פינת המושגים התורניים- תמונה כללית בסוגיית טלטול מוקצה בשבתחידוש

שלום לכולם\ן

ויום נעים

 

@חיהל'ה@רחפת..@פסידונית@שמן פשתן @זוהרת בטורקיז @נפש חיה.@שריקה@צריך עיון @מבקש אמונה

@דובשניה @ארץ השוקולד @איוושה@אניוהוא@חן,@המטיילת בארץ @ע מ@רחפת..

 

(ויישר כח עצום ל@אור אש על הפוסט המושקע ביום ראשוןפינת המושגים! - צעירים מעל עשרים )

 

בחרתי לכתוב על נושא זה בשל היותו מעשי עד מאוד ויש בו חוסר בהירות אצל מי שלא מכיר את הסוגיה, אז להלן איזשהוא סיכום שעושה קצת סדר בראש

 

יסוד דין טלטול מוקצה ופרטיו

 

יסוד איסור טלטול מוקצה, רמוז בפסוק "והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו" – בשבת משתמשים רק במה שהיה מוכן לשימוש ביום שישי. חפץ שהאדם לא חשב שישתמש בו בשבת, הרי הקצה דעתו ממנו (ומכאן השם "מוקצה", במלרע, מבחינה לשונית), כלומר הניתק והסיח ממנו דעתו, וממילא החפץ אינו 'מוכן' לשימוש בשבת. נאמרו עוד כמה טעמים פרקטיים בסברת איסור טלטול מוקצה, ולא נאריך בזה כאן.

כל הכתוב להלן מבוסס על שו"ע ומפרשיו בסימן ש"ח

 

אנו רגילים להתייחס לכל החפצים העונים לשם "מוקצה" כשייכים לקטגוריה אחת. אך באמת יש הבחנה בין כמה סוגים, שלהם רמות חומרה שונות. יש מחלוקות רבות בפרטים ולא נכנסנו כאן למה שלא היה הכרחי. להלן המסגרת הכללית ביותר של הסוגיה, שאינה שנויה במחלוקת:

 

ישנם ארבעה סוגים עיקריים של מוקצה-

 

מוקצה מחמת גופו – דבר שאינו מיועד לשימוש האדם: עצים ואבנים, עפר, פסולת וכד'

 

מוקצה מחמת חסרון כיס – חפץ יקר ורגיש שהאדם מקפיד שלא להשתמש בו סתם לשימושים אחרים: מצלמה, סמארטפון, ויש דעות שאפילו דפי נייר להדפסה, שאע"פ שהם לא יקרים, מכל מקום האדם שומר עליהם שלא יתקמטו וכד'

 

כלי שמלאכתו לאיסור – חפץ שמיועד לשימוש האסור בשבת, אך אפשר להשתמש בו גם לפעולות היתר: מספריים, פטיש ומסמרים ושאר כלי עבודה, מחט,סרגל, וכן הלאה.

 

בסיס לדבר האסור – חפץ שהניחו עליו בכוונה תחילה חפץ מוקצה לפני שבת, על מנת שיישאר עליו בשבת, ואכן המוקצה היה על אותו בסיס בזמן כניסת השבת. במקרה זה הבסיס עצמו הופך למוקצה. כגון, שולחן קטן של מנורת לילה, פמוטים שהדליקו עליהם נרות שבת.

 

ויש גם ארבעה סוגים של טלטול:

 

לצורך גופו – להשתמש בגוף החפץ.

 

לצורך מקומו – לפנות את המקום שבו מונח החפץ.

 

"מחמה לצל" – לצורך החפץ עצמו, שלא יינזק, כגון להעביר דבר שאור וחום השמש מזיקים לו, למקום מוצל, או לקחת חפץ למקום שמור, להכניס לבית דבר כדי שלא יירטב בגשם.

 

לא לצורך כלל – כפשוטו.

 

כעת נצליב בין סוגי המוקצה לסוגי הטלטול:

 

מוקצה מחמת חסרון כיס, וכן מוקצה מחמת גופו – הם החמורים ביותר, ואסור לטלטלם כלל.

 

בסיס לדבר האסור – דינו כדין המוקצה המונח עליו.

