יצאתי בעבר עם בחור טוב מהמון בחינות. המשפחה שלי מאד אהבה אותו, כנל המשפחה שלו.
אבל נודע לי שהוא בגד בי פעמיים עם האקסית שלו.הוא התנצל ובכה הרבה אבל אני הייתי מרוסקת וניתקתי איתו את הקשר בצורה יפה אחרי תקופה קצרה.
יש לי הרבה פעמים געגועים אליו, אני עדין לא יודעת אם ארצה לחזור אליו בעתיד,
כשהמשפחה שלי שאלה למה נפרדנו, זרקתי להם איזשהו תירוץ, כי לא העזתי לספר את האמת. ידעתי שככה הסיכויים שנחזור יהיו 0. ההורים שלי בחיים לא יסכימו לי להיות עם מישהו שבגד בי.
ועכשיו החלטתי לתת לעצמי את הזמן להירגע ולבנות את האמון שוב בלי לצאת לדייטים.
העניין הוא שבזמן האחרון אני שומעת המון ביקורות מהמשפחה/חברות שלי לגבי ה"רוגע" והבררנות הזאת. הם לא מפסיקים לומר לי כמה הוא היה בחור טוב ואיך אני בררנית ולא יודעת להעריך את זה ושככה אשאר רווקה עד גיל 30.
כל פעם שהנושא הזה עולה אני ממש עם דמעות בעיניים, אני לא מסוגלת לספר לאנשים מה קרה (יש לנו חברים משותפים מבני עקיבא שכונה וכו), אבל מצד שני מרגישה ששופטים אותי. כי יצאנו תקופה לא קצרה, ומסתכלים עלי בתור אחת שמרחה את הקשר ואז זרקה את הבחור.
ברור לי שההורים שלו לא יודעים מה קרה, שמעתי שאחד מקרובי המשפחה שלו אמר לו:"בבחורה הבאה תוך חודש אתה מתחתן" כי הוא 'ידע' מה הוא רוצה מעצמו כבר.
אני מרגישה שזה כל כך לא פייר כלפי.
זה יישמע מוזר, אני לא כועסת עליו אבל פגועה מאד. אני יכולה ללכת ברחוב שמחה ממשהו עם חיוך ובשניה שאני נזכרת בבגידה אני נהיית מלאת דמעות. אני מרגישה פצועה מבפנים. לא האמנתי בחיים שאגיע למצב הזה.
מצד שני אני יודעת שאם אספר למשפחה שניה אחר כך אתחרט כי אני לא מסוגלת לעשות לו את זה. הוא בעצמו היה מרוסק מזה וביקש סליחה מליון פעם ועשה הכל כדי לרצות אותי.
יש לי חברה מאורסת שגם הארוס שלה בגד בה במהלך הקשר והיא החליטה לשתוק על זה ולהמשיך איתו. אבל פעם היא ספרה לי שיש לה עדין המון כאב ופגיעה ממה שקרה בינהם.
אני שואלת את עצמי למה גברים עושים את זה?? נכון, קורה שיש משברים בקשר, אבל ללכת ולבגוד?
גבר שבוגד הורס את העולם הרגשי של האשה לגמרי!!
קצת מוזר לי לכתוב כזה פוסט בפורום של דתיים, אבל אני חושבת שזה בדיוק המקום שיבינו אותי.
מה אתם הייתם עושים?



