מכירה את זה שבשלב מסויים את מתחילה להאכיל את עצמך בסרטים 

שאני לא ראויה לזה, ואני לא במדרגה של זה, וצריך להתחיל לרדת לקרקע וכו' וכו'...

אני אפילו לא מגיעה לשלב של החוסר התאמה...

אולי אחת,

אני מנסה דרך שדכנים כללים יותר, כי אין לי העדפה לישיבה.. 

אממ אני פחות מבינה בתחום

אתה מוזמן לפרט אם תרצה

כי אני  חשבתי הפוך: "נגמרו הבחורות שרוצות בעל שלומד יום שלם"??

לפי מספר הפניות שקיבלתי בזמן האחרון מבנות שרצו עזרה במציאת שידוך...

אז טוב לשמוע שיש בחורות כמוך

ויש הרבה כאלה בשבילך..

תמיד חשבתי שיש בעיה בלתווך בין הרוצים לרוצות חח...

יש לי עוד חברה ככה כמוני, ושתינו באותה סירה.. 

אני כאן עכשיו

ישיבות ההסדר/גבוהות עדיין קיימות, תמיד יהיו בהם אחוז מסויים שימשיכו לכולל ולהיות אברכים וכו,

תראי איזה ישיבות יותר מתאימות לך, -ועדיף שיהיה כיוון כלשהוא בגדול(כי גם בחור מ100 שערים לומד כל היום תורה,

וגם בחור מהטכניון לומד כל היום תורה(ת הקוונטים, להבדיל)), 

ותפני למזכירות/מישו שם שיתן לך תטלפון של השדכן המקומי,

ולכן לא דרך שדכנים כלליים, למה יותר קל למצוא מכונת כביסה בחנות מאשר אצל אלטיזעכאן(לא להקיש100%)

ברכה והצלחה וכל הכבוד על המשאלה,

וברור שיש הרבה לומדי תורה ב"ה.. פשוט שמתי לב שהרבה רוצים ללמוד תואר אחרי כמה שנים בישיבה,

ואני מעדיפה בחור שרואה את עצמו חי את התורה להרבה שנים...

ולגבי ישיבות ספציפיות זה בעיה כי אני לא חרדל"ית או דתיה לאומית טיפוסית, ומצד שני אני גם לא חרדית טיפוסית.. בעיה..  

אבל אפעם לא ניסיתי ישיבות חוצניקיות נראה לי אתגר גדול מדי בשבילי.. (התרבות השונה וזה..)

אם יש לך רעיון , אשמח לשמוע למה לא  

ויש כאלה שגם מתכוונים להמשיך שנים לא מעטות.

מזכיר לי את חברה שלי שלא רצתה לומד יום שלם,

ואז הציעו לה אחד כזה (ואני חושבת שבהתחלה לא אמרו לה על זה)

ואיכשהו "בגללו" היא כאילו התפשרה חח ... עולם הפוך

כי זה משהו מאוד משמעותי,

ואין מלא כאלה.. 

ואשלח בלי נדר..

לצאת עם בחורים תורנים מאוד שעובדים ולומדים

ולברר איתם בפגישה אם יש להם בעיה לעזוב את העבודה וללמוד כל היום

תאמיני לי אם הם יירצו אותך וייראו מי את ויאהבו..הם יעשו זאת בשבילך ;)

והאחוזים שתמצאי כאלה..מלא!!

לא לומדים בגלל שלא מסוגלים לשבת

או איזו "סיבה מספיק טובה" 

ויש הרבה בחורים שמאוד רוצים גם ללמוד כל היום אבל כרגע צריכים את הכסף הזה.

ולא תהיה להם בעיה לעזוב את העבודה

(לכן גם רשמתי שיכולה לצאת עם תורניים מאוד/חזקים מאוד,שכן רואים את עצמם שם ;))

לדעתי להפך,יישמחו לעזוב עבודה למטרה זו.

ולא כדי לראות זאת כמתכון לאכזבה 

זה הבחורים התורניים החזקים שכןןןןן רואים את עצמם לומדים כל היום!!!

ולא אחד שלא מוכן לזה ולא מסוגל לזה וזה יגיע בכפייה כי רוצה את הבחורה.