 

כלי שמלאכתו לאיסור – מותר לטלטלו לצורך גופו וכן לצורך מקומו, אך אסור לטלטלו לצורך הכלי שאינו צורך האדם כרגע (מחמה לצל), וכל שכן שאין לטלטלו שלא לצורך כלל. כאן מונחת קולא שאינה ידועה כל-כך. אם כי לדעת המשנה ברורה היתרים אלו קיימים רק כשאין לאדם אפשרות לעשות את רצונו בחפץ של היתר. למשל, לפתוח שקית חלב ע"י מספריים – זהו טלטול כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו, המותר. אך למשנ"ב הנ"ל, כיוון שאפשר בסכין, שמלאכתו להיתר, אסור ליטול לשם כך מספריים. ויש שחלקו על המשנ"ב והתירו בכל אופן.

ועכשיו נעבור לטלטול כלי שמלאכתו להיתר, כלומר כלי שמיועד למלאכה המותרת בשבת, כגון כלי אכילה, שולחן וכיסאות. שמותר כמובן לטלטלו לכל צורך שהוא, אבל אסור לטלטלו שלא לצורך כלל. וכאן מונח גם כן דין שלא כ"כ ידוע. תשאלו: למה שמישהו יטלטל שלא לצורך? אז תשימו לב לתנועות שלכם רק בשעה הקרובה, ותספרו כמה פעמים הזזתם חפץ בלי שבאמת היה בזה צורך. זה הרגל שלא שמים לב אליו, אז בשבת צריך פשוט להיות מודעים לזה. למשל: יש כאלה שרגילים אחרי יציאתם מחדר, אוטומטית לסגור את הדלת. ואם עכשיו אין מישהו בחדר, ואין שום סיבה אחרת לסגור את הדלת? זו דוגמא לטלטול שנעשה מתוך הרגל ולא מתוך כוונה לצורך מסוים. אז לא בשבת.

 

כאמור, מגבלה זו היא רק בכלי שמלאכתו להיתר. אבל באוכלים ומשקים וספרי קודש אין מגבלה כלל ומותר לטלטלם גם שלא לצורך כלל. ויש אומרים שגם כלי אכילה מותר כנ"ל, אך רבים חלקו על כך.

 

זוהי השביתה המוחלטת בשבת, לא לפעול סתם. לנוח, להרגע, להרפות.

 

"אלמלי שמרו ישראל שתי שבתות כתקנן מיד נגאלין" -

 

"כי אות היא ביני וביניכם, לדעת כי אני ה' מקדשכם!!"

 

המשך שבוע טוב מוצלח ופורה לכולם, שיאיר בו אור קדושת השבת  חיוך

סיכום יפה. אבל כמה הערות:לך דומיה תהילה

-למוקצה מחמת גופו אפשר לצרף גם בעלי חיים.

 

-בסיס לדבר האסור נאסר רק בצירוף שני הקריטריונים הבאים: 1. בעל הבסיס הניח עליו את החפץ המוקצה. 2. ההנחה הייתה לפני שבת. 3. הייתה כוונה שיישאר שם בכניסת שבת.

נפקא מינה: חבר לא יכול להניח חפץ מוקצה על חפץ שלך ולאסור אותו (כמובן שאם זה היה על דעת הבעלים הוא נאסר כאילו הבעלים הניחו). וכן אם אדם הניח מוקצה על הבסיס לפני כניסת שבת ושכח להסיר אותו מעליו, הבסיס לא נאסר (כמו בסעיף הקודם, עניין של דעת הבעלים). וכן אם החפץ הונח על הבסיס אחרי כניסת שבת, אין הוא אוסר את הבסיס, שכן יסוד האיסור הוא ב"מיגו דאיתקצי".

 

-הדלת נחשבת מחובר לקרקע, ופה נכנסים לדיון האם יש מוקצה במחובר. זה לא חד משמעי, שכל אחד יברר את דעת רבותיו.

 

-כל האמור לגבי אוכלין ומשקין שאינם מוקצה, הוא רק כשהם בצורה האכילה שלהם. בשר קפוא שלא יפשיר בשבת, קמח, שמרים ושאר מוצרים גולמיים נחשבים מוקצה מחמת גופו כיוון שאין להם שימוש. (יש דיון לגבי בשר נא, כיוון שיש אנשים שאוכלים אותו).

 

-רבים חלקו על טלטול כלים לאכילה, אך רבים גם התירו. זו מחלוקת ראשונים שלא הוכרעה ויחסי הכוחות די שקולים.

שכויעךחידוש

אבל לא כתבתי שדלת היא מוקצה... כללתי אותה בכלי שמלאכתו להיתר, שאין לטלטלו שלא צורך. אי לכך לא הבינותי פשר הערתך.

