איזו תפילונת על זיווג הגון..

(הקשר ללנ"ו...)

רבי אלימלך ויסבלום מליז'נסק זיע"א נולד לאביו רבי אליעזר ליפמן בשנת ה' תע"ז, בעיירה טיקטין שבפולין, ונפטר ביום כ"א באדר ה'תקמ"ז  - בליז'ענסק. ככל שגדול היה רבי אלימלך, כן גדולה היתה ענוותנותו וגדולה היתה צניעותו. את הוד קומתו ואת ראשו המגיע השמימה – הסתיר בכל הכוח. ואנו – אין לנו אלא מה שליקטנו פירורי פירורים, זהרורי אור מחייו של ענק הרוח, מספריו ומחיבוריו .

  ממעצבי עולם החסידות

רבי אלימלך היה תלמידו הדגול של המגיד ממעזריטש זיע"א – ממשיך דרכו של הבעל שם טוב הקדוש, והמנחיל העיקרי של תורת החסידות בדור ההמשך. המרכז הרוחני שהקים בליז'ענסק היה ממעצבי דרכה של החסידות בכללה ואבן שואבת להמוני המוני יהודים, שבאו לפקוד את חצרו ולהתבשם מתורתו ומקדושתו.

גם בחייו, היתה הנסיעה לליז'ענסק מקובלת בעם כפועלת ישועות. הרבי רבי אלימלך רומם את רוחם של חסידיו, וגם אלו אשר הגיעו כדי לקבל ברכה עבור צר ומצוק, דווי וצער – קיבלו קודם כל מטען רוחני שהחייה את נפשם והגביה את רוחם. ליז'ענסק הםכה להיות מרכזם של מבקשי השם. בעל התפארת שלמה מראדומסק, אפילו שהיה כהן, נסע לשם והמריץ חסידים אחרים לנסוע. כי מי שהיה איננו בשום פנים מי שלא היה...  

אחרי פטירתו, הפך ציונו הקדוש למקום סגולה ראשון במעלה, ולאורך כל השנים התקימו נסיעות בדירות בערב ימים נוראים ובתאריך היארצהייט – כ"א אדר.

קדושה ושגב

דרכו המיוחדת של הרבי רבי אלימלך, ביראת שמים טהורה,  בענווה שאין דומה לה ובמסירות עצומה למען כל יהודי ויהודי ליכדה סביבו חסידות לוהטת, והשפיעה בעוצמה על כל הפרט ועל הכלל.

"חמש מאות שנה קודם הולדתו ניזון העולם בזכותו, שתי ידיו – כשתי לוחות הברית ועשר עצבעותיו כעשרת הדברות".  אמר עליו קדוש ישראל מרוזין זיע"א.

המוני החסידים ספגו ממנו את דרכו הטהורה, קיבלו ממנה עצה ותושיה, ברכות רפואה וישועה, אולם בעיקר קיבלו ממנו דרך תיקון ותשובה, דרך צמיחה והתעלות.

הרבי של כל הרבע'ס

לפני פטירתו, סמך הרבי רבי אלימלך את ידיו על ארבעה מתלמידיו המובהקים, והפך כל אחד מהם לעמוד חסידות בפני עצמו.

ל"חוזה מלובלין" הוריש את כוח הראיה –למרחוק,
למגיד מקוזניץ' -   את הכוח הרוחני אשר בליבו הגדול,
לרבי מנחם מענדל מרימנוב – את כוחו הנשמתי של מוחו
ולרבי יהושע העשל מאפטא, ה'אוהב ישראל מאפטא' – את הכוח הרוחני של פיו הטהור.

ארבעת תלמידיו אלו הפכו להיות מנחילי מורשתו, כל אחד מהם בדרכו המיוחדת לו, סביב כל אחד מהם התלכדו חצרות ענק של חסידים ותלמידים ומהם מתמשכות השושלות עד עצם היום הזה.

תלמידים נוספים

רבי אלימלך השאיר אחריו, מעבר לארבעת תלמידים אלו, עוד עשרות רבות של תלמידים ענקי רוח: בעל המאור ושמש, רבי משה לייב מסאסוב, רבי נפתלי מרופשיץ, ועוד ועוד.