אני יצאתי עם בחור .

שבפגישה אמר לי שכיום הוא עובד, אבל הוא מעוניין ללמוד כל היום!

ולי זה לא התאים.

אז תתפלאו חברים יש גם כאלה!למה לא לנסות?! 

לא רוצה להכניס את עצמי למקומות האלה,

אם לא תיהיה ברירה אז כנראה שאנסה, אבל מקווה שלא אגיע לשם, בעז"ה..

בעז"ה הוא יגיע קומפלט  כמו מה שאת רוצה.!

אבל אל תפסלי זאת אם תצטרכי להגיע לזה,ולא תצטרכי 

"אם הם לומדים אז איך הם יוכלו לצאת לפגישה איתך?"

לומד יום שלם זה מושג של אדם שלומד רוב שעות היום,

זה לא אומר שהוא לא יכול לפתוח כרטיס באתר ולחפש את זיווגו... 

בס"ד

ההפך.

כיום יש לי כמה וכמה חברים מהישיבה שאני מחפש להם משהי שרוצה שבעלה ישב וילמד בישיבה (לפחות בשנים שאחרי החתונה ויש כאלה שגם יותר מכך).

אשמח לנסות לעזור באישי בשמחה.

וקשה לי שאומרים "לפחות בשנים הראשונות"

זאת בדיוק הבעיה, שהרבה בגיל מסויים אומרים שהם רוצים ללמוד תואר...

(למרות שאני יכולה להבין אותם...)

בס"ד

להמשיך רבנות וכו'...

מה בדיוק באת להגיד.. באמת אני שואלת- מהנסיון שלך, מה את ממליצה בעצם?

ובכללי אני לא מחפשת *למדן* אני חייבת לציין את זה, למדנות לא מרשימה אותי בכלל!

אני משתדלת להדגיש שאני מחפשת עובד ה'!

ואני בטוחה שיש צבועים, ואני יודעת שלומדי תורה יש להם יצרים...אני לא חיה על ענן.. (מקווה לפחות)

אבל לא יודעת, אם אני ארד מזה, זה רק אולי בגלל שאני לא אצליח למצוא.. מקווה שלא אגיע לש

תודה!!

שנגמרו הבחורים אם הפון הכשר ...

למה אבל ??

לא רוצה ללכת על הקו הממש חרדי אני יודעת שאפשר למצוא שם אני מתכוונת על הדתיים , חרדים מודרנים איך קוראים לזה כולם עם אייפוניםםם !!!

למה אני לא רואה אותם ??

שלום וברכה,

האם מותר לי לשאול בת כמה את? לא קריטי, אך אולי בכ"ז אוסיף לך ולאחרים כמה נקודות להרחבת ההסתכלות.

קודם כל אאחל בהצלחה, ובע"ה שתזכי למצוא את זיווגך בקרוב ובקלות!

יחד עם זאת אינני מצטרפת למחיאות הכפיים על עצם השאלה, וברצוני להעלות כמה נקודות שנראות לי חשובות (אינני חברה כלל בפורומים, אך כשקראתי את השרשור הזה לא יכולתי שלא להתחבר ולכתוב).

קודם כל, מדוע חשוב לך בחור שיישב כל היום וילמד? אני מניחה שאינך מחפשת חברותא, אלא בעל אוהב ותומך, שתוכלי להקים איתו משפחה מתוך זוגיות טובה, הערכה אחד כלפי השני וכו'. סביר להניח שאת רוצה לבנות בית שה' עומד במרכזו, ושתהיה בקרבכם כל הזמן חשיבה כיצד להתקדם בעבודת ה', ועל בסיס זה תחנכו את ילדיכם וכו', ועל כך הערכתי אלייך. אם כן ההגדרה של אדם שישב וילמד כל היום היא איננה נכונה, ויכולה אף לתקוע אותך. האם חסרים בחורים בישיבות שלומדים כל היום, אך ה' הוא לאו דוקא המרכז? ומהצד השני - האם חסרים בחורים שבנו קומה רוחנית משמעותית בישיבה במשך מספר שנים, ואח"כ ממשיכים לבנותה מחוץ לעולם הישיבה?