ולגבי כלי אכילה, אשמח אם תוכל לתרץ לי קושיה מגמרא מפורשת על המתירים, בפרק י"ז, "ר' נחמיה אומר אפילו תרווד אפילו טלית אין ניטלין אלא לצוטרך תשמישן" - ואע"פ שלא נפסק כמותו אלא מותר לטלטל גם לצורך תשמיש אחר, מ"מ נשמע מכאן לרבנן שגזירת כלים היתה גם על כלי אכילה (תרווד), ולא כהנחתו של השלטי גיבורים שהוא ראשון המתירים טלטול כלי אכילה (שהובא במ"ב) שלא גזרו מעיקרא על כלי אכילה. 

וגם דעת השו"ע והרמב"ם לאסור כלי אכילה. לכן נקטתי בלשון מסתייגת.

דלת היא כלי?לך דומיה תהילה
קושיה טובה, אבל עדיין יש מתירים.
לא, כי היא מחוברת לקרקעארץ השוקולד
מה שאמרתי...לך דומיה תהילה
לא משנה לענייננוחידוש

זה לא סיבה שיהיה מותר לטלטלה שלא לצורך

זה לא דין ב'כלי'

לא מכיר את הסוגיא בכלללמה לא?
אבל ראיתי בשו"ע הרב:

"אבל כל מיני אוכלים ומשקים המותרים בשבת וכל מיני ספרים שמותר לקרות בהם מותר לטלטלם אפילו שלא לצורך כלל, לפי שלא גזרו בימי נחמיה אלא על כלים ולא על אוכלים וספרים. והרי הם עכשיו כמו קודם הגזרה שבימי נחמיה, שהיה מותר לטלטל כל דבר הראוי בשבת אפילו שלא לצורך כלל." (ש"ח י"ז)

זה גם הגיוני שלא אסרו דלתות לפי מה שהוא כותב לפני, שגזרו על כלי שמלאכתו להיתר משום הוצאה.

אבל אני באמת לא מכיר את הסוגיא בכלל..
בעצם גם אתה כתבת ככה.למה לא?
סליחה.

אז למה זה לא דין בכלי?
בפשטותחידוש

"כלי" זה בא לאפוקי דברים שאינם כלי אלא חומרי גלם, אבנים ועפר, שדינם חמור יותר כי הם מוקצה.

לא משהו שאתה לא קורא לו כלי כי הוא מחובר במקרה לקרקע

 

לא מכיר מקור שמחלק בין דלת לשאר דברים מנותקים מהקרקע לעניין זהץ

 

וכיון שהגזירה היא כללית, לא פלוג רבנן בשאלה האם בפועל תיתכן הוצאה לרה"ר בזה החפץ או לא.

 

וגם יש עוד טעמים לאיסור טלטול

למה לא?אחרונה
אה, ו...לך דומיה תהילה
אאל"ט, מוקצה מחמת חסרון כיס יכול להיות רק כלי שמלאכתו לאיסור.
באמת הבאתי דוגמאותחידוש

רק של כלי שמלאכתו לאיסור

אבל כמדומני שיש מחלוקת בנושא, אז לא רציתי להיכנס לזה

אמן. תודה!נפש חיה.
תודה!! ושאלה...חן,
לגבי טלטול שלא לצורך,
נשמע מלחיץ משהו לשים לב שלא להזיז משהו אפילו בהיסח הדעת
אבל האם אי אפשר לומר שיש איזשהו צורך?
למשל, לשחק עם כלי כלשהו בזמן שאני מדברת כי זה עוזר לרכז את המחשבה?
לא עולות לי דוגמאות נוספות
אבל האם אפשר למצוא איזשהו צורך אפילו אם מזיזים בהיסח הדעת או שזה לא נחשב??

תודה. וטוב ששאלתחידוש

לשחק כדי להתרכז וכד' כמו שכתבת, זו דוגמה שהובאה בפוסקיםשזה נחשב גם כן צורך.

 

ולגבי היסח הדעת, צריך להתרגל. כמו שמתרגלים לא להדליק את האור בהיסח הדעת..

זה לא נכנס במחלוקת לגבי כדור (ומשחקים בכלל),לך דומיה תהילה
האם משחק נחשב תשמיש?
לא, כי הבעיה בכדור וכו' - שהם לא כליאניוהוא
👍 תודהחן,
שכוייח גדול!אניוהוא
וגם ל@לך דומיה תהילה על ההוספות המצוינות (חסכת לי )
רק הערהמשה

סמארטפון אינו מוקצה מחמת חסרון כיס.

