עד כמה חוויתם חרדות לפני החתונה? מתי נרגעתם? אם כן, כיצד?
האם הרגשתם מאושרים ושמחים עד הגג כשהתארסתם?
אני זוכרת שממש הפריע לי שאף אחד (לפחות בסביבתי..) לא דיבר על מציאות כזאת ושהיא לגיטימית וקורה להרבה..
חברותי הראו שהכל מושלם וניצוצות בעיניים והייתי צריכה להיות מאד נאמנה לעצמי ולא להתייחס לשוני ביני לבין מה שהציגו כ'נורמלי'..
מצד אחד - כבר החלטנו. אנחנו שייכים זה לזו. מצד שני - אנחנו עדיין בנפרד, וכל ההרחקות הנוהגות בין איש ואישה זרים נוהגות גם אצלנו.
בקיצור, הגיוני שלא יהיו לבבות ועננים בתקופת האירוסין. הגיוני גם שיהיו אי-אלו חרדות מפני השינוי העצום.
השאלה באיזו רמה החרדות, והאם החרדות הן רק מהשינוי ומהמתח הטבעי של התקופה הזו, או שהן גם קשורות לעצם ההחלטה והבחירה הספציפית בבן-הזוג הזה.
מזל טוב!
ואם יש חששות גם בנוגע לבחירה הספציפית ועצם ההחלטה זה בהכרח לא תקין?
בסופו של דבר, אנחנו יודעים שאנחנו לא הולכים להתחתן עם מישהו מושלם..
למה באו החששות האלה.
כך נראה לי. אבל אני לא יועצת נישואין או שדכנית או משהו כזה...
סתם, אחרי השבע ברכות שכולם חוזרים לשגרה שלהם.
אז מתחילים החיים האמיתיים, ולדעתי גם האהבה האמיתית.
במיוחד שגם אני הרגשתי ככה...
הייתי בטוחה שצריך להרגיש שזה זה! (בעלי הרגיש ככה)
וההחלטה אצלי הייתה יותר שכלית (ממש ישבתי עם דף יתרונות וחסרונות ועם מחשבות מה הרצון שלי ומה מתאים לי והאם זה הוא... החשבתי גם האם אני מסוגלת לאהוב אותו ומעריכה אותו וגם האם אוכל לאהוב אותו אחרי החתונה...סה"כ לא הרגשתי שום רגש חזק..)
ולחץ כללי.
וגם אני אחת כזאתת שלא יודעת באופן כללי להחליט וכל הזמן המשכתי להתבחבש עם עצמי..
ביום של החתונה ממש נרגע ב"ה כי זהו אנחנו כבר אחרי.
אח"כ אולי היה עוד טיפה מחשבות סתמיות כאלה ודי מהר גם זה נעלם לגמרי.
הרגשתי שזה רק ילחיץ אותי יותר.



אפשר לומר שהתרגשתי. אבל יותר הייתי בעננים. הרגשתי בתוך בועה הזויה, אני לא קולטת מה קורה. כאן. מין חלום מוזר. מסתכלת מאחורי הגב לראות על איזו כלה מדברים כאן. אבל יחד עם זאת, ממש שמחתי והתרגשתי בטירוף.
מצד שלישי, ממש פחדתי. לא כל כך מחיי נישואין, אלא מעצם הצעד לקראת שלב חדש ולא מוכר בחיים שלי. ביום שהתארסנו, בצהריים כמה שעות לפני הוורט, ישבתי בחדר לכתוב מכתב ל(כמעט) חתן שלי, ופתאום ממש התחלתי לבכות. בכיתי הרבה זמן, לא יודעת כמה. הרגשתי פחד מטורף, שאני הולכת לקראת משהו לא מוכר, עושה צעד כל כך משמעותי בחיים שלי.
לא התחרטתי לרגע ולא היו לי היסוסים לרגע, אבל כן חששות.
ברוך ה', היום אנחנו נשואים כשבעה חודשים בשמחהרבה ואהבה גדולה, ועדיין יש חששות ודאגות, אבל כבר יש להם צורה. לא מפלצת לא מוכרת.
אולי לא ברמה של חוסר תפקוד...
נרגעתי אחרי החתונה
הייתי בסבבה כבר שבועיים לפני החתונה, רוגע נפשי יותר, לקראת החתונה הלחץ שב ועלה יותר גבוה.
