היא לא כמו הראייה של כל אדם ממוצע?
" וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה, הַרְבֵּה מְאֹד; וְרֹחַב לֵב--כַּחוֹל, אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת הַיָּם. י וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה, מֵחָכְמַת כָּל-בְּנֵי-קֶדֶם, וּמִכֹּל, חָכְמַת מִצְרָיִם. יא וַיֶּחְכַּם, מִכָּל-הָאָדָם, מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע, בְּנֵי מָחוֹל; וַיְהִי-שְׁמוֹ בְכָל-הַגּוֹיִם, סָבִיב. יב וַיְדַבֵּר, שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל; וַיְהִי שִׁירוֹ, חֲמִשָּׁה וָאָלֶף. יגוַיְדַבֵּר, עַל-הָעֵצִים, מִן-הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן, וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר; וַיְדַבֵּר עַל-הַבְּהֵמָה וְעַל-הָעוֹף, וְעַל-הָרֶמֶשׂ וְעַל-הַדָּגִים.
יד וַיָּבֹאוּ, מִכָּל-הָעַמִּים, לִשְׁמֹעַ, אֵת חָכְמַת שְׁלֹמֹה--מֵאֵת כָּל-מַלְכֵי הָאָרֶץ, אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת-חָכְמָתוֹ."
שלמה רואה את המציאות ובו בעת רואה את העומק שבה, יש לו עיניי לייזר כאלה שמביטות פנימה. החיצוניות והפנימיות אחד הן בעיניו.
אנשים באים לשמוע את החכמה הזאת, ללמוד להסתכל על הדברים השיגרתים והבאנלים כמו האזוב שעל הקיר, בצורה אחרת באופן כזה שילמד אותם משהו על עצמם או על החיים.
קטונתי, אבל אולי חז"ל הסיקו שאם אנשים הם לא בעלי זוג המשקפיים המתאימים הם לא יבינו את הסיפור המסופר ויתכן שאף ירימו גבה על התיאורים. ב"ה שיש פרשנים (אני בטוחה שבדור של שלמה הוא נתן הרצאות והסביר מה כוונתו, אחרת למה הוא היה מוקד של עלייה לרגל?)
ולשאלות:
*אנחנו כחברה לא נראלי זונחים את החיצוניות (לתלמיד חכם אסור שיהיה רבב על בגדיו) אבל צריכים להבין שהיא כלי והמטרה להיות עם עיניים פנימיות יותר שרואות גם את החיצוניות בצורה גבוהה יותר.
אני חושבת שמי שלא גדל בצורת חשיבה כזאת לא יכול לסגל אותה בין יום בדייטים. הלוואי שכן.
אני חושבת שלכל דור יש את ההתמודדות שלו, והחיים אז היו עם אתגרים אחרים ויתכן שעם אותם אתגרים רק בצורה שונה. (עבודה זרה לדוג')
אז היום יש משהו אחר שאני לא בטוחה שאני יודעת לשים עליו את האצבע.