עמ"י חייב שיהיו בקרבו תלמידי חכמים, שעוסקים בתורה יום ולילה, אך האם רצון ה' הוא שכולם יהיו כאלה? כיצד אפשר לקיים עולם במציאות שכזו? ה' ברא בכל אחד כוחות נפש גדולים ושונים, וכיצד ניתן לחשוב שלאחד יש פחות סיכוי להיות קרוב לה', כי לפי כוחותיו ה' רוצה שיהיה מהנדס או רופא או עובד סוציאלי? את יודעת כמה גדלות וכוחות נפש צריך אדם כדי לעבוד במקצועות שונים, ולהמשיך לשים את ה' במרכז חייו? וכשהוא מצליח, אין לי ספק שזה עושה נחת רוח לרבש"ע.

לחפש רק בחור שישב וילמד כל היום זו כותרת טכנית, שבעיני אינה יכולה להיות המרכז במציאת זיווג. ישנם אנשים צדיקים גדולים, שאכן לומדים תורה כל היום, וזוהי שליחותם, ואשרינו שיש כאלה בקרבנו! אך האם תיפרדי מבחור שיכריז בפנייך מתוך אמיתיות וענווה, שכרגע הוא לומד בישיבה כי חשוב לו לעמול בתורה לבנות בקרבו קומה רוחנית משמעותית, אך איננו יודע האם ישאר ללמוד לנצח, ויתכן שירצה בהמשך ללמוד לתואר ולעבוד?! בעיני זהו עיוות עמוק. ואם כרגע הוא רואה עצמו יושב ולומד כל חייו, אך לאחר החתונה ירגיש שעם כל השמחה בלימוד התורה, הלימוד אינו נותן ביטוי לכוחות נפש גדולים שה' נתן לו, והלימוד כבר אינו יכול להיות שגרת יומו יומם וליל- האם אז תחושי אכזבה ממנו, וערכו בעינייך ירד? או שאולי הוא ימשיך ללמוד רק כדי שלא לאכזב אותך (גם אם בעומק זה לא נכון עבורו)? זה נורא ואיום אם זהו תנאי להערכת אישה את בעלה, וכאשר בטל הדבר בטלה האהבה/ההערכה. בעיני אדם כזה הוא אדם אמיתי, שמכיר בכוחותיו שה' נטע בו!! וזה לא מביע על חולשה. ואם תחליטי להתחתן מתוך פשרה וחוסר ברירה עם בחור שכרגע לומד אך בעתיד יצא לעבוד - איזו מן הערכה תהיה לך כלפיו? תבחרי אדם לצעוד איתו את שארית חייך מחוסר ברירה? כיצד ניתן לבנות כך זוגיות?

למדתי כמה שנים אצל הרב מישאל רובין במדרשת הרובע, והוא עסק הרבה ביחס ללימוד תורה ובכוחות האדם, שכל אחד צריך לזהות בקרבו ולפעול על פיהם, ולמצוא את שליחותו בהתאם להם.  ואכן הוא התייחס הרבה לקומת הבסיס הרוחני שאדם בונה בישיבה/במדרשה ושהיא משמעותית מאוד להמשך החיים, אך אם נחשוב שרק אלה שממשיכים ללמוד הם אלה שעושים רצון ה' במלואו אנו נפספס אמת רחבה יותר (וכך הוא גם מדריך את תלמידיו בישיבת שבי חברון).

ובנוסף לכך, האם מישהו יודע מה ילד יום? להצהיר הצהרות על העתיד כשאינני יודעת מה יהיה מחר זה אמנם מראה על הכיוון והרצון, אך צריך בענווה לזכור שאינני בעלי הבית, ובחיים בריאים דרושות גם גמישות והבנה.