כשהתארסתי רק בכיתי מלחץ (לא באירוסין אבל מאז שהחלטנו עד הוורט...לקח לנו שבוע וחצי-שבועיים כי רציתי קצת להרגע).
משהלא במובן של חרדות, כמו במובן של זה שכל העולם סביבך משתנה בהרבה מובנים ולוקח זמן להתאקלם איתו, לחזור לעבודה, לשקם שעות שינה, ולסדר את כל הדברים הקטנים שהיו לך וצריך לבנות אותם מחדש איתה.
הרגשתי שמחה מצד אחד ומפוחדת מצד שני עם ספקות: אולי אנחנו החלטנו לא נכון וכו'.
היו לי כמה נקודות בבעלי שהתלבטתי עליהן.
זה לא עבר עד שפשוט דיברתי איתו. שאלתי אותו על הנקודות האלה, אחרי שיחה הבנתי שהגזמתי...
שפחד שלי היה מוגזם. אז הבנתי שזה פחד מצעד ענק בחיים, אבל זה לא טוב, זה רק עושה רע.
התגברתי עליו בעיקר לפני החתונה. אמרתי לעצמי שחשבתי, ביררתי, והרגשתי, והחלטנו להתחתן וזה מה שנכון.
וכל השאר בידי השם. ככה עבר לי הפחד ב"ה.
והנה אנחנו כמעט 6 שנים אחרי החתונה נשואים בטוב.
להשליט את המוח על הלב. זאת אומרת לדעת בשכל שזה מה שאנחנו רוצים באמת. להתחתן עם זה/ זו שבחרתי. דבר שני להתכונן היטב. דבר שלישי. לא הראשונים ולא האחרונים שמתחתנים, ולא הראשונים ולא האחרונים שחרדים. דבר רביעי להתפלל ולהאמין שהתפילה התקבלה. בהצלחה. מזל טוב.

אליו לטובת יציאה לחופשה משפחתית
בדיוק כמו הכנסים השנתיים של לשכת רואי חשבון ולשכת עורכי הדין באילת, ועוד גופים מרכזיים במשק - נופש שנתי משפחתי, שממומן בחלקו כהוצאה מוכרת של השתלמות מקצועית מוכרת למס.
מקווה שזה מתאים לשאול פה ויהיו מספיק תשובות.
יכול להיות שעדיף לשאול בהו"ל.
אנחנו רוצים לצאת לצימר זוגי מהתקציב שנשאר לנו מהמילואים וכנראה נוסיף קצת.
מחפשים צימר חדר אחד לזוג, עם ברכה פרטית (באמת פרטית, שלא רואים אותנו ואנחנו לא רואים אחרים)
עם ארוחת בוקר יהיה נחמד אבל לא חובה.
תקציב של סביבות 1,000 שקל לילה, (נחמד אם יהיה בפחות) שני לילות בסוף אוגוסט כנראה (אני מקווה שלא יהיה עמוס או יקר מידי בזמן הזה, אין לנו כל כך אפשרות אחרת)
אזור בארץ: לא ירושלים או המרכז ממש, ולא צפון רחוק ודרום רחוק. אולי בשולי המרכז?
אנחנו מתניידים באוטובוסים.
עדיפות אם יש אטרקציות, מסלולים ודברים מעניינים לעשות באזור שאפשר להגיע אליהם באוטובוס.
אשמח לעזרה כי ממש לא מבינה בזה.
צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש
כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.
אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר
אפשר להגיע בתחב"צ?
מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?
אשמח לעוד תגובות
(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)
אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.
אבל תודה, אשמח לעוד תגובות.
הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend
היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.
אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).
הבעלים של הצימר מקסימים.
יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.
או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים
)
יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).
זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך 
ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).
לא יודעת לגבי תחב"צ.
אנחנו נהנינו מאוד וממליצה
תהנו המון
איזה כיף ❤️
700 ללילה
נראה מאד יפה
כרגע מחפשים צימר באזור באר שבע או דימונה בלי בריכה, במחיר של עד 1,200 לשני לילות.
(גילינו שאפשר להזמין ברכה פרטית בנפרד מהצימר באזור. זה חוסך המון כסף)
אשמח להמלצות בכיוון.
בטופס 1301, בנספח שממלאים על השקעות בשוק ההון לפי טפסי 867, יש אפשרות לסמן שההכנסה היא מרכוש שהיה בבעלותך שנה לפני הנישואין - וזה כולל מניות או תיק השקעות.
ואז לייחס לבן הזוג חישוב בנפרד או לבת הזוג חישוב בנפרד על הרווחים בשוק ההון.
