלו שמתאים להם יותר להשתמש באשראי, אבל מפחדים מאיבוד שליטה

ולכן מה שכדאי לעשות זה לעקוב. כל יום. ככה גם ממש מרגישים איך הכסף יורד.

המעקב טוב גם כדי לגלות אם מישהו "רוכב" לנו על האשראי

וכבר היו סיפורים שאנשים גילו אחרי כמה חודשים שמישהו משתמש בפרטי האשראי שלהם.

מעקב צמוד מונע כאלו מקרים.

איך אצם מציליחים לשמור על ככ מעט הוצאות?

ו - וואו!

אנחנו בהוצאות "שוטפות" מגיעים לפחות ל9000 ש"ח. 

בלי קניות והוצאות שונות...

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....