התייחסו בשרשור גם לעזיבת הישיבה לצורכי פרנסה, וחשתי שקצת הצטייר שמי שעושה זאת, פועל מתוך אהבת הממון וכו' (אולי לא לזה התכוונו, אך זו תחושתי). ייתכן שהרבה מהכותבים צעירים יחסית ועוד לא בעלי משפחה רחבה, ולכן גם אינם מכירים כ"כ את עול הפרנסה, אך צריך לזכור שכלל לא פשוט כיום לפרנס משפחה בכבוד. גם כששני בני הזוג עובדים ויש ב"ה הרבה ילדים בבית ולא חיים בפזרנות - זהו אתגר יומיומי! זוהי חלק ממסירות הנפש של לומדי התורה ומשפחותיהם שבוחרים לחיות בצמצום למען לימוד התורה, וזה ראוי להערכה גדולה (!), אך לא כל אחד בנוי לכך ומסוגל לעמוד בלחצים כלכליים ולוותר על דברים בסיסיים מתוך בחירה. גם לפרנס משפחה בכבוד, בלי להזדקק לעזרת אחרים, זהו ערך נעלה, ומי שיוצא לעבוד בעקבות כך - שם את משפחתו במרכז ולא את הממון!

לשם השקיפות אכתוב, שבעלי למד ב"מרכז הרב" שנים רבות (מאותן ישיבות שיותר מצויים בהן בחורים שלומדים גם בגילאים מבוגרים), ואין ספק שעל בסיס הקומה הרוחנית שהוא בנה שם ואני בניתי במדרשה ובמקומות נוספים אנו משתדלים לחנך את ילדינו. לאחר הנישואין ומתוך חשיבה עמוקה בעלי למד לתואר וכיום עובד, ואין זה מוריד מרצוננו לשים את עבודת ה' במרכז חיינו, אלא אפילו מזמן לנו התבוננות עמוקה והתמודדויות שונות, שבסופו של דבר בונות בנו קומות נוספות. 

בהצלחה רבה!

קודם כל תודה לך על הנקודות האלו, זה דורש ממש חשיבה לעומק ולשורש על הרצון של להתחתן עם בחור שלומד יום שלם דווקא....

ויכול להיות שעדיין לא עשיתי מספיק בירור עם עצמי.. וכמו ששערת אני באמת צעירה יחסית.. 

1. למה חשוב לי בחור שלומד כל היום?

פעם שהייתי ממש מתוסכלת מהעניין הזה פשוט שאלתי את אבי ומורי מה הוא חושב בעניין, והוא אמר לי בפשטות " והגית בו יומם ולילה". והמשיך "את מסוגלת לחיות בצמצום, את רוצה את זה, אז למה שלא תזכי לזה ותשאפי לזה?" והמשיך לחזק אותי עוד בעניין של לימוד תורה והחשיבות שלו... 

מה שלי יש לומר זה שאני פשוט באמת כמו שכתבת רוצה שבבית שלי תשמע תורה בצורה המאוד חזקה שלה. 

לצערינו בדור שלנו העבודות מאוד תובעניות ומקשות על לימוד תורה לעומק. 

2. לגבי כלל עמ"י מה נכון ומה נחשב כלעשות את רצון ה': תראי, בסיפורי חסידים את יכולה לקרוא שם על בעלי עגלה ואנשים פשוטים שאדמורי"ם גדולים התלהבו מעבודת ה' שלהם.. או כמו סיפורים שהראו לבעש"ט הקדוש עם מי תיהיה מחיצתו בגן עדן והראו לו יהודי שפשוט עושה מצווה אחת בצורה מופלאה ותמימה.. 

בעניין הזה אני בכלל לא באה להתווכח, הרי ברור שרצון ה' יכול להיות בדברים הקטנים ובדברים הגדולים.. 

וברור שלא כולם נועדו לשבת וללמוד.. 

ואז פה נכנס המקום שלי- אני יודעת שיש עובדי ה' נפלאים שהם לומדים ועובדים (ויצא לי להפגש עם אחד כזה...) ועדיין הרגשתי שהחלום שלי לא שם.. אבל יכול להיות שבאמת הבעיה אצלי (אני מסכימה)

3. לגבי העתיד " מי יבטיח לך שהוא ימשיך ללמוד"- 

אני לא רוצה הבטחות. אני מחפשת קודם כל אהבה, ואח"כ עובד ה', ולכן מה לגבי העתיד? אני באמת לא יודעת. לא חוויתי את זה אף פעם. אני יכולה רק להגיד לך ממקום שיכלי שאני כמובן לא אתן לבעלי לעשות משהו בניגוד לרצונו, ויכול להיות שאתאכזב, אני לא יודעת. 