 

ההגדרה הבסיסית של חסרון כיס היא חפץ יקר שמשתמשים בו רק לשימוש שלו, ולהוי ידוע שסמארטפון הוא מכשיר שנמצא על האדם בכל מקום, כולל בשרותים ובמיטה.

 

מגוון השימושים הרחב שלו ואולי גם מחירם הזול יחסית של חלק גדול מהמכשירים האלה הופך אותו לכזה שלא עומד בקטגוריה.

 

ככה אני פוסק בפועל, ואף מטלטל אותו כשזה מסתדר לי (בד"כ עם חפצים אחרים).

לא ראיתי במהחידוש

שכתבת, שהאדם לוקח אותו לכל מקום, סיבה לכך שהוא לה מוקצה מחמת חסרון כיס. האדם משתמש בו באמת בכל מקום.

אבל מסכים איתך שזה לא חד משמעי

מסתמא נוכל למצוא דעות לכאן ולכאן

אתה יכול לערוך לי אם אתה רוצה

 

(ואגב מה בעניין דיבורנו אמש?)

אני לא מחפש לערוך לך, רק להוסיף את ההערה שלימשה

קשה מאוד להגדיר מבחינה הלכתית מכשיר יקר ערך כשהוא

 

1. לא יקר ערך (מאות שקלים בודדות)

2. נכנס לשרותים

3. נשרט, נפגם, באופן השימוש הקבוע שלו - ותסתכל על מכשירים של חברים שלך וכמעט תמיד תראה סדקים וכו'. זה נכון ששומרים עליו אבל לא עד כדי כך.

 

המודל של "מכשיר אחד עושה הכל" אכן לא היה בימי אבותנו, אבל הוא קיים.

ולגבי הסוף?חידוש


תשים לב מה אתה כותב.נפש חיה.
ממתי מאות בודדות "לא יקר ערך?"

המושג "יקר ערך"
זה סובייקטיבי
ושים לב למה שכתבתי על דפי מדפסתחידוש

לא המחיר קובע, אלא ההקפדה. היית נותן אותו לילד ממש קטן לשחק בו? 

לשם ייחוד קב"ה ושכינתיה וכו'ים חי מיה"ך

הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות אי אמירת דבר שאינו נשמע שאמרו חכמים "כשם שמצווה לומר דבר הנשמע כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע". ובכן, הנה:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

...שריקה

|

 

לא יפה!

או שאומרים או שלא אומרים!

 

מזה ככה לסקרן אותנו

 

עונשקולקטיבי,אין מה לעשות....הקב"ה יפצה את כל מי שלא מגיע לוים חי מיה"ך


(ומי ש מגיע לו להיענש - ייענש גם על זה שבגללו כולם נענשו...)ים חי מיה"ך


אני חושב שרוב עם ישראל נותן לילדים שלו לשחק בסלולרימשה

גם אצלנו הוא משחק בהם הרבה פעמים. בשלי פחות, בשלה יותר.

לא ברמות מטורפות. ועם השגחה.נפש חיה.
ועדיין זה שובר את טענת ה"חסרון כיס".משה


לא מאהנפש חיה.
נכוןארץ השוקולד
ברגע שאתה לא מקפיד על משהו שלא ישתמשו בו שלא לצורך, כנראה שהוא לא מוקצה מחמת חסרון כיס.

כך זכור מהשמירת שבת כהלכתה, בלי נדר אשלח ציטוט בהמשך.

אגב, אני חושב שזה משתנה בין אנשים לגבי הגדרת מוקצה מחמת חסרון כיס ויש כאלה שמשהו יהיה מוקצה מחמת חסרון כיס ויש כאלה שאותו חפץ לא יהיה.
לגבי הפסקה האחרונה - זה משנ"בע מ
הרמ"א בסעיף א' בסימן ש"ח:
הגה: ואפילו תחובים בנדן עם שאר סכינים אסור לטלטלו (מהרי''ל). והוא הדין לקורנס של בשמים שמקפידים עליו שלא יתלכלך. הגה: והוא הדין כלים המיוחדים לסחורה ומקפיד עליהם (בית יוסף בשם מיימוני פרק כה' והמגיד פרק כ''ו):


והמשנ"ב עליו:
{ו} שמקפידים עליו - ואם הוא אינו מקפיד לא הוי לדידיה מוקצה מחמת חסרון כיס [מ"א]:
{ז} ומקפיד עליהם - שלא להשתמש בהם כדי שלא יתקלקלו אבל אם אינו מקפיד עליהם אף שהם מיוחדים לסחורה ונתנם באוצר ג"כ שרי לטלטל:
תודה, אשריי שכיוונתיארץ השוקולד
שימחת אותי בכך שהראית מקור לכך ואפילו מקור שרבים סומכים עליו
זו מח' הפוסקים כיצד להגדיר סמארט-פוןאניוהוא
אפשר להבין את טענתך,
מאידך אפשר להבין גם את החולקים.