ספריו וחיבוריו

ספריו של רבי אלימלך, 'נועם אלימלך' על התורה – הפכו להיות אבן יסוד בחסידות. תפילה קודם התפילה שבתוכה  בקשת 'אדרבא' המפורסמת, הנאמרת על ידי יהודים בהתשפכות הנפש מיוחדת, וה'צעטיל קטן' – אותו קונטרס נודע של הליכות והנהגות.

פטירתו ומקום מנוחתו

פטירתו של הרבי רבי אלימלך ביום כ"א אדר התקמ"ז הותירה בלב העם חלל אשר לא יוכל להתמלא. מקום ציונו של רבי אלימלך משמש עד היום כסגולה נפלאה ליראת שמיים ולישועות עצומות, אשר לא כדרך הטבע. מכל קצוות העולם באים יהודים להעתיר על ציונו ביום ההילולא, ושואבים משם חיזוק והתעלות. הבטחתו הכבירה כי 'הפוקד את קברו לא ימות ללא תשובה' – מושכת אליה רבבות רבבות חסידים, צעירים ומבוגרים, המגשימים בכל שאיפה בת שנים: לזכות לפקוד את ציונו של הרבי רבי אלימלך בליז'ענסק.

ה"ציון" בליז'ענסק:

(לא השלם, השלם מופיע בסידור חלקת יהושע ולא מצאתי אותו באינטרנט)

תפילת ר' אלימלך

יוו זה היה בדיוק עכשיו

בעעע לא רוצה להיזכר

בנדא!איך לא אמרת לי שלום?!

קבלתי במייל ומעבירה:

סגולות עצומות לקראת חג הפסח לשפע גשמי בזכות רבי אלימלך מליזענסק זי"ע
ב-כא` באדר יום הילולת שחל היום בערב,יום שני
הרבי אלימלך מליזענסק זי"ע , ישב המגיד מקוזניץ וסיפר בשמו 3 סיפורים שהם מסוגלים לפרנסה להכניס את הפסח בקלות מאוד מומלץ ביום הילולת הצדיק - כא` באדר, שכל אחת מאתנו תספר בבית שלה את שלושת הסיפורים ואלו הם :
**********
סיפור א`

היה עני שמצא את עצמו לפני פסח ללא פרוטה , הוא כתב מכתב לבורא עולם והניח את המכתב ביער על ידי גזע עץ , למחרת , הופיע המלך הגוי של המדינה עם הקבוצה של לעשות ציד, המלך הבחין במכתב , כשראה שזה כתוב לכבוד המלך ,חשב שהפניה היא אליו , המלך שלח ליהודי סכום גדול של כסף לפי הכתובת שרשומה של המכתב וכך היה לעני שפע רב לקיים את חג הפסח כמו שבורא עולם עזר לעני ,כך שיעזור לנו

*********,
סיפור ב`
יהודי שחי בתקופת רבי אלימלך היה ללא פרנסה ולא היה באפשרותו לקיים את חג הפסח , בעקבות מצבו הכללי , עלתה בלבו החלטה להעביר חביות עם יין שרף לארץ השכנה ושם יוכל למוכרם במחיר גבוה ותהייה לו פרנסה בכדי שיוכל לקיים את חג הפסח , אבל השלטונות סירבו להעביר את יין השרף דרך הגבול ואז הוא ביקש את ברכתו של רבי אלימלך והרב ברך שכל החביות יהיו מים, הברכה התקבלה ושכהיהודי עבר דרך המכס הגויים צחקו ממנו שהוא מוביל לארץ השכנה חביות עם המים ,היהודי רץ פעם שניה לרבי אלימלך לומרלו שעכישו הוא צריך ברכה שהמים יהפכו ליין שרף, הרב ברך והנס קרה , היהודי מכר וחזר עם הרבה כסף כמו שבורא עולם עזר לאותו לקיים את חג הפסח ביד רחבה ,כך שיעזור גם לנו