אני יודעת דבר אחד- יותר מהכל חשובה לי זוגיות טובה בהרמוניה...  

4. לגבי ההתייחסות של עזיבת הישיבה לצורך לימוד תואר: 

לפני שאני אכתוב את הדעה שלי אני אדגיש שבגלגול הזה אני לא בן ולא התנסיתי בניסיון של ציווי ללמוד תורה, אז מי אני שאשפוט או אעיר... ואני פשוט מעריכה ברמות, במיוחד בדור שלנו, כל בחור שמוצא לעצמו זמן לעסוק בתורה ובעבודת ה'.. זה ואו מבחינתי בלי קשר למציאת חתן...

ולדעה שלי אומר שדווקא לא התייחסתי בכלל לעניין הממוני, דווקא אני רואה את זה בקטע של לממש את עצמך, וזה מה שכואב לי.. שלפעמים שלומדים הרבה שנים יכול להיות שלא מצליחים לראות את עצמך בתורה, או מרגישים תקועים או משהו כזה. בעצם אני אגיד בשקט " פתאום מרגישים שהתורה פחות משמעותית לי בחיי כרגע- כי אני צריך לממש את עצמי"

זה נהיה מין תופעה שראיתי אותה הרבה שאנשים לוקחים את התורה בתור כמה שנים בישיבה לצידה לדרך, ולא בתור "והגית בו יומם ולילה". 

לוקחים את התורה בתור כלי שיעזור לי בחיים ולא בתור מטרת החיים... זה מה שהפריע לי...

אבל שוב, מי אני שאשפוט.. 

בהתחלה חשבתי שאת מחפשת מישהו שימשיך עוד כמה שנים בודדות בישיבה,

עכשיו אני רואה שאת מתכוונת להרבה שנים (אולי לכל החיים).

אז אני יכול לומר לך שבאמת אין הרבה כאלה בציבור הדתי לאומי,

ולא בגלל שהתורה לא משמעותית עבורם, וגם לא בגלל שהם רוצים לממש את עצמם.

פשוט בישיבות שלנו מחנכים מראש שלומדים כמה שנים בישיבה, מתמלאים בתורה ובונים את הקומה הרוחנית, ובשלב מסויים יוצאים ללמוד מקצוע ולעבוד בו. 

כמובן שנשארים קשורים לתורה וקובעים עיתים ללימוד, אבל אין אמירה כזאת של להשאר כמה שיותר שנים בישיבה/כולל, כי אנחנו באנו לעולם הזה (עולם העשייה) לעבוד ולפתח אותו, ולא לשבת כל היום בבית מדרש.

יש בחורים בודדים שרואים הצלחה גדולה בלימוד, ואותם מעודדים להשאר להרבה שנים בישיבה וללמוד רבנות או דיינות, ובסוף ה'מקצוע' שלהם זה ללמד אחרים תורה או להיות רבני קהילות וכו'.

ובקשר למשפט הזה: "לצערינו בדור שלנו העבודות מאוד תובעניות ומקשות על לימוד תורה לעומק"

הוא לא ממש נכון, כי דווקא בדור שלנו יש הרבה יותר פנאי גם לאנשים עובדים מאשר בדורות הקודמים,

צריך פשוט לדעת לנצל אותו כראוי.

כי בישיבות שלמדתי לא דיברו על זה בכלל. וקיוו בסתר שיצאו מהלימוד הזה כמה ת"חים שימיתו עצמם באהלה של תורה (בוודאות).

אומרים גם במפורש שההיתר של אברך לקבל כסף זה רק אם הוא לומד תורה בשביל להפיץ אותה לאחרים בשלב מסויים. לא להשאר בכולל עד גיל 40.

כנראה שהציבור הדת"ל מתחלק ל2...

אז כמה כוללים אתה מכיר בציבור שלנו של אברכים מעל גיל 30 שלא לומדים דיינות?

אף אחד לא מקשיב לרבנים?

ודאי שאדם שיושב ולומד תורה כל היום צריך להגיע לאנשהו.

שיהיה רב, מורה, דיין. מה זה משנה? אבל שכולו יהיה תורה.