ובכה'ג נאמר - 'עשה לך רב והסתלק מן הספק'.

בפשטות סמארטפון הוא אכן מוקצה מחמת חסרון כיס.ד.

[וגם אם היה רק כלי שמלאכתו לאיסור, היה אסור לטלטלו בשבת, אלא לצורך גופו  - דהיינו למשל כדי לשבור אגוז.. או לצורך מקומו, כשצריך דווקא את המקום שלו כדי לשבת וכד'. אבל לא מעבר לכך]

 

זה כלל לא משנה היכן הוא נמצא ולהיכן לוקחים אותו. לא זה הקריטריון.

 

ויש דברים הרבה פחות יקרים, שנקראים מוקצה מחמת חסרון כיס.

 

 

הנקודה הבסיסית היא, שאדם לכתחילה אכן לא ישתמש בסמארט' לדברים שאינם בשימושיו הרגילים - שיחות וכו'. אדם אינו נוהג לדפוק איתו מסמרים וכד'.

 

אגב, יש גם דעה מקובלת, שאם למכשיר פשוט אין אף שימוש אחר חוץ משמושו האורגינלי האסור בשבת, אז גם הוא יהיה כך.

 

 

[לא מדבר על אלו שאומרים בחצי הלצה, שהוא מוקצה מחמת מיאוס... להגיד לך כך, זה ממש להעליב את החברים הכי טובים שלך..]

 

יישר כחחידוש

כן

שכוייחע מ
מעניין למה לא כתבת על 5 סוגי מוקצה והכנסת גם את כלי שמלאכתו להיתר לשם? למה בנפרד?
כיחידוש

כלי שמלאכתו להיתר הוא באמת לא מוקצהחיוך

 

רק שיש עליו איזו הגבלת טלטול

יישר כח עצום ורב!אור אש
בהיר ביותר.
תודה רבהשריקה

מוסבר מעולה.

תמצת לי הרבה שיעורי דינים לידע מאורגן

 

ומה שכתבת על כלי שמלאכתו להיתר זה קצת.. מלחיץ

זהחידוש

באמת אחד הדברים הקשים ליישום.

מתרגלים לזה. ובעיקר על זה התכוונתי במשפט שבסוף

"זוהי השביתה המוחלטת בשבת, לא לפעול סתם. לנוח, להרגע, להרפות."

ותודה

תודה, יישר כחארץ השוקולד
תודה לך. אתה חושב שתכתוב גם מתישהוא?חידוש


האמת שאין לי עדיין מושג...ארץ השוקולד
עדיין מנסה לראות איך השנה תיראה
--חידוש

נאחל לך שהשנה תראה טוב בעז"ה

ואם יצא לך מדי פעם..

נשמח להתבשם מעומק חכמת תבונתךחצי חיוך

מה אתם חושביםהתלמיד העייף

הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??

עצוב ממשכְּקֶדֶם

אופייני לג'ן זישבורת,לב

והלוואי שיתעוררו מחשבות

תלוי מה הגיל שלוחושבת בקופסא

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

יישר כוח לכם!!נחלת

זה לא המקרה...התלמיד העייף

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

הוא לא הזמין או שהחברים לא הגיעו?חושבת בקופסא

הזמיןהתלמיד העייף

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

מאוד יפה מצידך. תבורךנחלת

באסהארץ השוקולדאחרונה

תלוי במרחק מהמקום ועם מי הוא שמר על קשרארץ השוקולד

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

פוליןנחלת

האם מישהו מכיר אנשים דתיים שהיו רוצים לצאת למסע

לפולין - אתרים יהודיים שמלפני השואה, חמישה ימים?

חברים שלנו היו רוצים אך לא מצאו סוכנות נסיעות שעורכת

כזה עכשיו.

הם סיפרו שאחת מהסוכנויות הציעה לגבש קבוצה

של לפחות עשרה איש. דתיים המעוניינים בהכשר

מהודר, וצניעות.

נשמח לשמוע אם לאי מי יש רעיון עבורם.

הם רוצים לנסוע עכשיו. לא מאוחר יותר.

יישר כוח!

.

רק אתרים יהודיים מלפני השואה?פשוט אני..

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

חושבת שאפשר אבל לא רק הם יהיו בדיכאון תודה רבה!נחלתאחרונה

אין מספיק מקום בשרתים של ערוץ 7פשוט אני..

אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈

כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳

הדסה הדסה למה את הלב שלי לקחת הדסההה קפיץ

מה דעתכם על השיר שהכנתי? (איאיי)כולנו הביתה
אממ… בנותבנות רבות עלי

מה הקטע שלכם עם זקנים של גברים?

שלכן*בנות רבות עליאחרונה

שנים לא הייתי פה.הלב בוער למלך!

לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים

אתה קיים גם מחוץ לווצאפ???אריק מהדרום

לאט לאט חוזרים למקורותהלב בוער למלך!אחרונה

הפיצ'ר האהוב עליי בתקופה הזועשב לימון

שנכנסים לאתר אינטרנט והוא מציע לי לאשר שימוש בקוקיות 🤭

אם יש שיער מספיק ארוך אני מאשרת

עד עכשיו אני לא מבינה מזה הקוקיס האלהנחלת

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

תודה!נחלתאחרונה

משה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

עוד פעם גולש יותר זמן ממה שתכננתיחוזר תמיד לאשתי

בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.

כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.

לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.

מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?

כמו בקניון, מטשטש תחושת זמןעשב לימון

ונועד להיות כזה.

את מבלה הרבה בקיונים?משה

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

לא הרבהעשב לימון

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אולי בגלל שאני רגיש מאוד אף פעם לא אהבתי קניוניםמשה

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

מה זה חיות כיס אאלט?נחלת

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

חיות כיס זה שם של פודקאסט על כלכלהעשב לימון

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

מעניין שגם אני החלטתי לכתוב את הקיצור הזה...נחלת

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

כאן ההבדל, בהכללה גסה, בין גברים ונשיםפ.א.

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

ובין הציפיות השונות בין גברים לנשיםעשב לימון

מנשים מצפים יותר

מצפים יותר כלומר בקניון?משה

מצפים להיות יותר מטופחותעשב לימון

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אה. כן. ציפיות מגדריותמשה

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

אני כן. אבל בתנאים שלי עשב לימון

נכון מאודפ.א.

אני באמת דקה מחזירה תשאלה אליךSeven

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

הממחתול זמני

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

אפשרoo

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

נכון. כמו גלגל שיניים.נחלת

אומנם לא קשור רק לגלישהשמעונה

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

אני חושבתoo

שבשליטה עצמית יש מרכיבים:

רצון

טריגרים

מודעות

יישום

התמדה

בגלישה יש

רצון-

  1. כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)

  2. מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)

טריגרים-

  1. מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)

  2. כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)

מודעות

יישום

התמדה

דומים בכל נושא של שליטה עצמית

כנראה שיש לך יותר מידי זמן פנוי?פ.א.

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

אינטרנט זה אתגר קשוח. והבחירות לא חד משמעיות.משה

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

אצל מי שזה צורך מקצועי, כמותך, ההסתכלות אחרתפ.א.

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

בספריה אפשר להאבד בדיוק כמו באינטרנטמשה

נכון. לזה התכוונתיפ.א.

הזכרת לימשה

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

שיר נוסטלגי מקסים 😻פ.א.

נכון. אבל זה אחרת. לספריה, בעיני, יש שם יותר טובנחלת

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

אני לא נמשך לויזואלימשה

רק לקריאה.

יש אפשרות בפלאפון של איכות חיים ובקרת הוריםארץ השוקולד

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

גם במחשב אפשר להגדיר זמן? כדי להגביל? ואם אכן, איךנחלת

אבל כבר לא ילדה ולא צריכה להיות תחת בקרת הורים …פ.א.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

לא יודעארץ השוקולד

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.

חן חן.נחלת

לכל הפחות screenzenשבורת,לב

נכון. גם אני חשה כך. אז אתמול לא פתחתי. בכוח!נחלת

אנימרגישה שזה ממש כמו התמכרותשמעונה

זה לא כמו; זו התמכרות שצריך להיגמל ממנה.נחלתאחרונה

זה הכל גלישאות...4ne1

אולי יעניין אותך