**********,
סיפור ג`
במזרח אירופה בתקופת עוני קשה חי יהודי ששמו משה , במקצועו הוא הוא היה חייט , כל שבוע היה יוצא רגלי מהבית ,נודד ממקום למקום ועושה תיקונים לקראת שבת היה חוזר הביתה ונותן את המעט פרוטות שהרוויח לאשתו שיהיה לה במה להחיות את נפשה עד שבוע הבא ,יום אחד כשיצא לדרך ,עברו לידו הפריץ ואשתו במרכבה , הפריץ שהיה ידוע כשונא ישראל ושתוי מצא הזדמנות לעשות צחוק מהיהודי , הוא עינה אותו והרים עליו אקדח בניסיון להורגו , ובורא עולם הצילו בכך שאשתו של הפריץ הזיזה את ידו של בעלה והכדור נפל ליד היהודי והוא נשאר בחיים ,מרוב בהלה משה החייט התעלף והפץיץ החליט לקחת את היהודי במרכבתו כדי להמשיך לענות אותו , בורא עולם עשה נס ווהפריץ מרוב שיכרות נרדם ולא הספיק להמשיך את העינויים ,בזמן שהפריץ הזמינה אותו שיבוא כל שבוע לארמון שלהם והיא תיתן לו עבודה ,משה החייט התחיל לעבוד בארמון הפריץ והיה נראה שהשמש זרחה בשבילו , כי כל שבוע היה מביא יותר פרנסה והתחיל לשלם את חובותיו ,יום אחד אשתו של הפריץ , נסעה ומשה החייט פגש את הפריץ ,הם התחילו לשוחח , הפריץ שאל את משה" איך הפרנסה "?ומשה ענה שבזכות בורא עולם ברוך השם יש לו פרנסה , הפריץ מאוד כעס ואמר "הפרנסה מאשתי שהיא מפרנסת אותך מדי שבוע" ובזעם גדול גרש אותו מהארמון ,הימים היו לפני פסח, משה החייט חזר הביתה בדיים ריקות ובלי תקווה שיחזור לעבוד אצל הפריץ ,אבל הוא היה בעל בטחון מאוד גדול וידע שבורא עולם לא יעזוב אותו , בינתיים הפריץ ההי נהנה כל לילה לפני השינה מהמטבעות זהב שהיו לו ,הוא היה סופר אותם ומסדר אותם בשקיות ומכניס אותם לכספת שלו , הוא היה נוהג לפזר אותם על השולחן ובדוק כל מטבע בשיניים לוודא שהמטבע מזהב אמיתי, הפריץ היה מסתובב בכל מקום עם קוף , הקוף הסתכל על תנועותיו של הפריץ וברגע שהפריץ יצא מהחדר, הקוף חיקה את תנועותיו של הפריץ , במקום לנגוע במטבע ,הקוף בלע את המטבע , וכך המשיך לבלוע את כל המטבעות שהיו על השולחן , הבטן התמלאה והקוף נפל על הרצפה ללא רוח חיים ,כשהפריץ חזר לחדר ראה פגר על הרצפה ובאותו רגע צץ לו רעיון לצחוק ממשה החייט , הפריץ החליט ללכת באמצע הלילה אל ביתו של משה החייט , ולזרוק את הקוף בביתו של משה ,חשב ועשה ,בביתו של משה החייט נשמע רעש גדול מאוד באמצע הלילה , כל בני הבית ניגשו לראות מה קרה , הם ראו קוף מת על הרצפה ומהקוף יוצאים מטבעות זהב  ,משה הרים ידיים לשמיים בהודיה גדולה לבורא עולם , שהוא לא עוזב אותו ושולח לו כסף בכדי שיוכל להכין את חג הפסח באותה השנה ,כמו שבורא עולם עזר למשה כך שיעזור לנו שנוכל להכניס את הפסח  רוחני וגשמי,

בשבת "מברכים "של חודש ניסן {שבת מברכים זוהי שבת שקודמת לראש חודש} משתמשים שוב בסגולה לפרנסה : שוב מספרים 3 סיפורים אבל הסדר משתנה מהסדר הקודם ,
                סיפור א`- נאשר אותו הדבר {היהודי ששלח מכתב למלך}
                סיפור ב` -משתנה ובמקומו בא הסיפור הבא:
סיפור ב`:
********
יהודי אחד עשיר היה נוהג שבכל פסח היה מזמין הרבה אורחים לליל -הסדר , הגלגל התהפך והוא הפך לעני מרוד ,
הימים התקרבו לפסח והוא ואשתו היו מאוד עצובים , פתאום הוא שומע מבחוץ כרוז מחצר המלך ,ברכוז נאמר שאבדה טבעת מאוצרו של המלך ומי שיצא את הטבעת יקבל פרס גדול ,היהודי קפץ משמחה ורץ לחדרו של המלך , הוא הציע למלך שינתן לו חצי מסכום הפרס בכדי שיוכל לעשות את החיפושים ,המלך נתן לו חצי מהסכום ומהכסף הזה היהודי הכין את הפסח ביד רחבה והזמין את האורחים כמו תמיד , בליל -הסדר אחד השרים הלשין על היהודי שהוא לא מחפש את הטבעת , המלך החליט  ללכת עם השרים אל ביתו של היהודי , המלך והשרים הגיעו אל ביתו והציצו דרך החלן בכדי לאמת את דבריו של השר, להפתעתו של המלך ,ראה בית מואר עם פאר גדול ושולחן ערוך וכולם אומרים "דיינו" המלך
פנה
לשרים ואמר: היהודי גילה לי מי לקח את הטבעת , לאחד מהשרים קראו דיינו ,המלך עצר את השר ערכו חיפושים בביתו ומצאו אצלו את הטבעת של המלך , מרב שמחה המלך השלים היהודי את הסכום של הפרס לאחר הפסח , כמו שליהודי היה אפשרי להכניס את הפסח כיד המלך , כך בורא עולם יעזור גם לנו
סיפור ג` נשאר אותו הדבר {משה החייט}

בס"ד

ענת כתבה שטוב לומר את תפילה זו ואני חושב שחוץ משטוב לומר את זה מומלץ בחום לשמוע את שירו של אברהם-פריד בביצועו "אדרבא"

אבל כן,באמת יה"ר מלפני אבינו מלכנו שבמקום להסתכל על השלילי של החבר/ה נמצא בו רק מעלות טובות

ניסיתי להעלות אותו מהמחשב שלי אך ללא הצלחה...מי שיצליח יבורך!

שאתה מרגיש שאתה יותר מדי משקיע וזה לא הדדי. אני טועה?

לא יצא לצאת עם בחורה שאחרי דייט שני שלישי הבחורה מעצמה שלחה הודעה בלי ששלחתי לה.

אולי אני המוזר?

אבל בזמנו, בטח שהיה תקשורת דו כיוונית גם מבחינת יוזמה. וכשאין, זה לגמרי חשוד בתור היא לא מתלהבת אבל "עושה מה שצריך".

יש הבדל ממש גדול בין התרבות כיום של הודעות וואטסאפ

לבין הודעות בש.א בפורום או סמס

אני יוצא כמה שנים ב"ה ולא יודע איך זה אצל בנות..

אחרי 3-4 דייטים, אז אפשר לעשות סוג של שיחת חתך (לא כמו בצבא, אבל יש קווים מקבילים ;) ) שבה בהם עושים תיאום ציפיות.

קודם כל אתה משתף איך אתה מרגיש ביחס לקשר ואז - 

איך את מרגישה ביחס לקשר?

במידה והכל טוב, אז שואל -

איך מפה ממשיכים?

ולאו דווקא שהיא תענה תשובות ברורות, אלא שניכם בונים את זה ביחד.

בגלל שבכל זאת מדובר במישהי מסוג בת, ובקשר קשר שמכוון להקמת בית בישראל, זה קצת שונה מתיאום ציפיות במערכות יחסים אחרות, וגם על זה כדאי לתת את הדעת. 

אני מאמינה שהבסיס לזוגיות תקינה זה תקשורת תקינה.

מפריע לך שהיא לא יוזמת?

תגיד לה את זה.

מצפה שגם היא תתקשר\תשלח הודעה מיוזמתה - תגיד לה את זה.

סביר להניח שיש לכם ציפיות שונות, עמדות שונות על המקום בקשר.

צריך לנהל את השיחה הזאת בחכמה, לא כביקורת על איך שהיא היתה עד כה, אלא -

עד כה היה לי טוב וחיובי, ואני רוצה לקדם את הקשר הזה עוד קצת - ומתוך המקום הזה לדבר. לבדוק אם גם היא נמצאת במקום הזה בכלל, אם גם היא רוצה להצמיח את הקשר, ולבדוק איך כל אחד מכם יכול לעשות את זה.

בהצלחה!

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.

אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.

*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

שווה להתייעץ עם איש מקצוע.

זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.

ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?

האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.

אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.

אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.

הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.

החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,

כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.

בהצלחה.

גם רעב נובע מפעילות מוחית בעקבות מחסור באוכל. אחרת היינו שוכחים לאכול...

זה לא מוריד מחשיבות וחווית האכילה

התאהבות היא טובה וחשובה, בלעדיה היינו בודדים ומרוחקים.. זה מוסיף רגש וחיבור לאדם שאליו אנו רוצים להתקרב. 

התאהבות אבל היא דינמית, שיכולה להתעורר בשלבים שונים בקשר והיכרות.

 כנראה שלרוב היא לא תתעורר בדייט ראשון בו אנו יותר לחוצים ובוחנים אחד את השני. לכן כדאי לתת לזה קצת זמן ולראות אם מתפתח משהו 

כי בהקשר הזה העולם מתווך לנו דרך הפרשנות שלנו. אין פה עניין אובייקטיבי של אמת או שקר. יש מישהו שיהיה לך חיבור טבעי אליו ולמישהי אחרת לא יהיה, ולהיפך.

בנוסף לכך, המצע שעליו אנחנו מתנהלים זה המוח שלנו, נרצה או לא. אם למישהו יש לדוג' חסימה כלשהי, הוא לא יכול להגיד לעצמו "תתעלם ממנה, זו רק פרשנות שלך למציאות" וזה יפתר, כי המוח שלו מתנהל לפי החסימה גם בלי שירצה. ואפילו אם הוא כל הזמן יקדיש תשומת לב ויבדוק אם הוא מתנהל לפי החסימה או לפי מה שנכון, זה עדיין לא ישנה את המבנה הפיזיולגי שנוצר במוח שלו שיוצר את החסימה, וזה ישפיע על הרצון שלו. צריך "לחווט" מחדש את המוח.. ועם עבודה זה אפשרי. רק צריך קצת ללמוד איך המוח עובד כדי לעשות את זה בצורה הכי מהירה יעילה.

ולעצם העניין- חיבור יכול להיות טבעי ומיידי אבל גם יכול להיבנות עם הזמן. אם חושבים שזה חייב להיות כבר בהתחלה יכולה להיווצר במוח חסימה שתמנע מהחיבור לקרות גם בקשר שהוא כן היה יכול לקרות בו.

וגם יאוש יוצר דפוסים לא טובים במוח.. אז כדאי נסות לחשוב טוב

אהבה אמיתית זה דבר שנבנה עם הזמן והנתינה והקבלה וכל מה שזוג חווים

אבל את כל זה אין מספיק בהתחלה

וזה קשה או אפילו בלתי אפשרי לעבור את כל הדרך הזאת עד לשם בלי שיש לך כלום שמניע אותך

אז לכן הקב"ה ברא לנו את ההורמונים...שיתנו לנו את הכוחות בדרך להגיע לאהבה אמיתית

לגבי התהיה - אפשר לדמות את זה למצת ברכב. 

כדי שהרכב יתניע זה ניצוץ קטן שידלק ויפעיל את כל המערכת.

הניצוץ הזה הוא ההתאהבות.

זאת אולי תחושה שיטחית בתחילת קשר

אך בקשר יציב, וק"ו קשר ממוסד, התאבהות יכולה להיות ביטוי לאהבת אמת כלפי בן/בת הזוג.

דבר שני די כבר עם האין 

יש הכל גם גברים יציבים 

אם מצידך, אז זה מזעזע שאתה כותב את זה. רוצה להוריד כי היא לא יפה בעיניך? עניין שלך. אבל לכתוב שבגלל שהיא מכוערת היא רווקה, זה לא לעניין.

אם מצידה, זה עדיין לא בסדר שאתה כותב ככה על עצמך.

(וסליחה על ההבדל בין איך אני מגיבה כשזה קשור לבנות או לבנים. פשוט יופי זה משהו מולד ושאפשר טיפה לשחק איתו עם איפור וכדומה, אבל כמה תפילות אתה מתפלל ביום זו לגמרי בחירה שלך, וזה פשוט אומר שאתם לא באותו מקום ולא מתאימים)

ויש הרבה מאד בחורות יפות שהן רווקות, וגברים יציבים שהם רווקים. וכמובן מכוערות וגברים לא יציבים שנשואים. אז לא להכליל.

ואל תדאג, בע"ה שלך תגיע בקרוב🙏 המושלמת שלך☺️

אנחנו מדברים על המקרה הסטנדרטי. 

ואני מבינה שעל השאר אתה מסכים איתי, אם לא הגבת על זה?

בכל מקרה לא מדברים ככה לא על הצד השני ולא על עצמך.

בואו נוריד לרמת הפרקטיקה..

אני אתחיל

די לאיפור

מוזמנים להמשיך

אנשים עוד לפני שהם קולטים מראה חיצוני הם קולטים עם איזו אנרגיה הגעת לפגישה. מכיוון שאנחנו לא באמת מצליחים להגדיר "אנרגיה" (למרות שהגוף קולט אותה נהדר) אז אנחנו אומרים דברים אחרים.

למשל "היא מכוערת"  או "לא היה לי חיבור איתה" או "אני מרגיש לא נעים לידו". זה הכל שמות של אותו דבר. הצד השני לא עשה שום דבר רע במודע אבל אנחנו לא רוצים להיות שם. אז אנחנו צריכים להסביר לעצמנו משהו אחר.

רק לא הצלחתי להבין איך זה קשור ליופי כל כך, אם מישהי יפה בעיניי אז היא יפה ואם לא אז לא, בלי קשר לאנרגיה שלה, יכולה להיות מישהי עם אנרגיה וואו אבל לא כזאת יפה-נכון שפה יש כאלו שיגדירו אותה כיפה כי היה להם כיף איתה וכו על זה אתה מדבר?

וכל השמות האחרים שלה. של אנשים שנותנים לתחושה הזו שמות אחרים.

אבל יש הבדל בין "היא יפה" שהכוונה שהיא באמת יפה בעיניי לבין להגיד שהיא יפה כי אני לא יודע איך לתאר שכיף לי איתה..לא חושב שיש בחור שיתאר ככה מישהי אבל איני מכיר ויודע כל אז יכול להיות שאנוכי טועה.

ולכן, וכו.

אבל גברים יציבים, לא חושב שזה כל כך נכון… 

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

למשל, אם אתה לוחם ומתאמן הרבה וגם ממש אכפת לך מהחברים לצוות, וקופץ מתחת לאלונקה. זה חלק ממך…

זה דברים שאתה פרקטית עושה.

ומסכימה שהטייטל לא חשוב (גבעתי או סיירת מטכל? זה בעיקר טייטל)

להסתיר? נגד. לא חייב לספר הכל בדייט ראשון. אבל להתחתן בלי שהיא יודעת שיש לך דירה? אחרי שהתארס לא מספיק סמך עליה בשביל לספר?

או כשהם ממש היו כשהחתונה על הפרק וברור שזה רציני?

וכהערת שוליים אכתוב שגם מתגובה לטייטלים יש מה ללמוד על האדם… אין דבר שיותר מעורר בי בחילה מאנשים שמתלהבים על טייטלים…

אני למשל ידעתי שבעלי הייטקיסט אבל רק אחרי שהתארסנו גיליתי במקרה כמה בדיוק הוא מרוויח. ורק שבוע שעבר גיליתי כמה יש לו בחסכונות...

אבל זה ממש תלוי אם זה בהסתרה או פשוט כי זה לא חשוב.

לא היה לי משנה הכסף, אס לא טרחתי לשאול, אבל אם הייתי שואלת הוא היה עונה בלי בעיה וזה מה שחשוב. זה בהחלט עוזר לביטחון של הקשר לדעת שהכסף הוא בכלל לא חלק מהשיקולים - הרי התארסתי איתו בלי לדעת מה המשכורת, אבל להסתיר בכוונה תחילה זה בעייתי

נפלאות תחילת השנה הלועזית ומשהו קשור.

לק"י

פעם הוא היה באמת פעיל...

(למרות שנראה לי שעכשיו שוב יש בו יותר פעילות).

פעם הייתה פה סוג של קהילה נקרא לזה.

היו דיונים מחכימים על כל המסביב, כולל דיונים תורניים מחשבתיים עמוקים, צחוקים בכמויות, גם מריבות..

היה אחרת לגמרי. אני חושב שגם לא מעט דייטים יצאו מכאן.