אגב, לא כל הכוללים מלמדים דיינות בציבור שלנו.

שמי שיכול להיות רב/דיין ממשיך בישיבה, והשאר יוצאים ללמוד מקצוע ואין בהם שום חיסרון.

אבל זה משהו שצריך לראות כבר בגיל24 בערך,

לא להמשיך בישיבה המון שנים בשביל שאולי בסוף הוא יעביר שיעור בדף יומי..

ככה אני חושב שמחנכים בציבור שלנו.

שדורכים במקום. למרות שאני שייך לציבור הספרדי, ושם כולם מלמדים לפחות שיעור כלשהו (כולל חרדים)... אז כנראה שזה תלוי תת ציבור.

ומה פסול בלשבת כל היום בבית מדרש ופשוט ללמוד ,

בלי לכוון להיות דיין, פוסק, או מגיד שיעור??

ממש מוזר לי מה שאתה אומר...

וגם למה רק את המבריקים מעודדים להישאר בתורה? ממתי התורה נועדה רק למבריקים..

בלימוד תורה ואחד מהמדרגות של לימוד תורה לשמה...

עם הסוף אני ממש מסכים, וגם חושב שלא רק המבריקים יכולים לזכות אחרים בלימוד התורה שלהם

ואני ממש רואה הבדלים בין איך שהציבור החרדי דוחף ללמוד תורה...

אולי זה באמת מסביר למה בציבור החרדי יש מלא מלא כוללים, עם בחורים חכמים, ממוצעים וגאונים, בכל מכל כל...

לשמור ולעשות וכו'. מי שלא לומד על מנת ללמד מועל בתפקיד שלו כלומד תורה ובוודאי הוא לא במדרגת לשמה שהיא חובה.

גם אצל החרדים יש מגמה כזאת. כל אברך ספרדי מלמד מישהו לפחות, או שואף לזה.

שבציבור הדתי לאומי מחזקים רק את אלה השפיצים וכל השאר כביכול הולכים ללמוד תואר.. 

אני לא מהאלה שהלכו לשבו"ש בכל הישיבות אז אני מכיר רק את מה שלמדתי בו.

בכל אופן, ממה שהכרתי, היו גם "לא שפיצים" שהלכו להיות אברכים.

אם אני חייב לנחש אולי בגלל שהציבור שלנו רודף תארים וכאלה, ה"לא שפיצים" מרגישים לא בנוח להשאר במקום שלא יבליט את הכשרונות שלהם...

כולם חייבים בלימוד תורה, השאלה היא האם יש אידאל כזה להשאר בבית מדרש כל החיים.

(וגם אחרי שעוזבים את הישיבה חייבים לקבוע עיתים).

בציבור שלנו מחנכים שבאנו לעולם העשייה כדי לפתח אותו ולשכלל אותו,

בעיקר עכשיו כשחזרנו לא"י.

אם כולם ילמדו תורה מי יבנה את הארץ? מי ידאג לפיתוח הכלכלה?

ומי בדיוק יפרנס את כל האברכים?

ובנוסף לזה, מי שלומד תורה שלא על מנת ללמד אין היתר לקבל כסף על הלימוד

(לפחות לפי חלק מהדעות).

שמתי לב שזה באמת קורה, אבל לא חשבתי שזה בגלל שיש אמירה כזאת בישיבות..

תודה שציינת את זה ...

ויש הרבה יותר פנאי? יש עבודות מסויימות שאנשים חוזרים ב-7 בערב.. איפה הפנאי פה בדיוק? 

ומי שחוזר ב7 בערב מהעבודה... ה' ירחם

(לי הייתה עבודה עם שעות כאלה, למדתי הרבה תורה בתקופה הזאת)

גם נפשי וגם מבחינת הזמן.

יכול להיות שהם ממלאים אותו בשעות נוספות בעבודה או ב'תרבות הפנאי'.

שלם היא שהסביבה שלנו ממש לא תומכת בזה וזה שוחק להיות עני כל הזמן ולהסתבך עם ביטוח לאומי וכל החבר'ה...

אז אנשים מתפשרים כדי שהם יוכלו איכשהו להתחתן

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב? 