כך שאם מי מבני הזוג נכנס לנישואים עם הון מסויים, ואפשר להוכיח את מקור ההון, אם פקיד השומה יבקש הוכחות - אפשר לנצל הטבת מס זו בפקודת מס הכנסה.
אנחנו מתניידים בשני רכבים. בעלי מקבל מהעבודה רכב+דלקן של 7 מקומות, שלרוב נמצא אצלו. ויש לנו רכב פרטי שלנו (5 מקומות שלרוב נמצא אצלי) עד עכשיו הרכב הפרטי שלנו היו רכבים זולים ודי מתפרקים, לא כ"כ השקענו ברכב כי הוא שימוש בעיקר אותי לעבודה (ממש קרוב לבית) ובהקפצות של הילדים (שוב, לרוב נסיעות ממש קצרות)
עכשיו ב"ה כבר תקופה שהרכב 7 מקומות לא מספיק לנו❤️ אז הרכב הפרטי הופך להיות גם להרבה נסיעות (לשבתות ולטיולים) הרכב הנוכחי כבר מתפרק וכבר תקופה שאנחנו מחפשים רכב ממש טוב שיחזיק מעמד לאורך זמן. הקצבנו עד 50,000 אבל לא מוצאים משהו שמספק אותנו מבחינת הנתונים של הרכב😬
התחלנו קצת להתלבט אולי כדאי לנו להשקיע בליסינג. מצד אחד מרגיש לי קצת כמו לזרוק כל חודש כסף לפח. מצד שני, נותן לנו שקט נפשי עם הרכב (קצת זקוקים לזה)
אבל בסופו של דבר, לא באמת מבינים בליסינג עד הסוף…
נשמח לשמוע איך זה עובד. יתרונות וחסרונות.
למה צריך להתייחס כשרוצים להתחיל? על מה לשים דגש? מאמינה שאנשי מכירות של הליסינג יידעו ל"סובב" אותנו טוב, כדי להרוויח, אז רוצים לבוא כמה שיותר מוכנים מראש.
תודה לעוזרים🙏🏻
אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.
נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.
לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף.
אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...
לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).
עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.
עם סכום כסף כניסה ויציאה
כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש
אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב
בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש
נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם...
לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.
יש לי חברה סופר סופר קרובה,
חברת נפש כמו שאומרים..עברנו הכללל ביחד..
ברגיל היינו מתחבקות חיבוק ארוך (יכול להיות כמה דקות) מלא משמעות ,צורה לבטא את האהבה ואת הקשר העמוק ומשמעותי, מתוך אהבה נקיה.
עכשיו אני מתחתנת עם הבחור שלי.
ואני לא יודעת מה לעשות.
האם זה סבבה שאני ככה מתחבקת איתה באמת מתוך אהבה כנה ואמיתי? האם זה משהו שאוכל לעשות גם אחרי החתונה. הרי למרות שיש לי את האיש שלי אני עדיין רוצה את החיבוק דווקה שלה, כמו שאני עדיין רוצה תחיבוק של אמא
מה אתם אומרים על זה
פשוט לעדכן את האיש שלי ואז זה סבבה??
מה אתם ממליצים, הכל זה יכול פשוט להמשך כרגיל?
וגם בכללי איך מנהלים חברות כלכך קרובה אחרי החתונה
לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.
ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...?
תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)
אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.
הרי זה לא אסור..
אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...
בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)
כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה
האם יש שם חנויות במחירים טובים?
מחפשים בעיקר ספה ומיטת ילדים, אולי גם שולחן אוכל ותנורים
אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות
זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.
שווה אולי לקפוץ
לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר
אבל לפני שרצים לחנויות
90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט
מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית
נראה לי שהשאלה מורכבת משתי חלקים, אחד מופנה לגברים שבינינו ואחד לנשים:
לגברים: האם אתם משתפים את האישה שלכם באתגרים שאתם חווים מול נשים אחרות?...
לנשים: האם אתם מעוניינות שהבעל שלכם ישתף אתכם בנושא הזה? שיהיה פתוח עד הסוף?
האם קרה לכם שהוא שיתף אותכם, ומה היתה תגובתכם [המודעת והלא מודעת..]?
אני משתף בצורה קיצונית.
זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,
פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),
ושחרר הרבה מתח וחרדה.
אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.
צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.
צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי.