תודה שהזכרת לי.

וזה ממש יפה. איזה מנגינה זו? היא מוכרת לי ממש.

והאמת- ממש עושה לי חשק להעביר את זה לפחאפון ולשמוע את זה במיטה. זה מרגיע ומתאים לי למצברוח.. תודה.

ואתה מוכשר.

אהבתי שזה נגמר בווליום נמוך יותר ויותר. מהמם!

וכל בנאדם צריך פידבק...

כל בנאדם.

ובכל זאת-

אבל זה יפה

מה זה גיטרה?

נבל? 
וואו
ממש יפה. 

@אגל טל- בוא תשמע גם אתה.

זה יפה וזה שווה את זה ואני רוצה שאנשים יעריכו מאמצים של אנשים אחרים.

אולי פלא של מישהו אחר.

טוב לדעת שככה נבל נשמע

יש לזה קול יפה ממש.

ולא הייתי מנחשת שמדובר בנגינה על נבל.

וכששומעים שמדובר בנגינה משמיעה, וואו. 

תודה על השיתוף.

מתישהו בעבר נתקלתי בזה : 

ואני לא מצליחה להעביר לפלאפון (עיין כאן) כי הוא לא תומך בmp4

אבל זה במחשב. וזה מהמם!

לאיזה מנגינה כזאת מסרט או של איז המלחין מוכר שאי לא מכירה

אני לא הצלחתי להוריד לפלאפון

@חוני המעגל פינות

אבל לא הצלחתי להעביר אותו..

כי הפלאפון לא תומך בקובץ אבל אולי אם זה דרך הפלאפון הוא כן יסכים... הלוואי.

או שזה בכללי המערכת הפעלה שלו?

(אני לא באמת מבינה בזה)

אבל איך מורידים?

כשזה כאן על הערוץ אני לא יודעת איך מורידים...

כאמור

וזה מגיע להם

וזה צפוי

כשהגעתי בוקר אחד לעבודה. בכניסה לחניה בדרך כלל יש זיהוי ופתיחה של השער לפי הרכב.

אותו בוקר לא קרה כלום. אני עומד שם עם הרכב וכלום. מאחורי מתחילות להגיע עוד מכוניות ומתחיל להיות עצבני, מתח באוויר.

אין שומר

אין נציג

אין כפתור לשוחח עם אף אחד

כלום

מתחילים לצפור מאחורה כל המניאקים והמכונה בלאקוניות מודיעה שאין זיהוי.

לזה בדיוק היתה הכוונה באבסורד של הקיום כאן

כשכולם צפרו והתעצבנו וכבר ניגשו אני חייכתי קצת מחוסר האונים הקולקטיבי מול האדישות של היקום.

למה בסך הכל ציפינו? להגיון פשוט

רק להיכנס לעבוד

רק להחנות

להגיע למלא את חובתי הגברית בפרנסת הבית והמשפחה

ומולי יש שתיקה

אפילו לא התנגדות אקטיבית רק אדישות ושתיקה

אטימות

מספיק זה בשביל למלא את הלב והראש

המערכת תמיד תיתקע התגובה שלנו זה כבר משהו אחר

אבל לפני שאיהפך למטיף דביק ומורם מעם אציין שכמובן קיללתי את המכונה המ*#%&ת ודי נהרס הבוקר

יש לדמיין את סיזיפוס מאושר

שאני נכנס בבוקר למשרד

הריטואל הקבוע של הנחיתה, לאט, לפני הכניסה לעבודה

גולל קצת

חושב

כותב לפעמים או קורא

ואז פותח את המחשב

מסך בית של נופים ציוריים בצפון פרובאנס, טאצ' של AI שרק מעצים את החוויה.

השלווה והרגש

רצון לפתוח בחיים חדשים, חלומות ממלאים את הראש

ההכרה חולמת ומתפרעת עם הדמיון באיזו עיירה רחוקה

שקטה

עם איזו מקומית חמודה ומשפחה כפרית

מקצוע מקומי

טכנולוגיה ממש בקטנה אם בכלל

קמים לזריחה ישנים בשקיעה

בית קטן

חצר גדולה

הכל בטבע

גינת ירקות

ובכלל הכל כמו בסיפור שהצילום מספר באלף מילים או יותר.

הראש ממשיך לטייל לבנות עולמות ולהחריב

ושוב

ואז בבת אחת בלי הכנה מוקדמת העכבר זז

הכניסה למחשב מבוצעת

ואני מוצא את עצמי מול טבלאות אקסל

מספרים

במציאות אפורה שהיא בעצם המציאות של כולם.

גם של ההיא מהכפר הרחוק בסקוטלנד או לא יודע

שרוצה לעבור לעיר

לחיים נוחים

למשהו אחר

שפותחת את המחשב שלה או מה שמצית לה את הדמיון למציאות אחרת

טכנולוגי יותר או משהו אחר

זה תמיד שם

מזל שיש הרבה עבודה אחרת הראש באמת היה משתולל לי כשהוא לא עסוק

תכבד העבודה

הכל מבולגן

ואינטנסיבי

להוסיף לזה תקופת בחירות וסיר הלחץ הזה יהפוך לפצצת מימן שלא נבראה

לדעתי צריך להוציא את המזגנים מחוץ לחוק או שחבורת לודיטים יורידו את החשמל הכללי

עם החום הזה נראה מי חזק מנטלית

מוסרית

שולט בעצמו ובכלל

אבולוציה של החזק שורד רק בהיבט קצת אחר

נשמע כמו סיפור שהיה שם בצל את 1984

קקוטופיה כזאת שתוביל לאפוקליפסה

ואז המשיח בטח יגיע

יש משהו באוויר

מריחים

רק שיהיה טוב

רק ותיקים יכולים להגיד את זה.