אני אמנם לא מיישיר מבט

אבל אני שם לב שאני חריג בזה..

שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.

לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44

אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת

שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן

זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן

זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת

היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים

ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים

תצאו לדייטים גם אתן

אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה

אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה

נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה

וכמה שהוא אוהב אותה

הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת

יש לו חסרונות שהם יתרונות גם

חח

קיצר אל תלחצי תשארי את

תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם

היא לא תוותר עלייך

אני אומרת לך מנסיון.

כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן

אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה

קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה

ותמיד תשארי לצידה

תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו

אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן

אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח

ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.

תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים

זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה

תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן

ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי  כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת

 כי זה היה חשוב לי.

שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊

ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.

וכנל גם עליהם

אני לא היחידה שמבקשת את הקשר

הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה

לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה

שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה

תודה לה' עליהן

ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.

הרווקות  כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה

כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח

זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר

תודה על התשובה שלך,

כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.

אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה

אבל איך עוברים את ההר הזה?

אני צריכה כלים.

כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה

למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..

אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה

הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.

אז זה עזר לי מעט

הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ

שאלתי לשלומם

התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת

וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)

מה עוד ?

יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי

וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק

אז חזרתי לקרוא מלא

לטייל לבדי בים

לעשות איפוס בחדר

להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז

ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת

אל תוותרתי

אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל

באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה

תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי

העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה

והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר

ותאמר שהיית חסרה לה

אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון

וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות

) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)

אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום

אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון

יש עוד שאלה או משהו

לא יודעת אם נגעתי בהכל

אבלזה בערך

וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי

אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי

אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰

וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע

ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה

ומצטרפת לכל מילה שאמרת

דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה

יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין

ממש כמו שתיארת 

וזו מתנה ענקית

כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי

גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן

אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה

ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.

לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה

ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.

אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..

לדעתי חבל לוותר מראש.

לרוב הצורך הוא הדדי. 

זה לא כיף, 

תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים. 

בחיים יש כל מיני שינויים 

החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל. 

תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון. 

זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה. 

רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר.. 

ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה

ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב 

אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי

תשמחי במה שיש לך

את בריאה? תודי על זה

את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .

גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה

את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן

כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה 

זה לא שאני מקנאה,

תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה

העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד

פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)

הבנת?

ואני לא באמת יעזוב 

רק השאלה איך להתמודד

הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .

נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח 

דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר

..

תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..

להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..

עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר

האם זה מאכזב? כן 

האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא

לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..

זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,

אבל קודם כל טוב שאת מודעת..

מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.

וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.

בהצלחה!

נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?

נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?

כן, זה באמת פחות הקנאה

זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה

ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...

אין יותר מדי מה להגיד לך..

בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.

מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.

.. יש לך שם יפהה🥰

ונדיר. אני לא נתקלת בו כמעט  ואני עובדת עם קהל גדול של בנות בטווח גילאים גדול מ6 עד 60

יכולה לספור על כף יד אחת את האיילת השחר שאני מכירה.

 חינוך.

אני עובדת עם מורות וילדות אז זה הטווח

חשבתי על זה רגע

ולא חסר

יכול להיות רפואה. שירות לקוחות. ביגוד. פסיכולוגיה.

תודה על הפרגון, זה באמת שם נדיר ביופיו.

בחרתי בו בעצמי כשהחלפתי את שם הניק הראשון שהיה לי פה לפני אי אלו שנים...

נדירים האנשים שבוחרים כניק לפורום אנונימי את שמם הפרטי.

אני לא מהנדירים האלו (:

יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.

אחרת באמת חבל בשביל שניכם.

להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.

אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.

ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.

לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.

כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.

נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.

מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.

צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.

ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.

אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים

ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.

נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30

פחד שחולף ברגע שקופצים

כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.

אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..

(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..). 

כל אדם שתפגוש יוביל אותך למשהו שתסיק שתלמד ותהפוך את עצמך לטוה יותר

בין אם זה פגישה עם בחורה או או עובר אורח ברחוב

לפעמים יש שיעורים שאתנ צריך ללמוד וזה שאתה מנסה להתחמק מהם לא פותר את זה...

אתה לא יידע מה בורא עולם מנסה ללמד אותך בזה עד שאתה עובר את זה

מה שאני מתכוינת זה שנו אז מה אם כרגע אתנה לא חזק כמו שדמיינת

מי אמר שהיא בככל גם כזאת

אני גם מצטיירת לאנשים כדוסית ואני לא

אבל אני נותנת להם את הזכות לגלות את זה

אולי גם הם כאלה יש להם מין עטיפה מבויימת ובסוף הם כמוני?? ויש כאלה

וחטץ מזה בכללי

מלא מחפשים לאו דווקא מישהו כמוהם בדיוק באותה רמה רוחנית בול

יש שיעדיפו חזק יותר חזק פחות

וגם לכל אחד והיצרים/ נסיונות שלו

אז בכלל אין לך מה לשפוט את עצמך

לעבוד על עצמך תמיד צריך אם זה בא ממקום של הבנה ורצון להתקדמות

אם זה בא רק כי זה לא דייך ומה יגידו זה לא יחזיק

ועוד דבר אל תתן לפחדים שלך לנהל אותך

נכון אתה אומר יש םה משהו שהוא לא ואהבת לרעך וכו

אבל אתה צריך לצאת וזה חלק מהתטכנית שבורא עולם תכנן לך אז תבקש מננו לפני כל דייט

בורא עולם שלא יצא חס וחלילה  שפגעתי בה בכלל זה

וגם אם זה רצון ה' ורין מה לעשות לא כל מי שכנחנו יוצאים איתו תואם לנו או בא ממקום נקי

מה תגיד על אלה דיוצאים שניה אחרי שנפרדו רק כדי לעזור לעצמם לשכוח את אותו אחד אחת??

מקווה שאני הבנתי אותך ולא סטיתי מן הנושא...

אם זה לא קשור אז מחילה...

שבזכות זה שאתה בוחר לצאת מהמעגל ולעשות צעד שונה ולעבור דרך הלא נודע, בזכות זה בע''ה ימשך התהליך שיביא בסופו של דבר אל אשתך.

אז אולי בדרך יפגעו כמה, אולי גם לא, וגם אם כן הם יזכו לפגוש נשמה מיוחדת שאכפת לה כל כך.

(היום שמעתי שחלק אינטגרלי מזוגיות זאת פגיעות, יש כל כך הרבה מצבים שזה יכול לקרות, למשל - אם אני יוצאת אם בחור שהתמונה שלו לא מספיק מדויקת לי זה אומר שאני פוגעת בו? ברצון שלי להיות פתוחה ולנסות?, למשל - אם אני יוצאת ואני בתקופה עייפה ולא רעננה ועוד...)

נשמע מראייה חיצונית, שהסיבה הזאת של לצאת לא בסדר לצאת עם מישהי במצב כזה, זה גם עוד דרך של המוח הרציונלי ''לעזור'' להישאר באותו מצב ולא להתמודד עם החסימות.

אם יש בך רצון לנסות להתחיל לצעוד, ולעשות מעשה מעבר ללחשוב על הדברים. מציעה להגיד לעצמך, שהכל נכון, אולי זה לא בסדר ככה וככה, זה אולי לא יועיל וכו' וכו' ועם כל זה אני בוחר לצאת לדייט, כי זה הצעד שבו אני רוצה לצעוד על מנת להתקדם.

וכל פעם שמחשבה כזאת עולה, להזכיר לעצמך מה המטרה הקטנה שלך - שעכשיו היא הדבר הגדול - לצאת לדייט

וזה אפילו יכול להיות נחמד, במיוחד שזאת המטרה, מבלי לחשוב על חתונה..ותראה שבורא עולם יהיה בעזרך

אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).

זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..

בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.

לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.

בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.

מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.

ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך

מלא בהצלחה דוד🙏

איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?

נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.

זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת!  תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.

אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.

לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.

אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).

בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )

ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!